הלכות נחלות

הלכה א סדר נחלות כך היא, מי שמת יירשוהו בניו והם קודמין לכל, והזכרים קודמין לנקבות.

• בבא בתרא קח ע"א · ד ואלו נוחלין ומנחילין: האב את הבנים, והבנים את האב, והאחין מן האב …
• בבא בתרא קטו ע"א · ז מתני׳ סדר נחלות כך הוא: ״איש כי ימות ובן אין לו, והעברתם …

הלכה ב בכל מקום אין לנקבה עם הזכר ירושה, אם אין לו בנים יירשנו אביו, ואין …

• יבמות מ ע"א · טז אם יש שם אב. דאמר מר: אב קודם לכל יוצאי ירכו.
• בבא בתרא קטו ע"א · ו לעולם דריש ״מטות״; ושאני הכא, דאמר קרא: ״וכל בת ירשת נחלה״ – …
• בבא בתרא קטו ע"א · ז מתני׳ סדר נחלות כך הוא: ״איש כי ימות ובן אין לו, והעברתם …
• בבא בתרא קטז ע"א · טז זה הכלל: כל הקודם בנחלה – יוצאי ירכו קודמין, והאב קודם לכל …
• בבא בתרא קטז ע"ב · ב בעי רמי בר חמא: אבי האב ואחיו – כגון אברהם ויעקב בנכסי …

הלכה ג וכל הקודם בנחלה יוצאי ירכו קודמין, לפיכך מי שמת בין איש בין אשה אם …

• בבא בתרא קח ע"ב · ג ומאי דרשא? דתניא: ״שארו״ – זה האב; מלמד שהאב קודם לאחין. יכול …
• בבא בתרא קט ע"א · ד כיון דלענין יבום – בן ובת כי הדדי נינהו; לענין נחלה נמי, …
• בבא בתרא קט ע"א · ח והאי תנא מייתי לה מהכא – דתניא: את זו דרש רבי ישמעאל …
• בבא בתרא קי ע"ב · ט והאחין מן האב נוחלין ומנחילין וכו׳. מנלן? אמר רבה: אתיא ״אחוה״–״אחוה״ מבני …
• בבא בתרא קיא ע"א · יב בעא מיניה: מנין לבן שקודם לבת בנכסי האם? אמר ליה, דכתיב: ״מטות״ …
• בבא בתרא קיג ע"א · ט ובני אחות. תנא: בני אחות, ולא בנות אחות.
• בבא בתרא קטו ע"א · ז מתני׳ סדר נחלות כך הוא: ״איש כי ימות ובן אין לו, והעברתם …
• בבא בתרא קטו ע"ב · א הא כיצד? נחלה ממשמשת והולכת, עד ראובן. ולימא עד יעקב! אמר אביי: …

הלכה ד מי שמת והניח בת ובת הבן ואפילו בת בת בת הבן עד סוף כמה …

• בבא בתרא קיג ע"ב · א למאי הלכתא? אמר רב ששת: לקדם.
• בבא בתרא קיג ע"ב · ב תני רב שמואל בר רב יצחק קמיה דרב הונא: ״וירש״ – מקיש …
• בבא בתרא קטו ע"ב · ב אמר רב הונא אמר רב: כל האומר תירש בת עם בת הבן, …

הלכה ו משפחת האם אינה קרויה משפחה ואין ירושה אלא למשפחת האב, לפיכך האחים מן האם …

• יבמות כד ע"א · יג פריך רב אחא: ואימא למעוטי בוכרא דאמא! ההוא לא מצית אמרת — …
• יבמות נד ע"ב · כג והתם מנלן? אמר קרא: ״ממשפחתו יגאלנו״, משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם …
• בבא בתרא קט ע"ב · ה אמר רבא, אמר קרא: ״ממשפחתו וירש אתה״; משפחת אב קרויה ״משפחה״, משפחת …

הלכה ז כל הקרובין בעבירה יורשין בכשרים, כיצד כגון שהיה לו בן ממזר או אח ממזר …

• יבמות כב ע"ב · ב ואחיו הוא לכל דבר. למאי הלכתא? ליורשו וליטמא לו.
• יבמות כב ע"ב · ה חוץ ממי שיש לו אח מן השפחה ומן הגויה. מאי טעמא? אמר …

הלכה ח האשה אינה יורשת בעלה כלל והבעל יורש את כל נכסי אשתו מדברי סופרים והוא …

• יבמות פט ע"ב · י קתני מיהת יורשה — והא הכא, דמדאורייתא אבוה ירית לה, ומדרבנן ירית …
• כתובות פג ע"ב · טו מאי הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ולא מטעמיה? אילימא הלכה כרבן שמעון …
• בבא קמא מב ע"ב · טז וסבר רבי עקיבא: לא ירית לה בעל? והתניא: ״וירש אותה״ – מכאן …
• בבא בתרא קיא ע"ב · ח והאיש את אשתו וכו׳. מנהני מילי? דתנו רבנן: ״שארו״ – זו אשתו, …

הלכה יא בעל שמתה אשתו ואחר כך מת אביה או אחיה או אחד מן המורישין אותה …

• בבא קמא מב ע"ב · יז אמר ריש לקיש: לא אמר אלא בכופר – הואיל ואין משתלם אלא …
• בבא בתרא קיג ע"א · ו אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן אמר רבי ינאי אמר רבי; ומטו …
• בבא בתרא קכה ע"ב · ז אמר רב פפא, הלכתא: אין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק, ואין הבכור נוטל …

