על העמוד
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות משיחות ש"פ בהר, ט"ו אייר ול"ג בעומר ה'תשמ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
5 ידוע המנהג שתינוקות מורים בקשת בל"ג בעומר (ראה בני יששכר מאמר חודש אייר מ"ג פ"ד. ספרים שהובאו בספר "בין פסח לשבועות" (אה"ק, תשד"מ) פי"ח סל"ד). וראה בארוכה שיחת ל"ג בעומר תשי"א, ושם נתבאר השייכות לתינוקות דוקא, כי ביום זה תלמידי רבי עקיבא (שלא נהגו כבוד זל"ז — יבמות סב, ב) פסקו מלמות (טושו"ע או"ח סתצ"ג ס"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ה), ולכן הוא יום שמחה וזכרון לתלמידים (ותלמידות) במיוחד, ולימוד להם ונתינת כח — בהנהגת כבוד אחד לחבירו.
ועוד יש לומר: אצל תינוקות של בית רבן "תורתם אומנתם" (שהרי אין אצלם דאגות הפרנסה וכו') בדוגמת רשב"י כביכול (שבת יא, א)[ednref_38_*]. וכן יש לתינוקות (בפרט בדורנו זה, עקבתא דמשיחא) שייכות עם פנימיות התורה (ענינו דרשב"י) — כדברי הרשב"י "כד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא" (זח"א קיח, א. ועיי"ש קיז, א). וראה זח"א צב, סע"ב (וראה זח"ג קעא, א. אוה"ח לזח"א יא, א. ולזח"ב לח, א. קדושת לוי פ' חיי שרה ד"ה ובה אדע) שכן הי' בדורו של הרשב"י שינוקי גילו סתרי תורה (וראה גם (בכללות מעלת תינוקות שבדור רשב"י) — זח"ג קפז, א. רו, א).
ולהעיר גם מריש (הקדמה ל)ספר הזהר: "בראשית רבי שמעון פתח הנצנים נראו בארץ (שה"ש ב, יב) כו' מאן מקיים עלמא כו' קל ינוקי דלעאן באורייתא ובגין אינון רביין דעלמא עלמא אשתזיב". וראה גם מכות (יז, ב) דילידא אימי' כר' שמעון תיליד (כל שאמו יולדת תבקש רחמים יהי רצון שיהא כר' שמעון — רש"י).
ועוד יש לומר: ע"ד "בנינו עורבים אותנו" במתן תורה (כדלקמן בפנים) דנגלה דתורה (בחגה"ש), כן י"ל בנוגע לל"ג בעומר שהוא מתן תורה דפנימיות התורה (סד"ה וספרתם תרס"ו — המשך תרס"ו ע' ריט. סה"מ תש"ד ס"ע 211).
וראה גם "היום יום" דיום זה (ל"ג בעומר): "אצל אדמו"ר האמצעי הי' ל"ג בעומר מיו"ט המצויינים. מען פלעגט אַרויסגעהן אויפן פעלד (וראה שיחת ל"ג בעומר ה'שי"ת). . מען האָט דעמולט געזען אַ סך מופתים. דאָס רוב מופתים איז געווען בנוגע צו קינדער כו'" (ולהעיר משהש"ר פ"א, ד. זח"ב קסט, ב — שרשב"י פקד עקרות).
