שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך ז ב'עט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובקישור להנ"ל ולתוכן מכתבו, בביאור מאמרי רז"ל השונים בנוגע לרב , ודפח"ח, הנה באתי למלאות אחרי דבריו (ולפלא שלא הזכיר דוקא מרז"ל אודות רב הבא להלן, שהוא קו היותר אפייני בחיי רב ופעולותיו, וממנו הוראה גלוי' ויסודית לימינו אלו), והוא מרז"ל (עירובין ו, א) רב בקעה מצא וגדר בה גדר , ושם נסמן, היינו כשבא רב מ ארץ ישראל (וידוע פירוש רז"ל בבראשית רבה, למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה; וישראל, כמו שנאמר כי שרית עם אלקים ואנשים - אף בחשכת הליל, וגם נותר לבדו - ותוכל) לבבל (בלולה היתה, אור וחושך משמשים בערבובי', תערובת טוב ורע, קודש וחול, בלבול הגבולים) הנה בבבל עצמה התרחק למקום שלא הי' בו תורה (אגרת רש"ג), וכלשון רש"י:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז ב'עט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יב
בענין מחיצה והבדל בדומם, במקום - בין רשות היחיד (יחידו של עולם) לרשות הרבים (עירובין ו, א), הפרש בין (האדם) עץ השדה לח וחי (על ידי ואתם הדבקים בה' אלקיכם - חיים) ויבש ומת (עירובין ק, ב), וגדר בענין בשר בחלב (חולין קי, א) - שענינו ענין כלאים בחי ותערובות מין שלא במיני' (תקוני זהר תי"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ג'תתיב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שמחתי לקבל הידיעה אשר נתתקן הענין הידוע בבית הכנסת ובבית המדרש ועוד קודם תחלת השנה, והימים אשר קהל רב מתאסף בו, שזהו מוסיף על עצם גודל ערך התיקון מצד עצמו, גם הענין דפרסום החזקת היהדות ברבים שהוא מעין קידוש השם, וכנודע אשר דוקא בענין שהמון עם מקיל בו, ההנהגה ע"פ התורה צריכה להיות לא להכנס לפשרות בענין זה (מפני הטעמים השונים ומשונים שזוהי הדרך היחידה לקרב לבות אנשים רחוקים מיהדות בטהרתה), אלא אדרבה לבאר הענין כמו שהוא ולהוסיף משמרת, וכפתגם חז"ל ורז"ל אשר במלים ספורות הורו הדרך בזה לכל אשר דבר ה' יקר בעיניו "בקעה מצא - וגדר בה גדר" , שאם רואים שמזלזלים במצות, הרי אדרבה צריך להוסיף סייג - ולא רק באיסור היותר חמור דסקילה הדברים אמורים, (עירובין ו, ע"א) ולא רק באיסור שהוא חידוש וכל עיקרו איננו מתקבל (חולין קיא).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו שמות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו ההסבר לדברי רש"י "שאין אבנים בבבל, שהיא בקעה" , כי בבל, ו"בקעה" בכלל, היא נמוכה – מקום של העלם האור האלקי, של חושך, עד אשר לגבי התורה שבבבל אמרו חז"ל:
37 להעיר מס"ת בזח"א עה, א; וממאמר רז"ל (עירובין ו, א. וש"נ) בקעה מצא וגדר בה גדר . וראה ד"ה והי' הנשאר שם פ"ז, שבקעה הו"ע ביקוע ופירוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט וילך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובדומה למאמר והוראת חז"ל, שכשהגיעו לבבל (וכך – בבל של התקופות) ו"בקעה מצא" , הרי "וגדר בה גדר" ,
64 עירובין ו, א. ק, ב. חולין קי, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג בלק שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מצב בעולם (בקעה מצא ) הדורש ביטול של עבודה זרה.
44 עירובין ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז שמיני שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וישנם ענינים שהם בדוגמת "קדשי שעה" – ענינים חדשים ש"תלמיד ותיק עתיד לחדש", תקנות גדולי ישראל הנדרשים מצד דרישת השעה, "בקעה מצא וגדר בה גדר" , וכיוצא בזה.
36 עירובין ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו הסיפור בדיוק הלשון "בקעה" , שגם ב"בקעה" – מקום נמוך, "בקעה מצא" – המשיך את אופן ההנהגה דלעתיד לבוא.
45 עירובין ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
הבחינות ד"משה" עד "נביאים" – הם דרגות בלימוד התורה עצמו; ולאחרי כן באה הדרגא ד"אנשי כנסת הגדולה" – להמשיך את התורה בעולם , ובעולם גופא – עד ההעלם והסתר הכי תחתון, "עכו"ם מרקדין בהיכלו", להראות ש"זו היא גבורותיו וכו'", ולעשות מעולם זה דירה לו יתברך.
336 ואז מוכרחות ב' ההוראות דאנשי כנה"ג: לעשות סייג לתורה, וע"ד מרז"ל (עירובין ו, א. וש"נ): "בקעה מצא (ולכן) וגדר בה גדר" . וכן ההזהרה והוו מתונים בדין, כי "לא תמצא במחזרין בעיירות כו'" (שם נה, א ובפרש"י); ובפרט בנוגע לפס"ד – אשר חושך העולם הוא ההיפוך מזה ד " הלכתא בעי צילותא כיומא כו' יום אורה כו'" (שם סה, א ובפרש"י). – ראה גם תו"מ חי"ט ע' 365 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אבל כאשר באים לבבל, חוץ לארץ, הרי זה "בקעה" , שעלי' אמרו "בקעה מצא וגדר בה גדר" , ומפרש רש"י "כאדם הגודר בקעה פרוצה לשומרה":
1476 עירובין ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כיון שמעיקר הדין, מן התורה, רשות זו היא רשות היחיד, אלא שרבנן הוציאוה מכלל רשות היחיד בגלל שדומה לרשות הרבים (והו"ע של תוספת זהירות בעבודת האדם, כיון שראו בזמן בית שני שנתמעטו הלבבות וכו' , וע"ד "בקעה מצא וגדר בה גדר" ) – נתנו רבנן עצה כיצד להחזירה לכלל רשות היחיד, ע"י העירוב כו'.
931 עירובין ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובזה יש צורך בזהירות מיוחדת בכל מדינה בנוגע לאותם ענינים שהם באופן של חלישות ("שוואַכקייטן") – כפי שמצינו בגמרא ש"רב בקעה מצא וגדר בה גדר" , דכיון שראה שבמקום זה יש חלישות בשמירת האיסור דבשר בחלב, גזר גזירה יתירה כו'.
407 עירובין ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וע"ד מארז"ל בקעה מצא וגדר בה גדר , דכיון שראה שיש קושי מיוחד בענין זה, מצד ההתנגדות של הלעו"ז, לכן לא הסתפק בתיקון הענין בלבד, אלא הוסיף עוד גדר וסייג בדבר.
18 עירובין ו, א. ק, ב. קי, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אבל לא "חינוך" כזה שכאשר "בקעה מצא" , אזי עושים "בקעה" גדולה יותר, אלא כהוראת התורה, שכאשר "רב בקעה מצא" , אזי "גדר בה גדר" , כפירוש רש"י:
2380 עירובין ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמה דין ארבע רשויות לשבת יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והוא שאינם מקורים ואין להם חומה סביב ואפילו יש להם חומה אלא שהם מפולשים משער לשער דהיינו שהשערים מכוונים זה כנגד זה הרי יש לאותו דרך המכוון משער לשער כל דין רשות הרבים אם הוא רחב ט"ז אמה שהרי אין לו אלא ב' מחיצות משני צדדיו בלבד (אם מחיצות אלו אינן רחוקות אמה ברוחב רשות הרבים מכנגד חלל השער) והוא שאין הדלתות ננעלות בלילה כמו שיתבאר בסימן שס"ד.
עה רש"י עירובין ו, א ד"ה ר"ה. שו"ע שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמה דין ארבע רשויות לשבת יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ויש אומרים שכל שאין ששים רבוא עוברים בו בכל יום כדגלי מדבר אינו רשות הרבים אלא כרמלית.
