117

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

אך יחד עם זאת שהכהן, ובמיוחד הכהן הגדול, מובדל מכל ישראל, הם "ממשיכים" ומשפיעים מכהונתם לכל ישראל. כנאמר בלקוטי תורה על הפסוק "בהעלותך את הנרות"24, שעל ידי הדלקת נרות המנורה, "העלה" אהרן את כל ישראל לדרגה שלו – הוא החדיר בהם את הדרגה של "אהבה רבה" (הנעלית מ"אהבת עולם"25) – דרגתו של אהרן.

ועל כך טען קורח, שכשם שיש מעלה בכהנים בהיותם מובדלים מעניני העולם, כך יש מעלה ב"כל העדה" העוסקים בעניני העולם ועושים מהם כלים לאלקות, ואדרבה: התכלית העיקרית היא, הפיכת ה"תחתונים" לדירה לו יתברך. וכיון ש"כל העדה כולם קדושים ובתוכם הוי'", ה"המשכה" של שם הוי', שם העצם26, היא "בתוכם", על ידי עבודתם של "כל העדה", ההופכים את העולם לדירה לה' יתברך – לכן "מדוע תתנשאו על קהל ה'", מדוע יתנשא (משה ו) אהרן לעומת קהל הוי' על כך שהם נותנים לכלל ישראל ממעלתו של אהרן.

לכן לא סתרה הטענה "ומדוע תתנשאו" את "ובקשתם גם כהונה", כי הם חפצו כהונה מסוג מסויים, שאין לה קשר התחברות עם "כל העדה"27.

זהו הקשר בין "ואתפלג קורח" לבין "רקיע המבדיל בין מים למים", כי מהותו של הרקיע היא להבדיל בין המים העליונים למים התחתונים, כך שה"עליונים" וה"תחתונים" יהיו נבדלים, ולא יהיה ביניהם קשר.

ו. רקיע המבדיל בין מים למים

מה היתה טעותו של קורח? – ניתן להבין זאת על פי דוגמת הרקיע המבדיל עצמו:

הסיבה לכך שביום השני אין נאמר "כי טוב" היא, כדברי חז"ל, כי "בו נבראת מחלוקת"28 – ה"מחלוקת"

הערות

  1. 24. הובא גם (בקצרה) בלקו"ת פרשתנו כד, סע"א לענין "מחלוקת קרח וטעותו". ושם, שזהו ענין "דיקנא דכהנא רבא", כי ה"אהבה רבה" שמבחי' "ורב חסד", "להיותו מלמעלה מסדר ההשתלשלות, על כן אי אפשר להיות נמשך כ"א ע"י בחי' שערות דוקא". ע"ש בארוכה.
  2. 25. ראה ברכות (יא, ב) ובמפרשים ופוסקים לשם. פע"ח ש' הק"ש פ"ג.
  3. 26. כ"מ להל' ע"ז פ"ב ה"ז. וראה פרדס שער יט בתחלתו.
  4. 27. ועפ"ז יובן מה שלא חלק קרח על הציווי "והעבירו תער על כל בשרם" (בהעלותך ח, ז)* – אף שזה הי' סיבת המחלוקת שלו (ראה במדב"ר פי"ח, ד. וראה גם סנה' קי, א) – כי ענין השערות הוא בכדי שעל ידם יהי' החיבור והמשכת הקדושה דכהנים לישראל (כנ"ל הערה 24), וקרח לא רצה בחיבור זה, ולכן רצה להיות כה"ג כמו שהוא "קרח", בלי שערות.
  5. 28. ב"ר פ"ד, ו. וראה גם זח"א מו, א.
  6. . בפשטות הי' אפ"ל שבכלל מחלקותו על הכהונה, שיהי' הוא הכהן, הרי במילא לא יצטרך להעביר תער על בשרו. אבל ראה לקו"ת פרשתנו נד, ב: "ולכן יוכל הוא ג"כ להיות כה"ג, אע"פ שבלויים א"א להיות המשכת קדושה עליונה מבחי' שערות".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.