הלכה יב וכן אין הבעל יורש את אשתו והוא בקבר כשאר היורשין של משפחת האב, כיצד …

• בבא בתרא קיד ע"ב · ג הא קא משמע לן – דאשה את בנה, דומיא דאשה את בעלה; …

הלכה יג וכן אין הבן יורש את אמו בקבר כדי להנחיל לאחיו מאביו, כיצד מי שמת …

• בבא בתרא קיד ע"ב · ג הא קא משמע לן – דאשה את בנה, דומיא דאשה את בעלה; …
• בבא בתרא קמב ע"א · ז תא שמע: תינוק בן יום אחד – נוחל ומנחיל. בן יום אחד …
• ערכין ז ע"א · יז דתנן: תינוק בן יומו נוחל ומנחיל, ואמר רב ששת: נוחל בנכסי האם …
• נדה מד ע"א · א ונוחל ומנחיל, וההורגו חייב, והרי הוא לאביו ולאמו ולכל קרוביו כחתן שלם.
• נדה מד ע"א · יח אמר רב ששת: נוחל בנכסי האם להנחיל לאחיו מן האב. ודוקא בן …

הלכה א הבכור נוטל פי שנים בנכסי אביו שנאמר לתת לו פי שנים, כיצד הניח חמשה …

• בבא בתרא קכב ע"ב · טו תנו רבנן: ״לתת לו פי שנים״ – פי שנים כאחד. אתה אומר …
• בכורות נא ע"ב · יב מתני׳ הבכור נוטל פי שנים בנכסי האב, ואינו נוטל פי שנים בנכסי …

הלכה ב בכור שנולד אחר מיתת אביו אינו נוטל פי שנים, שנאמר והיה ביום הנחילו את …

• בבא בתרא קמב ע"ב · ה בסורא – מתנו הכי. בפומבדיתא – מתנו הכי: אמר מר בריה דרב …
• בכורות מו ע"ב · ט אמר רבי שמעון בן לקיש: פדחת פוטרת בכל מקום, חוץ מן הנחלה. …
• נדה מד ע"ב · ד בסורא מתנו הכי, בפומבדיתא מתנו הכי: אמר מר בריה דרב יוסף משמיה …

הלכה ג בכור שנקרע ונמצא זכר אינו נוטל פי שנים ופשוט שנקרע ונמצא זכר אינו ממעט …

• בבא בתרא קכו ע"ב · יג אמר רבי אמי: טומטום שנקרע ונמצא זכר, אינו נוטל פי שנים; דאמר …
• בבא בתרא קכז ע"א · א אמימר אמר: אף אינו ממעט חלק בכורה, שנאמר: ״וילדה לו בנים״ – …

הלכה ה קטן בן יום אחד ממעט בחלק בכורה אבל לא העובר, ובן שנולד אחר מיתת …

• בבא בתרא קמב ע"ב · ג מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא אמר: לומר שממעט בחלק בכורה. ודוקא …
• בבא בתרא קמב ע"ב · ד דאמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא: בן שנולד לאחר מיתת אביו …
• נדה מד ע"ב · ג מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא אמר: לומר שממעט בחלק בכורה, ואמר …

הלכה ו בן שנסתפק לנו אם הוא בכור או פשוט כגון שנתערב עם אחר אינו נוטל …

• בבא בתרא קכז ע"א · יא אמר ליה רב פפא לרבא, והא שלח רבין: דבר זה שאלתי לכל …
• בכורות מו ע"א · ח מי שלא היו לו בנים, ונשא אשה שכבר ילדה, עודה שפחה ונשתחררה, …
• בכורות מו ע"א · י מי שהיו לו בנים ונשא אשה שלא ילדה, נתגיירה מעוברת, נשתחררה מעוברת.
• בכורות מו ע"א · יא וילדה היא וכהנת היא, ולויה היא, ואשה שכבר ילדה, וכן מי שלא …
• בכורות מז ע"ב · י לא הוכרו ובסוף נתערבו — אין כותבין הרשאה זה לזה.

הלכה ז מי שהיו לו שני בנים בכור ופשוט ומתו שניהם בחייו והניחו בנים, הבכור הניח …

• בבא בתרא קכב ע"ב · ח אלא אמר רב פפא, הכי קאמר: אחד הבן ואחד הבת נוטלין חלק …

הלכה ח אין הבכור נוטל פי שנים בנכסי האם, כיצד בכור ופשוט שירשו אמן חולקין בשוה …

• בבא בתרא קיא ע"ב · ז אלא אמר רבא, אמר קרא: ״לו משפט הבכרה״ – משפט הבכורה לאיש, …
• בבא בתרא קכב ע"ב · יד אלא אמר מר בר רב אשי, הכי קאמר: אחד הבן ואחד הבת …
• בכורות נא ע"ב · יב מתני׳ הבכור נוטל פי שנים בנכסי האב, ואינו נוטל פי שנים בנכסי …

הלכה ט בכור לנחלה הוא הנולד לאב ראשון שנאמר כי הוא ראשית אונו, ואין משגיחין על …

• בכורות מו ע"א · ח מי שלא היו לו בנים, ונשא אשה שכבר ילדה, עודה שפחה ונשתחררה, …
• בכורות מו ע"א · י מי שהיו לו בנים ונשא אשה שלא ילדה, נתגיירה מעוברת, נשתחררה מעוברת.
• בכורות מו ע"א · יא וילדה היא וכהנת היא, ולויה היא, ואשה שכבר ילדה, וכן מי שלא …

הלכה י הבא אחר נפלים אע"פ שיצא ראש הנפל כשהוא חי הבא אחריו בכור לנחלה, וכן …

• חולין סח ע"א · ז וסיפא, מאי קמשמע לן? דכיון דיצא ראשו הויא לה לידה? תנינא: איזהו …
• בכורות מו ע"א · ו איזהו בכור לנחלה ואינו בכור לכהן? הבא אחר נפלים, אף על פי …
• נדה כג ע"ב · ב והמפלת סנדל, או שליא, או שפיר מרוקם, והיוצא מחותך — הבא אחריו …
• נדה כו ע"א · ב לבא אחריו — בכור לנחלה, ואין בכור לכהן.