פג אוצר הגאונים (תשובות) שבת ו, א. שם קנג, ב. עירובין ו, ב. עתים סי' רו. רש"י עירובין ו, א ד"ה ר"ה. שם ע"ב ד"ה ירושלים וד"ה אבולי דמחוזא. נט, א ד"ה עיר של יחיד. תוס' שם ו, א ד"ה כיצד בשם בה"ג. שבת ו, ב ד"ה כאן . סד, ב ד"ה רב ענני. ס' התרומה סי' ריד. רא"ש עירובין פ"א ס"ח. ביצה פ"ג ס"ב. סמ"ג לאוין סה (מלאכת הוצאה). סמ"ק סי' רפא (מלאכת הוצאה). טור ושו"ע בשם יש אומרים . וראה גם לעיל סי' רנב סי"ח וס"כ. סי' רסו ס"ו וסי"ג. סי' שא סל"ח וקו"א ס"ק ג. סי' שג סכ"ג. סי' שז סכ"ז. סי' שכה ס"ד. סי' שלה ס"א. סי' שלח ס"ה. לקמן סי' שמח קו"א ס"ק א. סי' שנ קו"א ס"ק א. סי' שנז ס"ז. סי' שסג סמ"ב וסמ"ד. סי' שסד ס"ד. סי' שצב ס"א. סי' תד ס"ב. וראה העו"ב ע' 58.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמה דין ארבע רשויות לשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הן בכרמלית, הואיל והפרוץ מרובה על העומד , אלא לעולי רגלים בלבד התירו לעשות כן
42 עירובין י, א (פסי ביראות
שהתרתה בהן, פרוץ מרובה על העומד). יא, א (בפרוץ מרובה על העומד ... התרת אצל פסי
ביראות לדברי הכל). תוס' שם יז, ב ד"ה עושין (והא דאמר לעיל (דף טו:) הכי
אגמריה רחמנא למשה לא תפרוץ רובה, היינו היכא דליכא שֵם ד' מחיצות, כי הכא, דהואיל
ואיכא בכל צד אמה מכאן ואמה מכאן חשיב פתח). רמב"ם פי"ז הכ"ז (ואע"פ
שהפרוץ מרובה על העומד בכל רוח ורוח, הואיל וארבע הזויות עומדות). רבנו יהונתן שם
ו, א ד"ה אמר ר' יצחק בר אדא (אבל בזמן הזה שאנו בגלות ... לא שרינן לטלטל
בתוכה במחיצות אלו, שפרוץ מרובה על העומד). ריטב"א שם יז, ב (כך הוא דין תורה,
דכל שיש מחיצות שלימות בזויות שיעור אמה לכל צד כעין פסי ביראות, ש[תה]א חשובה
מחיצה גמורה, ולא תפסל בשום פרצה בעולם, ובאו חכמים ואסרו, שלא לטלטל בו אלא לצורך
עולי רגלים). הובא גם בשו"ת צמח צדק או"ח סי' מ ס"ו.
ובאמת אפילו הי' עומד מרובה על הפרוץ,
לא היינו מתירים בזה אלא לעולי רגלים, שהרי יש כאן פרצה יותר מעשר אמות, וכדלקמן
סי' שסב סי"ח (כל היקף מחיצות שהפרוץ שבו מרובה על העומד אסור ... אבל אם
הפרוץ כעומד שוה בשוה מותר ... שכך היא הלכה למשה מסיני ... ובלבד שלא יהיה במקום
אחד פרוץ יותר מעשר אמות).
ומה שכתבו "ולא תפסל בשום פרצה
בעולם", יתבאר לקמן (הערה 80 ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמה דין ארבע רשויות לשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
חומה אלא שהם מפולשים משער לשער , דהיינו שהשערים מכוונים זה כנגד זה , הרי יש לאותו דרך המכוון משער לשער כל דין רשות הרבים , אם הוא רחב ט"ז
75 רבי יוחנן עירובין ו, ב (ירושלים אילמלא
דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עליה משום רשות הרבים ). וכפירוש רש"י שם
ו, א ד"ה רשות הרבים (ואין בה חומה, (או) שהיה רשות הרבים שלה מכוון משער
לשער, שיהא מפולש, דומה לדגלי מדבר). שו"ע שם (ואין להם חומה, ואפילו יש להם
חומה אם הם מפולשים משער לשער).
