שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך א וארא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
נוסף על כך היה כאן זכרון זכות האבות – "וארא אל האבות" – שבכוחו להביא לסיוע מלמעלה כפי שאנו מוצאים במשנה, שהיה נהוג לומר (בבית המקדש עם שחר) "האיר פני המזרח עד שבחברון", וזאת כדי "להזכיר זכות ישני חברון" לשם סיוע בעבודת הקרבנות בכלל ובקרבן תמיד בפרט.
3 יומא כח, א. תמיד ל, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
"וארא אל האבות", שזכרון זכות אבות הוא סיוע גדול, כפי שמצינו במשנה שהיו אומרים "האיר פני כל המזרח עד שבחברון", "להזכיר זכות ישני חברון", שזהו סיוע בעבודת הקרבנות בכלל ובקרבן תמיד בפרט.
13 יומא כח, סע"א. תמיד ל, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכל זה בנוגע לניסוך המים; ואילו שאיבת המים עבור הניסוך – היתה מוכרחת להיות בלילה הראשונה של סוכות, כי, זמן ניסוך המים הוא לא יאוחר מזמן הקרבת תמיד של שחר, והקרבת תמיד של שחר היתה קודם שתעלה החמה משיאיר כל פני מזרח ("האיר פני כל המזרח עד שבחברון" ), וכיון שאז היו צריכים להיות מן המוכן מים מ"מי השילוח" כדי לנסך ע"ג המזבח, הרי בהכרח ששאיבת המים היתה בלילה דוקא.
168 יומא כח, א (במשנה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ו אלול, ג' דסליחות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וע"ד שמצינו במשנה שבביהמ"ק היו אומרים (בנוגע להקרבת התמיד) "האיר כל פני המזרח עד שבחברון", בכדי להזכיר זכות אבות שנמצאים בחברון .
2391 יומא כח, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולהעיר מדברי המשנה שהיו אומרים "האיר פני כל המזרח עד שבחברון", "כדי להזכיר זכות אבות מזכירין חברון" , והיינו, שגם כשמדובר בנוגע לביהמ"ק, ובנוגע לעבודת הכהן, לאחרי שכבר עשה את
1385 יומא כח, א. תמיד ל, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
הטעם הפשוט לאמירת פרשת העקידה הוא כדי להזכיר זכות אבות, כי, "תפלות כנגד תמידין תקנום" , ולכן, כשם שקודם הקרבת קרבן תמיד היו אומרים "האיר פני כל המזרח עד שהוא בחברון" (כדברי המשנה במסכת תמיד ), כדי "להזכיר זכות אבות" , כמו"כ אומרים קודם התפלה פרשת העקידה כדי להזכיר זכות אבות.
2653 ל, א. וכ"ה ביומא כח, סע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
[ולהעיר, שאע"פ ששמע"צ מתחיל מהלילה, הרי אין זה סתם לילה, חושך, כמו בימות החול, אלא זהו חלק מהיו"ט ד"יום השמיני עצרת", שמתחיל דוקא מהלילה, כמו במצות סוכה שזמן חיובה מתחיל בלילה (לא כמו לולב ואתרוג, שזמן חיובם ביום , כמו קרבנות היום, החל מקרבן תמיד שזמנו כש"האיר פני כל המזרח עד שבחברון" ), והיינו, שגם בלילה נעשה ענין ה"יום" – אור].
644 יומא כח, סע"א (במשנה).
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה פט הלכות תפלה וזמנה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזמן התפלות הוא כזמן התמידין שתמיד של שחר זמנו מתחיל משעלה עמוד השחר שהוא אור הנוצץ מהחמה במזרח מהלך ד' מילין קודם נץ החמה אלא שהיו ממתינים עד שהאיר כל פני המזרח עד שבחברון לפי שפעם אחת באו לידי טעות על ידי שעלה מאור הלבנה ודימו שהוא אור הנוצץ במזרח בשחר ונמשך זמנו עד סוף שעה ד' מעלות השחר שהוא שליש היום שמכאן ואילך אינו נקרא בקר.