הלכה יא יוצא דופן והבא אחריו שניהן אינן בכורים, הראשון לפי שלא נולד ונאמר וילדו לו …

• בכורות מז ע"ב · יא מתני׳ אי זהו בכור לנחלה ולכהן? המפלת שפיר מלא מים, מלא דם, …
• בכורות מז ע"ב · יב יוצא דופן, והבא אחריו — שניהן אינן בכור, לא לנחלה ולא לכהן. …

הלכה יב היו לו בנים כשהיה עכו"ם ונתגייר אין לו בכור לנחלה, אבל ישראל שהיה לו …

• יבמות סב ע"א · י ואזדו לטעמייהו, דאיתמר: היו לו בנים בגיותו ונתגייר, רבי יוחנן אמר: אין …
• יבמות סב ע"א · יד אמר רב: הכל מודין בעבד שאין לו חייס, דכתיב: ״שבו לכם פה …

הלכה יג היה הבכור ממזר נוטל פי שנים שנאמר כי את הבכור בן השנואה יכיר זו …

• בכורות מז ע"א · ב איתמר: היו לו בנים בגיותו ונתגייר — רבי יוחנן אומר: אין לו …

הלכה יד שלשה נאמנין על הבכור, חיה ואמו ואביו, חיה מיד שאם אמרה זה יצא ראשון …

• יבמות מז ע"א · ט [ומי] אמר רבי יהודה אבנים לא מהימן? והתניא: ״יכיר״ — יכירנו לאחרים. …
• קידושין עג ע"ב · י חיה – דתניא: חיה נאמנת לומר זה יצא ראשון וזה יצא שני. …
• קידושין עד ע"א · ד אמר רב נחמן: שלשה נאמנין על הבכור, אלו הן: חיה, אביו, ואמו. …
• קידושין עח ע"ב · ז מתני׳ האומר ״בני זה ממזר״ – אינו נאמן. ואפילו שניהם מודים על …
• בבא בתרא קכז ע"ב · ה מכאן אמר רבי יהודה: נאמן אדם לומר: ״זה בני בכור״. וכשם שנאמן …
• בבא בתרא קכז ע"ב · יב תנו רבנן: היו מוחזקין בו שהוא בכור, ואמר אביו על אחר שהוא …
• בבא בתרא קכח ע"ב · ה אלא אמר רבא: הכי קאמר, האומר על תינוק בין הבנים: ״בכור הוא״ …

הלכה טז העידו עדים שהן שמעו אביו של זה אומר דברים כך וכך שהרי אותן הדברים …

• בבא בתרא קכו ע"ב · ט אמר רב יוסף, אמר: ״איש פלוני בני, בכורי הוא״ – נוטל פי …
• בבא בתרא קכו ע"ב · יא ההוא דאתא לקמיה דרבי חנינא, אמר ליה: מוחזקני בזה שהוא בכור. אמר …
• בבא בתרא קכו ע"ב · יב ודלמא בוכרא דאמא הוא! גמירי: בוכרא דאבא – מסי רוקיה, בוכרא דאמא …

הלכה יז שמעו מן האב שאמר זה בני בכור אינו נוטל פי שנים בעדות זו שמא …

• בבא בתרא קכו ע"ב · ט אמר רב יוסף, אמר: ״איש פלוני בני, בכורי הוא״ – נוטל פי …
• בבא בתרא קכו ע"ב · יא ההוא דאתא לקמיה דרבי חנינא, אמר ליה: מוחזקני בזה שהוא בכור. אמר …
• בבא בתרא קכו ע"ב · יב ודלמא בוכרא דאמא הוא! גמירי: בוכרא דאבא – מסי רוקיה, בוכרא דאמא …

הלכה א אין הבכור נוטל פי שנים בנכסים הראויין לבא לאחר מיתת אביו אלא בנכסים המוחזקין …

• יבמות כד ע"ב · א למאי הלכתא? לגריעותא: מה בכור אינו נוטל בראוי כבמוחזק — אף האי …
• בבא בתרא קיט ע"א · ד ושהיה בכור נוטל שני חלקים. ואמאי? ראוי הוא, ואין הבכור נוטל בראוי …
• בכורות נא ע"ב · יב מתני׳ הבכור נוטל פי שנים בנכסי האב, ואינו נוטל פי שנים בנכסי …

הלכה ב הניח להם פרה מושכרת או מוחכרת או שהיתה רועה באפר וילדה הבכור נוטל בה …

• בבא בתרא קכג ע"ב · ו כיצד? הניח להן אביהן פרה מוחכרת ומושכרת ביד אחרים, או שהיתה רועה …

הלכה ג שחט אחד ממכירי אביו בהמה ואחר כך מת אביו נוטל פי שנים במתנות של …

• בבא בתרא קכג ע"ב · ה תנו רבנן: הבכור נוטל פי שנים בזרוע ובלחיים ובקיבה, ובמוקדשין, ובשבח ששבחו …
• בבא בתרא קכג ע"ב · ח הכא במכירי כהונה עסקינן, ודאשתחיט בחיי דאבוהון; וקסבר: מתנות שלא הורמו, כמי …

הלכה ד אין הבכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביו אלא מעלה אותו …

• בבא קמא צה ע"ב · יג ופשטנא מהא דאמר רב נחמן אמר שמואל: שלשה שמין להן השבח, ומעלין …
• בבא מציעא קי ע"ב · ה ולא היא, בדמי מסלקינן להו, מדרב נחמן. דאמר רב נחמן אמר שמואל: …
• בבא בתרא קכד ע"א · ב מני – רבי היא, דתניא: אין בכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו …
• בבא בתרא קכד ע"א · ח אמר רב פפא: דיקלא ואלים, ארעא ואסיק שירטון – דכולי עלמא לא …
• בכורות נא ע"ב · יב מתני׳ הבכור נוטל פי שנים בנכסי האב, ואינו נוטל פי שנים בנכסי …

הלכה ה אין הבכור נוטל פי שנים במלוה אע"פ שהוא בשטר אע"ג שגבו קרקע בחוב אביהם, …

• בבא בתרא קכד ע"ב · ז אמר רב יהודה אמר שמואל: אין בכור נוטל פי שנים במלוה. למאן? …
• בבא בתרא קכד ע"ב · י לעולם לרבנן, ואצטריך – סלקא דעתך אמינא: מלוה – כיון דנקיט שטרא, …
• בבא בתרא קכה ע"ב · ז אמר רב פפא, הלכתא: אין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק, ואין הבכור נוטל …
• בבא בתרא קכו ע"א · א ומלוה שעמו, פלגי.