*
וקאי הן על "רחובות" והן על "שווקים"
הנזכרים לעיל, שגם הם אינם רשות הרבים אלא אם הם מפולשים משער לשער. ונתבאר
בחידושי צמח צדק לג, ד (והרי בירושלים היו כמה וכמה שווקים לרוב, שהן פלטיאות ...
אמרו בסתם ירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות כו', משמע דעכשיו אין חייבין עליה כלל
משום רשות הרבים ... וכן כתב הרמב"ם בפשיטות פ"א מהל' עירובין, שכולה
רשות היחיד היא, משמע ודאי אפילו השווקים שבה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמה דין ארבע רשויות לשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אין לו אלא ב' מחיצות משני צדדיו בלבד (אם
79 דקיי"ל כרבנן עירובין
כב, א (יתר על כן אמר רבי יהודה מי שהיו לו שני בתים משני צידי רשות הרבים עושה לו
לחי מכאן ולחי מכאן או קורה מכאן וקורה מכאן ונושא ונותן באמצע, אמרו לו אין
מערבין רשות הרבים בכך ... דרבי יהודה ... דאיכא שתי מחיצות מעלייתא ... דרבנן ...
ליכא שֵם ד' מחיצות). מלחמות שם ו, א (רבי יוחנן ... בשתי מחיצות כרבנן סבר לה,
לפיכך ירושלים אלמלא דלתותיה נעולות בלילה חייבין עליה משום רשות הרבים ... אשתיירו
להו שתי מחיצות דאינון רשות הרבים כרבנן ... ורבי יוחנן כרבנן סבירא ליה). וראה גם
לקמן סי' שסד ס"ד (והערה 34 ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמה דין ארבע רשויות לשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ויש אומרים שכל שאין ששים רבוא עוברים בו בכל יום
86 אוצר הגאונים (תשובות)
שבת ו, א (ואיזו הוא רשות הרבים גמורה, הי' לו מקום שיש בו ס' רבוא בני אדם ...
שווקים גדולים שממלאין ופתוחין למקום שיש בו ס' רבוא). עירובין ו, ב (מדינות ועיירות
שאין בהם ששים רבוא ... אין נעשות רשות הרבים ). עתים סי' רו (ואיזו הוא רשות הרבים
גמורה, הי' לו מקום שיש בו ס' רבוא בני אדם ... שווקים גדולים שממלאין ופתוחין
למקום שיש בו ס' רבוא). רש"י עירובין ו, א ד"ה רשות הרבים (ועיר
שמצויין בה ששים ריבוא). שם ע"ב ד"ה ירושלים (ויש בה דריסת ששים ריבוא)
וד"ה אבולי דמחוזא (היו בה ששים ריבוא). נט, א ד"ה עיר של יחיד ( לא היו נכנסין בה
תמיד ס' רבוא של בני אדם, ולא חשיבא רשות הרבים , דלא דמיא לדגלי מדבר). תוס'
עירובין ו, א ד"ה כיצד (פירש הקונטרס רשות הרבים ... ומצויין בה ששים רבוא.
וכן יש בה"ג דבעינן דריסת ס' רבוא). שבת ו, ב ד"ה כאן בזמן שישראל
שרויין במדבר (משמע קצת דאינה רשות הרבים , אלא אם כן מצויין שם ששים רבוא, כמו
במדבר). סד, ב ד"ה רב ענני (אנו שאין לנו רשות הרבים גמור, דכל רשות הרבים
שלנו כרמלית היא שהרי אין ... ס' ריבוא בוקעים בו). ס' התרומה סי' ריד (אין
שולטין בה ששים רבוא, דומיא דדגלי מדבר). רא"ש עירובין פ"א ס"ח
(ורשות הרבים פירש רש"י צריך שיהא ... מצויין בה ששים רבוא). ביצה פ"ג ס"ב
(דלא שכיחי האידנא רשות הרבים דששים ריבוא בוקעין בו). סמ"ג לאוין סה,
מלאכת הוצאה (ואומר הרב ר' ברוך ... לדידן דלית לן רשות הרבים ... שילכו שם ששים
רבוא [בכל יום]). סמ"ק סי' רפא, מלאכת הוצאה (עיר של יחיד שלא היו
נכנסין בה תמיד ששים רבוא של בני אדם, ואינה חשובה רשות הרבים , לפי שאינה דומה
לדגלי מדבר). טור ושו"ע ס"ז בשם יש אומרים (ויש אומרים שכל שאין ששים
רבוא עוברים בו בכל יום אינו רשות הרבים ).
