ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ב

207

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

רש"י "לשאול תלמוד מפי הגבורה". כלומר, ישראל לומדים ממשה – "תלמוד מפי הגבורה"²⁶].

זאת, ועוד: כיוון שמשה מרומם את ישראל ומקרבם לדרגתו שלו, הם יקבלו את התורה מפיו, כפי שהוא קבלה מפי הגבורה.

ועל־פי החסידות: דרגת משה היא "ראיה"²⁷ – הוא קבל תורה מפי הגבורה באופן של ראיה²⁸. ובנוסף לכך, שאין להשוות בין קבלת דבר ממי שראה זאת בעצמו, לבין קבלת דבר ממי ששמע על כך בלבד, (כמאמר חז"ל^* אינה דומה ראיה לשמיעה), הרי משה הביא, על־ידי הגבהת ישראל, לכך, שגם אופן קבלת הדברים על־ידם ממשה²⁹ תהיה בדרגה של ראיה³⁰.

ומסיבה זו, שישראל מקבלים את השפעת התורה ממשה באופן של ראיה, יכול, וצריך, רק משה בעצמו ללמד את ישראל תורה, ולשופטם בכל עניניהם "ויכלת עמוד³¹ וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום".

ו. יתרו ראה את ישראל במצבם העצמי

וזאת היתה פעולת יתרו:

יתרו בא מארצו, ובהיותו גר וכו', העריך את דרגת ישראל מצד עצמם, ולא במצב שמשה מרוממם לדרגתו. לכן הוא טען, ששפיטת העם אינה יכולה להעשות על־ידי משה לבדו:

בענין לימוד התורה, כאשר ישראל באים ללמוד "את החוקים ואת התורות... את הדרך ילכו בה ואת המעשה..."³², אפשרי לומר, שהלימוד עצמו משפיע ואז מתעלים ישראל לדרגת משה, ולומדים בדרגתו, ולפיכך ייתכן "והזהרתה (משה) אתהם את החוקים..."³².

אך כאשר הם באים להשפט על העסקים שלהם, וליישר "דברי ריבותם"³³, הרי אז אין הם ב"עולמו" של משה, ואין הם מסוגלים להתעלות ולקבל, וללמוד³⁴ את משפט התורה בדרגת משה³⁵.

הערות

26. ראה גם מרכבת המשנה למכילתא שם. ולהעירממחז"ל(סנהדריןיט, סע"א.הובאבאלשיך כאן) "לא לפנינו אתה עומד כו'".
27. ראה לקו"ת ואתחנן ב, ד ואילך.
28. להעיר ממחז"ל שבעת מ"ת היו כל ישראל רואים את (הקולות –) הנשמע (פרש"י פרשתנו כ, טו – ממכילתא שם).
*. ראה מכילתא פרשתנו יט, ט.
29. ראה רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ח: נבואת משה רבנו כו' שראית בעיניך כו'.
30. ראה לקו"ת שם (ג, ד) דבחי' ראי' דמשה היא מצד זה שדרגתו יסוד אבא – ודור המדבר שייכים ליסו"א (ראה מקומות שנסמנו בהערה 19).
31. ע"ד זה שילמד משיח תורה את כל העם כולו אף שיהיו "ריבוא רבבות אנשים וכו'" כי יהי' לימוד באופןשלראי' (לקו"ת צו יז, א־ב (וראהשם: ועד"ז ביקש משה כו'. וראה לקו"ת ואתחנן שם, ג). ד"ה וידבר אלקים (הב') תרצ"ט בתחלתו וסופו).
32. פרשתנו שם, כ. וראה לעיל הערה 21.
33. רש"י שם, יט.
34. כלשון חז"ל (כנ"ל הערה 21) "ממי נאה ללמוד תורה". ולהעיר מברכות (ו, א. הובא בש"ך עה"ת פרשתנו כאן) "דדינא נמי היינו תורה" (ו"אתיא שכינה").
35. וגםמצדדרגתהתורה–מכיוןשעניןהמשפט הוא כמו שהתורה "יורדת" לדון בעניני העולם (ולא כמו"ש מצד עצמה, למעלה מן העולם), היא למטה מבחי' משה (וענין הראי').

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.