הלכות שכנים

הלכה ב אחד מן השותפין שאמר לחבירו במקום שאין בו דין חלוקה או בדבר שאי אפשר …

• בבא בתרא יג ע"א · ב ולא את הטרקלין כו׳. אין בהן כדי לזה וכדי לזה, מהו? רב …
• בבא בתרא יג ע"א · ז תא שמע: שני אחין – אחד עני ואחד עשיר, והניח להן אביהן …
• בבא בתרא קעב ע"א · י מתני׳ שני אחין – אחד עני ואחד עשיר, והניח להן אביהן מרחץ …

הלכה ד אי זהו דין חלוקה כל שאילו יחלק לפי השותפין יגיע לפחות שבהם חלק ששם …

• סוכה ג ע"ב · י והתנן: אין חולקין את החצר עד שיהא בה ארבע אמות לזה וארבע …
• סוכה ג ע"ב · יא אלא אימא: אין בו דין חלוקה כחצר. דאמר רב הונא: חצר לפי …
• בבא בתרא יא ע"א · ז מתני׳ אין חולקין את החצר – עד שיהא ארבע אמות לזה, וארבע …
• בבא בתרא יא ע"א · ח ולא את הטרקלין, ולא את המורן, ולא את השובך, ולא את הטלית, …
• בבא בתרא יב ע"א · ח בבבל מאי? אמר רב יוסף: בי רדו יומא.
• בבא בתרא יב ע"א · יא דוולא – אמר רב נחמן: בי דאלו יומא. פרדסא – אמר אבוה …
• בבא בתרא יג ע"ב · ב תא שמע: כל שאילו יחלק ושמו עליו – חולקין, אם לאו – …

הלכה ה אין חולקין את הטרקלין ולא את המורן ולא את השובך ולא את בית הבד …

• בבא בתרא יא ע"א · ז מתני׳ אין חולקין את החצר – עד שיהא ארבע אמות לזה, וארבע …
• בבא בתרא יג ע"ב · ב תא שמע: כל שאילו יחלק ושמו עליו – חולקין, אם לאו – …
• בבא בתרא יג ע"ב · ד לא, לעולם כדקתני; ודקאמרת: מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל? משום דאמר …

הלכה א חצרות הכפרים שכל אחד ואחד בונה לו בית ונמצאת החצר שבין שני הבתים משותפת …

• סוכה ג ע"ב · יא אלא אימא: אין בו דין חלוקה כחצר. דאמר רב הונא: חצר לפי …
• בבא בתרא יא ע"א · ז מתני׳ אין חולקין את החצר – עד שיהא ארבע אמות לזה, וארבע …
• בבא בתרא יא ע"א · י גמ׳ אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: ארבע אמות שאמרו – חוץ …
• בבא בתרא יא ע"א · יב אמר רב הונא: חצר מתחלקת לפי פתחיה. ורב חסדא אמר: נותנין ארבע …
• בבא בתרא יא ע"א · יג תניא כוותיה דרב חסדא: פתחים שבחצר – יש להן ארבע אמות. היה …

הלכה ב בית שיש לו פתחים רבים מכל רוחותיו יש לו ארבע אמות לכל רוח ואם …

• בבא בתרא יא ע"א · יד אמר אמימר: האי פירא דסופלי – יש לו ארבע אמות לכל רוח …

הלכה ג אכסדרה אם אפשר לו להכנס לתוכה במשאו אין לה ארבע אמות ואם לאו יש …

• בבא בתרא יא ע"ב · ב אמר רב הונא: אכסדרה – אין לה ארבע אמות. טעמא מאי – …
• בבא בתרא יא ע"ב · ג תנו רבנן: בית שער, אכסדרה ומרפסת – יש להן ארבע אמות. היו …

הלכה ד בית שער או מרפסת יש להם ארבע אמות היו חמשה בתים פתוחים למרפסת והמרפסת …

• בבא בתרא יא ע"ב · ב אמר רב הונא: אכסדרה – אין לה ארבע אמות. טעמא מאי – …
• בבא בתרא יא ע"ב · ג תנו רבנן: בית שער, אכסדרה ומרפסת – יש להן ארבע אמות. היו …

הלכה ה לול של תרנגולים אין לו ארבע אמות.

• בבא בתרא יא ע"ב · ג תנו רבנן: בית שער, אכסדרה ומרפסת – יש להן ארבע אמות. היו …

הלכה ו בית חציו מקורה וחציו שאינו מקורה בין שקרויו כלפי פנים בין שקרויו כלפי חוץ …

• בבא בתרא יא ע"ב · ד בעא מיניה רבא מרב נחמן: בית חציו מקורה וחציו אינו מקורה – …

הלכה ז בית סתום יש לו ארבע אמות פרץ את פצימיו אין לו ארבע אמות.

• שבת קמו ע"ב · ג אמר ליה אביי לרבא, תניא דמסייע לך: בית סתום — יש לו …
• בבא בתרא יב ע"א · א בית סתום – יש לו ארבע אמות; פרץ את פצימיו – אין …

הלכה ח בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות אין לו ארבע אמות בחצר אלא …

• בבא בתרא יא ע"ב · ו אכסניא – לפי בני אדם מתחלקת, או לפי פתחים מתחלקת? אמר ליה: …

הלכה ט השותפין שרצו לחלוק דבר שאין בו דין חלוקה אף על פי שהן מפסידין את …

• בבא בתרא יא ע"א · ט אימתי – בזמן שאין שניהם רוצים; אבל בזמן ששניהם רוצים, אפילו פחות …
• בבא בתרא יג ע"ב · ה אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרב יהודה – דשמואל היא, דתנן: …
• בבא בתרא יג ע"ב · ו תרגמא רב שלמן – בששניהן רוצין.

הלכה י מקום שאין בו דין חלוקה שרצו שותפין לחלקו אע"פשקנו מידם כל אחד מהן יכול …

• בבא בתרא ג ע"א · יד וכי קנו מידן מאי הוי? קנין דברים בעלמא הוא! בשקנו מידן ברוחות. …

הלכה יא האחין שחלקו ועשו ביניהם גורל כיון שעלה גורל לאחד מהן קנו כולן בהנייה שנעשית …

• בבא בתרא מב ע"א · ט במה דברים אמורים – במחזיק; אבל בנותן מתנה, והאחין שחלקו, והמחזיק בנכסי …
• בבא בתרא קו ע"ב · ד תניא, רבי יוסי אומר: האחין שחלקו, כיון שעלה גורל לאחד מהן – …

הלכה יב האחין שחלקו הרי הן כלקוחות זה מזה ואין להם דרך זה על זה ולא …

• בבא קמא ט ע"א · טז ושמואל אמר: ויתר – קסבר: האחים שחלקו לקוחות, וכלוקח שלא באחריות דמי.
• בבא בתרא ז ע"ב · א מר ינוקא ומר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי: נהרדעי לטעמייהו – …
• בבא בתרא קז ע"א · ד ושמואל אמר: ויתר – קא סבר: האחין שחלקו לקוחות הוו, וכלוקח שלא …