הלכה ו בכור שמכר חלק בכורה קודם חלוקה ממכרו קיים מפני שיש לבכור חלק בכורה קודם …

• בבא בתרא קכו ע"א · ב אמר רב הונא אמר רב אסי: בכור שמיחה – מיחה.
• בבא בתרא קכו ע"א · ג אמר רבה: מסתבר טעמיה דרב אסי בענבים – ובצרום, זיתים – ומסקום; …
• בבא בתרא קכו ע"א · ז אמר רב אסי: בכור שנטל חלק כפשוט – ויתר. מאי ״ויתר״? רב …
• בבא בתרא קכו ע"ב · ב שלחו מתם: בכור שמכר קודם חלוקה – לא עשה כלום. אלמא אין …

הלכה ז מי שיבם אשת אחיו הוא יורש כל נכסי אחיו המוחזקים, וכל הראויין לבא לאחר …

• יבמות כד ע"א · ו אתה אומר לנחלה, או אינו אלא לשם: יוסף — קורין אותו יוסף, …
• יבמות לט ע"א · ג אלא אידי ואידי דנפלו לה כשהיא שומרת יבם. רישא דלא עבד בה …
• יבמות מ ע"א · יב מתני׳ החולץ ליבמתו — הרי הוא כאחד מן האחין לנחלה. ואם יש …
• בכורות נב ע"א · א ולא האשה בכתובתה, ולא הבנות במזונותיהן, ולא את היבם, וכולם אין נוטלין …

הלכה ח כבר ביארנו בהלכות שכנים שהבכור נוטל שני חלקים שלו כאחד במצר אחד, אבל היבם …

• בבא בתרא קכד ע"א · ו ורבנן נמי, הכתיב: ״פי שנים״! ההוא למיתבא ליה אחד מצרא.

הלכה ט שומרת יבם שמתה אפילו עשה בה אחד מן האחים מאמר משפחת בית אביה יורשין …

• כתובות פ ע"ב · ו מתני׳ שומרת יבם שנפלו לה נכסים — מודים בית שמאי ובית הלל …
• בבא בתרא קכה ע"ב · ז אמר רב פפא, הלכתא: אין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק, ואין הבכור נוטל …

הלכה א האומר זה בני או זה אחי או זה אחי אבי או שאר היורשין אותו, …

• גיטין עא ע"א · ט והא קתני: ״ירושות״! אמר רבי אבהו: ירושת בנו הבכור.
• בבא בתרא קלד ע"א · י מתני׳ האומר ״זה בני״ – נאמן, ״זה אחי״ – אינו נאמן, ויטול …

הלכה ג האומר זה בני וחזר ואמר עבדי הוא אינו נאמן, אמר עבדי וחזר ואמר בני …

• בבא בתרא קכז ע"ב · יד אמר רבי יוחנן: אמר ״בני הוא״, וחזר ואמר ״עבדי הוא״ – אינו …
• בבא בתרא קכז ע"ב · יז אמר רב נחמן בר יצחק: התם, דקארו ליה: ״עבדא מצר מאה״. מאי …

הלכה ד היה עובר על בית המכס ואמר בני הוא זה וחזר אחר כך ואמר עבדי …

• בבא בתרא קכז ע"ב · טו וחילופיה אבית המכס – היה עובר על בית המכס ואמר ״בני הוא״, …

הלכה ה העבדים והשפחות אין קורין להן אבא פלוני ואימא פלונית שלא יבא מן הדבר תקלה …

• ברכות טז ע"ב · טו תניא אידך: עבדים ושפחות אין קורין אותם ״אבא פלוני״ ו״אמא פלונית״. ושל …

הלכה ח יעקב שמת והניח ראובן ושמעון ולא הוחזק לו בן אלא שניהם, תפס ראובן לוי …

• בבא בתרא קלד ע"א · י מתני׳ האומר ״זה בני״ – נאמן, ״זה אחי״ – אינו נאמן, ויטול …
• בבא בתרא קלה ע"א · ח אימא סיפא: נפלו לו נכסים ממקום אחר – יירשו אחיו עמו. הא …
• בבא בתרא קלה ע"א · ט לא צריכא, דקא אמרי: ״אין אנו יודעין״.
• בבא בתרא קלה ע"ב · ג בשבח המגיע לכתפים – לא תיבעי לך, דכי נפלו לו נכסים ממקום …

הלכה ב כבר ביארנו בהלכות אישות דין הבנות עם הבנים במזונותיהן ובפרנסתן ושם בארנו שהמזונות מתנאי …

• כתובות מג ע"א · ח מה הבת אצל אחין — הבת ניזונת, והאחין ישאלו על הפתחים, אף …
• בבא בתרא קמ ע"ב · ד מתני׳ הניח בנים ובנות, וטומטום; בזמן שהנכסים מרובין – הזכרים דוחין אותו …
• בבא בתרא קמ ע"ב · ח ורבא אמר: דוחין אותו – ויש לו, וסיפא אתאן לרבן שמעון בן …

הלכה ג מי שלא שהתה אחר בעלה שלשה חדשים ונשאת וילדה בן ואין ידוע אם בן …

• יבמות ק ע"ב · ד היו שניהם כהנים — הוא אונן עליהם, והם אוננים עליו. הוא אינו …

הלכה ד יבמה שלא שהתה שלשה חדשים ונתיבמה בתוך שלשה חדשים וילדה בן ואין ידוע אם …

• יבמות לז ע"ב · יב ספק אמר: אנא בר מיתנא הוא, ונכסי דידי (הוא) [נינהו]. ויבם אמר: …
• יבמות לז ע"ב · יג ספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי מיתנא, ספק אמר: ההוא גברא בר …
• יבמות לח ע"א · ג ספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי סבא. ספק אמר: האי גברא בר מיתנא …

הלכה ה ספק והיבם שבאו לחלוק בנכסי האב הרי היבם יורש ודאי וזה הספק אם הוא …

• יבמות לז ע"ב · כא רבי אבא אמר רב: קם דינא. רבי ירמיה אמר: הדר דינא.
• יבמות לח ע"א · ג ספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי סבא. ספק אמר: האי גברא בר מיתנא …
• יבמות לח ע"א · ה ספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי סבא. ספק אמר: ההוא גברא בר …
• יבמות לח ע"א · ז סבא ויבם בנכסי ספק. או סבא וספק בנכסי יבם —

הלכה ו מי שנפל הבית עליו ועל אשתו ואין ידוע אם האשה מתה תחלה ונמצאו יורשי …

• בבא מציעא לז ע"ב · ד ורמינהי: נפל הבית עליו ועל אמו, יורשי הבן אומרים: האם מתה ראשונה. …
• בבא בתרא קנח ע"א · ב בית שמאי אומרים: יחלוקו. ובית הלל אומרים: נכסים – בחזקתן, כתובה – …
• בבא בתרא קנח ע"ב · ב ורבי שמעון בן לקיש משום בר קפרא אמר: יחלוקו. וכן תני בר …
• בבא בתרא קנח ע"ב · ג מתני׳ נפל הבית עליו ועל אמו, אלו ואלו מודין שיחלוקו. אמר רבי …
• בבא בתרא קנח ע"ב · ד גמ׳ בחזקת מי? רבי אילא אמר: בחזקת יורשי האם. רבי זירא אמר: …

הלכה ז נפל הבית עליו ועל בן בתו אם האב מת תחלה בן בתו יירשנו ונמצאו …

• בבא בתרא קנט ע"ב · ו היכי דמי? אילימא כדקתני, הי נינהו יורשי האב והי נינהו יורשי הבן? …

הלכה ח נפל עליו הבית ועל אביו או שאר מורישין ועליו כתובת אשה ובעלי חוב, יורשי …

• יבמות לח ע"ב · יא בית שמאי אומרים: יחלוקו, ובית הלל אומרים: נכסים בחזקתן.
• בבא בתרא קנז ע"א · ד בית שמאי אומרים: יחלוקו, ובית הלל אומרים: נכסים בחזקתן.

הלכה ב לפיכך האומר איש פלוני בני בכורי לא יטול פי שנים, איש פלוני בני לא …

• בבא בתרא קל ע"א · ב מתני׳ האומר ״איש פלוני יירשני״ במקום שיש בת; ״בתי תירשני״ במקום שיש …

הלכה ג אמר פלוני בני יירש חצי נכסי ושאר בני החצי דבריו קיימין, אבל אם אמר …

• בבא בתרא קל ע"ב · ב לפי שנאמר: ״והיה ביום הנחילו את בניו״. שיכול והלא דין הוא – …

הלכה ד ואם היה בריא אינו יכול להוסיף ולא לגרוע לא לבכור ולא לאחד משאר היורשין.

• בבא בתרא קלא ע"א · ב בעי רבא: בבריא היאך? כי קאמר רבי יוחנן בן ברוקה – בשכיב …

הלכה ה במה דברים אמורים כשאמר בלשון ירושה, אבל אם נתן מתנה דבריו קיימין, לפיכך המחלק …

• יבמות לו ע"א · טו אמר רבא: הלכתא כוותיה דריש לקיש בהני תלת: חדא — הא דאמרן. …

הלכה ו כתב בין בתחלה בין באמצע בין בסוף משום מתנה אף על פי שהזכיר לשון …

• יבמות לו ע"ב · א ואמר ריש לקיש — לעולם לא קנה עד שיאמר ״פלוני ופלוני ירשו …
• בבא קמא עג ע"א · יז וסברוה, דכולי עלמא: תוך כדי דיבור – כדיבור דמי.
• בבא בתרא קכט ע"א · יא וריש לקיש אמר, לא קנה עד שיאמר: ״פלוני ופלוני יירשו שדה פלונית …
• בבא בתרא קכט ע"א · יב בפלוגתא – אמר רב המנונא: לא שנו אלא אדם אחד ושדה אחת; …
• בבא בתרא קכט ע"ב · י לא קשיא; כאן בתוך כדי דבור, כאן לאחר כדי דבור.
• בבא בתרא קכט ע"ב · יא והלכתא: כל תוך כדי דבור כדבור דמי, לבר מעבודה זרה
• שבועות לב ע"א · יז רבי יוחנן אמר: אפילו תימא רבנן, כגון שכפרו שניהן בתוך כדי דיבור …

הלכה ט העכו"ם יורש את אביו דבר תורה, אבל שאר ירושותיהן מניחין אותו לפי מנהגם.

• נזיר סא ע"א · יא שאני הכא, דאמר קרא: ״לאביו ולאמו לא יטמא״, במי שיש לו אב, …
• קידושין יז ע"ב · יד אמר רבא: דבר תורה נכרי יורש את אביו, שנאמר: ״וחשב עם קנהו״ …

הלכה י והגר אינו יורש את אביו העכו"ם אלא מדבריהם תקנו לו שיירש כשהיה שמא יחזור …

• קידושין יז ע"ב · יד אמר רבא: דבר תורה נכרי יורש את אביו, שנאמר: ״וחשב עם קנהו״ …
• קידושין יז ע"ב · יח נכרי את הגר, וגר את הגר – אינו לא מדברי תורה ולא …
• בבא בתרא קמט ע"א · ד אמר רבא: היכי ניקנינהו רב מרי להני זוזי? אי בירושה – לאו …

הלכה יא כל הנותן נכסיו לאחרים והניח היורשין, אע"פ שאין היורשין נוהגין (בו) כשורה אין רוח …

• כתובות נג ע"א · א חזייה דלא הוה ניחא ליה, אמר ליה: מאי דעתיך — משום דאמר …
• בבא בתרא קלג ע"ב · ד מתני׳ הכותב את נכסיו לאחרים והניח את בניו – מה שעשה עשוי, …
• בבא בתרא קלג ע"ב · יא מאי הוי עלה? תא שמע, דאמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, לא …

הלכה יג צוו חכמים שלא ישנה אדם בין הבנים בחייו אפילו בדבר מועט שלא יבואו לידי …

• שבת י ע"ב · ז ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: לעולם …

הלכה א אין היורשין נוחלין עד שיביאו ראיה ברורה שמת מורישן, אבל אם שמעו בו שמת …

• יבמות קיז ע"א · א שאין האחין נכנסין לנחלה על פיה!

