206

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ד. ההסבר ל"חולשתו" של משה

בכך יובן הביטוי "התשתם את כוחי כנקבה", שאיננו מצביע על רגש של צער – "נצטערתי עליכם" – אלא מדגיש בעיקר את הענין של החולשה ("ורפיתם את ידי"), אשר לכאורה קשה: כיצד מתאימה לכאן חולשת כחו של משה?

ההסבר לכך הוא: כדי שמשה רבינו ילמד תורה את ישראל לפי רצונם – "ואת תדבר אלינו" – היה עליו לרדת מדרגתו*, כי אם תאיר אז דרגת "משה" בגלוי במלוא עוצמתה, יתרוממו ישראל לדרגת משה, והם יצטרכו ללמוד "מפי הגבורה", ולא "ממני", ממשה.

לפיכך היתה מוכרחה להיות לפני כן חולשה וירידה בדרגת משה* – תש כוחו של משה כנקבה – ועל־ידי כך הוא יכול היה להיות "ממוצע" בין הקב"ה לישראל, ולהעביר להם את דבר ה'.

ה. משה סבר שישראל צריכים ללמוד את כל התורה ממנו

כאשר הגיע הזמן שמשה יתחיל ללמד תורה לישראל, לאחר שהוא קבל את התורה מפי הגבורה בהר סיני, ולאחר נתינת לוחות שניות ביום הכפורים, הוא סבר, שאת כל עניני התורה צריכים ישראל לשמוע ישירות ממנו21.

כיוון שמשה למד את התורה "מפי הגבורה" ממש, אין אדם זולתו יכול להעביר את דבר ה' לישראל באופן מושלם ומאיר כל־כך22. יתר־על־כן: משה הוא "אנכי עומד בין ה' וביניכם... להגיד לכם את דבר ה'"23, ושכינה מדברת מתוך גרונו של משה*, ולפיכך, כאשר שומעים ישראל תורה מפי משה, הרי זה כאילו "מפי הגבורה"24.

[זהו ההסבר לדיוק בלשון שבתשובת משה לטענת יתרו (מדוע הוא שופט לבדו את העם) – "כי יבא אלי העם לדרוש אלקים"25, וכפי שמפרש זאת

הערות

  1. *. ראה סה"מ תרכ"ח ע' סו. ובארוכה לקו"ש ח"ח שיחה ב' לפ' בהעלותך.
  2. 21. ראה ספרי ורש"י דברים (שם, יד) – בנוגע למינוי השרי אלפים כו' – "ממי נאה ללמוד תורה ממך או מתלמידך כו' ממך שנצטערת עלי' כו'". ולהעיר מ"סדר תורה" (עירובין נד, ב. פרש"י תשא לד, לב) שגם "ביד כל העם (הי' עכ"פ פעם) אחד" ממשה עצמו.
  3. 22. ראה עירובין שם: כיון דמשה מפי הגבורה גמר מסתייעא מילתי'. ולהעיר מפרש"י במדבר (ג, א) "נעשו אלו התולדות שלו שלמדן מה שלמד מפי הגבורה". וראה בארוכהלקו"שחכ"גע'11ואילך,ש(גם)מטעםזה, הענין ד"כל המלמד כו' ילדו" הוא בעיקר גבי משה [שלכן כותב רש"י "נעשה אלו התולדות שלו", ולא רק (כמ"ש לפנ"ז) "כאילו ילדו"] – כי ענין הלידה (מציאותחדשה)שנעשהע"י"מלמדבןחבירותורה" הוא מצד "פי הגבורה" שבתורה, וזה הי' בעיקר גבי משה"שלמדמפיהגבורה",וראהלקו"ש[המתורגם] חט"ו ע' 193.
  4. 23. ואתחנן ה, ה.
  5. *. נסמן בלקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 69 הערה 5. ועוד.
  6. 24. ראה רמב"ם הל' חגיגה פ"ג ה"ו בסופה.
  7. 25. פרשתנו שם, טו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.