הלכה יד חצר השותפין שיש בה דין חלוקה או שחלקוה ברצונם אע"פ שאין בה חלוקה יש …

• בבא בתרא ב ע"א · א השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר – בונין את הכותל באמצע. מקום שנהגו …
• בבא בתרא ג ע"א · ב לישנא אחרינא אמרי לה: סברוה, מאי ״מחיצה״ – פלוגתא, דכתיב: ״ותהי מחצת …
• בבא בתרא ג ע"א · ו ואי היזק ראיה שמיה היזק – מאי איריא רצו? אפילו לא רצו …

הלכה טו רוחב מקום הכותל משל שניהם וכמה יהיה רחבו הכל כמנהג המדינה ואפילו נהגו לעשות …

• בבא בתרא ב ע"א · א השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר – בונין את הכותל באמצע. מקום שנהגו …
• בבא בתרא ד ע"א · י הכל כמנהג המדינה. ״הכל״ – לאתויי מאי? לאתויי אתרא דנהיגי בהוצא ודפנא.

הלכה טז כמה גובה הכותל אין פחות מארבע אמות וכן בגינה כופהו להבדיל גינתו מגינת חבירו …

• בבא בתרא ב ע"א · ג וכן בגינה – מקום שנהגו לגדור – מחייבין אותו. אבל בבקעה – …
• בבא בתרא ב ע"א · ד אלא אם רצה, כונס לתוך שלו ובונה, ועושה חזית מבחוץ. לפיכך, אם …

הלכה יז המוכר גינה לחבירו סתם והיתה מעורבת עם גנות אחרות כופין את הלוקח לבנות את …

• בבא בתרא ד ע"א · יד אמר אביי, הכי קאמר: וכן סתם גינה, ובמקום שנהגו לגדור בבקעה – …

הלכה יח מקום שנהגו לבנות כותלים המבדילין בחצירות או בגנות באבנים שאינן גזית זה נותן שלשה …

• בבא בתרא ב ע"א · ב גויל – זה נותן שלשה טפחים, וזה נותן שלשה טפחים. בגזית – …
• בבא בתרא ג ע"ב · ד איבעיא להו: הן וסידן, או דילמא הן בלא סידן? אמר רב נחמן …
• בבא בתרא ד ע"א · יא לפיכך, אם נפל הכותל – המקום והאבנים של שניהם. פשיטא! לא צריכא, …

הלכה א כותל חצר המבדיל בין שני שותפין שנפל יש לכל אחד משניהם לכוף על חבירו …

• בבא בתרא ה ע"א · ה מתני׳ כותל חצר שנפל – מחייבין אותו לבנותו עד ארבע אמות. בחזקת …
• בבא בתרא ה ע"א · ו מארבע אמות ולמעלן – אין מחייבין אותו. סמך לו כותל אחר, אף …
• בבא בתרא ו ע"א · ז סמך לו כותל אחר – מגלגלין עליו את הכל כו׳. אמר רב …
• בבא בתרא ו ע"א · ח ומודה רב הונא בקרנא ולופתא. ומודה רב נחמן באפריזא, ובקבעתא דכשורי.

הלכה ב אחד מן השותפין שבנה הכותל שמבדיל בינו ובין חבירו עד ארבע אמות ותבע חבירו …

• בבא בתרא ה ע"א · ה מתני׳ כותל חצר שנפל – מחייבין אותו לבנותו עד ארבע אמות. בחזקת …
• בבא בתרא ה ע"א · ו מארבע אמות ולמעלן – אין מחייבין אותו. סמך לו כותל אחר, אף …

הלכה ג מי שהיה לו חורבה בין חורבות חבירו ועמד חבירו וגדר רוח ראשונה ושנייה ושלישית …

• בבא קמא כ ע"ב · ה תנן: המקיף חבירו משלש רוחותיו, וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית …
• בבא קמא כ ע"ב · ז תא שמע, אמר רבי יוסי: אם עמד ניקף וגדר את הרביעית – …
• בבא קמא כ ע"ב · ח שמע מינה, זה נהנה וזה לא חסר – פטור! שאני התם, דאמר …
• בבא בתרא ד ע"ב · א נשעייה באמתא מלבר. וניעבד מלגיו! עביד חבריה מלבר, ואמר: דידי ודידיה הוא. …
• בבא בתרא ד ע"ב · ז מתני׳ המקיף את חבירו משלש רוחותיו, וגדר את הראשונה ואת השניה ואת …
• בבא בתרא ד ע"ב · ח גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי, דאמר: אם עמד …
• בבא בתרא ד ע"ב · ט איתמר, רב הונא אמר: הכל לפי מה שגדר. חייא בר רב אמר: …

הלכה ה וכן שני בתים זה בצד זה והיו גניהן עשויין לדירה אפילו היו בשני צדי …

• בבא בתרא ו ע"ב · ג אמר אביי: שני בתים בשני צדי רשות הרבים – זה עושה מעקה …
• בבא בתרא ו ע"ב · ד מאי איריא ברשות הרבים? אפילו רשות היחיד נמי! רשות הרבים איצטריכא ליה …

הלכה ו גג הסמוך לחצר חבירו עושה לו מעקה גבוה ארבע אמות אבל בין גג לגג …

• בבא בתרא ב ע"ב · יז תא שמע, דאמר רב נחמן אמר שמואל: גג הסמוך לחצר חבירו – …
• בבא בתרא ו ע"ב · ח אמר רב נחמן אמר שמואל: גג הסמוך לחצר חבירו – עושה לו …
• בבא בתרא ו ע"ב · ט למאי? אי להיזק ראיה – ארבע אמות בעינן! אי לנתפס עליו כגנב …

הלכה ז שתי חצרות זו למעלה מזו לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדי ועולה אלא בונים …

• בבא בתרא ו ע"ב · יב תניא כוותיה דרב חסדא: שתי חצרות זו למעלה מזו, לא יאמר העליון: …

הלכה ח מי שהיה כותלו סמוך לגינת חבירו ונפל כופין אותו לפנות אבניו אמר לו הגיעוך …

• בבא מציעא קיז ע"ב · טז מי שהיה כותלו סמוך לגינת חבירו ונפל, ואמר לו: פנה אבניך, ואמר …
• בבא מציעא קיח ע"א · א הגיעוך – אין שומעין לו. משקבל עליו אמר לו: הילך את יציאותיך, …

הלכה ט חמש גנות המספקות מים ממעיין אחד ונתקלקל המעיין כולן מתקנות עם העליונה נמצאת התחתונה …

• בבא מציעא קח ע"א · ז תניא נמי הכי: חמש גנות המסתפקות מים ממעין אחד, ונתקלקל המעיין – …

הלכה י בני הנהר משקין על הסדר רצה אחד מהן לסכור כדי שיחזור לו המים וישקה …

• גיטין נט ע"ב · א בור שהוא קרוב לאמה מתמלא ראשון – מפני דרכי שלום.

