על העמוד
לקוטי שיחות כרך לח הוספות מטות-מסעי
מקור מפורש
בעמוד זה
39 רלב"ג מ"א יז, א. וראה תיב"ע וארא ו, יח. זח"ב קצ, סע"א. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג יו"ד שבט שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
17 מיכה ז, טו. וראה ג"כ זח"ב קפט, ב. רמ, רע"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פינחס שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
8 תרגום יונתן וארא ו, יח. זח"ב קצ, סע"א. פרדר"א פמ"ז. יל"ש ר"פ פנחס. מדרש אגדה שם. רש"י ב"מ קיד, ב. רלב"ג מ"א יז, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח פינחס שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
59 תיב"ע וארא ו, יח. פרדר"א פמ"ז. זח"ב קצ, סע"א. רע"מ פנחס רטו, א. ילקו"ש ריש פרשתנו. רש"י ב"מ קיד, ב (ד"ה לאו מר כהן). וראה תיב"ע שם, שהשייכות דפנחס לאלי' הוא במה שישתלח "בסוף יומיא". וראה גם תיב"ע שמות ד, יג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא שמות שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
2 לקח טוב עה"פ. וראה פדר"א פ"מ : ביד אותו איש שאתה עתיר לשלוח כ" שנא' הנה אנכי שולח לכם את אל" הנביא גו'. וראה תיב"ע : שלח כו' ביד פנחס דחמי למשתלחא בסוף יומיא (ופנחס הוא אליי (תיביע וארא ו, יח. זח"ב קצ, סע"א, פרר"א פמ"ז. יליש ר"פ פנחס. מדרש אגדה שם. רש"י ב"מ קיד, ב. רלב"ג מ"א יז, אי ועוד)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בעמוד זה
2 כוס של ברכה טעון הגבהה טפח מן השלחן*: טושו"ע או"ח סקפ"ג ס"ד. - ומנהגנו -- הובא בלקוטי מנהגים שבהגדה (קה"ת. ברוקלין, נ. י.) -- שיהי' גבוה מן השולחן ג' טפחים. ואולי הוא לכתחילה ולהידור. ועפ"ז מתיישב בפשיטות, מש"כ בזח"ב (קפט, ב) שצ"ל גבוה זרת (שפיי גם כאן ג' טפחים -- וכמש"כ בספר אור החמה, ודלא כמש"כ בעיטור ספרים), אם שבכ"מ, וגם בזהר גופא, (ח'"יג רמה, א, רעג, ב), איתא שמסלקו טפח. -- ומה שמיישב באוה"ח דוחק, כמובן. -- ובפרט שהכוס דרז"ל גבוה לערך ג' אצבעות (פסחים קט, א) ולא טפח. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בעמוד זה
6 תיב"ע וארא ו, יח. פרדר"א פמ"ז. זח"ב קצ, סע"א. רע"מ פינחס רטו, א. יל"ש ר"פ פינחס. רש"י ב"מ קיד, ב (ד"ה לאו מר כה]ן).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
207 תיב"ע וארא ו, יח. יל"ש ר"פ פנחס. זח"ב קצ, סע"א. רלב"ג מלכים-א יז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ז אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
18 זח"ב קפט, ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ז אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
39 זח"ב קפט, רע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
169 תיב"ע וארא ו, יח. יל"ש ר"פ פינחס. זח"ב קצ, סע"א. רלב"ג מ"א יז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
14 תרגום יונתן וארא ו, יח. זח"ב קצ, סע"א. פרדר"א פמ"ז. יל"ש ריש פרשתנו. מדרש אגדה שם. פרש"י ב"מ קיד, ב. רלב"ג מלכים-א יז, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
63 ראה זהר ח"ב קפט, ב. ח"ג רלג, ב. וראה סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תקיד. תרנ"א ע' רכא.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
57 תיב"ע וארא ו, יח. יל"ש ר"פ פנחס. זח"ב קצ, סע"א. רלב"ג מלכים-א יז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
434 תיב"ע וארא ו, יח. פרדר"א פמ"ז. זהר ח"ב קצ, סע"א. ח"ג (רע"מ פינחס) רטו, א. יל"ש ר"פ פינחס. פרש"י ב"מ קיד, ב (ד"ה לאו מר כהן). רלב"ג מלכים-א יז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
1004 תיב"ע וארא ו, יח. פרדר"א פמ"ז. זהר ח"ב קצ, סע"א. ח"ג (רע"מ פינחס) רטו, א. יל"ש ר"פ פינחס. פרש"י ב"מ קיד, ב (ד"ה לאו מר כהן). רלב"ג מלכים-א יז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
1095 תיב"ע וארא ו, יח. פרדר"א פמ"ז. זהר ח"ב קצ, סע"א. ח"ג (רע"מ פינחס) רטו, א. יל"ש ר"פ פינחס. פרש"י ב"מ קיד, ב (ד"ה לאו מר כהן). רלב"ג מלכים-א יז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
599 תיב"ע וארא ו, יח. פרדר"א פמ"ז. זהר ח"ב קצ, סע"א. ח"ג (רע"מ פינחס) רטו, א. יל"ש ר"פ פינחס. פרש"י ב"מ קיד, ב (ד"ה לאו מר כהן). רלב"ג מלכים-א יז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
בעמוד זה
319 תיב"ע וארא ו, יח. פרדר"א פמ"ז. זהר ח"ב קצ, סע"א. ח"ג (רע"מ פרשתנו) רטו, א. יל"ש ריש פרשתנו. פרש"י ב"מ קיד, ב (ד"ה לאו מר כהן). רלב"ג מלכים-א יז, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום קידוש
מקור מפורש
בעמוד זה
203 בשוע"ר סי' רעא סי"ח (ויגביהנו מעל השלחן טפח). והוא כמו בכוס של ברכה, שנתבאר לעיל סי' קפג ס"ח (מגביהו מן הקרקע טפח, אם הוא יושב על גבי קרקע. ואם הוא מיסב בשולחן, מגביהו מעל השולחן טפח, כדי שיהא נראה לכל המסובין ויסתכלו בו).
ומה שמנהגינו להגביה "למעלה משלשה טפחים מעל גבי השולחן", נתבאר בלקוטי שיחות חי"ט ע' 450 (מנהגנו — הובא בלקוטי מנהגים שבהגדה (קה״ת. ברוקלין, נ. י.) — שיהי׳ גבוה מן חשולחן ג׳ טפחים. ואולי הוא לכתחילה ולהידור. ועפ״ז מתיישב בפשיטות, מש"כ בזח״ב (קפט, ב) שצ״ל גבוה זרת (שפירושו גם כאן ג׳ טפחים — וכמש״כ בספר אור חחמה, ודלא כמש״כ בעיטור ספרים), אם שבכמה מקומות, וגם בזהר גופא, (ח״ג רמה, א. רעג, ב), איתא שמסלקו טפח. — ומה שמיישב באוה״ח דוחק, כמובן. — ובפרט שהכוס דרז״ל גבוה לערך ג׳ אצבעות (פםחים קט, א) ולא טפח. ואכ״מ).
והיינו מ"ש בזהר שם (כוס דברכה אצטריך ... למהוי זקיף מן פתורא שיעורא דאקרי (דאיהו) זרת לברכא לקודשא בריך הוא).
ובאור החמה שם (תימה דהא זרת ג׳ טפחין אינון, ובגמרא דילן קאמר ומגביהו מן הקרקע טפח, והכי איתא ברעיא מהימנא ובכמה דוכתי. ואפשר לומר שהכוס עצמו הוא טפח, והשולחן עוביו טפח, ובין כוס לשולחן טפח, נמצא הכל ג׳ טפחי׳ דהיינו זרת).
וכן הקשה היעב"ץ במטפחת ספרים סעיף עד. והשיב בעיטור ספרים שם (אמת הוא שרש"י ותוס' בעירובין כ״א ובכ״מ כתבו דזרת הוא חצי אמה, שהוא שלשה טפחים ... מכל מקום תמצא בתרגום ירושלמי שמות כ״ח ט״ז גבי זרת דחושן, שתרגם פישך והוא טפח ... ואם כן גם בזוה״ק שכתבו בכוס של ברכה שיהיה זקוף מן פתורא זרת, היינו שיעור טפח, והוא שיעור אחד עם המבואר בתלמוד).
אמנם כל זה דחוק, ולכן מפרש, שמ"ש כאן בזהר "הוא לכתחילה ולהידור", להגביהו ג' טפחים.
*
ובאמת ראינו תמיד, שבעת ברכת המזון בהתוועדויות הי' כ"ק אדמו"ר זי"ע מגביה את הכוס רק טפח אחד מהשלחן, ולא ג' טפחים. וכן בקידוש שבעת ההתוועדות, שכדי שלא להטריח את הקהל היושב, הי' מקדש בישיבה, ורק מגביה עצמו מעט בעת אמירת הברכה (כדלעיל הערה 192), וגם אז לא הי' מגביה את הכוס ג' טפחים מהשלחן, רק טפח אחד.
ולכאורה אפשר שכל מה שנוהגים להדר לכתחלה להגביה ג' טפחים מהשלחן, היינו לפי מה שנתבאר בסמוך שנוהגים לקדש מעומד, שאז קל לאחוז הכוס מוגבה למעלה משלשה טפחים מעל גבי השלחן. משא"כ בכוס של ברכה, שאוחזים אותו בברכת המזון בישיבה, נשאר המנהג כאמור בשוע"ר "מגביהו מעל השלחן טפח".
שהרי מנהגינו למלאות את הכוס בקידוש על גדותיו, כמובא בהתוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1692 (ידוע המנהג שכאשר ממלאים כוס יין לקידוש והבדלה וברכת המזון, ממלאים את הכוס על כל גדותיו עד שישפך מעט יין), ולעיל (הערה 198). ואם ישב ליד השלחן ויגביה את הכוס שעל כף ידו ג' טפחים מהשלחן, יהי' מאד קשה ליזהר שלא ישפך יין מהכוס על ידו. ולכן מסתפקים אז בהגבהת טפח מהשלחן.
ורמז לזה הוא מה שנתבאר בסדור האריז"ל (ויקח הכוס ... נגד החזה ויברך מעומד). וכאשר הכוס הוא כנגד החזה, כשהוא מעומד, הוא "למעלה משלשה טפחים מעל גבי השלחן", ואילו כשהוא מיושב, הוא "מעל השלחן טפח". וכן הוא בשאר הגבהות הכוס שבמשך הסדר, אשר הם בישיבה, והכוס מוגבה מעל השלחן רק טפח.
אמנם בזהר שם מיירי בכוס של ברכה, שמברכים בישיבה. ומקור הערה הנ"ל הוא בקובץ מכתבים, שנדפס בסוף התהלים אהל יוסף יצחק (ע' 210), וגם שם מיירי בכוס של ברכת המזון, שמברכים בישיבה.
פתיחה בהקשר