על העמוד
אגרות קודש כרך כז י'תכג
מקור מפורש
בעמוד זה
21 בכבוד . . ומוצלחת קטע זה ל"המשתתפים בההתועדות חסידותית-ארצית י"ג תמוז, תשל"ב".
יום יציאת . . מבית האסורים ראה בזה ההקדמה לקונטרס יד (ס' המאמרים – קונטרסים ח"א דף קעה).
ביתר שאת וביתר עז ראה לקולוי"צ (לאאמו"ר) לתניא רפנ"ג.
גדולה רחבה ועמוקה עיין שער היחוד לאדמו"ר האמצעי בתחלתו.
כל . . יכונה מכתב בעל הגאולה לחגיגת י"ב תמוז הראשונה (נדפס בס' המאמרים תרפ"ח [ע' קמו]. תש"ח ע' רסג)1.
הוספה לאחר זמן:
1) בשם . . יכונה : ראה טושו"ע אה"ע סקכ"ט סט"ז ובנ"כ. קב נקי כלל לח. שד"ח אס"ד מע' גט ס"ז. וראה ג"כ מאורי אור כ, כד.
חלק הוי' עמו ראה אגרת התשובה פ"ד ואילך שכל או"א כן הוא לא רק כללות העם.
ממלכת כהנים ואף שעבודת כהנים היא בעיקרה בביהמ"ק הרי יש ג"כ עבודה בגבולין2 ועוד שבביהמ"ק היו חלונות שקופים כו' וכדחז"ל (מנחות פו, ב ובפרש"י שם), אלא שבזמה"ג צריך לילך למקום המתברר כמבואר במ"א3. וכברמב"ם להלן דכל איש יכול להיות ע"ד דכהן ולוי.
הוספה לאחר זמן:
2) (פסחים עב, סע"ב. וברמב"ם הל' נ"כ (פט"ו ה"ד-ה) דהוקשה ברכת כהנים לעבודה (בכס"מ שם שזהו אסמכתא. אבל ראה לח"מ שם) ונט"י שלפני' צ"ל "כדרך שמקדשין לעבודה").
3) (תו"א בראשית ה, סע"ד. ובכ"מ).
כהנים וגוי קדוש ראה במכילתא עה"פ: שכל אחד ואחד מישראל כו' שנאמר כו' כהנים כו' וגוי קדוש.
פס"ד הרמב"ם הל' שמיטה ויובל בסופן.
הנאמר לכהנים וללויים רמב"ם שם. וראה ספרי שם: ולבני לוי (בוא"ו המוסיף) מגיד כו'.
כל איש ואיש ולא "כל איש" – כי כל אחד נשאר בסוגו הקודם גם לאחר שנדבה רוחו כו'. ובנדו"ד י"ל החלוקה לשני סוגים: ישראל ואו"ה (ראה תרגום ומדחז"ל לאסתר א, ח), בישראל עצמן (ראה כתובות עה, סע"א. ומשם ראי' דגם אשה בכלל. ואכ"מ) ישכר וזבולון, יושבי אוהל ובעלי עסק.
מכל באי העולם מוכח דגם או"ה בכלל (ובפרט שמקדים "כל"). ולהעיר ממש"כ (הל' מלכים ספ"ח) דחסידי או"ה יש להם חלק לעוה"ב. וראה זהר חדש רות (עח, ד) ד"ה פתח רבי ואמר: כל גוי כו'. אבל באו"ה חלקו בעוה"ב (ומזה מובן גם בנוגע לעבודתו) הוא כההמשך בזו"ח שם "לא עם בנ"י כ"א חלק בפ"ע ועולם בפ"ע", כמו שנשמותיהם מאוצר נשמות בפ"ע (תוד"ה אין – ע"ז ה, א). וראה לקוטי ביאורים לר"ה מפאריטש (מז, ד) שנשמות חסידי או"ה נלקחות מנוגה. ועיין תו"א תולדות (יט, רע"ג) מהפילוסופים מהאומות הקדמונים כו' היו עוזבים כו' כל היום והלילה כו' – דמשם מובן שהמאמינים שבהם הי' עד"ז בנוגע לעניני אמונה4.
הוספה לאחר זמן:
4) – והרי אפילו בעבודת לויים וכהנים עצמם כו"כ דרגות הם: מררי, גרשון, קהת, כהן, כה"ג וכיו"ב.
באי העולם מכאן מוכח גירסת הרמב"ם במשנה ר"ה (פ"א, מ"ב), ודלא כנוסח שלנו בפיוט ונתנה תוקף. (וכ"ה ברמב"ם הל' תשובה (פ"ג, ה"ג): כל אחד ואחד מבאי העולם; אבל ברמב"ם (ירושלים, תש"ה) מציין שבכת"י אחד במקום "באי העולם" – "מבני אדם").
נדבה רוחו אותו שמות (לח, כא). ונדיבות ה"ה מדת הלב (וראה רמב"ן שם).
והבינו מדעו שכל שבמוח. וראה רמב"ם הל' ע"ז רפי"א.
להבדל . . נתקדש קדש קדשים ע"ד דה"א (כג, יג) האמור בכהנים וכה"ג, דמתאים לשם קדה"ק, כי רק הוא נכנס לשם. וראה חדא"ג סוף הוריות. זח"ג קעו, ב. ב"ק לח, א.
לעמוד . . לשרתו דברים י, ח.
לשרתו ולעבדו ראה מנחות קט, ב.
ישר . . בקשו ראה קהלת ז, כט.
כמו שעשהו האלקים והשייכות לנדו"ד יל"פ ע"פ מש"כ במו"נ ח"א פ"ב: השכל אשר השפיע כו' שלמותו האחרון כו'.
עול החשבונות הרבים לכאורה צע"ק השייכות לנדו"ד דוקא (וראה המשך מים רבים [תרל"ו] בתחלתו). ויל"פ עפמש"כ בספרא (שמיני ט, ו) שכשם שהמקום "יחידי בעולם כך תהא עבותדכם מיוחדת לפניו". ופי' הבעש"ט שתהי' לאדם תמיד רק מח' אחת כו' כמ"ש אשר עשה האלקים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים ויחשוב שכל הדברים מהבורא ית' ומוטב לדבק עצמו בהעיקר ולא בהטפל (צוואת הריב"ש – בקיצור לשון).
לעולם ולעולמי עולמים ל' הספרי דברים כג, ז.
ויזכה לו בעוה"ז . . ה' מנת חלקי לקשר פי' זה עם מש"כ ברשימות הצ"צ לתהלים עה"פ: ה' מנת חלקי זהו מצד שרש נש"י בעצמן, י"ל ע"פ מרז"ל דפרנסה גדולה מן הגאולה (פסחים קיח, א. נת' באוה"ת ויקרא, קצז. במדבר, רו. ולהעיר מפי' אדנ"ע בהא דאין ערוך נראה בעיקר בעוה"ז – מאמרי ר"ה תרע"ו. ובכ"מ).
דבר המספיק לו להעיר מדרז"ל עה"פ ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה (ב"ר פ"ע, ה).
לכהנים וללויים כן הוא ברמב"ם דפוס רומי. וכדלעיל הי"א.
הרי דוד אף שלא הי' משבט לוי.
אומר תהלים טז, ה.
תומיך גורלי רק תומיך, כי צ"ל מלאכה מעט (רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ט. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"ג) וכדיוק הרדב"ז כאן. אבל קשה דא"כ אינו "כמו שזכה לכהנים". ואולי מכאן ראי' להכס"מ (בהל' ת"ת שם) די"ל דהרמב"ם שולל רק את המשים על לבו כו'. ולכן יש ב' אופנים: ה' מנת חלקי, או תומיך גורלי. או י"ל דזהו החילוק בין כהנים ללויים (וראה אוה"ת עה"פ). ואכ"מ.
שיעשה כאו"א בכהנ"ל וי"ל ע"פ הפי' דע (כל) מה (ש)למעלה – ממך (לקו"א להה"מ) שעי"ז שמתנהג באופן דחלק הוי' עמו – נעשה למעלה אני חלקך.
כמופת . . עוז תהלים עא, ז.
לרבים ע"פ הנ"ל יל"פ גם לאו"ה ועפמש"נ ואתנך לברית עם לאור גויים (ישעי' מב, ו) וראה ברד"ק שם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתמו
מקור מפורש
בעמוד זה
זח"ג קעו, ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתנז
מקור מפורש
בעמוד זה
זח"ג קעו, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב שמיני שיחה ג
מקור מפורש
בעמוד זה
9 כמאמר "טהרה מביאה לידי כו' קדושה" (ברייתא דרפב"י[ednref_16_*] — כהובא ברמב"ם — כדלקמן בפנים). וראה זח"ג קעו, ב. ובכ"מ.
ואולי י"ל שבלשונו "טהרה יתירה" כוונת הרמב"ם לדרגא עליונה יותר ב"טהרה", שלמעלה מקדושה (עיין ד"ה ה' לי בעוזרי בלקו"ת שמע"צ (צ, א). מאמרי אדהאמ"צ שמע"צ (ע' א'תקיח ואילך). ועוד).