הלכה ב נפלו שניהם הבית והעלייה הרי שניהם חולקין בעצים ובאבנים ובעפר ואם נשתברו מקצת האבנים …

• בבא מציעא קטז ע"ב · א מתני׳ הבית והעלייה של שנים, שנפלו – שניהם חולקין בעצים ובאבנים ובעפר. …
• בבא מציעא קטז ע"ב · ב גמ׳ מדקתני רואין – מכלל דאיכא למיקם עלייהו, אי בחבסא נפיל, אי …
• בבא מציעא קטז ע"ב · ד לא צריכא, דנפיל בליליא. ולחזינהו בצפרא? דפנינהו. וליחזי מאן פנינהו ולשייליה? דפנינהו …
• בבא מציעא קטז ע"ב · י ועולות לו מן החשבון. סבר רבא למימר לפי חשבון שבורות. אלמא כיון …
• בבא מציעא קטז ע"ב · יב אלא אמר אביי: לפי חשבון שלימות. אי הכי מאי קמהני ליה? למלבנא …

הלכה ג אמר בעל העלייה לבע"ה לבנות כדי שיבנה עלייתו על גביו והוא אינו רוצה הרי …

• בבא קמא כ ע"ב · ט תא שמע: הבית והעלייה של שנים, שנפלו; אמר בעל העלייה לבעל הבית …
• בבא מציעא קיז ע"א · יד מתני׳ הבית והעלייה של שנים שנפלו, אמר בעל העלייה לבעל הבית לבנות …

הלכה ד ואם אין אחד מהן יכול לבנות בעל העלייה נוטל שליש הקרקע ובעל הבית שני …

• בבא מציעא קיז ע"ב · יג תניא, רבי נתן אומר: תחתון נוטל שני חלקים והעליון שליש. ואחרים אומרים: …

הלכה ה רצה בעל הבית לבנות ביתו בונה כשהיה ואם בא לשנות בכותלים אם חיזק אותן …

• בבא מציעא קיז ע"ב · ז אמר רב אחא בר אדא משמיה דעולא: תחתון הבא לשנות, בגויל – …
• בבא מציעא קיז ע"ב · י עליון שבא לשנות, בגזית – שומעין לו, בגויל – אין שומעין לו.
• סנהדרין קיב ע"א · ח ורמינהי: כמה יהיה בעיר ויהיה כאנשי העיר? שנים עשר חדש! אמר רבא: …

הלכה ו נתדלדלו קורות הבית וירדו לאויר הבית אם הגיעו לתוך עשרה טפחים סותר ובונה ואם …

• בבא בתרא ז ע"א · א אמר ליה: ״איסתריה אנא ואבנייה״. אמר: ״לית לי דוכתא למידר בה״. אמר …
• בבא בתרא ז ע"א · ב אמר רב חמא: בדינא קא מעכב. והני מילי דלא מטו כשורי למטה …
• בבא בתרא ז ע"א · ג והני מילי דלא אתנו גבי הדדי, אבל אתנו גבי הדדי – סתרי …
• בבא בתרא ז ע"א · ד וכי אתנו בהדי הדדי – עד כמה? אמרו רבנן קמיה דרבה משמיה …

הלכה ז התנו ביניהם דבר זה אם נשאר בגובה הבית כדי שיקח אדם חבילה בינונית על …

• בבא בתרא ז ע"א · א אמר ליה: ״איסתריה אנא ואבנייה״. אמר: ״לית לי דוכתא למידר בה״. אמר …
• בבא בתרא ז ע"א · ב אמר רב חמא: בדינא קא מעכב. והני מילי דלא מטו כשורי למטה …
• בבא בתרא ז ע"א · ג והני מילי דלא אתנו גבי הדדי, אבל אתנו גבי הדדי – סתרי …
• בבא בתרא ז ע"א · ד וכי אתנו בהדי הדדי – עד כמה? אמרו רבנן קמיה דרבה משמיה …

הלכה ח בית הבד שהוא בנוי בעובי ההר וגינה אחת על גביו ונפחתו שמי בית הבד …

• בבא מציעא קיז ע"ב · יד מתני׳ וכן בית הבד שהוא בנוי בסלע וגינה אחת על גביו, ונפחת …
• בבא מציעא קיח ע"א · ג גמ׳ נפחתה, רב אמר ברובה, ושמואל אמר בארבע. רב אמר: ברובה, אבל …

הלכה ט שתי גנות זו על גב זו והירק בינתיים בגובה עובי הארץ שביניהם כל שהעליון …

• בבא מציעא קז ע"א · ח דאיתמר: אילן העומד על המיצר, אמר רב: הנוטה לכאן – לכאן. והנוטה …
• בבא מציעא קיח ע"ב · יב אמר רבי מאיר: מאחר ששניהן יכולין למחות זה על זה, רואין מהיכן …
• בבא מציעא קיט ע"א · ג אמר רבי שמעון: כל שהעליון יכול לפשוט [וכו׳]. אמרי דבי רבי ינאי: …
• בבא מציעא קיט ע"א · ד בעי רב ענן, ואיתימא רבי ירמיה: מגיע לנופו ואין מגיע לעיקרו, מגיע …

הלכה י שטף נהר את זיתיו ושתלם בתוך שדה חבירו ואמר הלה זיתי אני נוטל אין …

• בבא מציעא ק ע"ב · כה שטף נהר זיתיו ונתנם לתוך שדה חבירו, זה אומר: ״זיתי גדלו״, וזה …
• בבא מציעא קא ע"א · ב שטף נהר זיתיו. אמר עולא אמר ריש לקיש: לא שנו אלא שנעקרו …
• בבא מציעא קא ע"א · ז תנא: אמר הלה ״זיתיי אני נוטל״ – אין שומעין לו. מאי טעמא? …

הלכה יא כיוצא בו המוכר זיתיו לעצים אם פסק עמו לקוץ מיד כל הפירות שיעשו הרי …

• בבא מציעא ק ע"ב · כג מתני׳ המוכר זיתיו לעצים, ועשו פחות מרביעית לסאה – הרי אלו של …
• בבא מציעא ק ע"ב · כו גמ׳ היכי דמי? אי דאמר ליה קוץ לאלתר – אפילו פחות מרביעית …
• בבא מציעא ק ע"ב · כז לא צריכא, דאמר ליה סתמא: פחות מרביעית – לא קפדי אינשי, רביעית …
• בבא מציעא קא ע"א · א חוץ מן ההוצאה.

הלכה א חצר השותפין כל אחד מהן כופה את חבירו לעשות בה בית שער ודלת וכן …

• בבא בתרא ז ע"ב · ו מתני׳ כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר. רבן שמעון בן גמליאל …

הלכה ה אחד מן השותפין בחצר שהעמיד בהמה או רחיים וכיוצא בהן בחצר ולא מיחה בו …

• בבא בתרא נז ע"א · ד מתני׳ אלו דברים שיש להן חזקה, ואלו דברים שאין להן חזקה? היה …
• בבא בתרא נז ע"ב · א הכא בחצר השותפין עסקינן – דבהעמדה כדי לא קפדי, אמחיצה קפדי.

