צו פרק יז

רִבִּי יִצְחָק פָּתַח, (ירמיהו ב׳:ח׳) הַכֹּהֲנִים לֹא אָמְרוּ אַיֵה יְיָ' וְתוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי וְהָרוֹעִים פָּשְׁעוּ בִי. הַכֹּהֲנִים, אִלֵּין כֹּהֲנִים דִּמְשַׁמְּשִׁין בִּכְהוּנָה גְּדוֹלָה, וּמְקָרְבִין מִלִּין קַדִּישִׁין לְאַתְרַיְיהוּ, וּמְיַיחֲדִין יִחוּדָא כָּל חַד וְחַד כַּדְקָא חֲזֵי. וְתוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה מַאן אִינּוּן תּוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה, וְכִי כַּהֲנֵי לָאו תּוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה נִינְהוּ. אֶלָּא, אִלֵּין אִינּוּן לֵיוָאֵי, דְּתַפְשֵׂי בְּכִנּוֹרוֹת, דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דְּאוֹרַיְיתָא. וְאִתְיְיהִיבַת מִסִּטְרָא דִּלְהוֹן אוֹרַיְיתָא. וְאִינּוּן מְמָנָן עַל שְׁבָחָא דְּתוּשְׁבַּחְתָּא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, לְיַחֲדָא לֵיהּ יִחוּדָא שְׁלִים כְּדְקָא יֵאוֹת. וְהָרוֹעִים פָּשְׁעוּ בִי. אִלֵּין אִינּוּן רַבְרְבֵי עַמָּא, דְּאִינּוּן רַעְיָין לְעַמָּא, כְּרַעְיָא דְּמַדְבַּר עָאנֵיהּ.

וְאִלֵּין אִינּוּן ג' דַּרְגִּין, דְּבַעְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא תָּדִיר עַל קָרְבְּנָא, לְאַשְׁכְּחָא רַעֲוָא לְעֵילָּא וְתַתָּא, וּלְאִשְׁתַּכְּחָא בִּרְכָאן בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין. כַּהֲנָא מְקָרֵב קָרְבְּנָא, וְאִתְכְּוָּון לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא כַּדְקָא חֲזֵי, וּלְאַתְעֲרָא סִטְרָא דִּילֵיהּ. וְלֵיוָאֵי אִתְכַּוְּונָן בְּשִׁיר, לְאִתְּעָרָא סִטְרָא דִּלְהוֹן, וּלְאִתְכַּלְּלָא בְּסִטְרָא דְּכַהֲנָא. וְיִשְׂרָאֵל אִתְכְּוָּון לִבָּא וּרְעוּתָא לְתִיוּבְתָּא שְׁלֵימָתָא, וְאִתְכְּנָּע קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְהַאי נָטִיל כֹּלָּא, וְאִתְכְּפַּר חוֹבֵיהּ, וְאִשְׁתְּכַח חֶדְוָותָא בְּעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי.