36

וכשם שבדוגמא של "כפטיש יפוצץ סלע" יש הבדל בין חלקי הסלע גם בצורתם ובגודלם ולא רק במקום הימצאם, כך גם בין הפירושים השונים יש גם הבדל שקשור בתוכן וב"טעם": לפירוש אחד יש "טעם" של פשט, לאחר – "טעם" של דרש וכדומה.

כשני הפירושים שרש"י מביא שם על המילים "ויקרא לו א־ל אלקי ישראל": הפירוש הראשון, שבמילה "לו" הכוונה למזבח – "קרא שם המזבח על שם הנס" – הוא פשט, ואילו הפירוש השני – "שהקדוש־ברוך־הוא קראו ליעקב א־ל" יש לו "טעם" של דרש.

אך כאן בפרשתנו מחדש רש"י ענין חדש לגבי "דברי", שדברי התורה דומים לאופן שבו נחלקת האש לניצוצות: לשני הפירושים יש אותו "טעם" – תוכן והכרח של דרך הפשט (כשם שכל הניצוצות שוים בכמות ובאיכות). ההבדל ביניהם הוא במקום בלבד: פירוש אחד – ה"ניצוץ של הפשט – נמצא במקום אחד במשמעות הפשוטה של הפסוקים, והפירוש השני – ה"ניצוץ" של הדרשה – נמצא במקום אחר – במדרשו של המקרא.

יב. שלימות התורה

מכל האמור לעיל רואים ביתר שאת וביתר עז שכל התורה כולה היא תורה אחת.

המשמעות של "תורה אחת" היא שלא זו בלבד שאופני הלימוד השונים נכללים באותו פסוק ומאמר, ואף "משתלשלים" זה מזה – כידוע⁵⁷, שארבעת אופני הלימוד, פרד"ס, הם כנגד ארבעת העולמות אצילות בריאה יצירה עשיה, ש"משתלשלים" זה מזה – אשר משום כך מוכרחים כל חלקי התורה להתאים זה לזה, ולא זו בלבד שכל חלקי התורה מרכיבים ביחד "קומה שלימה" אחת, כשם שכל אברי האדם, הן אברי גופו, והן אברי נפשו מרכיבים יחדיו את ה"אדם" כולו⁵⁸.

אלא אף יותר מכך: גם כאשר כל חלק מחלקי התורה נמצא ב"מקום" המסויים שנקבע לו, והלימוד בחלק זה של התורה הוא דוקא בהתאם לכללי הלימוד המתאימים לחלק זה⁵⁹ – שהרי לכל חלק בתורה יש כללי לימוד משלו – הרי מפני היותו חלק מתורת ה', אשר היא "דברי כאש" – מעל להתחלקות, כשם שהאש היא פשוטה – לכן נשאר חלק זה דבר אחד במהותו עם כל שאר חלקי התורה, עד כדי כך שפירוש שהוא הכרחי לפי דרך הפשט של המקרא יכול להופיע בחלק הדרש.