הלכה ו אחד מן השותפין שביקש לפתוח לו חלון בתוך ביתו לחצר חבירו מעכב עליו מפני …

• בבא בתרא נט ע"ב · ז מתני׳ לא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין. לקח בית בחצר אחרת – …
• בבא בתרא נט ע"ב · י תנו רבנן: מעשה באדם אחד שפתח חלוניו לחצר השותפין; ובא לפני רבי …
• בבא בתרא ס ע"א · ד מתני׳ לא יפתח אדם לחצר השותפין פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון. …

הלכה ח אחד מן השותפין בחצר שלקח בית בחצר אחרת אינו יכול לפתוח פתחו לחצר השותפין …

• בבא בתרא נט ע"ב · ז מתני׳ לא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין. לקח בית בחצר אחרת – …
• בבא בתרא ס ע"א · ב לקח בית בחצר אחרת – לא יפתחנו לחצר השותפין. מאי טעמא? מפני …
• בבא בתרא ס ע"א · ג אימא סיפא: אלא אם רצה – בונה את החדר לפנים מביתו, ובונה …

הלכה י היה פתח של אחד מן השותפין קטן אינו יכול להרחיבו שהרי שותפו אומר לו …

• בבא בתרא ס ע"א · ד מתני׳ לא יפתח אדם לחצר השותפין פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון. …
• בבא בתרא ס ע"א · ו היה קטן – לא יעשנו גדול. סבר רמי בר חמא למימר, בר …
• בבא בתרא ס ע"א · ז אחד – לא יעשנו שנים. סבר רמי בר חמא למימר, בר ארבעי …

הלכה יא אבל מי שהיה לו פתח קטן לר"ה ורצה להרחיבו או היה רחב ורצה לעשותו …

• בבא בתרא ס ע"א · ד מתני׳ לא יפתח אדם לחצר השותפין פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון. …
• בבא בתרא ס ע"א · ו היה קטן – לא יעשנו גדול. סבר רמי בר חמא למימר, בר …
• בבא בתרא ס ע"א · ז אחד – לא יעשנו שנים. סבר רמי בר חמא למימר, בר ארבעי …

הלכה יג מי שיש לו פתח למבוי אין בני מבוי כופין אותו לעשות דלת למבוי שיכול …

• בבא בתרא יב ע"א · ה אמר רב ענן אמר שמואל: מבואות המפולשין לרשות הרבים, ובקשו בני מבואות …
• בבא בתרא יב ע"א · ו סבור מינה – הני מילי בארבע אמות, כדרבי זירא אמר רב נחמן …

הלכה טו היה לו פתח סתום במבוי שאינו מפולש ה"ז פותחו בכל עת שירצה ואם פרץ …

• בבא בתרא יא ע"ב · ה בעא מיניה רב הונא מרבי אמי: אחד מבני מבוי, שבקש להחזיר פתחו …
• בבא בתרא יא ע"ב · יב אמר מר: היה סתום ובקש לפותחו – אין בני מבוי מעכבין עליו. …

הלכה טז חמש חצרות הפתוחות למבוי שאינו מפולש כולן משתמשות עם החיצונה והחיצונה משתמשת לעצמה וכן …

• בבא בתרא יא ע"ב · ח מיתיבי: חמש חצרות פתוחות למבוי – כולן משתמשות עם החיצונה, והחיצונה משתמשת …

הלכה א כופין בני העיר זה את זה לעשות חומה דלתים ובריח לעיר ולבנות להן בית …

• בבא בתרא ז ע"ב · ו מתני׳ כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר. רבן שמעון בן גמליאל …

הלכה ב מי שלקח עיר בארץ ישראל כופין אותו ב"ד ליקח לו דרך מד' רוחותיה משום …

• בבא קמא פ ע"ב · טז אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: הלוקח עיר בארץ ישראל, …

הלכה ד כשהן גובין מאנשי העיר לבנות החומה גובין לפי קריבת הבתים מן החומה כל הסמוך …

• בבא בתרא ז ע"ב · יג איכא דאמרי, בעא מיניה רבי אלעזר מרבי יוחנן: כשהן גובין, לפי קירוב …

הלכה ה וכל הדר בעיר י"ב חדש או שקנה בה בית דירה נותן עם בני העיר …

• בבא בתרא ז ע"ב · ז כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר? שנים עשר חדש. קנה בה בית …
• בבא בתרא ח ע"א · טו ולכל מילי מי בעינן שנים עשר חדש? והתניא: שלשים יום – לתמחוי, …

הלכה ו כל הדברים שצריכין לשמירת העיר לוקחין מכל אנשי העיר ואפילו מן היתומים חוץ מתלמידי …

• בבא מציעא קח ע"א · ד אמר רב יהודה: הכל לאיגלי גפא, ואפילו מיתמי – אבל רבנן לא. …
• בבא בתרא ז ע"ב · יד רבי יהודה נשיאה רמא דשורא אדרבנן. אמר ריש לקיש: רבנן לא צריכי …
• בבא בתרא ח ע"א · ו רב פפא רמא כריא חדתא איתמי, אמר ליה רב שישא בריה דרב …
• בבא בתרא ח ע"א · ז אמר רב יהודה: הכל לאגלי גפא, אפילו מיתמי; אבל רבנן – לא …
• בבא בתרא ח ע"א · טז ואמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: הכל לפסי העיר, ואפילו מיתמי; אבל …

הלכה ז היו חופרין נהר להביא בו מים למדינה גובין אף מן היתומים שזו זכות להם …

• בבא בתרא ח ע"א · ו רב פפא רמא כריא חדתא איתמי, אמר ליה רב שישא בריה דרב …
• בבא בתרא ח ע"א · ז אמר רב יהודה: הכל לאגלי גפא, אפילו מיתמי; אבל רבנן – לא …

הלכה ח כופין בני מבוי זה את זה שלא להושיב ביניהן לא חייט ולא בורסי ולא …

• בבא בתרא כא ע"ב · ט תנאי היא, דתניא: כופין בני מבואות זה את זה – שלא להושיב …
• בבא בתרא כא ע"ב · י אמר רב הונא בריה דרב יהושע: פשיטא לי – בר מתא אבר …
• בבא בתרא כא ע"ב · יא בעי רב הונא בריה דרב יהושע: בר מבואה אבר מבואה אחרינא, מאי? …

הלכה ט רוכלין המחזירין בעיירות אין בני המדינה יכולין לעכבן שתקנת עזרא היא שיהיו מחזירין כדי …

• בבא קמא פב ע"ב · ב ושיהו רוכלין מחזרין בעיירות – משום תכשיטי נשים, כדי שלא יתגנו על …
• בבא בתרא כב ע"א · ב אמר רב נחמן בר יצחק: ומודה רב הונא בריה דרב יהושע ברוכלין …
• בבא בתרא כב ע"א · ג והני מילי לאהדורי, אבל לאקבועי – לא. ואי צורבא מרבנן הוא, אפילו …

הלכה י הסוחרים שמביאין סחורתם למכור בתוך העיירות בני העיר מעכבין עליהם ואם מכרו ביום השוק …

• בבא בתרא כב ע"א · ד הנהו דיקולאי דאייתו דיקלאי לבבל. אתו בני מתא קא מעכבי עלויהו. אתו …
• בבא בתרא כב ע"א · ה הנהו עמוראי דאייתו עמרא לפום נהרא. אתו בני מתא קא מעכבי עלויהו. …

הלכה יא אחד מבני מבוי שאינו מפולש שביקש להעשות רופא אומן או גרדי או מלמד תינוקות …

• בבא בתרא כא ע"א · ו מיתיבי: אחד מבני חצר שביקש לעשות רופא, אומן, וגרדי, ומלמד תינוקות – …
• בבא בתרא כא ע"א · ז תא שמע: שנים שיושבין בחצר, וביקש אחד מהן לעשות רופא, ואומן, וגרדי, …
• בבא בתרא כא ע"א · ח תא שמע: מי שיש לו בית בחצר השותפין – הרי זה לא …

הלכה יב חנות שבחצר יכולין השכנים למחות בידו ולומר לו אין אנו יכולין לישן מקול הנכנסים …

• בבא בתרא כ ע"ב · טו מתני׳ חנות שבחצר – יכול למחות בידו ולומר לו: איני יכול לישן …
• בבא בתרא כא ע"א · א סיפא אתאן לתינוקות של בית רבן, ומתקנת יהושע בן גמלא ואילך –
• בבא בתרא כא ע"ב · יא בעי רב הונא בריה דרב יהושע: בר מבואה אבר מבואה אחרינא, מאי? …

הלכה יג מי שיש לו בור לפנים מביתו של חבירו נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסין …

• בבא בתרא צט ע"א · ח מתני׳ מי שיש לו בור לפנים מביתו של חבירו – נכנס בשעה …
• בבא בתרא צט ע"א · ט גמ׳ פותחת להיכא? אמר רבי יוחנן: שניהם לבור. בשלמא בעל הבור, בעי …
• בבא בתרא צט ע"ב · א משום חשד אשתו.
• בבא בתרא צט ע"ב · ב מתני׳ מי שיש לו גינה לפנים מגינתו של חברו – נכנס בשעה …

הלכה א מי שהיתה לו חלון בכותלו ובא חבירו ועשה חצר בצדו אינו יכול לומר לבעל …

• בבא בתרא כב ע"א · יג מתני׳ מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו, לא יסמוך לו כותל אחר, …
• בבא בתרא כב ע"ב · ה תנן: החלונות, בין מלמעלן בין מלמטן בין מכנגדן – ארבע אמות. ותני …

הלכה ב היתה החלון למטה בכותל כופה את חבירו לבנות כנגדה ברחוק ארבע אמות ולהגביה הבנין …

• בבא בתרא כב ע"א · יג מתני׳ מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו, לא יסמוך לו כותל אחר, …
• בבא בתרא כב ע"ב · ה תנן: החלונות, בין מלמעלן בין מלמטן בין מכנגדן – ארבע אמות. ותני …

הלכה ג היתה החלון למעלה בכותל ובנה חבירו כותל כנגד החלון מלמטה אם היה מראש הכותל …

• בבא בתרא כב ע"א · יג מתני׳ מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו, לא יסמוך לו כותל אחר, …
• בבא בתרא כב ע"ב · ה תנן: החלונות, בין מלמעלן בין מלמטן בין מכנגדן – ארבע אמות. ותני …

הלכה ד בנה כותל אחד בצד החלון צריך להרחיק מן החלון טפח ומגביה הכותל ארבע אמות …

• בבא בתרא כב ע"ב · ו טעמא שלא יאפיל, אבל משום דוושא לא! הכא במאי עסקינן – בבא …
• בבא בתרא כב ע"ב · ז וכמה? אמר ייבא, חמוה דאשיין בר נדבך, משמיה דרב: כמלא רחב חלון. …

הלכה ה בנה שני כותלין משני צידי החלון צריך להיות ביניהן רחב ארבע אמות והחלון באמצע …

• בבא בתרא כב ע"ב · ח והא אנן תנן: ארבע אמות! לא קשיא: כאן מרוח אחת, כאן משתי …
• בבא בתרא נט ע"א · ח אמר רבי זירא: למטה מארבע אמות – יש לו חזקה, ויכול למחות; …
• בבא בתרא נט ע"א · י לא; דכולי עלמא כופין, ושאני הכא – דאמר ליה: זימנין דמותבת שרשיפא …

הלכה ו הרי שפתח חלון לחצר חבירו ומחל לו בעל החצר או שגילה דעתו שהניחו כגון …

• בבא בתרא נט ע"ב · ט לא מיבעיא קאמר – לא מיבעיא לחצר חברו דלא, אבל לחצר השותפין, …

הלכה ז היתה חלון קטנה שאין ראשו של אדם נכנס ממנה והיתה למעלה מארבע אמות בעל …

• בבא בתרא נח ע"ב · ו חלון המצרית אין לה חזקה, ולצורית יש לה חזקה. איזו היא חלון …
• בבא בתרא נט ע"א · יא אמר שמואל: ולאורה – אפילו כל שהוא יש לו חזקה.
• בבא בתרא ס ע"א · א ולסתום – לאלתר הוי חזקה, שאין אדם עשוי שסותמים אורו בפניו ושותק.

הלכה ט אבל בעל החלונות שרצה לשנות מקום חלונו בין למעלה בין למטה אפילו היתה גדולה …

• בבא בתרא ז ע"א · ה ההוא גברא דהוה בני אשיתא אחורי כווי דחבריה. אמר ליה: קא מאפלת …
• בבא בתרא ז ע"א · ו אמר ליה: סתרנא לה עד לארעא, ובנינא לה, ועבידנא לך כווי בגוה. …

הלכה י שני אחין שחלקו חצר מדעתן ושמו הבנין והעצים זה כנגד זה ולא השגיחו על …

• גיטין ס ע"ב · יג אמר רב הונא בר תחליפא: השתא דלא איתמר הלכתא לא כמר ולא …
• בבא בתרא ז ע"א · ח הנהו בי תרי אחי דפלגי בהדי הדדי; חד מטייה אספלידא, וחד מטייה …
• בבא בתרא ז ע"א · י אמר ליה: התם דעלו להדדי. אבל הכא – מאי, דלא עלו להדדי? …

הלכה א המבקש להוציא זיז מכותלו על אויר חצר חבירו כל שהוא בעל החצר מעכב עליו …

• בבא בתרא נט ע"ב · ג פחות מטפח – אין לו חזקה, ואינו יכול למחות. אמר רב הונא: …

הלכה ב היה הזיז טפח החזיק באויר החצר כנגדו ואם רצה בעל החצר לבנות תחת הזיז …

• בבא בתרא נט ע"א · יב מתני׳ הזיז; עד טפח – יש לו חזקה,

הלכה ג היה הזיז שהוציא רחבו טפח ומשוך באויר חצרו של חבירו ארבעה טפחים ולא מיחה …

• בבא בתרא נט ע"ב · ב גמ׳ אמר רבי אסי אמר רבי מני, ואמרי לה אמר רבי יעקב …

הלכה ד המעמיד סולם קטן שאין לו ארבעה חוזקין בצד כותלו בתוך חצר של חבירו או …

• בבא בתרא נח ע"ב · ה סולם המצרי אין לו חזקה, ולצורי יש לו חזקה.
• בבא בתרא נט ע"א · ו סולם המצרי אין לו חזקה. היכי דמי סולם המצרי? אמרי דבי רבי …

הלכה ה הרוצה להוציא צינור על חצר חבירו כדי שיקלח שם המים או שעשה מזחילה על …

• בבא בתרא נח ע"ב · ד מתני׳ המרזב אין לו חזקה, ויש למקומו חזקה. המזחילה יש לה חזקה.
• בבא בתרא נח ע"ב · ז גמ׳ מאי ״המרזב אין לו חזקה, ויש למקומו חזקה״? אמר רב יהודה …
• בבא בתרא נח ע"ב · ח רבי חנינא אמר: המרזב אין לו חזקה – שאם היה ארוך מקצרו, …
• בבא בתרא נח ע"ב · ט רב ירמיה בר אבא אמר: המרזב אין לו חזקה – שאם רוצה …
• בבא בתרא נט ע"א · ד אמר רב יהודה אמר שמואל: צינור המקלח מים לחצר חברו, ובא בעל …

הלכה ו מי שהוריד מי גגו על חצר חבירו ולא מיחה בו והחזיק בדבר זה אם …

• בבא בתרא ו ע"א · יא איכא דאמרי, אמר רב נחמן: אחזיק להורדי – אחזיק לכשורי, לכשורי – …
• בבא בתרא ו ע"א · יב אמר רב נחמן: אחזיק לנטפי – אחזיק לשפכי, אחזיק לשפכי – לא …

הלכה ז כותל שבין ראובן ושמעון אם היו שותפין בה שניהם משתמשין בו זה חופר מצד …

• בבא בתרא ו ע"א · י אמר רב נחמן: אחזיק להורדי – לא אחזיק לכשורי, לכשורי – אחזיק …
• בבא בתרא ו ע"ב · ב אמר רבינא: האי כשורא דמטללתא, עד תלתין יומין – לא הוי חזקה, …

הלכה ט היו קורותיו של ראובן בתוך הכותל ובצד שמעון מקומות חפורין להכניס בהן ראשי הקורות …

• בבא בתרא ו ע"א · ט אמר רב הונא: בי כוי – לא הוי חזקה, ואף על גב …

הלכה א לא יחפור אדם בור ולא שיח ולא מערה ולא יביא אמת המים ולא יעשה …

• בבא בתרא יז ע"א · ח מתני׳ לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חבירו, ולא שיח, ולא …
• בבא בתרא יט ע"א · ב ולא נברכת הכובסין וכו׳. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לא …
• בבא בתרא יט ע"א · ה פשיטא ד״וסד בסיד״ תנן, דאי סלקא דעתך ד״או סד בסיד״ תנן, אם …

הלכה ב מרחיקין את הגפת ואת הזפת ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים מכותלו של חבירו …

• בבא בתרא יז ע"א · ט ומרחיקים את הגפת, ואת הזבל, ואת המלח, ואת הסיד, ואת הסלעים, מכותלו …

הלכה ג מרחיקין את הרחיים [מן הכותל] שלשה טפחים מן הרחיים התחתונה שהן ארבעה מן העליונה …

• בבא בתרא יז ע"א · י ומרחיקין את הריחים שלשה מן השכב, שהן ארבעה מן הרכב; ואת התנור …
• בבא בתרא כ ע"ב · ו מרחיקין את הריחים שלשה מן השכב, שהן ארבעה מן הרכב וכו׳. מאי …

הלכה ד מרחיקין את התנור מן הכותל שלשה טפחים מקרקעיתו שהן ארבעה משפתו כדי שלא יחם …

• בבא בתרא יז ע"א · י ומרחיקין את הריחים שלשה מן השכב, שהן ארבעה מן הרכב; ואת התנור …

הלכה ה אבן שהכובס מכה בגדים עליה עד שיתלבנו צריך להרחיק אותה ארבע אמות מכותל של …

• בבא בתרא יט ע"א · ב ולא נברכת הכובסין וכו׳. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לא …

הלכה ו לא ישתין אדם מים בצד כותלו של חבירו אלא אם כן הרחיק ממנו ג' …

• בבא בתרא יט ע"ב · ה תא שמע: לא ישתין אדם מים בצד כותלו של חבירו – אלא …

הלכה ז מרחיקין את הסולם מהשובך ארבע אמות כדי שלא תקפוץ הנמיה בעת שמניח הסולם ותעלה …

• בבא בתרא כב ע"ב · י מתני׳ מרחיקין את הסולם מן השובך ארבע אמות, כדי שלא תקפוץ הנמייה. …

הלכה ח ומרחיקין את הכותל מן המזחילה של חבירו ארבע אמות כדי שיהיה מקום לבעל המזחילה …

• בבא בתרא כב ע"ב · י מתני׳ מרחיקין את הסולם מן השובך ארבע אמות, כדי שלא תקפוץ הנמייה. …

הלכה ט ראובן שהיה כותלו סמוך לכותל שמעון כמין גם ובא ראובן לעשות כותל שני כנגד …

• בבא בתרא כב ע"א · יג מתני׳ מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו, לא יסמוך לו כותל אחר, …
• בבא בתרא כב ע"ב · ב אלא אמר רבא, הכי קתני: מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו ברחוק …

הלכה י מי שבא לחפור בור בסוף שדהו לסמוך למצר חבירו אם שדה חבירו אינו עשוי …

• בבא בתרא יז ע"ב · ו איכא דאמרי: בשדה שאינה עשויה לבורות – דברי הכל סומך, כי פליגי …
• בבא בתרא יז ע"ב · ז ורבא אמר: אינו סומך – ואפילו לרבי יוסי דאמר: זה חופר בתוך …

הלכה יא הבית והעלייה של שנים לא יעשה בעל הבית תנור בתוך ביתו אלא א"כ יש …

• בבא קמא סא ע"ב · ד והתנן: לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית, אלא אם כן יש על …
• בבא מציעא קיח ע"ב · ח רבי שמעון, דתנן: היה מעמידו בעלייה – צריך שיהא תחתיו מעזיבה שלשה …
• בבא בתרא כ ע"ב · ח מתני׳ לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית, אלא אם כן יש על …
• בבא בתרא כ ע"ב · ט ואם הזיק – משלם מה שהזיק. רבי שמעון אומר: לא אמרו כל …
• בבא בתרא כ ע"ב · יא גמ׳ והתניא: בתנור ארבעה, ובכירה שלשה! אמר אביי: כי תניא ההיא – …

הלכה יב מי שהיתה לו חנות תחת אוצר חבירו לא יעשה בה לאנחתום ולא צבע ולא …

• בבא בתרא כ ע"ב · י לא יפתח אדם חנות של נחתומין ושל צבעין תחת אוצרו של חבירו, …
• בבא בתרא כ ע"ב · יב לא יפתח חנות וכו׳. תנא: אם היתה רפת קודמת לאוצר – מותר. …
• בבא בתרא כ ע"ב · יד באמת ביין התירו וכו׳. תנא: ביין התירו – מפני שמשביחו, ולא רפת …

הלכה יג כיבד בעל הבית ורבץ עלייתו או שרבה בה חלונות כדי לעשות בו אוצר וקדם …

• בבא בתרא כ ע"ב · יב לא יפתח חנות וכו׳. תנא: אם היתה רפת קודמת לאוצר – מותר. …
• בבא בתרא כ ע"ב · יג ריבה בחלונות, מהו? אכסדרה תחת האוצר, מהו? בנה עלייה על גבי ביתו, …

הלכה א מרחיקין את האילן מן העיר כ"ה אמה ובחרוב ובשקמה חמשים אמה מפני נויי העיר …

• בבא מציעא קי ע"ב · ב אמר אביי, אף אנן נמי תנינא: ספק זה קדם וספק זה קדם …
• בבא בתרא כד ע"ב · ב מתני׳ מרחיקין את האילן מן העיר עשרים וחמש אמה, ובחרוב ובשקמה – …
• בבא בתרא כד ע"ב · ג גמ׳ מאי טעמא? אמר עולא: משום נויי העיר. ותיפוק ליה דאין עושין …

הלכה ב מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמשים אמה כדי שלא יוליך הרוח התבן בעת שזורה …

• בבא בתרא כד ע"ב · יד מתני׳ מרחיקין את גורן קבוע מן העיר חמשים אמה. לא יעשה אדם …
• בבא בתרא כד ע"ב · יז רב אשי אמר: מה טעם קאמר – מאי טעמא מרחיקין גורן קבוע …

הלכה ג מרחיקין את הנבילות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר חמשים אמה.

• בבא בתרא כה ע"א · ב מתני׳ מרחיקין את הנבלות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר – חמשים …

הלכה ה מי שבא לעשות משרה של פשתן בצד ירק של חבירו שהרי מי המשרה נבלעין …

• בבא מציעא קיז ע"א · ז לימא רבי חייא בר אבא ורבי אלעי בפלוגתא דרבי יוסי ורבנן קמיפלגי? …
• בבא מציעא קיז ע"א · יב איני? והאמר רב אשי: כי הוינא בי רב כהנא, הוה אמרינן: מודה …
• בבא בתרא יח ע"ב · ד מכלל דרבי יוסי סבר: על הניזק להרחיק את עצמו?! אי על הניזק, …
• בבא בתרא כב ע"ב · יב אפילו תימא רבי יוסי, הא אמר רב אשי: כי הוינן בי רב …
• בבא בתרא כה ע"א · ב מתני׳ מרחיקין את הנבלות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר – חמשים …
• בבא בתרא כה ע"ב · יג רבי יוסי אומר: אף על פי שהבור קודמת לאילן – לא יקוץ, …

הלכה ו בעל העלייה שהיה שופך מים והן יורדין על חדר למטה אם היתה שם מעזיבה …

• בבא מציעא קיז ע"א · ו הנהו בי תרי דהוו דיירי, חד עילאי וחד תתאי. איפחית מעזיבה. כי …
• בבא מציעא קיז ע"א · יג דפסקי מיא והדר נפלי.

הלכה ז מי שהיה לו אילן בתוך שדהו קרוב לבור חבירו אין בעל הבור יכול לעכב …

• בבא מציעא קיז ע"א · ט רבי יוסי אומר: אף על פי שהבור קודמת לאילן – לא יקוץ, …
• בבא בתרא כה ע"ב · יא מתני׳ מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה, ובחרוב ובשקמה – …
• בבא בתרא כו ע"א · ו היו שרשים יוצאים לתוך של חבירו – מעמיק שלשה טפחים, כדי שלא …
• בבא בתרא כו ע"ב · ז רבינא אמר: לא קשיא; כאן בתוך שש עשרה אמה, כאן חוץ לשש …

הלכה ח מי שהיתה שדה חבירו נטועה גפנים או שאר אילנות ובא הוא לנטוע בתוך שדהו …

• בבא בתרא כו ע"א · ה מתני׳ לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חבירו, אלא אם כן הרחיק …
• בבא בתרא כו ע"א · ז גמ׳ תנא: ארבע אמות שאמרו – כדי עבודת הכרם. אמר שמואל: לא …
• בבא בתרא כו ע"א · ט רבא בר רב חנן הוו ליה הנהו דיקלי, אמיצרא דפרדיסא דרב יוסף. …
• בבא בתרא כז ע"ב · יב מתני׳ אילן שהוא נוטה לשדה חבירו – קוצץ מלא המרדע, על גבי …

הלכה א מי שעשה גורן בתוך שלו או קבע בית הכסא או מלאכה שיש בה אבק …

• בבא בתרא כו ע"א · ג מתקיף לה מר בר רב אשי: מאי שנא מזורה ורוח מסייעתו? אמרוה …

הלכה ג הכותש את הריפות וכיוצא בהן בתוך שלו ובעת שמכה מנדנד לחצר חבירו עד שנדנדה …

• בבא בתרא כה ע"ב · יד פאפי יונאה עני והעשיר הוה. בנה אפדנא. הוו הנך עצורי בשיבבותיה, דכי …
• בבא בתרא כו ע"א · א כדנייד נכתמא אפומיה דחצבא.

הלכה ד כל ההרחקות האמורות בפרקים של מעלה אם לא הרחיק וראה חבירו ושתק הרי זה …

• בבא בתרא כג ע"א · א אתו אומני ויתבי תותייהו, ואתו עורבי אכלי דמא, וסלקי אבי תאלי ומפסדי …
• בבא בתרא כג ע"א · ב והא אחזיק [להו]! הא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אין …

הלכה ה מי שהחזיק לעשות מלאכת דם או נבילות וכיוצא בהן במקומן ויבואו העורבים וכיוצא בהן …

• בבא בתרא כג ע"א · א אתו אומני ויתבי תותייהו, ואתו עורבי אכלי דמא, וסלקי אבי תאלי ומפסדי …
• בבא בתרא כג ע"א · ב והא אחזיק [להו]! הא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אין …

הלכה א האחין או השותפין שבאו לחלוק את השדה וליטול כל אחד חלקו אם היתה כולה …

• בבא בתרא יב ע"ב · יא ההוא דזבן ארעא אמצרא דבי נשיה. כי קא פלגו, אמר להו: פליגו …
• בבא בתרא יב ע"ב · יב מתקיף לה רב יוסף: אמרי ליה אחי, מעלינן ליה עלויא כי נכסי …
• בבא בתרא יב ע"ב · יג תרי ארעתא אתרי נגרי – אמר רבה: כגון זה – כופין על …

הלכה ב הבכור שחלק נוטל שני חלקים שלו כאחד אבל היבם שחלק עם אחיו בנכסי האב …

• בבא בתרא יב ע"ב · ט אמר רב הונא בריה דרב יהושע: פשיטא, חלק בכור וחלק פשוט – …
• בבא בתרא יב ע"ב · י אמר אביי: היא – היא; מאי טעמא? ״בכור״ קרייה רחמנא. רבא אמר, …
• בבא בתרא קכד ע"א · ו ורבנן נמי, הכתיב: ״פי שנים״! ההוא למיתבא ליה אחד מצרא.

