לקוטי שיחות כרך ו שמות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
וארא, מובן שהוא סובר שבפסוק "וימת יוסף וכל אחיו..." מדובר על מיתת השבטים, ולא על מיתת כל שבעים הנפש.
11 ו, טז. ופשוט שאין לומר שהשאר מהשבעים נפש מתו קודם להשבטים – ראה ב"ב קח, סע"א וברשב"ם שם – שהרי יוכבד קיימת. ומ"ש כאן "וכל הדור ההוא", בהכרח לפרש שקאי על בני דורם של יוסף ואחיו (וראה פירוש הראב"ע עה"פ), ולא על בני השבטים שהם דור שני ליוסף ואחיו. ופירוש זה אין רש"י מחדש בפ' וארא (שהתלמיד לא למד עדיין), כי אם, שלפי שיטת רש"י, פשטות הכתוב בפ' שמות הוא ש"וכל הדור ההוא" קאי על בני דורם של יוסף ואחיו (ולא על השבעים נפש, כפירוש הרשב"ם והספורנו). וכדמוכח מלשון רש"י בוארא שם: שנאמר כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בהר שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
ומתרצים על כך ש"דרך ברכה ידבר ולא בנכרתים" – הפסוק אינו מדבר על מקרה של פורענות, בו הבן מת בחיי אביו.
10 להעיר גם מב"ב קח, סע"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב שמיני שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
והרי ירושה איננה תלויה בעבודת היורש, ובעצם היוולדו בקרבה משפחתית של יורש, הוא יורש במילא.
32 או ע"י נישואין (ראה כתובות פג, א ואילך. ב"ב קח, א. קיא, ב).
פתיחה בהקשר