207
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
רש"י "לשאול תלמוד מפי הגבורה". כלומר, ישראל לומדים ממשה – "תלמוד מפי הגבורה"26].
זאת, ועוד: כיוון שמשה מרומם את ישראל ומקרבם לדרגתו שלו, הם יקבלו את התורה מפיו, כפי שהוא קבלה מפי הגבורה.
ועל־פי החסידות: דרגת משה היא "ראיה"27 – הוא קבל תורה מפי הגבורה באופן של ראיה28. ובנוסף לכך, שאין להשוות בין קבלת דבר ממי שראה זאת בעצמו, לבין קבלת דבר ממי ששמע על כך בלבד, (כמאמר חז"ל* אינה דומה ראיה לשמיעה), הרי משה הביא, על־ידי הגבהת ישראל, לכך, שגם אופן קבלת הדברים על־ידם ממשה29 תהיה בדרגה של ראיה30.
ומסיבה זו, שישראל מקבלים את השפעת התורה ממשה באופן של ראיה, יכול, וצריך, רק משה בעצמו ללמד את ישראל תורה, ולשופטם בכל עניניהם "ויכלת עמוד31 וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום".
ו. יתרו ראה את ישראל במצבם העצמי
וזאת היתה פעולת יתרו:
יתרו בא מארצו, ובהיותו גר וכו', העריך את דרגת ישראל מצד עצמם, ולא במצב שמשה מרוממם לדרגתו. לכן הוא טען, ששפיטת העם אינה יכולה להעשות על־ידי משה לבדו:
בענין לימוד התורה, כאשר ישראל באים ללמוד "את החוקים ואת התורות... את הדרך ילכו בה ואת המעשה..."32, אפשרי לומר, שהלימוד עצמו משפיע ואז מתעלים ישראל לדרגת משה, ולומדים בדרגתו, ולפיכך ייתכן "והזהרתה (משה) אתהם את החוקים..."32.
אך כאשר הם באים להשפט על העסקים שלהם, וליישר "דברי ריבותם"33, הרי אז אין הם ב"עולמו" של משה, ואין הם מסוגלים להתעלות ולקבל, וללמוד34 את משפט התורה בדרגת משה35.
הערות
- 26. ראה גם מרכבת המשנה למכילתא שם. ולהעירממחז"ל(סנהדריןיט, סע"א.הובאבאלשיך כאן) "לא לפנינו אתה עומד כו'".
- 27. ראה לקו"ת ואתחנן ב, ד ואילך.
- 28. להעיר ממחז"ל שבעת מ"ת היו כל ישראל רואים את (הקולות –) הנשמע (פרש"י פרשתנו כ, טו – ממכילתא שם).
- *. ראה מכילתא פרשתנו יט, ט.
- 29. ראה רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ח: נבואת משה רבנו כו' שראית בעיניך כו'.
- 30. ראה לקו"ת שם (ג, ד) דבחי' ראי' דמשה היא מצד זה שדרגתו יסוד אבא – ודור המדבר שייכים ליסו"א (ראה מקומות שנסמנו בהערה 19).
- 31. ע"ד זה שילמד משיח תורה את כל העם כולו אף שיהיו "ריבוא רבבות אנשים וכו'" כי יהי' לימוד באופןשלראי' (לקו"ת צו יז, א־ב (וראהשם: ועד"ז ביקש משה כו'. וראה לקו"ת ואתחנן שם, ג). ד"ה וידבר אלקים (הב') תרצ"ט בתחלתו וסופו).
- 32. פרשתנו שם, כ. וראה לעיל הערה 21.
- 33. רש"י שם, יט.
- 34. כלשון חז"ל (כנ"ל הערה 21) "ממי נאה ללמוד תורה". ולהעיר מברכות (ו, א. הובא בש"ך עה"ת פרשתנו כאן) "דדינא נמי היינו תורה" (ו"אתיא שכינה").
- 35. וגםמצדדרגתהתורה–מכיוןשעניןהמשפט הוא כמו שהתורה "יורדת" לדון בעניני העולם (ולא כמו"ש מצד עצמה, למעלה מן העולם), היא למטה מבחי' משה (וענין הראי').
רש"י על שמות כ׳:ט״ו - הטקסט מספריא
וכל העם ראים. מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה בָהֶם אֶחָד סוּמָא, וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיָה בָהֶם אִלֵּם? תַּ"לֹ וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם, וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיָה בָהֶם חֵרֵשׁ? תַּ"לֹ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע (מכילתא):
ראים את הקולת. רוֹאִין אֶת הַנִּשְׁמָע, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר:
את הקולת. הַיּוֹצְאִין מִפִּי הַגְּבוּרָה:
וינעו. אֵין נוּעַ אֶלָּא זִיעַ:
ויעמדו מרחק. הָיוּ נִרְתָּעִין לַאֲחוֹרֵיהֶם שְׁנֵים עָשָׂר מִיל, כְּאֹרֶךְ מַחֲנֵיהֶם, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בָּאִין וּמְסַיְּעִין אוֹתָן לְהַחֲזִירָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ס"ח) מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן (שבת פ"ח):
וכל העם ראים AND ALL THE PEOPLE SAW — This statement teaches us that there was not a blind person amongst them. And whence may we learn that there was not a dumb person amongst them? Because it states (Exodus 19:8) “And all the people answered”. And whence may we learn that there was not a deaf person amongst them? Because it states (Exodus 24:7) “We will do and we will hear” (Mekhilta).
ראים את הקולת [THEY] SAW THE SOUNDS — they saw that which should be heard (Mekhilta) — something which is impossible to see on any other occasion.
את הקולת THE SOUNDS which issued from the mouth of the Almighty.
וינעו THEY MOVED — The root נוע denotes trembling (Mekhilta).
ויעמדו מרחק AND THEY STOOD AFAR OFF — they moved back startled twelve miles, a distance equal to the length of their camp, and ministering angels came and assisted them — to bring them back, as it is said, (Psalms 68:13) “The angels of the God of Hosts made them move on, move on” (Shabbat 88b).
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ח׳ - הטקסט מספריא
משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם לא להביא ראיה על הנבואה היה צריך להשקיע את המצריים קרע את הים והצלילן בתוכו צרכנו למזון הוריד לנו את המן צמאו בקע להן את האבן כפרו בו עדת קרח בלעה אותן הארץ וכן שאר כל האותות ובמה האמינו בו במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר האש והקולות והלפידים והוא נגש אל הערפל והקול מדבר אליו ואנו שומעים משה משה לך אמור להן כך וכך וכן הוא אומר פנים בפנים דבר ה' עמכם ונאמר לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת ומנין שמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו שהיא אמת שאין בו דופי שנאמר הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם מכלל שקודם דבר זה לא האמינו בו נאמנות שהיא עומדת לעולם אלא נאמנות שיש אחריה הרהור ומחשבה.
נמצאו אלו ששולח להן הם העדים על נבואתו שהיא אמת ואינו צריך לעשות להן אות אחר שהם והוא עדים בדבר כשני עדים שראו דבר אחד ביחד שכל אחד מהן עד לחבירו שהוא אומר אמת ואין אחד מהן צריך להביא ראיה לחבירו כך משה רבינו כל ישראל עדים לו אחר מעמד הר סיני ואינו צריך לעשות להם אות וזהו שאמר לו הקדוש ברוך הוא בתחילת נבואתו בעת שנתן לו האותות לעשותן במצרים ואמר לו ושמעו לקולך ידע משה רבינו שהמאמין על פי האותות יש בלבבו דופי ומהרהר ומחשב והיה נשמט מלילך ואמר והן לא יאמינו לי עד שהודיעו הקב"ה שאלו האותות אינן אלא עד שיצאו ממצרים ואחר שיצאו ויעמדו על ההר הזה יסתלק הרהור שמהרהרין אחריך שאני נותן לך כאן אות שידעו שאני שלחתיך באמת מתחילה ולא ישאר בלבם הרהור והוא שהכתוב אומר וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה נמצאת אומר שכל נביא שיעמוד אחר משה רבינו אין אנו מאמינים בו מפני האות לבדו כדי שנאמר אם יעשה אות נשמע לו לכל מה שיאמר אלא מפני המצוה שצוה משה בתורה ואמר אם נתן אות אליו תשמעון כמו שצונו לחתוך הדבר על פי שנים עדים ואף על פי שאין אנו יודעין אם העידו אמת אם שקר כך מצוה לשמוע מזה הנביא אע"פ שאין אנו יודעים אם האות אמת או בכישוף ולט.
לפיכך אם עמד הנביא ועשה אותות ומופתים גדולים ובקש להכחיש נבואתו של משה רבינו אין שומעין לו ואנו יודעין בבאור שאותן האותות בלט וכשוף הן לפי שנבואת משה רבינו אינה על פי האותות כדי שנערוך אותות זה לאותות זה אלא בעינינו ראינוה ובאזנינו שמענוה כמו ששמע הוא הא למה הדבר דומה לעדים שהעידו לאדם על דבר שראה בעיניו שאינו כמו שראה שאינו שומע להן אלא יודע בודאי שהן עדי שקר לפיכך אמרה תורה שאם בא האות והמופת לא תשמע אל דברי הנביא ההוא שהרי זה בא אליך באות ומופת להכחיש מה שראית בעיניך והואיל ואין אנו מאמינים במופת אלא מפני המצות שצונו משה היאך נקבל מאות זה שבא להכחיש נבואתו של משה שראינו וששמענו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