הלכה ג ארץ מרובעת שהיה הנהר מקיף לה מזרח וצפון והדרך דרום ומערב חולקין אותה באלכסון …

• בבא בתרא יג ע"א · א חד גיסא נגרא וחד גיסא נהרא – פלגין לה בקרנא זול.

הלכה ד אחד מן האחין או מן השותפין שמכר חלקו לאחר מסלקין את הלוקח ונותנין לו …

• בבא מציעא קח ע"א · ח אמר שמואל: האי מאן דאחזיק ברקתא דנהרא – חציפא הוי, סלוקי לא …

הלכה ה ולא עוד אלא המוכר קרקע שלו לאחר יש לחבירו שהוא בצד המצר שלו ליתן …

• בבא מציעא קח ע"א · י נהרדעי אמרי: אפילו משום דינא דבר מצרא – מסלקינן ליה, משום שנאמר: …
• בבא מציעא קח ע"ב · ז לכרגא ולמזוני ולקבורה – לית בה משום דינא דבר מצרא. דאמרי נהרדעאי: …
• בבא מציעא קח ע"ב · טו הני ארבעה בני מצרני, דקדים חד מינייהו וזבין – זביניה זביני. ואי …

הלכה ו המוכר כל נכסיו לאחד אין בעל המצר של שדה אחת מסלק את הלוקח מאותה …

• בבא קמא קיד ע"א · ג אמר רב אשי: האי בר ישראל דזבין ליה ארעא לגוי אמצרא דבר …
• בבא מציעא קח ע"ב · ג מכר כל נכסיו לאחד – לית בה משום דינא דבר מצרא. לבעלים …
• בבא מציעא קח ע"ב · ד זבן מגוי – דאמר ליה: ארי אברחי לך ממצרך. זבין לגוי – …

הלכה ז המוכר לעכו"ם משמתין אותו עד שיקבל עליו כל אונס שיבא מן העכו"ם עד שינהוג …

• בבא קמא קיד ע"א · ד אלא דאמרינן ליה: ארבעת לי אריא אמצראי. משמתינן ליה עד דקביל עליה …
• בבא מציעא קח ע"ב · ד זבן מגוי – דאמר ליה: ארי אברחי לך ממצרך. זבין לגוי – …

הלכה ט הממשכן מקום ואחר כך מכרו לזה שהוא ממושכן בידו אין בו משום דין בן …

• בבא מציעא סח ע"א · ד ואמר רב אשי: אמרו לי סבי דמתא מחסיא, מאי ״משכנתא״ – דשכונה …
• בבא מציעא קח ע"ב · ה משכנתא לית בה משום דינא דבר מצרא. דאמר רב אשי: אמרו לי …
• בבא מציעא קח ע"ב · ו למכור ברחוק ולגאול בקרוב, ברע ולגאול ביפה – לית בה משום דינא …
• בבא מציעא קח ע"ב · ז לכרגא ולמזוני ולקבורה – לית בה משום דינא דבר מצרא. דאמרי נהרדעאי: …

הלכה יג וכן המוכר לאשה אין בו דין בעל המצר מפני שאין דרכה לטרוח תמיד ולקנות …

• בבא מציעא קח ע"ב · ז לכרגא ולמזוני ולקבורה – לית בה משום דינא דבר מצרא. דאמרי נהרדעאי: …

הלכה יד מכר לטומטום ואנדרוגינוס בעל המצר יכול לסלקן מפני שהן ספק אשה.

• בבא מציעא קח ע"ב · ז לכרגא ולמזוני ולקבורה – לית בה משום דינא דבר מצרא. דאמרי נהרדעאי: …

הלכה טז היה מפסיק בינו ובין מצר של חבירו רכב דקלים או בנין גבוה וחזק או …

• בבא מציעא קח ע"ב · יב ארעא דחד ובתי דחד – מרי ארעא מעכב אמרי בתי, מרי בתי …

הלכה א הנותן מתנה אין בה דין בן המצר היה כתוב בשטר מתנה שאחריות מתנה זו …

• בבא מציעא קח ע"ב · ב מתנה לית בה משום דינא דבר מצרא. אמר אמימר: אי כתב ליה …

הלכה ה מכר לו קרקע מעט באמצע שדהו ואחר כך מכר לו קרקע בצד אותה שדה …

• בבא מציעא קח ע"א · טו זבין ליה גריוא דארעא במיצעא נכסיה, חזינן אי עידית היא, אי זיבורית …

הלכה א הרוצה למכור שדהו והביא בן המצר שלו וזה שרוצה ליקח ממנו לב"ד ואמר לבן …

• בבא מציעא קח ע"א · יא אתא אימליך ביה, אמר ליה: איזיל איזבון? ואמר ליה: זיל זבון. צריך …
• בבא מציעא קח ע"ב · י הני זוזי טבי והני זוזי תקולי – לית ביה משום דינא דבר …
• בבא מציעא קח ע"ב · יא אמר: איזיל ואטרח ואייתי זוזי – לא נטרינן ליה. אמר: איזיל אייתי …
• בבא מציעא קח ע"ב · יג ארעא לבתי וארעא לזרעא – ישוב עדיף, ולית בה משום דינא דבר …

הלכה ד המוכר שוה מאתים במנה אם לכל העם מוזיל ומוכר נותן לו בן המצר מאה …

• בבא מציעא קח ע"א · יב השתא דאמרת צריך למיקנא מיניה, אי לא קנו מיניה – אייקור וזול …
• בבא מציעא קח ע"א · יג זבן במאה ושוי מאתן, (חזינא) [חזינן]: אי לכולי עלמא קא מוזילא ומזבין …
• בבא מציעא קח ע"א · יד זבן במאתן ושויא מאה, סבור מינה, מצי אמר ליה: לתקוני שדרתיך ולא …

הלכה ה כל הרוצה למכור קרקע ובאו שנים כל אחד מהן אומר אני אקח בדמים אלו …

• בבא מציעא קח ע"ב · ח שכיני העיר ושכיני שדה – שכיני העיר קודמין.
• בבא מציעא קח ע"ב · ט שכן ותלמיד חכם – תלמיד חכם קודם. קרוב ותלמיד חכם – תלמיד …