הלכה ב האשה שבאת ואמרה מת בעלי אע"פ שהיא נאמנת ותנשא ותטול כתובתה אין היורשין נכנסין …

• יבמות קיז ע"א · א שאין האחין נכנסין לנחלה על פיה!
• יבמות קיז ע"א · ב אמרו להם בית שמאי: והלא מספר כתובה נלמוד, שהוא כותב לה: שאם …
• יבמות קיז ע"א · ג גמ׳ אמר רב חסדא: נתייבמה — יבמה נכנס לנחלה על פיה. הם …

הלכה ד שבוי שנשבה ושמעו שמת וירדו יורשיו לנחלה וחלקו אותה ביניהם אין מוציאין אותה מידן, …

• בבא מציעא לח ע"ב · יא אתמר: שבוי שנשבה, רב אמר: אין מורידין קרוב לנכסיו, שמואל אמר: מורידין …
• בבא מציעא לח ע"ב · יג כי פליגי בשלא שמעו בו שמת. רב אמר: אין מורידין, דלמא מפסיד …

הלכה ה שבוי שנשבה וברח מחמת סכנת נפשות חייבין בית דין להתעסק בנכסיהן, כיצד עושין, כל …

• בבא מציעא לח ע"ב · יא אתמר: שבוי שנשבה, רב אמר: אין מורידין קרוב לנכסיו, שמואל אמר: מורידין …
• בבא מציעא לח ע"ב · יג כי פליגי בשלא שמעו בו שמת. רב אמר: אין מורידין, דלמא מפסיד …
• בבא מציעא לט ע"א · ב תנא: וכולם שמין להם כאריס. אהייא? אילימא אשבויין, השתא זריז ונשכר הוה, …
• בבא מציעא לט ע"א · ח לאיתויי הא דאמר רב נחמן אמר שמואל: שבוי שנשבה מורידין קרוב לנכסיו, …
• בבא מציעא לט ע"א · ט אמר רב יהודה אמר שמואל: שבוי שנשבה והניח קמה לקצור, ענבים לבצור, …

הלכה ו נשבה השבוי וברח המסוכן והניח קמה לקצור וענבים לבצור תמרים לגדור וזיתים למסוק, בית …

• נדרים פז ע"א · ח והילכתא: תוך כדי דבור — כדבור דמי, חוץ ממגדף ועובד עבודה זרה …
• בבא מציעא לט ע"א · ט אמר רב יהודה אמר שמואל: שבוי שנשבה והניח קמה לקצור, ענבים לבצור, …

הלכה ח מי שיצא לדעת והניח נכסיו ואין ידוע להיכן הלך ולא מה אירע לו, אין …

• בבא מציעא לח ע"ב · יט היורד לנכסי רטושים – מוציאין אותו מידו. ואלו הן נכסי רטושים – …

הלכה א כשמורידין קרוב לנכסי השבוי או בורח או לנכסי היוצא לדעת ששמעו בו שמת, לא …

• בבא מציעא לט ע"א · י אמר רב הונא: אין מורידין קטן לנכסי שבוי, ולא קרוב לנכסי קטן, …

הלכה ב לעולם אין מורידין קרוב לנכסי קטן אפילו קרוב מחמת אחי האם שאינן ראויין לירש, …

• בבא מציעא לט ע"א · י אמר רב הונא: אין מורידין קטן לנכסי שבוי, ולא קרוב לנכסי קטן, …
• בבא מציעא לט ע"ב · ג ולא היא – לא שנא אחי דאבא ולא שנא אחי דאמא, לא …
• בבא מציעא לט ע"ב · ד ההיא סבתא דהויא לה תלת בנתא. אישתבאי איהי וחדא ברתא. אידך תרתי …
• בבא מציעא לט ע"ב · ה אמר אביי: הלכך, פלגא יהבינא לה לאחתא. ואידך פלגא מוקמינן ליה אפוטרופא …
• בבא מציעא לט ע"ב · ו לסוף שמעו דשכיבא סבתא. אמר אביי: תילתא יהבינן לה לאחתא, ותילתא יהבינן …

הלכה ב היו היורשין גדולים וקטנים והשביחו הגדולים את הנכסים השביחו לאמצע, אמרו ראו מה שהניח …

• בבא מציעא לט ע"ב · י לסוף אתו סהדי דאחוה הוא. אמר ליה: לפלוג לי נמי מפרדיסי ובוסתני …
• בבא בתרא קמג ע"ב · ח מתני׳ הניח בנים גדולים וקטנים; השביחו גדולים את הנכסים – השביחו לאמצע. …
• בבא בתרא קמג ע"ב · ט גמ׳ אמר רב חביבא בריה דרב יוסף בריה דרבא, משמיה דרבא: לא …
• בבא בתרא קמד ע"א · א אודייני – השכר לאמצע. והא אודייני, דמחמת עצמו הוא! שאני אודייני – …

הלכה ג וכן אם היתה אשתו של מת היא היורשת בכלל אחיותיה או בכלל בנות דודיה …

• בבא בתרא קמג ע"ב · ח מתני׳ הניח בנים גדולים וקטנים; השביחו גדולים את הנכסים – השביחו לאמצע. …
• בבא בתרא קמג ע"ב · ט גמ׳ אמר רב חביבא בריה דרב יוסף בריה דרבא, משמיה דרבא: לא …
• בבא בתרא קמד ע"א · ג האשה שהשביחה את הנכסים – השביחה לאמצע. אשה בנכסי יתמי מאי עבידתה? …

הלכה ד מי שירש את אביו והשביח הנכסים ונטע ובנה ואחר כך נודע שיש לו אחין …

• בבא מציעא מ ע"א · ב אגלגל מלתא ומטא לקמיה דרבי אמי. אמר להו: גדולה מזו אמרו: שמין …
• בבא מציעא מ ע"א · ד אהדרוה לקמיה דרבי אמי, אמר להו: לא סיימוה קמי דקטן הוא.