[edn_16_*]) דלכל הגירסאות בברייתא זו "טהרה" באה לפני "קדושה". — פרטי שינויי הנוסחאות בברייתא ראה מס' סוטה עם שינויי נוסחאות (ירושלים, תשל"ט) בסופה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בעמוד זה
8 להבדל . . נתקדש קדש קדשים: וע"ד דה"א (כג, יג) האמור בכהנים [וכה"ג, דמתאים לשם קדה"ק, כי רק הוא נכנס לשם. וראה חדא"ג סוף הוריות. זח"ג קעו, ב. ב"ק לח, א].
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בעמוד זה
ולהעיר מזח"ג קעו, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ה
מקור מפורש
בעמוד זה
23 כמובן כבר מעלתו בפ' תצוה. ולהעיר שרק בו נאמר (דה"י א א, כג. יג) ויבדל אהרן להקדישו קודש קדשים. – דלכאורה קד"ק שייך רק לכה"ג, והרי רק הוא נכנס לקד"ק – ועפ"ז בקרא "להקדישו קד"ק הוא ובניו" – להקדישו קאי אכולם וקד"ק – על אהרן, ועפ"ז גם מובן כפל הלשון (ועד"ז – ברמב"ם (הל' שמיטה ויובל בסופן)), אבל ל"מ כן בהוריות יג, א וכמפורש בחדא"ג שם. ולהעיר מזח"ג קעו, ב. ב"ק לח, א. – ואולי יל"פ קדה"ק בנוגע לבניו – שכאו"א מהם ראוי להיות כה"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ראש השנה שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
47 ברכות נח, א. וראה זח"ג קעו, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בעמוד זה
3 ס'איז באַוואוסט די פראַגע: זח"ג קעו, א. ד"ה כימי צאתך תש"ח,
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשי"א
מקור מפורש
בעמוד זה
287 ראה זח"ג קעו, א. קעח, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
30 ראה זח"ג קעו, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
4 ראה זח"ג קעו, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
8 ראה זח"ג קעו, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
16 זח"ג קעו, רע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
52 ראה גם זח"ג קעו, ב. ביאורי הזהר לאדהאמ"צ סט, ג ואילך. ולהצ"צ ח"א ע' שכו ואילך. ח"ב ע' תתקד ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח ה'תשי"ב[ftn_709_*]
מקור מפורש
בעמוד זה
13 רד"ה זה ה'תש"ח (סה"מ תש"ח ע' 159), מזח"ג קעו, רע"א. וראה גם זח"א בהשמטות סי' כה (רסא, ב), הובא באוה"ת נ"ך עה"פ סק"ז (ע' תפז).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
1561 רד"ה כימי צאתך דאחש"פ תש"ח (סה"מ תש"ח 159), מזח"ג קעו, רע"א. וראה גם זח"א רסא, ב. הובא באוה"ת שבהערה 115.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
1693 ראה גם זח"ג קעו, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
1605 זח"ג קעו, רע"א. הובא ברד"ה כימי צאתך תש"ח (סה"מ תש"ח ע' 159).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
734 ראה זח"ג קעו, ב. ביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי סט, ג ואילך. ולאדמו"ר הצ"צ ח"א ע' שכו ואילך. ח"ב ע' תתקד ואילך. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
1651 ראה זח"ג קעו, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בעמוד זה
774 רד"ה כימי צאתך תש"ח (סה"מ תש"ח ע' 159), מזח"ג קעו, רע"א. וראה גם זח"א בהשמטות סי' כה (רסא, ב), הובא באוה"ת נ"ך עה"פ סק"ז (ע' תפז).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
80 ראה זח"ג קעו, רע"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשי"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
13 רד"ה זה ה'תש"ח (סה"מ תש"ח ע' 159), מזח"ג קעו, רע"א. וראה גם זח"א בהשמטות סי' כה (רסא, ב), הובא באוה"ת נ"ך עה"פ סק"ז (ע' תפז).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ויאמר ה' אל אהרן אתה ובניך אתך תשאו
מקור מפורש
בעמוד זה
4 בזוהר בראש פ' זו : זח"ג קעו, א. וראה שם קעח, א-ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: ענין החלצו מאתכם
מקור מפורש
בעמוד זה
12 שמאלא אתכליל בימינא : ראה זח"ג קעו, א. קעח, א-ב. וראה אוה"ת דרושים לשבועות ע' קצב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ולהבין בתוספת הביאור
מקור מפורש
בעמוד זה
16 לאכללא שמאלא בימינא : ראה זח"ג קעו, א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב צב"ר
מקור מפורש
בעמוד זה
66 ראה זח"ג קעו, א.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב סעודת פורים צב"ר בישיבת תו"ת דריגא ערב
מקור מפורש
בעמוד זה
201 ראה זח"ג קעו, א.
פתיחה בהקשר