*
והנה כמעט בכל המקורות הנ"ל נתבאר
הפירוש בזה (שאין צריך שיעברו ס' רבוא בכל יום ברשות הרבים זו עצמה, כי אם) שיהיו
בתוך העיר ס' רבוא, שרשות הרבים הם "פתוחין למקום שיש בו ס' רבוא"; "מדינות
ועיירות שאין בהם ששים רבוא"; "עיר שמצויין בה ששים ריבוא"; "עיר
של יחיד שלא היו נכנסין בה תמיד ששים רבוא של בני אדם".
וגם במקומות שמדברים ברשות הרבים עצמה,
כותבים רק שתהי' בו "דריסת ששים ריבוא"; "מצויין בה ששים רבוא";
"מצויין שם ששים רבוא כמו במדבר"; "ס' ריבוא בוקעים בו"; " שולטין
בה ששים רבוא דומיא דדגלי מדבר". שפשטות הלשון מורה, שכיון שיש בעיר הזאת ס'
רבוא, לכן יש ברשות הרבים הזה "דריסת" ס' רבוא, שהם "מצויין בה",
והם "בוקעים בו", והם "שולטין בה".
וכן נתפרש לקמן סי' שנז ס"ז (ואפילו
בזמן הזה, שיש אומרים שאין לנו רשות הרבים גמורה, מפני שאין ששים ריבוא בוקעים בה,
מכל מקום מתחלפת היא בעיר גדולה שיש בה ס' ריבוא). והיינו שאף בתקופת כתיבת השלחן
ערוך, היו דרים רוב ישראל בעיירות הקטנות שאין בהם ששים ריבוא, מכל מקום היו גם
עיירות גדולות שיש בהן ששים ריבוא, ואשר לכן יש לרשות הרבים שבהם דין רשות הרבים
גמורה. ומקורו בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג פראג סי' לא (ואף על גב שאין לנו
עתה רשות הרבים ... ס' ריבואות בוקעין בו ... בעיר ... גזרו אטו רשות הרבים ).
ופירש בדרכי משה סי' שנז ס"ק ג (בעיר דשכיחי רשות הרבים ). ובמ"א שם ס"ק
יא (בעיר גדולה שיש ס' ריבוא).
וכן הוא לקמן סי' שצב ס"א (עיר של
רבים ... ששים ריבוא בוקעים בה בכל יום). והיינו שאם ששים ריבוא בוקעים בעיר הזאת,
אזי רשות הרבים שבה היא "רשות הרבים גמורה". ומקורו ברש"י עירובין
נט, א ד"ה עיר של יחיד (שלא היו נכנסין בה תמיד ס' רבוא של בני אדם, ולא
חשיבא רשות הרבים , דלא דמיא לדגלי מדבר). ובסמ"ק סי' רפא, מלאכת הוצאה (עיר
של יחיד, שלא היו נכנסין בה תמיד ששים רבוא של בני אדם, ואינה חשובה רשות הרבים ,
לפי שאינה דומה לדגלי מדבר).
וכן הוא לקמן סי' שנה בקונטרס אחרון ס"ק
ג (מחמת שאין ששים ריבוא בעיר).
וכן הוא לעיל סי' רמו ס"ד (בעיר
שאין בה רשות הרבים , אלא כרמלית). ושינה מלשון הב"י ומ"א שם (לדידן דלית
לן רשות הרבים ).
