על העמוד
אגרות קודש כרך יט ז'שכז
מקור מפורש
בעמוד זה
זח"א ה, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'שסז
מקור מפורש
בעמוד זה
ראה זח"א ה, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
1 ער .. בראשית: ראה שבת קיט, ב. זח"א ה, א. תקו"ז תס"ט (קד, א. קיד, סע"א). וראה אוה"ת בראשית עה"פ ויכולו (מג, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
43 כנגד ג' עולמות בי"ע – ע"ח ומ"ח (הובאו בלקו"ד ח"ד תשעא, א). וראה הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נעתק בקונט' עה"ח (הוספה הא') ע' 62 ואילך). רמ"ז לזח"א ד, סע"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
6 נגיד ומצוה בתחלתו מע"ח. נהר שלום בהקדמת רחובות הנהר בסופו. מ"ח (מס' חיוב הנשמות פ"א מ"ב) – הובאו ונתבארו בלקו"ד ח"ד תשעא, א. וראה הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נעתק בקונטרס עה"ח (הוספה הא') ע' 62 ואילך). רמ"ז לזח"א ד, סע"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
* כמובן ממש"כ בכתהאריז"ל (נגיד ומצוה בתחלתו מע"ח. נהר שלום בהקדמת רחובות הנהר בסופו. מ"ח מס' חיוב הנשמות פ"א מ"ב. וראה הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות. רמ"ז לזח"א ד, סע"ב) דפרד"ס שבתורה הוא בדוגמת העולמות אבי"ע. – והעולמות ה"ה משתלשלים זמ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא וארא שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
57 ראה ע"ח (הובא בנגיד ומצוה בתחילתו. נהר שלום בהקדמת רחובות הנהר בסופה). מ"ח (מס' חיוב הנשמות פ"א מ"ב) – הובאו ונתבארו בלקו"ד ח"ד תשעא, א. הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נעתקה בקונטרס עה"ח (הוספה הא') ע' 62 ואילך). רמ"ז לזח"א ד, סע"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תשא שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
36 ראה נגיד ומצוה בתחלתו מע"ח. נהר שלום בהקדמת רחובות הנהר בסופו. משנת חסידים (מס' חיוב הנשמות פ"א מ"ב) – הובאו ונתבארו בלקו"ד ח"ד תשעא, א. וראה הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נעתקה בקונטרס עה"ח (הוספה הא') ע' 62 ואילך). רמ"ז לזח"א ד, סע"ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
75 ראה רמ"ז לזח"א ד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
110 ראה זח"א ד, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון (תשעה-באב נדחה), ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
83 ראה רמ"ז לזח"א ד, סע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
376 בתו"א שם: "ש"ע נהורין עילאין". בתו"ח שם: "שע"ה נהורין כמ"ש בזוהר". ובתניא אגה"ק ס"ג (קד, סע"ב): "דש"ע נהורין שבזוה"ק". – ראה זהר ח"א ד, ב. ח"ג קלג, סע"ב. וראה אוה"ת (יהל אור) לתהלים ע' שנב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
3020 ישעי' סה, יז. וראה זח"א ד, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
913 ולהעיר, שאף שמובן בפשטות ששיטה זו היא היפך האמת, וכמ"ש הרמב"ם במו"נ (ח"א פע"א) שהדעות נמשכות אחר המציאות, ולא המציאות אחר הדעות, יש לזה מקור בתורה (כמדובר כמ"פ שגם ענין שהוא היפך האמת בהכרח שתהי' לו אחיזה בקדושה) – שהרי מצינו שכאשר לימוד התורה הוא כדבעי, שמתאחד עם התורה עד ש"נקראת על שמו" (ע"ז יט, א), אזי יכולים לשנות את מציאות העולם, כדאיתא בירושלמי (כתובות פ"א סה"ב. וש"נ) על הפסוק (תהלים נז, ג) "לא-ל גומר עלי", "בת שלש שנים ויום אחד ונמלכין ב"ד לעבר את השנה, הבתולין חוזרין". וכפי שראינו אצל רבותינו נשיאינו ושאר גדולי ישראל (אפילו אלו שהיתה להם שייכות חלשה לפנימיות התורה), שע"י פס"ד בתורה פעלו שינוי במציאות העולם. ואין זה ענין של נס, אלא כך הטביע הקב"ה שהתורה היא בעה"ב על מציאות העולם, וכדאיתא בזהר (שם) "קוב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא בר נש מסתכל בה באורייתא ומקיים עלמא", ועד שע"י לימוד התורה נעשים "שמים חדשים וארץ חדשה" (ישעי' סה, יז. וראה זח"א ד, ב ואילך), והיינו, שבכח התורה לפעול שינוי ועד למציאות חדשה בעולם (משיחת ש"פ קרח שנה זו).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
1348 ישעי' סו, כב. וראה זח"א ד, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
572 שמו"ר פ"מ, א. וראה ג"כ ב"ר פכ"ד, ה. תנחומא ויקהל ד. זח"א ה, סע"א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשל"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
56 פע"ח שער ז (שער הק"ש) פט"ו. לקו"ת שה"ש ט, רע"ג (מרמ"ז – הובא במקדש מלך – לזח"א ד, ב). שם נ, ג.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
44 כ"ה בתו"ח שם (והוא הנק' שע"ה נהורין כמ"ש בזוהר). ובתו"א שם: ישועות הם ש"ע נהורין עילאין (וראה בארוכה בהגהות לתו"א שם – באוה"ת פרשתנו קצב, סע"א ואילך). ובאגה"ק ס"ג (קד, סע"ב): ישועה הוא מלשון וישע . . דש"ע נהורין שבזוה"ק (ראה זהר ח"א ד, ב. ח"ג קלג, סע"ב. ע"ח שער טו (שער הזווגים) פ"ב ואילך. ועוד).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
75 שמו"ר פ"מ, א. וראה ג"כ ב"ר פכ"ד, ה. תנחומא ויקהל ד. זח"א ה, סע"א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק ראשון קצג-ב
מקור מפורש
בעמוד זה
כח ראה לעיל סי' קצא ובשוה"ג שם.
----- הערות וציונים -----
כן תתעטף נשמתי כו' – ראה ר"ח שער הקדושה פ"ו.
התאזר גי' תרי"ג – במגלה עמוקות פ' ואתחנן. ושם אופן קיג (הובא בילק"ר פ' ואתחנן).
עושה שמים וארץ חדשים כו' ארצות החיים – ראה זח"א ד, סע"ב ושם ה, רע"א.
וז"ש אל תהיו כו' את הרב פי' עם הרב – ראה מאור עינים, פ' ואתחנן סד"ה וזהו כוונת הנביא: וכמ"ש הבעש"ט נבג"מ על אמרם ז"ל אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס, את הרב פי' עם הרב, שעבודתן הוא עם הרב שהוא ממש כביכול עובד כאמור, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב, ע"י שמשמשין עם הרב צ"ל שלא ע"מ לקבל פרס. וממשיך שם: וזהו ג"כ פי' הפסוק ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, כי זהו חסד גדול מהבורא ב"ה שמשלם לאדם שכר שאע"פ שהוא בעצמו העושה הכל כמ"ש מי הקדימני ואשלם (איוב מא, ג) וכדרשת הש"ס (ויק"ר כז, ב) כשנתתי לך טלית מקודם עשית בו ציצית בית קבעת בו מזוזה, רק ע"י חסדו כי חפץ חסד הוא משלם לאדם כמעשיהו כאילו היה האדם העושה אע"פ שבאמת אין זה מעשיהו.
אע"פ שאין האיש עושה כלום כו' – כנ"ל בהערה מס' מאור עינים, וראה לקמן סס"י שנד, ריש סי' שצג בד"ה והשיב, ובצוה"ר סי' קלח. ולהעיר עוד מלעיל סי' נה ולקמן סי' רסט.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עג
מקור מפורש
בעמוד זה
4405 שבזה"ק: עיין זח"א ד, ב ובאוה"ת [חנוכה] רצג, א.
פתיחה בהקשר