בבא בתרא כז, ב - גמרא - ספריית פנימי

א

וְנִקְנִין עִמָּהּ נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּחִיטֵּי.

ב

דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי: כׇּל שֶׁהוּא. שְׁמַע מִינַּהּ.

ג

תָּא שְׁמַע: אִילָן – מִקְצָתוֹ בָּאָרֶץ וּמִקְצָתוֹ בְּחוּץ לָאָרֶץ – טֶבֶל וְחוּלִּין מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה, דִּבְרֵי רַבִּי.

ד

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַגָּדֵל בְּחִיּוּב – חַיָּיב, הַגָּדֵל בִּפְטוּר – פָּטוּר.

ה

עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי, אֶלָּא דְּמָר סָבַר: יֵשׁ בְּרֵירָה, וּמַר סָבַר: אֵין בְּרֵירָה;

ו

אֲבָל גָּדֵל בִּפְטוּר – דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר!

ז

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּמַפְסִיק צוּנְמָא. אִי הָכִי, מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי? דְּהָדְרִי עׇרְבִי.

ח

וּבְמַאי קָא מִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: אַוֵּירָא מְבַלְבֵּל, וּמָר סָבַר: הַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי וְהַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי.

ט

וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה – וְתוּ לָא? וְהָא תְּנַן: מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הַבּוֹר, עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה! אָמַר אַבָּיֵי: מֵיזָל – טוּבָא אָזְלִי, אַכְחוֹשֵׁי לָא מַכְחֲשִׁי אֶלָּא עַד שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, טְפֵי לָא מַכְחֲשִׁי.

י

כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר, בְּעָא מִינֵּיהּ רֵישׁ לָקִישׁ מֵרַבִּי יוֹחָנָן: אִילָן הַסָּמוּךְ לַמֶּיצֶר בְּתוֹךְ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: גַּזְלָן הוּא, וְאֵין מְבִיאִין מִמֶּנּוּ בִּכּוּרִים.

יא

כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֶחָד אִילָן הַסָּמוּךְ לַמֶּיצֶר, וְאֶחָד אִילָן הַנּוֹטֶה – מֵבִיא וְקוֹרֵא; שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִנְחִיל יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ.

יב

מַתְנִי׳ אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לִשְׂדֵה חֲבֵירוֹ – קוֹצֵץ מְלֹא הַמַּרְדֵּעַ, עַל גַּבֵּי הַמַּחֲרֵישָׁה. וּבֶחָרוּב וּבַשִּׁקְמָה – כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת. בֵּית הַשְּׁלָחִין – כׇּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: כׇּל אִילַן סְרָק כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת.

יג

גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: אַבָּא שָׁאוּל – אַרֵישָׁא קָאֵי, אוֹ אַסֵּיפָא קָאֵי?

יד

תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: בֵּית הַשְּׁלָחִין – אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: כׇּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת, מִפְּנֵי שֶׁהַצֵּל רַע לְבֵית הַשְּׁלָחִין. שְׁמַע מִינַּהּ: אַרֵישָׁא קָאֵי! שְׁמַע מִינַּהּ.

טו

אָמַר רַב אָשֵׁי: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא, דְּקָתָנֵי: ״כׇּל אִילַן סְרָק״. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אַרֵישָׁא קָאֵי – הַיְינוּ דְּקָתָנֵי כׇּל אִילָן; אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אַסֵּיפָא קָאֵי, אִילַן סְרָק מִיבְּעֵי לֵיהּ?! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ אַרֵישָׁא קָאֵי? שְׁמַע מִינַּהּ.

טז

מַתְנִי׳ אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, קוֹצֵץ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא גָּמָל עוֹבֵר – וְרוֹכְבוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: גָּמָל טָעוּן פִּשְׁתָּן אוֹ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת, מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה.

יז

גְּמָ׳ מַאן תְּנָא דְּבִנְזָקִין – בָּתַר אוּמְדָּנָא דְּהַשְׁתָּא אָזְלִינַן?

יח

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: בְּמַחֲלוֹקֶת שְׁנוּיָה, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא – דִּתְנַן: אֵין עוֹשִׂין חָלָל תַּחַת רְשׁוּת הָרַבִּים – בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר, בִּכְדֵי שֶׁתְּהֵא עֲגָלָה מְהַלֶּכֶת – וּטְעוּנַהּ אֲבָנִים.

יט

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, הָתָם – זִימְנִין דְּמַפְחִית וְלָאו אַדַּעְתֵּיהּ, אֲבָל הָכָא – קַמָּא קַמָּא קָא קְיִיץ לֵיהּ.

כ

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: גָּמָל טָעוּן פִּשְׁתָּן אוֹ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שִׁיעוּרָא דְרַבִּי יְהוּדָה נְפִישׁ, אוֹ דִּלְמָא שִׁיעוּרָא דְרַבָּנַן נְפִישׁ?

כא

פְּשִׁיטָא דְּשִׁיעוּרָא דְרַבָּנַן נְפִישׁ! דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ שִׁיעוּרָא דְרַבִּי יְהוּדָה נְפִישׁ, רַבָּנַן – בְּשִׁיעוּרָא דְרַבִּי יְהוּדָה הֵיכִי עָבְדִי? וְאֶלָּא מַאי, שִׁיעוּרָא דְרַבָּנַן נְפִישׁ? רַבִּי יְהוּדָה – בְּשִׁיעוּרָא דְּרַבָּנַן מַאי עָבֵיד? אֶפְשָׁר דִּגְחִין וְחָלֵיף תּוּתֵיהּ.

כב

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת, מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה. תָּנָא: מִפְּנֵי אֹהֶל הַטּוּמְאָה. פְּשִׁיטָא, ״מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה״ תְּנַן!

כג

אִי מִמַּתְנִיתִין, הֲוָה אָמֵינָא: דִּלְמָא מַיְיתֵי עוֹרֵב טוּמְאָה וְשָׁדֵי הָתָם, וְסַגְיָא בְּדַחְלוּלִי בְּעָלְמָא; קָא מַשְׁמַע לַן:

כד

הַדְרָן עֲלָךְ לָא יַחְפּוֹר