ויתירה מזו נתפרש לקמן סי' תד ס"ב
(שיהיו כל הי"ב מיל רשות הרבים גמורה מן התורה, ע"ד שנתבאר בסי' שמ"ה,
כדי שיהיו דומים לדגלי מדבר, שהיו רשות הרבים גמורה). והיינו שבדגלי מדבר היו כל
הרחובות שבי"ב מיל אלו רשות הרבים גמורה (ולא רק הרחוב הראשי), אע"פ שלא
עברו ששים רבוא בכל יום – בכל אחד מהרחובות שבדגלי ישראל – כיון שיש בכל המחנה
ששים רבוא.
*
אלא שמלשון האמור כאן "שכל שאין
ששים רבוא עוברים בו בכל יום כדגלי מדבר אינו רשות הרבים" , נראה לכאורה
הפירוש שצריך שיעברו ס' רבוא בכל יום ברחוב הזה עצמו. וכן נראה לכאורה לקמן סי'
שסג סמ"ב (להאומרים שאין בקיעת הרבים חשובה לעשות רשות הרבים ... אלא אם כן
בוקעים בו ששים רבוא בכל יום). ומקורו בשו"ע כאן ס"ז (ויש אומרים שכל
שאין ששים רבוא עוברים בו בכל יום אינו רשות הרבים ).
ודברים אלו אי אפשר להולמם, שהרי אין
הדבר במציאות כלל שיעברו ששים ריבוא ביום אחד ברשות הרבים שרחבו ט"ז אמה,
שהרי בכל המעת לעת יש רק 84 אלף שניות. וכיון שהולכים ברשות הרבים רק ביום ולא
בלילה (כדמוכח מהלכות עד דכליא ריגלא דתרמודאי, ועוד), הרי במשך י"ב שעות
היום יש רק 42 אלף שניות. וכדי שיעברו ששים ריבוא ברשות הרבים שרחבו ט"ז אמות,
אי אפשר הדבר אלא אם כן יעברו כל שניה 15 איש, והיינו על ידי שיצטופפו כולם יחד
ב15 שורות (בתוך 16 אמה), וירוצו כל היום באופן שכל שניה יעברו 15 איש. וזה הרי לא
מציאותי כלל.
ויתירה מזו נתבאר לעיל, שלא מדובר כאן
ברחוב ארוך שהוא רחב ט"ז אמה, אלא "ושווקים, הרחבים ט"ז אמה על ט"ז
אמה". האומנם שייך הדבר שיעברו בשוק זה, שהוא ט"ז על ט"ז, 15 אנשים
כל שניה ושניה במשך כל היום.
מכל שכן שאינו שייך שיהי' זה "שוק" ,
שבאים אליו אנשים לקנות בו (ולא לרוץ בו).
ויתירה מזו נתבאר לעיל ס"ה (ד'
קורות הנעוצים ברשות הרבים לארבע זויות וכל אחת עביה אמה על אמה ... אם אין ביניהם
אלא י"ג אמות ושליש ... סביב הביראות שברשות הרבים ), שהוא דין פסי ביראות
שבמשנה עירובין יז, ב (עושין פסין לביראות, ארבעה דיומדין נראין כשמונה). ובמשנה שם
כב, א (אם היה דרך רשות הרבים מפסקתן יסלקנה לצדדין, וחכמים אומרים אינו צריך).
האומנם אפשר הדבר במציאות ש"דרך רשות הרבים" יעבור שם, ויעברו בו ס'
רבוא בכל יום – בין הדיומדין לבין הבאר, אשר לכל היותר יש בינם ריוח של חמש אמות!?
ויתירה מזו תנן שבת ק, ב (אם היה רקק
מים, ורשות הרבים מהלכת בו, הזורק לתוכו ד' אמות חייב). וכן נפסק לקמן סט"ז (רקק
מים שברשות הרבים שאינו עמוק עשרה ... אם רגילים הרבים להלך בו, אף על פי שהוא
הילוך שעל ידי הדחק ... הרי הוא רשות הרבים , כיון שהרבים בוקעים בו ועוברים עליו).
האומנם שייך במציאות שיבקעו בתוך הרקק ששים רבוא בכל יום!?
ויתירה מזו נתבאר לקמן סי' שסג סמ"ב
(מבוי ששוה מתוכו, ונעשה מדרון בפתיחתו לרשות הרבים ... גבוה י' טפחים מתלקט מתוך
ד' אמות ... אם רבים בוקעים עליו אסור
... ולהאומרים שאין בקיעת הרבים חשובה לעשות רשות הרבים אלא אם כן הם ששים רבוא
כמו שנתבאר בסי' שמ"ה, אף כאן אין בקיעת הרבים מבטל ממנו שם מחיצה (מדברי
סופרים), אלא אם כן בוקעים בו ששים רבוא בכל יום). הרי מדובר כאן במבוי סתום,
שאינו מפולש, שעולים אליו ששים רבוא בכל יום, בשיפוע של י' טפחים מתוך ד' אמות.
היתכן מציאות כזאת?
ואם כן נצטרך לומר שדיני רשות הרבים
שנתבארו בש"ס ובשו"ע אינה שייכת במציאות כלל, והיא מציאות שלא היתה ולא
נבראה מבריאת העולם ועד עתה, והיא הלכתא למשיחא. וכיון שכל זה אינו במציאות כלל,
אם כן מה הם כל דיני רשות הרבים המלאים בש"ס ופוסקים?
וכן נתבאר בתורת מנחם תשמ"ה ע'
2466 (לדעת הרבה גדולי הראשונים, כל שאין ששים ריבוא עוברים בו בכל יום אינו רשות
הרבים (מן התורה), ועל פי דבריהם כתבו הפוסקים (והובא בשו"ע אדמו"ר
הזקן) דקיי"ל "שאין לנו עכשיו רשות הרבים גמורה". יבוא מישהו
בזמננו, בעיר שבודאי יש בה "ששים ריבוא עוברים בו כל יום", ויטעון מאחר
שנפסק בשו"ע "שאין לנו עכשיו רשות גמורה", הרי זה סימן, ששוב לא
אפשרית מציאות של עיר שהיא רשות הרבים גמורה ... מובן מעצמו הגיחוך בטענה כזו ...
יש עיירות שעוברים בהן ששים ריבוא בכל יום, יש להן דין רשות הרבים גמורה מן התורה
בלי שום פקפוק בדבר!).
וכן האריך להוכיח באגרות משה ח"א
סי' קלט, ומסיק "שהששים ריבוא קאי על העיר". ומוכיח כן גם מגמרא נוספת (דהא
בעירובין דף כ"ב איתא ואפילו במעלות בית מרון הוא רשות הרבים , ופרש"י
שמהלכין בה בזה אחר זה, ולא שנים יחד, ואם כן אף אם ילכו בלא הפסק כל הכ"ד
שעות של המעת לעת לא יעברו ס' ריבוא, ומכל מקום הוא רשות הרבים ).
אלא על כרחך צריכים אנו לפרש, שגם האמור
כאן "ששים רבוא עוברים בו בכל יום", הכוונה היא שיש ששים ריבוא בעיר
הזאת, ואנשי העיר הזאת, שהם ששים ריבוא, "שולטים" ו"בוקעים" ו"עוברים"
ברחוב זה, ויש להם דריסה ברחובות אלו, בכל יום.
וכך הוא גם בנושא הסוג השני של רשות
הרבים , שנקרא "סרטיא" בברייתא הנ"ל, והם "דרכים שעובר בהן
מעיר לעיר ורחבים ט"ז אמה", שאינו שייך במציאות כלל אשר ששים ריבוא
יעברו דרכו בכל יום מעיר לעיר. ואפילו במסעות בני ישראל במדבר, לא נסעו באותה דרך
רק פעם אחת, ולא עברו בה "בכל יום". אלא ודאי כוונת פוסקים אלו היא
לומר, שסרטיא היא דרך שבין כמה עיירות, אשר בעיירות האלו דרים (ביחד) ששים ריבוא,
וכל יום הולכים אנשים מהם בסרטיא זו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שסג דיני מבוי ולחי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
להשתמש גם כן באלכסון בארוך כנגד הארוך ובקצר כנגד הקצר .
1738 ראב"ד הובא ב רא"ש שם פ"א ס"י
(כתב הראב"ד ז"ל דבצורת הפתח מודה רבא דעביד באלכסון). רשב"א
עירובין ו, א (כתב הראב"ד ז"ל דלא אמרו דפתחא דבקרן זוית לא הויא פתח,
אלא בשאין לו צורת פתח ... אבל בשעשה לו צורת פתח, ודאי פתח הוי). עבודת הקדש שער
א ס"ז (עשה לו צורת פתח אפילו באלכסון מותר). הובא במ"מ הל' שבת פי" ז
ה"כ. טור ושו"ע שם (אבל אם ירצה יעשה שם צורת פתח באלכסון).
ואילו לענין פי תקרה יורד וסותם, הובאו
ב' דעות לעיל סי' שסא ס"ה (שהטעם שאומרים פי תקרה יורד וסותם הוא משום שדומה
לפתח, ובקרן זוית אין דרך לעשות שם פתח כלל ... ויש אומרים שאפילו ... נפרצו ב'
מחיצות זו אצל זו), וראה שם (הערה 28 ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שסג דיני מבוי ולחי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הפתח , אפילו אין שם יותר מעשרה,
1761 כדאמרינן עירובין ו, א (מבוי
עקום, רב אמר תורתו כמפולש, ושמואל אמר תורתו כסתום . במאי עסקינן , אילימא ביותר
מעשר , בהא לימא שמואל תורתו כסתום , אלא לאו בעשר , וקאמר רב תורתו כמפולש). ב"י
ד"ה ומ"ש ואם יש מן הפס (ומ"ש ואם יש מן הפס עד הכותל האמצעי יותר
מעשר אמות וכו' ... לא ידעתי למה כתב כן, דהא אפילו אין ביניהם יותר מעשר יש לו
דין מבוי עקום שדינו כמפולש, לרב דקיימא לן כוותיה ... ומצאתי שהתוספות, כתבו וזה
לשונם, אי איכא מראש הפס של צד פנים עד הכותל אמצעי של מבוי יותר מעשר , צריך למבוי
זה צורת פתח, דהוי כמבוי עקום, ואף על גב דאליבא דשמואל קיימינן כדפרי[שית] לעיל
גבי מבוי עקום, אי ביותר מעשר בהא לימא שמואל תורתו כסתום עכ"ל. הרי בהדיא
שלא אמרו כן אלא לדעת שמואל , שהוא בעל מימרא זו, וסובר דכל שאינו יותר מעשר תורתו
כסתום , אבל לדידן דקיימא לן כרב דאמר תורתו כמפולש, אפילו אין בין הפס לכותל עשר
דינו כמבוי עקום). והיינו שאף שלדעת שמואל , שהוא בעל מימרא זו, אין חוששים למבוי
עקום אלא כשיש שם יותר מעשר . מכל מקום אנן קיי"ל כרב, שאף בפחות מזה יש לו דין
מבוי עקום.
שו"ע שם (ומה שמן הפס עד כותל
האמצעי של מבוי יש לו דין מבוי עקום, שהרי אלו שני המבואות מתעקמים ובאמצע פתוחים
בשני ראשיהם לרשות הרבים). ולא נזכר דהיינו כשיש שם יותר מעשר .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) הוספות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מקור החומרא בבקיעת רבים בפרצת המבוי נובע מדין מבוי עקום, ושם
2025 כמבואר בעירובין ו, א (מבוי
עקום רב אמר תורתו כמפולש ... אלמא פירצת מבוי מצידו בד' ... שאני התם דקא בקעי בה
רבים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) הוספות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בחידושיו.
2026 עירובין ו, א ד"ה רב
אמר (ולענין פתח עקום כצורת חי"ת, נראין דברי ריב"א ז"ל,
דלכו"ע תורתו כסתום ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה מלאכות שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יב
הרי כן הוא גם ברש"י עצמו (שהוא מקור שיטה זו), שבתחלה כותב (עירובין ו, א ד"ה רשות הרבים ) "עיר שמצויין בה ששים ריבוא", ואחר כך כותב בהמשך לזה (שם ו, ב ד"ה ירושלים) "יש בה דריסת ששים ריבוא".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר