72
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
וישנם ענינים שהם בדוגמת "קדשי שעה" – ענינים חדשים ש"תלמיד ותיק עתיד לחדש", תקנות גדולי ישראל הנדרשים מצד דרישת השעה, "בקעה מצא וגדר בה גדר"36, וכיוצא בזה.
בדברים שבהם הורגלו מדור דור – אין כל־כך קשיים לנצח את היצר הרע, מכיוון שכבר עברו את השלב של "כל התחלות קשות"37; ויתרה מזה – הרגל נעשה טבע. אולם בנוגע לעבודות שהינם בדוגמת "קדשי שעה" מתייצב היצר הרע כנגד בכל תוקף, בטענה: מה יום מיומיים, "מנהג אבותינו" היה בלי חידוש זה, וכו' – עד שהוא עושה מעצמו מנהיג ופוסק הדור הקובע מהי דרישת השעה.
ולכן נדרשת זהירות יתירה בעבודה חדשה (ובפרט – כזו שהיא לא רק ענין לפי שעה38, אלא – נוגעת גם לדורות) יותר ויותר מאשר בנוגע לעבודות הרגילות שהם בדוגמת "קדשי דורות".
וזאת למדים מהביאור הנ"ל בשיטת התלמוד, שהעובדה ש"קדשי שעה" אלו נאכלו באנינות (וקדשי דורות נשרפו) – הייתה רק הוראת שעה לאותו יום; אך הסדר הרגיל צריך להיות באופן הפוך – שקדשי שעה הינם (קשים יותר לביצוע, ובמילא – ) חמורים יותר מקדשי דורות; ואפילו במקום בו מותר "לאכול" קדשי דורות, אין זו ראיה שניתן "לאכול" קדשי שעה.
וכפי שמוצאים בקרבנות המילואים: הקרבן הראשון אותו הקריב אהרן – פר החטאת – הוא לא אכל ממנו (כמו חטאת של קדשי דורות), אלא הצטווה – "תשרוף באש"39.
משום שבקדשי דורות, בהם היצר הרע אינו מתנגד עד כדי כך, ניתן "לפרגן" את התענוג של אכילת הקרבן, שיש בו הנאה, גם הגוף מקבל מכך הנאה ותענוג;
לעומת זאת ב"קדשי שעה", בהם היצר הרע פועל ביותר כדי לבלבל וכו' נדרשת זהירות יתירה בנוגע לאכילה40. בשעה שמרגישים תענוג אישי ובפרט גופני, הדבר נותן מקום המאפשר אחיזה וכו' ליצר־הרע –
אלא צריכה להיות שריפת הקרבן, ביטול לגמרי.
ז. קבלת פני משיח – "קדשי שעה" של דורנו
וזוהי ההוראה למעשה בדורנו זה:
הערות
- 36. עירובין ו, א. וש"נ.
- 37. מכילתא ורש"י יתרו יט, ה.
- 38. שהם קלים מקדשי דורות (כנ"ל בפנים), וכן בעבודה - שמכיון שנוגע רק לשעה ואין בהם לדורות, אין היצה"ר מנגד כ"כ כו'.
- 39. תצוה כט, יד.
- 40. ולהעיר מענין דפרש חגיכם (רק ג' פעמים בשנה) קאמר פרש שבתכם (מדי שבוע בשבוע) לא קאמר (זח"ב פח, ב. אלא שביאורו ע"פ חסידות באו"א – ראה תו"א ר"פ ח"ש. סידור ר, ג־ד. רג, ג ואילך. ועוד).
רש"י על שמות י״ט:ה׳ - הטקסט מספריא
ועתה. אִם עַתָּה תְקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם, יֶעֱרַב לָכֶם מִכָּאן וָאֵילָךְ, שֶׁכָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת (מכילתא):
ושמרתם את בריתי. שֶׁאֶכְרֹת עִמָּכֶם עַל שְׁמִירַת הַתּוֹרָה:
סגלה. אוֹצָר חָבִיב, כְּמוֹ "וּסְגֻלַּת מְלָכִים" (קהלת ב') – כְּלֵי יְקָר וַאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁהַמְּלָכִים גּוֹנְזִים אוֹתָם, כָּךְ אַתֶּם תִּהְיוּ לִי סְגֻלָּה מִשְּׁאָר אֻמּוֹת; וְלֹא תֹאמְרוּ אַתֶּם לְבַדְּכֶם שֶׁלִּי וְאֵין לִי אֲחֵרִים עִמָּכֶם וּמַה יֵּשׁ לִי עוֹד שֶׁתְּהֵא חִבַּתְכֶם נִכֶּרֶת:
כי לי כל הארץ וְהֵם בְּעֵינַי וּלְפָנַי לִכְלוּם:
ועתה AND NOW — if you will now take upon yourselves the observance of My commandments, it will be pleasant (easy) to you from now and henceforth, for every beginning is difficult (Mekhilta).
ושמרתם את בריתי AND KEEP MY COVENANT which I shall make with you regarding the observance of the Torah (cf. (Mekhilta).
סגלה means a cherished treasure, the same as (Ecclesiastes 2:8) “and treasures (וסגלת) of kings” — costly vessels and precious stones which kings store up. In the same manner shall ye be unto Me a cherished treasure more than other peoples (Mekhilta) . Now do not say that ye alone belong to Me and that I have no other peoples together with (besides) you, and what else, therefore, have I by which the special love I bear you can be made evident; this is not so,
כי לי כל הארץ FOR ALL THE EARTH IS MINE, but in My eyes and before Me they are as nought.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.