רלט
מדריגות, בחי' חב"ד חג"ת נה"י ולנגד ג' כלים אלה יש ג' כלים דחב"ד נק' כלים הפנימי' וכלים דחג"ת נק' כלים האמצעיי' וכלים דנה"י נק' כלים החיצוני'. וביאור זה הנה ידוע בע"ח דבחי' ז"א עיקרו ט' ספי' בלבד (רק שמתגדל בג' כלים הנ"ל ונעשה טפ"ט ג"פ) דהיינו שכל ספי' כלולה מג' מדריגות חב"ד חג"ת נה"י כנ"ל. וביאור זה עד"מ מבשרי אחזה דאנו רואים מדת החסד באדם שהיא כלולה מג' אלה בחי' חכ' שבחסד ובחי' חסד שבחסד ובחי' נצח שבחסד. בחי' חכ' שבחסד הוא השכל והטעם של אותו החסד, ובחי' חסד שבחסד הוא בחי' עצם מהות ההשפעה של אותו החסד כמו שהיא, ובחי' נצח שבחסד הוא כאשר אותה ההשפעה של החסד נגלית ונמשכת למקבל ונק' בחי' ירכין לבר מגופא, פי' כי גופא הוא בחי' חג"ת בחי' עצמי' השפע, וגילוי השפע לחוץ שהוא בחי' חיצוני' ההשפעה נק' ירכין כמו הרגלים שמוליכין לגוף להלאה ממקומו העצמי כו'. וכ"ז בבחי' האור של החסד עצמו ולנגד ג' אלה יש ג' מיני כלים, הא' בחי' הכלים הפנימי' שמגבילים לאור הפנימי ביותר והוא לבחי' חב"ד שבחסד, והב' הכלים האמצעיי' שמגבילים לבחי' חג"ת שבחסד, והג' בחי' כלים החיצוני' שמגבילי' לחיצוני' האור שהוא בחי' נה"י שבחסד שנק' גילוי השפע לחוץ. ומפני שבג' כלים אלה מתגלי' ג"פ כל הט"ס שבז"א הרי נעשה טפ"ט ג"פ שעולה רמ"ג וה"ח המגדילי' עולה רמ"ח כו' כמ"ש בע"ח ומבואר כ"ז במ"א באריכות וד"ל. וזהו ההפרש בין שרש המלאכי' לשרש הנשמות דשרש הנשמו' נמשך מבחי' פנימי' הכלים שמגבילים לחב"ד דז"א בדרך כלל, ושרש המלאכי' נמשך מבחי' חיצוני' הכלים שמגבילים לבחי' נה"י דז"א, ולכך נק' המלאכים בחי' רגלין כי שרשם מבחי' כלים דנה"י שנק' ירכין לבר מגופא כו'.
ולהבין זה בתוס' ביאור הנה יש להקדי' להבין מ"ש בע"ח דהמל'24 נקנית בשלושים מעלות כו', ושלשים מעלות הללו היינו בחי' למ"ד כלים דז"א פנימי' ואמצעי' וחיצוני' רת"ס כנ"ל שמהם נבנה עיקר בנין הנוק' כמ"ש בע"ח בכמה דוכתי דמי'25 כלים הפנימי' דז"א נמשך בחי' ע"ס דבריא' ומהאמצעי' נמשך בחי' ע"ס דיצי' כו' והוא בחי' נר"נ דמל' שנעשי' מלמ"ד כלים הללו דהיינו שמבחי' כלים דחב"ד דז"א נבנה בחי' חב"ד דנוק' דז"א, ומבחי' כלים דחג"ת דז"א נבנה בחי' חג"ת דנוק' דז"א, ומבחי' כלים החיצוני' דנה"י דז"א נבנה בחי' נה"י דנוק' כו', וזהו דרך כללות. ודרך פרט היינו שמכל בחי' כלי שבספי' דז"א נבנה בחי' האור שבמל' (והיינו26 מ"ש בזהר שהמלכות היא נמשכת מעשיראה דכולהו כו', דהיינו כמו מבחי' מל' שבחסד דז"א נבנה אור החסד שבמל' ועד"ז כל בנין ע"ס דמל' כו'). ונמצא הרי מובן מזה דרך פרט שנמשך מבחי' כלי החכ' שבחסד דז"א שנק' כלי פנימי בחי' אור החכ' שבמל' וכאשר יורד האור ומתלבש זב"ז חב"ד בחג"ת כו' היינו שנמשך בחי' חכ' שבמל' בחסד שבמל' ע"י אמצעו' בחי' הכלי דחסד דז"א שממנו יבנה בחי' חסד
הערות
- 24. דהמל' נקנית בשלשים מעלות : אבות פ"ו מ"ו. וראה אוה"ת דרושים לר"ה ע' א'תג.
- 25. דמי' : בכת"י ב וכת"י ג: דע"י.
- 26. והיינו מ"ש בזהר שהמל' היא נמשכת מעשיראה דכולהו : ראה זח"ג רנג, ב. ועוד.
משנה אבות ו׳:ו׳ - הטקסט מספריא
המכיר את מקומו. והשמח בחלקו. והעושה סייג לדבריו. ואינו מחזיק טובה לעצמו. אהוב. אוהב את המקום. אוהב את הבריות. אוהב את הצדקות. אוהב את התוכחות. אוהב את המישרים. מתרחק מן הכבוד. ולא מגיס לבו בתלמודו. ואינו שמח בהוראה. נושא בעול עם חבירו. מכריעו לכף זכות. מעמידו על האמת. מעמידו על השלום מתישב לבו בתלמודו. שואל ומשיב. שומע ומוסיף הלומד על מנת ללמד. והלומד על מנת לעשות. המחכים את רבו. והמכוין את שמועתו. והאומר דבר בשם אומרו. הא למדת שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

