על העמוד
לקוטי שיחות כרך לד ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
41 להעיר מזח"א יא, ב. תקו"ז ת"ל (עד, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות משיחות ש"פ בהר, ט"ו אייר ול"ג בעומר ה'תשמ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
5 ידוע המנהג שתינוקות מורים בקשת בל"ג בעומר (ראה בני יששכר מאמר חודש אייר מ"ג פ"ד. ספרים שהובאו בספר "בין פסח לשבועות" (אה"ק, תשד"מ) פי"ח סל"ד). וראה בארוכה שיחת ל"ג בעומר תשי"א, ושם נתבאר השייכות לתינוקות דוקא, כי ביום זה תלמידי רבי עקיבא (שלא נהגו כבוד זל"ז — יבמות סב, ב) פסקו מלמות (טושו"ע או"ח סתצ"ג ס"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ה), ולכן הוא יום שמחה וזכרון לתלמידים (ותלמידות) במיוחד, ולימוד להם ונתינת כח — בהנהגת כבוד אחד לחבירו.
ועוד יש לומר: אצל תינוקות של בית רבן "תורתם אומנתם" (שהרי אין אצלם דאגות הפרנסה וכו') בדוגמת רשב"י כביכול (שבת יא, א)[ednref_38_*]. וכן יש לתינוקות (בפרט בדורנו זה, עקבתא דמשיחא) שייכות עם פנימיות התורה (ענינו דרשב"י) — כדברי הרשב"י "כד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא" (זח"א קיח, א. ועיי"ש קיז, א). וראה זח"א צב, סע"ב (וראה זח"ג קעא, א. אוה"ח לזח"א יא, א. ולזח"ב לח, א. קדושת לוי פ' חיי שרה ד"ה ובה אדע) שכן הי' בדורו של הרשב"י שינוקי גילו סתרי תורה (וראה גם (בכללות מעלת תינוקות שבדור רשב"י) — זח"ג קפז, א. רו, א).
ולהעיר גם מריש (הקדמה ל)ספר הזהר: "בראשית רבי שמעון פתח הנצנים נראו בארץ (שה"ש ב, יב) כו' מאן מקיים עלמא כו' קל ינוקי דלעאן באורייתא ובגין אינון רביין דעלמא עלמא אשתזיב". וראה גם מכות (יז, ב) דילידא אימי' כר' שמעון תיליד (כל שאמו יולדת תבקש רחמים יהי רצון שיהא כר' שמעון — רש"י).
ועוד יש לומר: ע"ד "בנינו עורבים אותנו" במתן תורה (כדלקמן בפנים) דנגלה דתורה (בחגה"ש), כן י"ל בנוגע לל"ג בעומר שהוא מתן תורה דפנימיות התורה (סד"ה וספרתם תרס"ו — המשך תרס"ו ע' ריט. סה"מ תש"ד ס"ע 211).
וראה גם "היום יום" דיום זה (ל"ג בעומר): "אצל אדמו"ר האמצעי הי' ל"ג בעומר מיו"ט המצויינים. מען פלעגט אַרויסגעהן אויפן פעלד (וראה שיחת ל"ג בעומר ה'שי"ת). . מען האָט דעמולט געזען אַ סך מופתים. דאָס רוב מופתים איז געווען בנוגע צו קינדער כו'" (ולהעיר משהש"ר פ"א, ד. זח"ב קסט, ב — שרשב"י פקד עקרות).
[edn_38_*] ויש לקשר זה עם פרשת השבוע (פ' בהר) — "כי תבואו אל הארץ גו' ושבתה הארץ שבת לה' שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך גו'": הסדר הוא שמיד כשיבוא אל הארץ — "ושבתה הארץ", ורק אח"כ "שש שנים תזרע גו'", כמבואר בדרושי חסידות (ד"ה ושבתה תקס"ד. תרס"ב. במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"ב. ועוד), שמיד בתחלת העבודה נעוץ סוף וגמר הכוונה — "ושבתה הארץ". וכמו שהוא ב"עולם" ו"שנה" — כן הוא ב"נפש" בתינוקות של בית רבן, שסדר עבודתם הוא, שבתחלת חייהם עוסקים הם רק בתורה (בלי שום טרדות הפרנסה "שש שנים תזרע גו'"), שזהו דרגת שבת (ת"ח איקרי שבת — זח"ג כט, א. ועוד), בדוגמת דרגת רשב"י (תורתו אומנתו) דקארי לי' שבת (זח"ג קמד, ב), ואח"כ כשיגדלו הילדים — יורדים הם לדרגת העבודה בעולם, "שש שנים תזרע שדך גו'".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר שני, ה'תשי"א
מקור מפורש
בעמוד זה
1499 זח"א יא, ב ע"פ דניאל ד, לב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
21 זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
33 ע"פ ל' הזהר ח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
25 זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
7 זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול ה'תשט"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
52 לקו"ת פינחס פ, ב. וראה זח"א יא, א. רנז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
57 ראה זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
28 זהר ח"א יא, ב. ח"ג קעה, א (ברע"מ). רלב, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
24 ע"פ דניאל ד, לב. זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר א), ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
74 ע"פ דניאל ד, לב. זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בעמוד זה
165 זח"א יא, ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
12 זח"א יא, ב - ע"פ דניאל ד, לב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח ה'תשי"ב[ftn_709_*]
מקור מפורש
בעמוד זה
39 ע"פ ל' הזהר ח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
352 ראה זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
272 דניאל ד, לב. זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
211 ראה זח"א יא, ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
1637 ע"פ דניאל ד, לב. וראה זהר ח"א יא, ב. ח"ב ז, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
40 ע"פ דניאל ד, לב. זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט (מאמר ב*), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
102 ראה זח"א יא, ב. תקו"ז בהקדמה (ה, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
בעמוד זה
884 ראה זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
1023 לשון הכתוב – דניאל ד, לב. וראה זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
134 ע"פ דניאל ד, לב. זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
2453 ע"פ דניאל ד, לב. זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשי"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
39 ע"פ ל' הזהר ח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
33 ע"פ ל' הזהר ח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
33 ראה זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק ראשון רלט-ב
מקור מפורש
בעמוד זה
מז סימן רלט א .
----- הערות וציונים -----
ראה לעיל סי' רלח-ב ורלט-א.
כמבואר בכתבים כו' – ראה לקו"י סי' מב. מדל"י סי' צב (קא) [נעתק לקמן סי' שצא].
זה השער לה' – ראה זח"א יא, ב. וראה צוה"ר סי' סו.
מי שבא בשער המלך כו' – ראה לקמן סי' שצא.
התפשטות הגשמיות כו' – ראה לעיל סי' קצט ובהערות שם.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק שני שיט
מקור מפורש
בעמוד זה
עא כן הוא בכל דפוסי ס' כש"ט שראיתי , וצ"ע . ונראה לי שצ"ל "שפ' רמאז"ל" , כלומר שפירש ר"מ אלשיך ז"ל , שבספרו תורת משה דק ברוב הדיוקים הנזכרים כאן .
----- הערות וציונים -----
דפי' דשמרם בשביל רב השכר – ראה פרש"י עה"פ.
אלא לעסוק בתפלה ותורה – ראה ירושלמי שבת פט"ו ה"ג. ילק"ש ומדה"ג ר"פ ויקהל. טושו"ע או"ח סי' רצ ובנו"כ שם. וראה זח"ג קעד, רע"א ובהג' החיד"א שם. וראה לקמן סי' תב, ובהוספות סי' רלז.
וכל רוגזין וכל דינין כו' – ראה זח"ב קלה, ריש ע"ב. וראה שם פח, סע"ב. זח"ג רמג, רע"א ושם רפח, ב. וראה מדרש תהלים צב, ה.
כמ"ש בסידור האריז"ל כו' – בסידור הר"ש שם. וראה פע"ח שער השבת פ"ח. חסד לאברהם מעיין ב נהר מט.
מרגיש יותר בצאת השבת כו' – להעיר מס' זכרון זאת להחוזה, בהשמטות לפ' תשא: שמעתי שדקדק הרב האיש האלקים קדוש ר"י הבעש"ט למה אנו אומרים זה בתחלת השבת שבת וינפש כדרש וי אבדה נפש, די לזה בשעתה במוצ"ש, וידוע מה שתירץ הוא ז"ל להוסיף לנו אהבה ושמחה משבת קודש בזכרנו כי אח"כ תפסוק הנשמה היתירה הגדולה של שבת כאשר האריך במשל ומליצה. וכ"כ בשפת אמת ר"פ תשא (סד"ה וכתבו).
השבת ניתן כו' לעסוק בתורה כו' – להעיר מזח"ב פח, סע"ב וזח"ג קעד, רע"א, ולעיל ד"ה אלא לעסוק.
דנזהר י"ל לשון זוהר הרקיע – ראה צוה"ר סי' א (לעיל בריש הספר, צוואה אות א). לקמן בהוספות סי' צו ובהערות שם.
חכמת התורה הק' מזככת כו' – ראה צוה"ר סי' כט. וראה זח"ג פ, סע"ב ושם קנג, א.
כמ"ש לעבדה ולשמרה כו' – ראה תיב"ע ות"י עה"פ. פדר"א פי"ב. ספרי פ' עקב פיס' מא. ועיין פרדס רמונים להרמ"ק של"א פ"ו.
שילמוד השומע מהם עצה כו' – ראה ע"ז יז, ריש ע"ב ופרש"י שם. ספרי האזינו סוף פי' שכב. זח"א יא, א. זח"ב פב, סע"ב ושם צו, סע"ב. זח"ג נג, ב ושם רב, ריש ע"ב ורס, רע"א. רמב"ם סוף הלכות שחיטה וסוף הלכות תמורה.
והשומע ד"ת לא יאמר כו' – להעיר מעירובין סד, א כל האומר כו'.
מלובש בזיווא דנהורא – ראה בר"ר ספ"כ. תקו"ז סתנ"ח צב, ב.
שפ"ר מאז"ל – ראה מה שכתבתי כאן בשוה"ג, והוא בתורת משה להרמ"א תרומה כה, ח-ט.
יעשה עצמו מרכבה כו' – ראה לעיל סי' קעד ולקמן סי' שנ.
כדפי' השל"ה ז"ל – בשם ס' עבוה"ק לרמא"ג (ח"ג פכ"ו) וס' הפרדס להרמ"ק (שכ"ב פ"ב), מיוסד על ס' שערי אורה לרי"ג שער א עיי"ש.
שהי' מעתיקים פה במשכן הזה כו' – ראה זח"ב נט, ב (ר"מ), ושם רלא, ב ורלה, ב (תוס'). ולהעיר ממדרש תדשא, בראשית ב. רבינו בחיי לתרומה כה, ח-ט. דרשות ר"י אבן שועיב, פ' תרומה. פרדס רמונים של"א פ"ח.
והמנורה כו' אפילו משה רבינו ע"ה כו' – ראה תו"ש פ' תרומה כה, לא אות קצח ובהערות שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשן של הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
29 וכלא קמי' כלא חשיבי : ראה זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: בזוהר פ' ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום
מקור מפורש
בעמוד זה
7 כלא קמיה כלא חשיבי : ראה זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ולהבין כל הנ"ל בתוספת ביאור
מקור מפורש
בעמוד זה
77 וכולא קמי' כלא חשיבא : זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו אז ישיר ישראל
מקור מפורש
בעמוד זה
26 וכולא קמי' כלא : זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו כי כארץ תוציא צמחה
מקור מפורש
בעמוד זה
66 וכולא קמי' כלא : זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בעמוד זה
22 ואמרו בזוהר דא תרעא לאעלאה : ראה זח"א יא, ב. זח"ג רנג, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בעמוד זה
10 כמ"ש בזוהר ע"פ בזאת יבא אהרן : זח"ג נו, ב. וראה זח"א יא, ב, ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
בעמוד זה
21 וז"ש דקמי' כולא כלא חשיבי : ראה זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ואולם חי אני
מקור מפורש
בעמוד זה
71 כולא קמי' כלא : זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בעמוד זה
97 אהי' אשר אהי' כידוע : ראה זח"א יא, א. ובמ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א ע' רכו.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב האזינו השמים
מקור מפורש
בעמוד זה
15 אית יראה ואית יראה : ראה תניא פמ"א (נז, סע"א). לקו"ת פ' ראה יט, ד. ובכ"מ. וראה זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב להבין ענין ר"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
16 כולא קמי' כלא חשיב : זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: כתיב מחה אמחה
מקור מפורש
בעמוד זה
6 דכולא קמי' כלא חשיב : זח"א יא, ב (ע"פ דניאל ד, לב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כ
מקור מפורש
בעמוד זה
1351 ממ"ש בזהר אית יראה: זהר ח"א יא, ב: "דא ראשית אקרי ודא איהי תרעא לאעלא גו מהימנותא ... אית בר נש דדחיל ... מעונשא דגופיה או דממוניה ... אית בר נש דדחיל מן קודשא בריך הוא בגין דדחיל מעונשא דההוא עלמא ועונשא דגיהנם, תרין אלין לאו עיקרא דיראה אינון ושרשא דיליה, ירא"ה דאיהי עקרא, למדחל בר נש למאריה בגין דאיהו רב ושליט עקרא ושרשא דכל עלמין, וכלא קמיה כלא חשיבין".
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מ
מקור מפורש
בעמוד זה
2508 כולא קמיה כלא חשיבי : [זח"א יא, ב].
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סא
מקור מפורש
בעמוד זה
3775 כולא . . כלא חשיב : [זח"א יא, ב]. עיין [בתניא] ח"א פ"ג ופ"ך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סד
מקור מפורש
בעמוד זה
3973 כולא . . כלא : זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ע
מקור מפורש
בעמוד זה
4284 הנמנית ראשונה: אולי לא דק כ"א מהראשונות – ליד וסהמ"צ היא מ"ע ג' ומצוה ד'. לזח"א יא, ב פקודא תנינא [וראה שיעורים בס' התניא ע' 1888 הערה 11].
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עב
מקור מפורש
בעמוד זה
4351 כלא ממש חשיבי: [זח"א יא, ב. ע"פ דניאל ד, לב].
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קיט
מקור מפורש
בעמוד זה
5846 כלא ממש חשיבין: זח"א יא, ב. ע"ד דניאל ד, לב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש ספק למי אגרת ד
מקור מפורש
בעמוד זה
1018 כולא קמי' כלא חשיב: זח"א יא, ב. ע"פ דניאל ד, לב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ואתחנן רצ"ב דרוזגעניק
מקור מפורש
בעמוד זה
43 ע"פ דניאל ד, לב. זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג יום ב' דר"ה רצ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
87 ע"פ דניאל ד, לב. זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ראה רצ"ב לודמיר
מקור מפורש
בעמוד זה
135 ע"פ דניאל ד, לב. זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ נח צב"ר, וואַרשא
מקור מפורש
בעמוד זה
551 ע"פ דניאל ד, לב. זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג שמע"צ רצ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
64 ע"פ דניאל ד, לב. זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב פ' תצוה רצ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
59 ע"פ דניאל ד, לב. זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים ה' יו"ד כסלו, תרצ"ב. ריגא
מקור מפורש
בעמוד זה
71 ע"פ דניאל ד, לב. זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
137 ע"פ דניאל ד, לב. זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר