על העמוד
אגרות קודש כרך כו ט'תתסט
מקור מפורש
בעמוד זה
12 יו"ל בעז"ה אוסף אגה"ק שלהם : יש לציין שהחל משנת ה'תשמ"ב עד-עתה יצאו לאור חמשה כרכים מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע וארבעה עשר כרכים מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.
אדר שני : להעיר מירושלמי מגילה (פ"א, ה"ה): אותה השנה (שנעשה בה הנס) הייתה מעוברת, אלא שדעת הבבלי משמע לא כן (מדלא הביאו בסוגיא זו להכריע הדין). ולהעיר מש' הפסוקים להאריז"ל ר"פ ואתחנן.
תענית אסתר : צע"ק שנקרא ע"ש אסתר, שהרי אין הוא לזכר "וצומו" שאמרה אסתר שהי' "שלשת ימים לילה ויום" ובי"ד-ט"ז (או י"ג-ט"ו) ניסן (וכמש"כ באבודרהם סדר תפלות תעניות ופי'. וראה מס' סופרים רפכ"א. ב"י וב"ח לטאו"ח סתרפ"ו. וש"נ . ב"ח לטאו"ח סתכ"ט ד"ה ה"ג וה"א. ומש"כ בב"ח שם "וכן תענית" – אולי צ"ל "והן תענית"), כ"א לפי שבו נקהלו כו' (וגזרו תענית – תנחומא בראשית ג. שאילתות סז ועוד. ובשאילתות שם (וכ"מ בתנחומא וברא"ש) שהתענו גם בזמן שביהמ"ק הי' קיים; ובאו"ז ח"ב סשס"ז (תלט) (מס' המקצועות): וחייבינהו הקב"ה לישראל לענויי נפשייהו בי"ג דאמר ר' שמואל כו' – ודלא כמש"כ בכ"מ שהוא מדברי הגאונים (שעפ"ז מובן מה שלא נזכר בגמרא – וראה מ"מ להל' תעניות פ"ה, ה"ה). וראה אורחות חיים (החדש) סתרפ"ו, וכמה מנ"כ השו"ע שם. וש"נ . ובב"י ובלבוש (סתרפ"ו) שכדי לא להכביד על הצבור אין מתענין ג' דאסתר (דברי הצומות גו' – שהובא ברמב"ם ועוד) – ובכ"ז (ובכמה מהנ"ל) בנוגע לי"ג אדר – מפורש שמו "תענית אסתר". ואכ"מ).
– ובכל אופן אינו דומה לזה דהמגילה נקראת (רק) ע"ש אסתר, כיון שהיא שבקשה כתבוני לדורות (מגילה ז, א. וראה ירוש' שם).
לפני ימי הפורים : להעיר מהמשנה (ריש מגילה): מגילה נקראת בי"א כו', וראה סד"ה מגלה נקראת, תרכ"ט.
לא . . מזרעם : אסתר ט, כח.
וזכרם לא יסוף : ברמב"ם סוף הל' מגילה משמע דאפילו זכרון הצרות דפורים לא יסוף. וצע"ק משמו"ר (פכ"ג, יא) דמונה "ומדי". ולהעיר מברכות יג, א. תו"א (צב, א) דאפילו ביום ההוא הסתר אסתיר.
תמיד כל הימים : ראה מגילת סתרים (לבעהמ"ס חוות דעת) עה"פ וזכרם לא יסוף דע"י המצוות דפורים תמיד זכרונם לפני השי"ת.
אורה . . כדרשת רבותינו : אסתר ח, טז. מגילה טז, ב. וראה פי' אדה"ז (וס' הבהיר ס' קמט) אדמו"ר האמצעי והצ"צ בזה (אוה"ת מג"א ע' ב'שמא ואילך. שערי אורה קרוב לסופו). ועוד.
תפלין : להעיר דתפלין הם כתר ה' (תוד"ה מי ברכות ו, א. ועיין ד"ה תפלין דמארי עלמא, תרנ"ג, וש"נ לזהר וכו'). ומרדכי יצא גו' ועטרת גו' [(אסתר ח, טו)]. וראה שם בתרגום.
והוקשה . . לתפלין : קדושין לה, א.
אין . . פשוטו : שבת סג, א. וי"ל שזהו ביתר שאת במג"א עפמש"כ הראב"ע בתחילת פירושו: והנכון בעיני כו'.
בגשמיות וברוחניות : ראה ט"ז לאו"ח סתר"ע סק"ג. תו"א סד"ה וקבל: מסה"נ על קדה"ש שהרי כו'. בארוכה יותר – סד"ה בלילה ההוא, ה'ש"ת.
גם יחד : (להעיר מזח"ג ז, ב) כי עד דלא ידע בין כו' – ה"ז הדרגא דכחשיכה (גשמיות) כאורה (רוחניות); ולמעלה מעשרים (ב' יודי"ן דוייצר – דגו"ר – ראה אוה"ת בראשית ע' תקיט ואילך) אין אדם יודע כו' (סוכה בתחלתה. ונתבאר בכ"מ).
נתעכב משלוח המכתב והתבוננתי די"ל טעם השם "תענית אסתר" בפשטות: כיון שזהו תענית שבו נקהלו לעמוד על נפשם – הרי כל הצריכים לעמוד על נפשם (מנער ועד גו' ונשים ) אין רשאים להתענות (בו ביום) שלא לשבר כחם (תוספתא תענית (פ"ב, יא) שו"ע או"ח סו"ס תקע"א. ולהעיר משמואל-א יד, ל) משא"כ אסתר (מג"א ד, יג. ולהעיר מהשינוי בבקשות אסתר (שם ז, ג – ח, ו)).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתקט
מקור מפורש
בעמוד זה
וכאו"א דכר בלא נוקבא פלג גופא איקרי (זח"ג ז, ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ה'קנא
מקור מפורש
בעמוד זה
ישראל אחידן בי' (זח"ג ז, ב) שהפי' בזה הוא כמש"כ בזח"ג רס, סע"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא פ' שקלים פ' שקלים
מקור מפורש
בעמוד זה
8 זח"ג (ז, ב. קט, ריש ע"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו
מקור מפורש
בעמוד זה
(להעיר מזח"ג ז, ב) כי עד דלא ידע ביץ כר -- ה"ז הדרגה וכחשכת (בשמיות) כאורה (רוחניות) ; ולמעלה מעשרים (ב' יודי"ן דוייצר -- דגוייר -- ראה אוה"ת בראשית ע' תקיט ואילך) אין אדם יודע כו' (סוכה בתחלתה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
28 נוסף על המפורש (יבמות סג, א) כל אדם שאין לו אשה אינו אדם. ובזח"ג (ז, ב. קט, ב. רצו, א) "פלג גופא". ועוד: "ויברך אותם ויקרא את שמם אדם" הי' רק כאשר "זכר ונקבה בראם" (בראשית ה, ב. וראה זח"א קסה, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב תזריע שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
52 זח"ג ז, ב. קט, ב. רצו, א. וראה יבמות (סג, א): אינו אדם (לכאורה ה"ז עוד פחות מ"פלג גופא").
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
4 אידן . . ווערן אַנגערופן .אחים ורעים" . . צום אויבערשטן: כמ"ש (תהלים קכב, ח) ,למען אחי ורעי גו'". זח"ב שם. זח"ג ז, ב. ועוד. וראה סידור שער הק"ש (עו, ד ואילך), תו"ח שמות תנג, א ואילך. סה"מ תר"ל ע' זי בסופו ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה כ
מקור מפורש
בעמוד זה
71 ראה שהש"ר עה"פ א, ט. וכמחזיל ישראל מפרנסים לאביהם שבשמים (ראה זח"ג ז, ב. יליש פקודי רמז תיח). וראה מאמרים שבהערה הבאה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בעמוד זה
0 ראה זח"ג ז, ב. יליש פקודי רמז תיח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
74 תשא ל, כה. וראה זח"ג ז, ב ובמק"מ שם. פח, ב ובהגהות הרח"ו שם. הגהות הרח"ו לזח"ב קמז, ב. מאו"א ש, מח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש
מקור מפורש
בעמוד זה
4 זח"ג ז, ב. קט, ב. רצו, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ג אלול ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
3 זח"ג ז, ב. קט, ריש ע"ב. רצו, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ז אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
10 זח"ג ז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
16 זח"ג ז, ב. קט, ב. רצו, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז ש"פ פקודי, פרשת שקלים
מקור מפורש
בעמוד זה
39 זח"ג ז, ב. קט, ב. רצו, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז ש"פ פקודי, פרשת שקלים
מקור מפורש
בעמוד זה
45 ראה זח"ג ז, ב. יל"ש פרשתנו רמז תיח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תש"כ
מקור מפורש
בעמוד זה
62 ראה זח"ג ז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
515 ראה זח"ג ז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
123 זח"ג ז, ב. קט, ב. רצו, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, פרשת פרה, כ"ף אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
353 ראה זח"ג ז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
1657 זח"ג ז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
2704 זח"ג ז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
571 ראה זח"ג ז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
748 ראה זח"ג ז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
1055 שהש"ר א' ע"פ לסוסתי. זח"ג ז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
1116 זח"ג ז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
1820 ראה זח"ג ז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
1073 זח"ג ז, ב. יל"ש פקודי רמז תיח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
1169 וכמשנ"ת בהמכתב (דימי הסליחות תשכ"ט – אג"ק חכ"ו ע' רטו) בנוגע לשלימות האמיתית של מין המדבר – שתכליתו להתבטל לפני הקב"ה ולהתאחד עמו*. וזהו כל ענין הקרבנות – ע"פ מ"ש הרמב"ן (ויקרא א, ט) ש"צוה השם כי כאשר יחטא יביא קרבן .. וישרוף באש .. ויזרוק הדם על המזבח כנגד דמו בנפשו, כדי שיחשוב אדם בעשותו כל אלה כי חטא לאלקיו .. וראוי לו שישפך דמו וישרף גופו, לולא חסד הבורא שלקח ממנו תמורה כו'" – כידוע תורת רבינו הזקן (לקו"ת ויקרא ב, ב ואילך) על הפסוק (ויקרא א, ב) "אדם כי יקריב מכם", דלכאורה הול"ל "אדם מכם כי יקריב", אך הענין הוא, שאמיתית ענין הקרבנות הוא באופן ש"הקרבן הוא מכם ", שהאדם מקריב להקב"ה חלבו ודמו (כלשון הכתוב (יחזקאל מד, טו): "להקריב לי חלב ודם"), שהו"ע התענוג והחיות, ועי"ז נעשה "לחמי לאשי" (פינחס כח, ב), ש"ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים" (זח"ג ז, ב).
*) כמו בדצ"ח , ששלימות הצומח היא כשמתעלה ונכלל בחי , ושלימות החי היא כשמתגלה ונכלל במדבר – ע"י האכילה שנעשית דם ובשר כבשרו .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
1000 זח"ג ז, ב. קט, ריש ע"ב. רצו, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בעמוד זה
1460 זח"ג ז, ב. קט, ב. רצו, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר ה'תשל"א
מקור מפורש
בעמוד זה
1048 זח"ג ז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
1278 זח"ג ז, ב. קט, ב. רצו, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
57 זח"ג ז, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר ה'תשל"א
מקור מפורש
בעמוד זה
47 זח"ג ז, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ תשא, ט"ז אדר, תשכ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
9 שהש"ר א' ע"פ לסוסתי. זח"ג ז, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בעמוד זה
48 ישראל מפרנסי' לאביהם שבשמים : זח"ג ז, ב. שהש"ר א, ע"פ לסוסתי. יל"ש פקודי רמז תיח.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ביאור שני לדרוש ע"פ יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בעמוד זה
47 שמפרנסי' לאביהם שבשמים : זח"ג ז, ב. שהש"ר ע"פ לסוסתי. יל"ש פקודי רמז תיח.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב האזינו השמים
מקור מפורש
בעמוד זה
86 ישראל מפרנסים כו' רעייתי פרנסתי : זח"ג ז, ב. שהש"ר עה"פ א, ט.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ פקודי רצ"ב פּאַסטאָוו
מקור מפורש
בעמוד זה
41 זח"ג ז, ב. קט, ב. רצו, א.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק כ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
826 כמ"ש בזהר: זח"ג ז, ב.
פתיחה בהקשר