י משנה פ"ג דיומא כח, א. ראה מ"א ס"ק ג.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והנה אחרי אשר זכינו בעינינו לראות אור מופלא אור מזהיר אור נערב אור יקר אור מצוחצח אור מאיר כאור שבעת הימים מסוף העולם ועד סופו אור האלהי, הוא ניהו אדונינו מורינו ורבינו נר ישראל המאיר עיניהם של ישראל בתורה ולקרב את לבן לאביהן שבשמים, והיה אמרתו כטל לישראל כמטרא ניחא וכמטרא רזיא דין גליא רזיא , ומפיו אנו חיים ומטובו חיינו , שפתותיו שושנים ששונים בהלכות נוטפות מור עובר , ואליו יתאספו העדרים עדרי צאן קדשים תורה יבקשו מפיהו חק לישראל היה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו , שהראה להם באספקלריא המאירה האיר הברקאי , ומתחזיא מסייפא עלמא ועד סופיה, גדול ה' ומהולל מאוד בעירו הר קדשו , וברכנו בקול רם ונשא ברכת חכם הרזים ברוך שחלק מחכמתו ליראיו .
139 ע"פ יומא כח, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והנה אחרי אשר זכינו בעינינו לראות אור מופלא אור מזהיר אור נערב אור יקר אור מצוחצח אור מאיר כאור שבעת הימים מסוף העולם ועד סופו אור האלהי, הוא ניהו אדונינו מורינו ורבינו נר ישראל המאיר עיניהם של ישראל בתורה ולקרב את לבן לאביהן שבשמים, והיה אמרתו כטל לישראל כמטרא ניחא וכמטרא רזיא דין גליא רזיא , ומפיו אנו חיים ומטובו חיינו , שפתותיו שושנים ששונים בהלכות נוטפות מור עובר , ואליו יתאספו העדרים עדרי צאן קדשים תורה יבקשו מפיהו חק לישראל היה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו , שהראה להם באספקלריא המאירה האיר הברקאי ומתחזיא מסייפא עלמא ועד סופיה, גדול ה' ומהולל מאוד בעירו הר קדשו , וברכנו בקול רם ונשא ברכת חכם הרזים ברוך שחלק מחכמתו ליראיו .
1074 האיר הברקאי: ע"פ יומא כח, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ו'קסז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
הארכתי בסיפור דבר זה אשר לא אפונה, כי ידידי יבדל לחיים טובים, הכיר את החסיד רש"ב ז"ל, אבל חביבים עלי זכרון ימי האור דליובאוויטש עניני' וסיפורי', ע"ד המבואר במשנה בענין האיר פני כל המזרח עד שבחברון שכדי להזכיר זכות אבות מזכירין חברון.
1596 המבואר במשנה: יומא כח, א. פרש"י שם רע"ב (מירושלמי שם פ"ג ה"א).
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ליל ב' דר"ה תש"ט בסעודה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
דער זמן פון התחלת העבודה אין בית המקדש ביום כיפורים איז גיועהן מסודר אַז אַלע זאַכין איז גיטאָהן גיואָרין נאָר דורך דעם כהן גדול על פי בית דין דורך אַ ספּעציעלע ממונה וואָס ער האָט גיהאַט דעם טיטול סגן כהן גדול.
2 ראה משנה יומא כח, א וברש"י שם — ד"ה אמר להם הממונה.
פתיחה בהקשר
על הדף
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
2 ויהי ביום השמיני: (ע"פ מחז"ל (יומא כח, א. תמיד פ"ג מ"ב. ירושלמי יומא פ"ג ה"א) לומר ,עד שהוא בחברון", בלשוז לעורר זכות (ירושלמי שם. פרש"י יומא שם, ב)) שאותו היום נטל עשר עטרות (פרש"י עה"פ מסדר עולם (פ"ז). וראה שבת פז, סע"ב. פרש"י עה"פ נשא ז, יב). וראה ד"ה ויהי ביום השמיני תרע"ח, תש"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ בשלח, י"ג שבט** ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע י
וגם, ע"ד שמצינו בעבודה שהיו אומרים "האיר פני כל המזרח עד שבחברון" כדי להזכיר ולהמשיך זכות אבות.
1272 יומא כח, א-ב ובפרש"י. תמיד פ"ג מ"ב. ירושלמי יומא פ"ג ה"א.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תנח זמן וסדר לישת מצת המצוה
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע י
ולפי שאין הכל בקיאים בחצות היום ממש , לפיכך נכון להמתין חצי שעה אחר חצות היום , כי כן היו ממתינים בשחיטת הפסח שלא לשחטו עד לאחר שש ומחצה:
670 מ"א סי' רלג ס"ק א (ואף על גב דבאמת זמנה אחר ו' שעות, כדאיתא ביומא דף כ"ח, מכל מקום כיון דאין אנו בקיאין לא יצא).
ואף שכאן לענין לישת המצות, כתב המ"א ס"ק א (אף על גב שזמן הקרבת הפסח הוא אחר ו' שעות ומחצה, מכל מקום עיקר זמנו הוא מחצות).