הלכה ה אחד מן האחין שלקח מעות ועשה בהן סחורה אם היה תלמיד חכם גדול שאינו …

• בבא בתרא קמד ע"א · ב אמרו ״ראו מה שהניח אבא, הרי אנו עושין ואוכלין״ – השביחו לעצמן. …

הלכה ו אחד מן האחין שמנהו המלך גבאי או סופר שמכניס ומוציא בממון המלך וכן כל …

• בבא בתרא קמד ע"ב · ב גמ׳ תנא: האי אומנות – לאומנות המלך. תנו רבנן: אחד מן האחין …
• בבא בתרא קמד ע"ב · ג אם מחמת אחין לאחין – פשיטא! לא צריכא, דחריף טפי; מהו דתימא: …

הלכה ז אחד מן האחין שהיה נושא ונותן בתוך הבית וקנה עבדים בשמו לבדו, הלוה לאחרים …

• בבא בתרא נב ע"א · ח איתמר: אחד מן האחין שהיה נושא ונותן בתוך הבית, והיו אונות ושטרות …
• בבא בתרא קעג ע"א · ו אמר אביי: מנא אמינא לה? דתניא: אחד מן האחין שהשטר חוב יוצא …

הלכה ח במה דברים אמורים באחים ובאלמנה שאין חלוקין בעיסתן, אבל אם היו חלוקין בעיסתן שמא …

• בבא בתרא נב ע"א · ח איתמר: אחד מן האחין שהיה נושא ונותן בתוך הבית, והיו אונות ושטרות …
• בבא בתרא נב ע"ב · ב אמר רב חסדא: לא שנו אלא דאין חלוקין בעיסתן, אבל חלוקים בעיסתן …
• בבא בתרא נב ע"ב · ג ראיה במאי? רבה אמר: ראיה בעדים, רב ששת אמר: ראיה בקיום השטר.
• בבא בתרא נב ע"ב · ה וכן האשה שהיא נושאת ונותנת בתוך הבית, והיו אונות ושטרות יוצאין על …

הלכה יא אחד מן האחין שנטל מאתים זוז ללמוד תורה או ללמוד אומנות יכולין האחין לומר …

• בבא בתרא קמד ע"ב · ד תנו רבנן: אחד מן האחין שנטל מאתים זוז ללמוד תורה או ללמוד …
• בבא בתרא קמד ע"ב · ה וליתבו ליה כל היכא דאיתיה! מסייע ליה לרב הונא, דאמר רב הונא: …

הלכה יב מי שמת והניח בנים גדולים וקטנים אין הגדולים מתפרנסים פרנסת הקטנים ולא הקטנים נזונים …

• בבא בתרא קלט ע"א · ג מתני׳ הניח בנים גדולים וקטנים – אין הגדולים מתפרנסין על ידי הקטנים, …
• בבא בתרא קלט ע"א · ד נשאו הגדולים – ישאו הקטנים. ואם אמרו קטנים: הרי אנו נושאין כדרך …
• בבא בתרא קלט ע"א · יב אמר רב יהודה, הכי קאמר: נשאו גדולים לאחר מיתת אביהן – ישאו …

הלכה יג השיא האב את בנו ועשה לו משתה והיתה ההוצאה משל אב ונשתלחה שושבינות לזה …

• בבא בתרא קמד ע"ב · ח גמ׳ ורמינהי: שלח לו אביו שושבינות, כשהיא חוזרת – חוזרת לו. נשתלחה …

הלכה יד האב ששלח שושבינות בשם אחד מבניו כשתחזור השושבינות לאותו הבן הרי היא שלו, אבל …

• בבא בתרא קמד ע"ב · ז מתני׳ האחין שעשו מקצתן שושבינות בחיי האב, חזרה שושבינות – חזרה לאמצע; …
• בבא בתרא קמד ע"ב · ח גמ׳ ורמינהי: שלח לו אביו שושבינות, כשהיא חוזרת – חוזרת לו. נשתלחה …

הלכה טו גדול האחין שהיה לובש ומתכסה מלבושין נאים אם יש לאחים הנאה ממנו כדי שיהיו …

• בבא קמא יא ע"ב · ז אמר רב פפא: פעמים אף מה שעליהן אין שמין – משכחת לה …
• בבא בתרא קלט ע"א · ח גמ׳ אמר רבא: האי גדול אחי דלבש ואיכסי מביתא – מאי דעבד …
• בבא בתרא קלט ע"א · ט והא אנן תנן: אין הגדולים מתפרנסין על הקטנים! מתניתין – בשרכא.

הלכה א שני אחים שחלקו ובא להן אח ממדינת הים, וכן שלשה אחין שחלקו ובא בעל …

• בבא קמא ט ע"א · י אלא לשני אחים שחלקו, ונטל אחד קרקע ואחד כספים, ובא בעל חוב …
• בבא קמא ט ע"א · יד והא אמרה רב אסי חדא זימנא – דאיתמר: האחים שחלקו, ובא בעל …
• בבא בתרא קו ע"ב · ו איתמר: שני אחין שחלקו, ובא להן אח ממדינת הים; רב אמר: בטלה …
• בבא בתרא קז ע"א · ג רב אמר: בטלה מחלוקת – קא סבר: האחין שחלקו, יורשין הן.

הלכה ב מי שצוה בשעת מיתתו שיתנו לפלוני דקל או שדה מנכסיו וחלקו האחין ולא נתנו …

• כתובות קט ע"ב · יב אמר ליה אביי: מי דמי? התם כל חד וחד מצי מדחי ליה, …

הלכה ג האחין שחלקו שמין להן מה שעליהן, אבל מה שעל בניהן ובנותיהן שקנו להן מתפיסת …

• בבא קמא יא ע"ב · ו ואמר עולא אמר רבי אלעזר: האחין שחלקו, מה שעליהן – שמין, ומה …

הלכה ד מי שהניח יתומים מקצתן גדולים ומקצתן קטנים ורצו לחלוק בנכסי אביהן כדי שיטלו הגדולים …

• יבמות סז ע"ב · ב דאמר רב נחמן אמר שמואל: יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהם, בית דין …
• כתובות ק ע"א · ו אמר רב הונא בר חנינא אמר רב נחמן, הלכה כדברי חכמים: ולית …
• כתובות ק ע"א · ז לא קשיא: הא דטעו, הא דלא טעו.
• גיטין לד ע"א · א יתומין שבאו לחלוק בנכסי אביהן, בית דין מעמידין להן אפוטרופוס, ובוררים להן …
• קידושין מב ע"א · ח ואלא כדרבא בר רב הונא. דאמר רבא בר רב הונא אמר רב …
• קידושין מב ע"א · ט אמר רב נחמן אמר שמואל: יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהם – בית …

הלכה ו צוה המוריש ואמר ינתן חלק הקטן לקטן ומה שירצה יעשה בה הרשות בידו, וכן …

• פסחים מט ע"ב · יב תנו רבנן: ששה דברים נאמרו בעמי הארץ: אין מוסרין להן עדות. ואין …
• כתובות קט ע"ב · ו הוה עלה ריכבא דדיקלי, אמר ליה: אי הוה אבוהון דיתמי קיים, הוה …

הלכה ז בית דין שהעמידו אפוטרופוס ושמעו עליו שהוא אוכל ושותה ומוציא הוצאות יתר מדבר שהיה …

• גיטין נב ע"ב · ו קאכיל ושתי מדידהו, ולא אמיד! אימור מציאה אשכח. והא קא מפסיד! אמר …

הלכה א מעות של יתומים שהניח להן אביהן אינן צריכין אפוטרופוס, אלא כיצד עושין בהן, בודקין …

• בבא מציעא ע ע"א · ה אמר רבה בר שילא אמר רב חסדא, ואמרי לה, אמר רבה בר …
• בבא מציעא ע ע"א · ט אמר רב אשי: תינח אי משתכח גברא דאית ליה דהבא פריכא, אי …

הלכה ד כשמעמידין בית דין להן אפוטרופוס מוסרין לו כל נכסי הקטן הקרקע והמטלטלין שלא נמכרו, …

• קידושין מב ע"א · ח ואלא כדרבא בר רב הונא. דאמר רבא בר רב הונא אמר רב …

הלכה ה כשיגדילו היתומים נותן להם ממון מורישן ואינו צריך לעשות להן חשבונות מה שהכניס והוציא …

• כתובות פח ע"ב · ה וקמיפלגי בפלוגתא דאבא שאול ורבנן. דתנן: אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים — ישבע. …
• גיטין נב ע"א · ב אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים, ישבע. מינוהו בית דין – לא ישבע. אבא …
• גיטין נב ע"ב · ה עמרם צבעא אפוטרופא דיתמי הוה, אתו קרובים לקמיה דרב נחמן, אמרי ליה: …
• גיטין נב ע"ב · י מינהו אבי יתומים, לא ישבע – מילתא בעלמא הוא דעבדי להדדי, ואי …

הלכה ו יש לאפוטרופוס למכור בהמה ועבדים שפחות שדות וכרמים להאכיל ליתומים, אבל אין מוכרין ומניחין …

• גיטין נב ע"א · ה והתניא: האפוטרופין תורמין ומעשרין – להאכיל ולא להניח. ומוכרין להן בהמה, עבדים …
• גיטין נב ע"א · ט ואין אפוטרופין רשאין למכור ברחוק ולגאול בקרוב; ברעה ולגאול ביפה. מאי טעמא? …
• גיטין נב ע"א · י ואין אפוטרופין רשאין למכור שדות – וליקח עבדים, אבל מוכרין עבדים – …

הלכה ז אין האפוטרופין רשאין למכור ברחוק ולגאול בקרוב למכור ברעה ולגאול ביפה, שמא לא יצליח …

• גיטין נב ע"א · ח ואין אפוטרופין רשאין לדון – לחוב ולזכות – בנכסי יתומים. לזכות – …
• גיטין נב ע"א · ט ואין אפוטרופין רשאין למכור ברחוק ולגאול בקרוב; ברעה ולגאול ביפה. מאי טעמא? …
• גיטין נב ע"א · י ואין אפוטרופין רשאין למכור שדות – וליקח עבדים, אבל מוכרין עבדים – …

הלכה ח אין האפוטרופין רשאין להוציא עבדים לחירות אפילו ליקח מן העבד דמים שיצא לחירות, אבל …

• גיטין נב ע"א · יא ואין אפוטרופין רשאין להוציא עבדים לחירות; אבל מוכרין אותן לאחרים, ואחרים מוציאין …
• גיטין נב ע"א · יב וצריך לחשב עמהן באחרונה. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אינו צריך. אין …

הלכה ט האפוטרופין תורמין ומעשרין נכסי יתומים כדי להאכילן, שאין מאכילין את היתומים דבר האסור, אבל …

• גיטין נב ע"א · א מתני׳ יתומין שסמכו אצל בעל הבית, או שמינה להן אביהן אפוטרופוס – …
• גיטין נב ע"א · ה והתניא: האפוטרופין תורמין ומעשרין – להאכיל ולא להניח. ומוכרין להן בהמה, עבדים …

הלכה י האפוטרופין עושין לקטנים לולב וסוכה וציצית ושופר ספר תורה ותפילין ומזוזות ומגילה, כללו של …

• גיטין נב ע"א · ו ועושין להן לולב וערבה וסוכה וציצית, וכל דבר שיש לו קצבה; לאיתויי …

הלכה יא ומי שנשתטה או שנתחרש בית דין פוסקין עליו צדקה אם היה ראוי.

• כתובות מח ע"א · ח מאי ״דבר אחר״? רב חסדא אמר: זה תכשיט. רב יוסף אמר: צדקה. …