[edn_38_*] ויש לקשר זה עם פרשת השבוע (פ' בהר) — "כי תבואו אל הארץ גו' ושבתה הארץ שבת לה' שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך גו'": הסדר הוא שמיד כשיבוא אל הארץ — "ושבתה הארץ", ורק אח"כ "שש שנים תזרע גו'", כמבואר בדרושי חסידות (ד"ה ושבתה תקס"ד. תרס"ב. במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"ב. ועוד), שמיד בתחלת העבודה נעוץ סוף וגמר הכוונה — "ושבתה הארץ". וכמו שהוא ב"עולם" ו"שנה" — כן הוא ב"נפש" בתינוקות של בית רבן, שסדר עבודתם הוא, שבתחלת חייהם עוסקים הם רק בתורה (בלי שום טרדות הפרנסה "שש שנים תזרע גו'"), שזהו דרגת שבת (ת"ח איקרי שבת — זח"ג כט, א. ועוד), בדוגמת דרגת רשב"י (תורתו אומנתו) דקארי לי' שבת (זח"ג קמד, ב), ואח"כ כשיגדלו הילדים — יורדים הם לדרגת העבודה בעולם, "שש שנים תזרע שדך גו'".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בעמוד זה
34 נקראים תלמידי חכמים. . "שבת" : זח"ג כט, א. קכד, סע"ב (ברע"מ). וראה ברכות מז, סע"ב, שבת קיט, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
39 זח"ג כט, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויקהל שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
11 ראה שבת קיט, א. זח"ג כט, א. תקוני זהר תכ"א (מו, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א אדר שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
11 ראה שבת קיט, א. זח"ג כט, א. תקוני זהר תכ"א (מו, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י בראשית שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
0 זח"ג כח, ב. תקו"ז תי"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט תצא שיחה ד
מקור מפורש
בעמוד זה
45 ולהעיר דת"ח נקרא שבת (זח"ג כט, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
9 וענין זה (כמו כל עניני הקרבנות) נוגע גם בזמה"ז לאחרי החורבן כשאין מקריבין (נוסף להדין דאיסור הספד ותענית במוצאי חגה"ש) -- כי תפלות במקום קרבנות תקנום (ראה ברכות כו, אזב. רע"מ בזח"ג כח, ב. ועוד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בעמוד זה
5 הושע יד, ג. ואמחז"ל תפלות במקום קרבנות תקנום (ברכות כו, א-ב. זח"ג כח, ב (ברע"מ)).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ח"י אלול ה'תשי"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
887 זח"ג כט, א. ועוד. וראה ברכות מז, סע"ב. שבת שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תזריע, פרשת החודש, מבה"ח וער"ח ניסן, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
31 זח"ג כח, ב. תקו"ז תי"ט. וראה ספר הערכים-חב"ד כרך ב ע' תריג ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצוה, פ' זכור, י"ג אדר ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
49 זח"ג כט, א. וראה שבת קיט, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
90 ראה זח"ג כט, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר ב), ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
43 ראה זח"ג כט, א. ועוד. ומרומז בברכות מז, סע"ב. שבת קיט, רע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
154 ראה זח"ג כט, א. ועוד. וראה גם ברכות מז, סע"ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
29 זח"ג כח, ב. תקו"ז תי"ט. וראה ספר הערכים-חב"ד ח"ב ע' תריג ואילך. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
33 ראה זח"ג כט, א. ועוד. וראה גם ברכות מז, סע"ב. שבת קיט, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
1251 זח"ג כט, א. ועוד. וראה ברכות מז, סע"ב. שבת קיט, רע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
415 זח"ג כח, ב. תקו"ז תי"ט (לט, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
1812 ראה ברכות כו, א-ב ("תפלה במקום קרבן היא"; "אסמכינהו רבנן אקרבנות"). וראה רע"מ בזח"ג כח, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
2105 זהר ח"ג כט, א. וראה לקו"ש ח"א ע' 40.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
2211 זח"ג כט, א. ועוד. וראה ברכות מז, סע"ב. שבת קיט, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
585 זהר ח"ג כט, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
1710 זח"ג כט, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות לז
מקור מפורש
בעמוד זה
110 תקו"ז תי"ט (לט, ב). זח"ג כח, ב ברע"מ. וראה לקוטי שיחות ח"י ע' 8. חכ"ה ע' 7.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות רמ
מקור מפורש
בעמוד זה
5 תקו"ז תי"ט (לט, ב). זח"ג כח, ב ברע"מ. וראה לעיל סימן לז.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ב, י"ב תמוז, ה'תש"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
43 זהר ח"ג כח, ב. ת"ז תיקון י"ט. מאורי אור אות א' ס"ק נ"א.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות הוספות רשימה
מקור מפורש
בעמוד זה
82 תקו"ז תי"ט (לט, ב). זח"ג כח, ב ברע"מ. וראה לקוטי שיחות ח"י ע' 8. חכ"ה ע' 7.
פתיחה בהקשר