השיב עליו הח"י ס"ק א (ולענ"ד נראה עיקר כדעת הב"ח ושאר אחרונים ... קיי"ל דהוי משש ומחצה ... ובמ"א עצמו לעיל סימן [ר]ל"ג ס"ק א' כתב כן, עיי"ש).
ובמ"א הוכיח כן מדין זמן ביעור חמץ, שכתבו התוס' ה, א ד"ה לא (כיון דדיעבד אם שחט הפסח קודם תמיד כשר ... חשיב זמן שחיטה מחצות ואילך).
וכן נפסק לעיל סי' תלא ס"א (וזמן שחיטת הפסח הוא בי"ד מחצות היום ולמעלה. מכאן אתה למד שזמן השבתת החמץ הוא בזמן שחיטת הפסח, דהיינו מחצות יום י"ד ולמעלה).
ביאר בח"י שם (דהתם לא כתבו תוספות רק להחמיר באיסור חמץ משש ולמעלה ולא יאחר, משא"כ להקל לא אמרינן, ולא מקרי בין הערבים אלא משעה שינטו צללי הערב, דהוא משש ומחצה).
אמנם רבינו מסיק כאן מעיקר הדין כדעת המ"א, שעיקר זמנו הוא מחצות. וכמבואר ברש"י צג, ב ד"ה חמשה עשר (ושעת שחיטה מחצות היום ואילך, דבין הערבים כתיב ביה כתמיד, ותמיד, אף על פי שנשחט בשש ומחצה זמנו מן התורה מתחלת שבע ואילך).
אלא שכמו לענין קרבן פסח המתינו חצי שעה, כיון שאין בקיאים, כך גם לענין לישת המצות נכון להמתין חצי שעה, כיון שאין הכל בקיאים בחצות היום ממש. וכמובא לעיל ממ"ש המ"א סי' רלג ס"ק א, לענין תפלה המנחה.
וכן נתבאר לעיל סי' פט ס"ב (תפלת המנחה, אעפ"י שאינו יכול להתפלל מנחה עד אחר חצי שעה אחר חצות, זהו משום שרוב בני אדם (אינם בקיאים) לכוין השעות כל כך, אבל באמת זמנה מתחיל מיד אחר חצות), וסי' רצא בקונטרס אחרון סוף ס"ק א (שעיקר זמן סעודה ג' הוא גם כן מחצות, כמו תפלת מנחה גדולה, אלא לפי שאין בקיאין הילכך אפילו בדיעבד לא יצא, כמו בתפלת מנחה גדולה, כמ"ש המג"א בריש סי' רל"[ג]).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תפח סדר תפלת שחרית של פסח
מקור מפורש
בדף זה
ואם עבר וקרא יצא .
87 משנה שם (וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר).
ואף שגם לענין מנחה, נתבאר לעיל סי' פט ס"ב (תפלת המנחה, אעפ"י שאינו יכול להתפלל מנחה עד אחר חצי שעה אחר חצות, זהו משום שרוב בני אדם (אינם בקיאים) לכוין השעות כל כך, אבל באמת זמנה מתחיל מיד אחר חצות)
ומכל מקום קיי"ל שאף בדיעבד לא יצא קודם, כמבואר במ"א סי' רלג ס"ק א (ואף על גב דבאמת זמנה אחר ו' שעות, כדאיתא ביומא דף כ"ח, מכל מקום כיון דאין אנו בקיאין לא יצא).
וכן הוא לעיל סי' רצא בקונטרס אחרון סוף ס"ק א (שעיקר זמן סעודה ג' הוא גם כן מחצות, כמו תפלת מנחה גדולה, אלא לפי שאין בקיאין הילכך אפילו בדיעבד לא יצא, כמו בתפלת מנחה גדולה, כמ"ש המג"א בריש סי' רל"[ג]).
מכל מקום הכא שאני, שנתפרש במשנה שם (וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר).
וכן הדין לענין תפלת שחרית, כדלעיל סי' פט ס"א (תפלת השחר זמנה מתחיל מעלות השחר, אלא שלכתחלה מצוה להתחיל עם נץ החמה ... אבל בדיעבד אם עבר והתפלל משעלה עמוד השחר יצא, ואף לכתחלה יכול לעשות כן בשעת הדחק).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצא דין שלש סעודות
מקור מפורש
בדף זה
רל"[ג], עיי"ש
1942 ס"ק א (ואף על גב
דבאמת זמנה אחר ו' שעות, כדאיתא ביומא דף כ"ח, מכל מקום כיון דאין אנו בקיאין
לא יצא).
פתיחה בהקשר