116
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
התורה, כולל פרשת קורח, הרי "ניתנה לעשות שלום בעולם"17, וכיצד ייתכן שפרשה בתורה תיקרא בשם "קורח", מלשון קרחה – מחלוקת?
ד. מהי טענת קורח
"ומדוע תתנשאו"?
גם בעצם הענין של מחלוקת קורח ועדתו אין מובנת טענתם על כהונת אהרן "כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'"18.
ולכאורה: אף קורח ועדתו חפצו להיות כהנים, כמובן מתשובת משה רבינו "ובקשתם גם כהונה"19, ומדוע הם טענו, אפוא, "ומדוע תתנשאו..." – טענה השוללת בכלל את ההתנשאות?
לגבי עדת קורח, עדיין אפשר לומר, שבטענתם "ומדוע תתנשאו" הם לא התכוונו לבטל את ההתנשאות בכלל20, אלא הם רצו לשלול התנשאות כמו זו של משה רבינו ושל אהרן, אשר היה הכהן הגדול היחיד. ולכן לא סתרה טענתם "ומדוע תתנשאו" את "ובקשתם גם כהונה", שיהיו הרבה כהנים גדולים.
אך לגבי קורח עצמו, אין מובן: הוא סבר, שהוא יהיה הכהן הגדול היחיד21, ואם כך, הטענה "ומדוע תתנשאו" מופנית גם כלפיו?
ה. כהונה – השפעת הקדושה לעם
כדי להבין כל זאת יש להקדים ולבאר את הנאמר בספר "נועם אלימלך"22 על "ואתפלג קורח" (התרגום של "ויקח קרח"), שזה בדומה לרקיע המבדיל בין מים למים.
מהו הקשר בין הרקיע המבדיל וכו' לבין מחלוקת קורח על כהונת אהרן?
אחד ההסברים לכך הוא:
ייחודם של הכהנים משאר בני ישראל הוא בכך, שהכהנים מנותקים מעניני העולם הזה ועסוקים בעניני קדושה בלבד. ובמיוחד כהן גדול, אשר על כך היתה עיקר מחלוקת קורח, שעליו נאמר23 "ומן המקדש לא יצא".
הערות
- 17. רמב"ם סוף הל' חנוכה. וראה גיטין נט, ב. ובספרי (ו, כו): וישם לך שלום כו' ד"א זה שלום תורה שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. וראה לקו"ש ח"ח ע' 349 ואילך.
- 18. פרשתנו טז, ג.
- 19. שם, יו"ד.
- 20. שהרי גם הם היו "נשיאי עדה".
- 21. ראה רש"י טז, ז (מבמדב"ר פי"ח, ח. תנחומא פרשתנו ה): שכולם אובדים ואחד נמלט .. טעה ותלה בעצמו.
- 22. הובא (ונתבאר) באוה"ת קרח ע' תרצז. תשכג. ד"ה כל פטר רחם תרכ"ז. ועוד. (והוא ע"פ זח"א יז, א ואילך – הובא גם בצרור המור כאן). וראה גם לעיל ע' 108 ואילך. לקו"ש חי"ח ע' 219 ואילך.
- 23. אמור כא, יב. וראה רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ה ה"ז. הל' ביאת המקדש פ"א ה"י.
במדבר רבה י״ח:ח׳ - הטקסט מספריא
זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת, וּתְנוּ בָהֵן אֵשׁ וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶן קְטֹרֶת לִפְנֵי ה' מָחָר (במדבר טז, ו ז), מָה רָאָה לוֹמַר כֵּן, אָמַר לָהֶם בְּדַרְכֵי הַגּוֹיִם יֵשׁ נִימוּסִין הַרְבֵּה וְכוּמָרִין הַרְבֵּה, כֻּלָּן מִתְקַבְּצִין בְּבַת אֶחָת, וְאָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא ה' אֶחָד וְתוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפַּט אֶחָד וּמִזְבֵּחַ אֶחָד וְכֹהֵן גָּדוֹל אֶחָד, וְאַתֶּם מָאתַיִם וַחֲמֲשִּׁים אִישׁ מְבַקְּשִׁים כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, אַף אֲנִי רוֹצֶה בְּכָךְ, (במדבר טז, יא): לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ (במדבר טז, ו): זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ, הֲרֵי לָכֶם תַּשְׁמִישׁ הֶחָבִיב מִן הַכֹּל הוּא הַקְּטֹרֶת, חֲבִיבָה מִן כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, וְסַם הַמָּוֶת נָתוּן לְתוֹכוֹ שֶׁבּוֹ נִשְׂרְפוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא, לְפִיכָךְ הִתְרָה בָּהֶם (במדבר טז, ז): וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' הוּא הַקָּדוֹשׁ. אָמַר לָהֶם משֶׁה הֲרֵי אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹא תִּתְחַיְּבוּ, מִי שֶׁיִּבָּחֵר מִכֶּם יֵצֵא חַי וְכֻלְּכֶם אוֹבְדִין, (במדבר טז, ה): רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי, הֲרֵי אָמַרְתִּי לָכֶם. לֹא טִפְּשִׁים הָיוּ שֶׁכָּךְ הִתְרָה לָהֶם וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם לִקְרָב, הֵם חָטְאוּ בְּנַפְשׁוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יז, ג): אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם. וְקֹרַח שֶׁפִּקֵּחַ הָיָה מָה רָאָה לַשְּׁטוּת הַזּוֹ, אֶלָּא עֵינוֹ הִטְעַתּוּ, רָאָה שַׁלְשֶׁלֶת גְּדוֹלָה עוֹמֶדֶת הֵימֶנּוּ, שְׁמוּאֵל שֶׁשָּׁקוּל כְּמשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צט, ו): משֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת עוֹמְדוֹת מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁכֻּלָּם מִתְנַבְּאִים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כה, ה): כָּל אֵלֶּה בָנִים לְהֵימָן, אָמַר אֶפְשָׁר הַגְּדֻלָּה הַזּוֹ עֲתִידָה לַעֲמֹד מִמֶּנִּי וַאֲנִי אֶדֹּם, וְלֹא רָאָה יָפֶה, לְפִי שֶׁבָּנָיו עָשׂוּ תְּשׁוּבָה וְעוֹמְדִין מֵהֶן, וּמשֶׁה הָיָה רוֹאֶה, לְכָךְ נִשְׁתַּתֵּף לָבוֹא לְאוֹתָהּ חֲזָקָה שֶׁשָּׁמַע מִפִּי משֶׁה שֶׁכֻּלָּם אוֹבְדִין וְאֶחָד פָּלִיט, וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' הוּא הַקָּדוֹשׁ.
משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו ה׳:ז׳ - הטקסט מספריא
ובית יהיה לו מוכן במקדש והוא הנקרא לשכת כ"ג ותפארתו וכבודו שיהיה יושב במקדש כל היום ולא יצא אלא לביתו בלבד בלילה או שעה או שתים ביום ויהיה ביתו בירושלים ואינו זז משם:
משנה תורה, הלכות ביאת מקדש א׳:י׳ - הטקסט מספריא
כשם שאין הכהנים מוזהרין על היין אלא בשעת ביאה למקדש כך אין אסורין לגדל פרע אלא בשעת ביאה למקדש במה דברים אמורים בכהן הדיוט אבל כהן גדול אסור לגדל פרע ולקרוע בגדיו לעולם שהרי תמיד הוא במקדש ולכך נאמר בו את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.