פנחס פרק קטז

רעיא מהימנא אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, מִלִּין אִלֵּין, כַּמָה סְתִימִין אִינּוּן, לְמַאן דְּלָא יָדַע, וְגַלְיָין לְמַאן דְּיָדַע בְּהוּ. וַדַּאי הַהוּא צִּפּוֹרָא אִיהוּ שְׁכִינְתָּא. קֵן דִּילָהּ, דָּא בֵּי מַקְדְּשָׁא. וְיִשְׂרָאֵל אִינּוּן אֶפְרוֹחִין, דְּאִימָּא יָתְבָא עָלַיְיהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים כ״ב:ו׳) וְהָאֵם רוֹבֶצֶּת עַל הָאֶפְרוֹחִים, וְאִינּוּן מָארֵי מִשְׁנָה, דְּפַרְחִין בְּפִקּוּדִין דִּילָהּ. אוֹ בֵיצִּים, אִינּוּן מָארֵי מִקְרָא.

וּבְזִמְנָא דְּחָבוּ יִשְׂרָאֵל, וְאִתְחָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא, מַה כְּתִיב. שַׁלֵּח תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו נ׳:א׳) וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם. וְאִינּוּן מָארֵי שִׁיתָא סִדְרֵי מִשְׁנָה כְּתִיב בְּהוּ, וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ. דְּאִינּוּן שִׁית, מִסִּטְרָא דְּשִׁית בְּנִין דִּתְחוֹת אִימָּא עִלָּאָה, דְּאִינּוּן בְּשִׁית תֵּיבִין דִּקְרִיאַת שְׁמַע. אוֹ בְּשִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה, אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וּבִלְבַד שֶיְכַוִּין לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. וְקַשְׁרִין לוֹן בְּקִשְׁרִין דִּתְפִלִּין, עַל רֵישָׁא וְעַל דְּרוֹעָא.

וּבְמַאי נַטְלִין בְּנִין בְּכַמָּה צִּפְצּוּפִין דְּקַלִין דִּקְרִיאַת שְׁמַע. וּלְבָתַר לַחֲשִׁין בִּלְחִישׁוּ בִּצְּלוֹתָא דַּחֲשַׁאי, לְגַבֵּי אִימָּא וּבְרַתָּא, וְאִינּוּן ה' ה', וְנַחְתִּין לְגַבֵּיהּ ו', בְּקֶשֶׁר דִּילֵיהּ דְּאִיהוּ יו"ד. וְשַׁרְיָא ה' עִלָּאָה, עַל ו', תְּפִלִּין עַל רֵישֵׁיהּ. ה' זְעֵירָא, נָחַת לְגַבֵּי י', דְּאִיהוּ קֶשֶׁר דְּה' עִלָּאָה, עַל רֹאשׁ ו', וְאִיהוּ ו', קֶשֶׁר עִמָּהּ בְּה' דְּיָד כֵּהָה.

וּבְגִין דָּא, אֶפְרוֹחִים מִסִּטְרָא דְּאָת ו', כָּלִיל ו' סִדְרֵי מִשְׁנָה. אוֹ בֵיצִּים, אִלֵּין. מָארֵי מִקְרָא, דְּאִתְּמַר עָלַיְיהוּ, בֶּן ה' שָׁנִים לְמִקְרֵא, וְדָא ה'. בְּנִין מִסִּטְרָא דְּבֶן יָ"הּ, אִלֵּין מָארֵי קַבָּלָה. עָלַיְיהוּ אִתְּמַר (דברים כ״ב:ו׳) לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים.