סנהדרין עה, א - 12 מקורות בחסידות

א

וְאִם אִיתָא, לָא לֵימָא לֵיהּ? הָא בְּצִנְעָה, הָא בְּפַרְהֶסְיָא.

ב 11

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁנָּתַן עֵינָיו בְּאִשָּׁה אַחַת, וְהֶעֱלָה לִבּוֹ טִינָא. וּבָאוּ וְשָׁאֲלוּ לָרוֹפְאִים, וְאָמְרוּ: אֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁתִּבָּעֵל. אָמְרוּ חֲכָמִים: יָמוּת וְאַל תִּבָּעֵל לוֹ. תַּעֲמוֹד לְפָנָיו עֲרוּמָּה: יָמוּת וְאַל תַּעֲמוֹד לְפָנָיו עֲרוּמָּה. תְּסַפֵּר עִמּוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר: יָמוּת וְלֹא תְּסַפֵּר עִמּוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר.

ג

פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידֵּי וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: חַד אָמַר: אֵשֶׁת אִישׁ הָיְתָה, וְחַד אָמַר: פְּנוּיָה הָיְתָה. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר אֵשֶׁת אִישׁ הָיְתָה – שַׁפִּיר, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר פְּנוּיָה הָיְתָה – מַאי כּוּלֵּי הַאי?

ד

רַב פָּפָּא אָמַר: מִשּׁוּם פְּגַם מִשְׁפָּחָה. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא אָמַר: כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל פְּרוּצוֹת בַּעֲרָיוֹת.

ה

וְלִינְסְבַהּ מִינְסָב? לָא מְיַיתְּבָה דַּעְתֵּיהּ, כִּדְרַבִּי יִצְחָק. דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נִיטְּלָה טַעַם בִּיאָה וְנִיתְּנָה לְעוֹבְרֵי עֲבֵירָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם״.

ו

הֲדַרַן עֲלָךְ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה.

ז

מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ הֵן הַנִּשְׂרָפִין: הַבָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ, וּבַת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה.

ח

יֵשׁ בִּכְלַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ: בִּתּוֹ, וּבַת בִּתּוֹ, וּבַת בְּנוֹ, וּבַת אִשְׁתּוֹ, וּבַת בִּתָּהּ, וּבַת בְּנָהּ, חֲמוֹתוֹ, וְאֵם חֲמוֹתוֹ, וְאֵם חָמִיו.

ט

גְּמָ׳ הַבָּא עַל אִשָּׁה שֶׁנָּשָׂא בִּתָּהּ – לָא קָתָנֵי, אֶלָּא הַבָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ. מִכְּלָל דְּתַרְוַיְיהוּ לְאִיסּוּרָא, וּמַאן נִינְהוּ? חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ.

י

וְקָתָנֵי: ״יֵשׁ בִּכְלַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ״, מִכְּלָל דְּתַרְוַיְיהוּ כְּתִיבִי בְּהֶדְיָא, וְהָנָךְ מִדְּרָשָׁא אָתְיָא.

יא

הָנִיחָא לְאַבָּיֵי, דְּאָמַר: מַשְׁמָעוּת דּוֹרְשִׁין אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. מַתְנִיתִין מַנִּי? רַבִּי עֲקִיבָא הִיא.

יב

אֶלָּא לְרָבָא דְּאָמַר: חֲמוֹתוֹ לְאַחַר מִיתָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, מַתְנִיתִין מַנִּי? אָמַר לָךְ רָבָא: תְּנִי ״הַבָּא עַל אִשָּׁה שֶׁנָּשָׂא בִּתָּהּ״.

יג

יֵשׁ בִּכְלַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ: חֲמוֹתוֹ, וְאֵם חֲמוֹתוֹ, וְאֵם חָמִיו. לְאַבָּיֵי, אַיְּידֵי דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵא אֵם חָמִיו, תָּנֵי נָמֵי חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ.

יד

לְרָבָא, אַיְּידֵי דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵא אֵם חָמִיו וְאֵם חֲמוֹתוֹ, תָּנֵי נָמֵי חֲמוֹתוֹ.

טו

מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אִשָּׁה וְאֶת אִמָּהּ״ – אֵין לִי אֶלָּא אִשָּׁה וְאִמָּהּ. בַּת אִשָּׁה, וּבַת בִּתָּהּ, וּבַת בְּנָהּ מִנַּיִן?

טז

נֶאֱמַר כָּאן ״זִמָּה״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״זִמָּה״. מָה לְהַלָּן – בִּתָּהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבַת בְּנָהּ, אַף כָּאן – בִּתָּהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבַת בְּנָהּ.

יז

מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת זְכָרִים כִּנְקֵבוֹת? נֶאֱמַר כָּאן ״זִמָּה״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״זִמָּה״. מָה לְהַלָּן זְכָרִים כִּנְקֵבוֹת, אַף כָּאן זְכָרִים כִּנְקֵבוֹת.

יח

מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת לְמַטָּה כִּלְמַעְלָה? נֶאֱמַר כָּאן ״זִמָּה״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״זִמָּה״. מָה לְהַלָּן לְמַטָּה כִּלְמַעְלָה, אַף כָּאן לְמַטָּה כִּלְמַעְלָה. וּמָה כָּאן לְמַעְלָה כִּלְמַטָּה, אַף לְהַלָּן לְמַעְלָה כִּלְמַטָּה.

יט

אָמַר מָר: מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת זְכָרִים כִּנְקֵבוֹת. מַאי ״זְכָרִים כִּנְקֵבוֹת״? אִילֵּימָא בַּת בְּנָהּ כְּבַת בִּתָּהּ? בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָאָתְיָאן!

כ

אֶלָּא, אֵם חָמִיו כְּאֵם חֲמוֹתוֹ. הַשְׁתָּא, אֵם חֲמוֹתוֹ לָא קָמָה לַן, אֵם חָמִיו מִיהְדָּר עֲלַהּ?