על העמוד
אגרות קודש כרך כו ט'תתעח
מקור מפורש
בעמוד זה
9 מדרש תהלים (ע , א) : עה"פ למנצח לדוד להזכיר אלהים להצילני ה' לעזרתי חושה.
תהלים סט : הקאַפּיטל שמתחילים לומר בי"א ניסן השתא, ע"פ המנהג המקובל מהבעש"ט לומר בכל יום הקאַפּיטל תהלים המתאים לשנות חייו – ראה בארוכה סה"מ י"א ניסן ח"א ע' 1 ואילך. וש"נ.
ראש לרגלים : ר"ה ד, א. ובפיה"מ ובר"ח שם.
דער געבורטסטאָג : יחזקאל טז. תו"א ר"פ וארא. ובכ"מ.
צוויי מצות-עשה : כריתות בתחלתה.
שטראָף . . כרת : להעיר מדחז"ל עה"פ בדמייך חיי גו' בדמייך חיי (יחזקאל טז, ו) שהכוונה לדם מילה ולדם פסח (תרגום שם. ובתיב"ע בא (יב, יג). פדר"א פכ"ט וזח"ב (לה, ב) דגם מדם מילה נתנו לאות על הבתים).
דער וואָס . . פסח : בא יב, מח. וביבמות (עד, א) דערלות בפסח כתיבא. וברש"י פסחים (סא, ב) ד"ה ערלה דאיסור אכילת ערל בקדשים ילפינן מפסח. וראה ירוש' יבמות ר"פ הערל.
נאָך דער צייט : אבל "כל יום ויום שיעבור כו' ה"ה מבטל מ"ע" "ולא נתלה למשה רבנו עלי' אפי' שעה אחת אע"פ שהי' בדרך" (רמב"ם הל' מילה פ"א ה"ב וספ"ג). ובנוגע לכרת ראה רמב"ם שם פ"א ה"ב ובראב"ד וכו'.
אויך די קינדער : יבמות (ע, ב): מילת זכריו ועבדיו מעכבת (וכ"ה ברמב"ם הל' ק"פ פ"ה ה"ה, אבל ראה מכילתא בא (יב, מח)). אבל שאני מילת עבד דאינו מציאות בפ"ע וכו' (עיין צפע"נ – להרגצובי – מהד"ת ע' 84 ואילך. נזיר סא, א. ועוד).
אַ זון : ובת – כמאן דמהילא דמיא (ע"ז כז, א). ועפ"ז יש להסביר הא דטבילת אמהותיו מעכבתו כו' שהטבילה לשפחות כמילה לעבדים (רמב"ם הל' ק"פ שם. וראה מכילתא שם: שפחותי').
ניט ברענגען : ואם חייב כרת על שלא מלם ובמילא לא הביא קרבן פסח – ראה צפע"נ על הרמב"ם ריש הל' מילה.
קרבן פסח . . נאָר . . בית המקדש : ידועה השקו"ט בזה מתחיל מס' כפתור ופרח פ"ו. שו"ת חת"ס חיו"ד סרל"ו. שו"ת בנין ציון ועוד. ולהעיר מברכת אשר גאלנו: שמחים בבנין עירך כו' ונאכל שם כו' הפסחים (פסחים קטז, ב)*.
*) א) פשוט שהכוונה ב"בנין עירך" הוא לבנין ירושלים שיהי' בזמן הגאולה – שלזה מתכוונים בתפלת י"ח ג"פ בכל יום: ולירושלים עירך ברחמים תשוב כו' ובנה אותה ב"ב בנין עולם וחותמים ברוך אתה ה' בונה ירושלים. ונכלל במש"כ הרמב"ם (הל' מלכים ספי"א) "משיח . . ובנה מקדש". (ומ"ש הרמב"ם "ובנה מקדש " – כי דוקא בנין מקדש במקומו מהסימנים על "משיח בודאי"). ובכתוב (תהלים קמז, ב) – "בונה ירושלים ה'". וראה מכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (הו"ל בקובץ מכתבים (מימיוגרף) קובץ ראשון מכתב ט') בביאור דחז"ל (ברכות מט, א. זח"א קלד, א. מהנ"ע בזהר שם קלט, א. וראה ירושלמי מע"ש פ"ה ה"ב) בכתוב זה וסיומו נדחי ישראל יכנס.
ב) מובן שההערה באה רק להעיר, כי אין בנוסח הברכה הכרעה בנוגע להשקו"ט דאפשריות הקרבת ק"פ בזמה"ז – שהרי הברכה וסיומה הן בנוגע לגאולה , אלא שמפרש שאז נאכל וכו'.
(משיחת שבת-הגדול ה'תש"ל)
דורך משיח צדקנו : רמב"ם הל' מלכים ספי"א.
אויפן נאָמען פון קרבן פסח : כשאר המועדים שנקראו ע"ש הנעשה בהם (ולא ע"ש שבעת יצי"מ פסח גו').
העכסטע וויכטיקייט פון ח ינוך : להעיר מ"הכרזת אאמו"ר (הוא אדמו"ר מהורש"ב נ"ע) באחת ההתועדות: אָט אזוי ווי הנחת תפלין בכל יום איז אַ מצוה דאורייתא אויף יעדען אידן, אָהן אַ חילוק צי אַ גדול בתורה, צי אַ איש פשוט, אַזוי איז אַ חוב גמור אויף יעדען אידען, צו טראכטען יעדען טאָג אַ האַלבע שעה וועגען דעם חינוך פון קינדער, און טאָן אַלץ, וואָס עס איז בכוחו צו טאָן און יתר מכפי כחו, זעהן פועל זיין ביי די קינדער, אַז זיי זאָלן געהן אין דעם דרך וואָס מען איז זיי מדריך" (היום יום כב טבת).
אין דער הגדה : וראה פסחים קטז, א. ועוד.
כאן הבן שואל : הבן העליון ובו הי' פרעה הרשע כופר כו' הבן הנעים לקיים מצות כי ישאלך בנך (סי' האריז"ל).
והגדת לבנך : בא יג, ח. וראה אוה"ת להצ"צ שם ע' שך.
פסח הוא . . רחמנות . . "שפּרינגט" : בא יב, יא-יג. במכילתא, ובפרש"י שם. וראה "בכללות הענין דפסח שהוא בחי' הדילוג" בתו"ח לאדמו"ר האמצעי לשמות (קצא ואילך).
משכו . . במצוה : בא יב, כא. ובמכילתא שם.
פון "זמן חירותנו" : להעיר אשר קרבן פסח נאכל על השובע (פסחים ע, א. וראה שו"ע אדה"ז ר"ס תע"ז) וכו' – רק חירות, משא"כ מצה שיש בה גם הענין דלחם עוני. ולהעיר מענין מצות (חסר ומלא) מצה דקודם חצות ולאחר חצות בלקו"ת צו ד"ה ששת ימים, ובכ"מ, ומהם ד"ה מצה זו, תר"ם. סד"ה אור לי"ד ה'ש"ת.
פּראַווען פסח : שנקודת החג ובפרט דקרבן פסח היא "שיזכרו היהודים לעולם הנסים הגדולים שעשה להם השי"ת ביצי"מ" (חינוך מצוה ה').
דאָס וועט . . צו איילן : ראה מדרש תהלים (ע, א): אמר דוד כו' אני מזכיר והצילני כו', למעלה מן הפרשה (תהלים סט, לו-לז) כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודא, הרי הדיר בנוי', וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה, הרי הצאן מכונסות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקלג
מקור מפורש
בעמוד זה
1 מצילום האגרת. נדפסה בלקו"ש חכ"ד ע' 397. וב"בטאון חב"ד" אלול תש"ל, גליון לא (12) ע' 57.
העתק ממכתב זה נשלח אל הנהלת צעירי אגודת חב"ד, כפר חב"ד:
מצורף בזה העתק מכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א למר שמעון מנחם שי' ממושב אביבים.
ובקשת כ"ק אדמו"ר שליט"א שבשליחותו יבקרו שם ויביאו מזוזות בדוקות לכל הדורש, ובהדגשה שהוא בשליחות כ"ק אדמו"ר שליט"א לכל הדורש. והרי ידועה סגולת מצות מזוזה השומרת על הבית ועל הנמצאים בבית.
נכון שיביאו אתם גם כן תפלין בדוקים, וכל הדורש אותם ימכרו לו במחירים מינימאליים.
ועוד ועיקר שבשליחות כ"ק אדמו"ר שליט"א מצו"ב המחאה להשתתפות בריפוי הפצועים שליט"א במאורע ל"ע ול"ע, בברכה שיהי רצון שתהי' רפואתם קרובה וגם שלימה.
ידועה סגולת מצות מזוזה : ראה ע"ז יא, א. מנחות לג, ריש ע"ב. ירושלמי פאה פ"א ה"א. זהר ח"ב לו, רע"א. ח"ג רסג, ב. שם רסו, א. ועוד. טור יו"ד סרפ"ה (וראה דרכי משה (ורמ"א) שם). ובארוכה בלקו"ש חי"ט שיחה ה' לפ' עקב (ע' 121 ואילך), ובהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב קפו
מקור מפורש
בעמוד זה
והנה כמו שבחצות לילה אז הי' נגוף למצרים ורפוא לישראל (זח"ב לו, א) כמו"כ אמרו במדת כ"ה בכלל (זח"א שם):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בא שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
2 פדר"א פכ"ט. ת"י שמות יב, יג. זח"ב לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
48 ראה תיב"ע בא (יב, יג), פדר"א פכ"ט וזח"ב לה, ב דגם מדם מילה נתנו לאות על הבתים. וראה פדר"א שם, מכילתא (והובא ברש"י) בא שם, ו (וראה גם שמו"ר כאן) דבזכות קיום ב' מצות אלו נגאלו ממצרים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ה
מקור מפורש
בעמוד זה
7 ע"ז יא, א. מנחות לג, רע"ב. וראה ירושלמי פאה פ"א ה"א (הובא לקמן בפנים ס"ו). זח"ב לו, רע"א*. זח"ג רסג, ב. רסו, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ תולדות שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
9 ראה ישעי' יט, כב. זח"ב לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
והנה כמו שבחצות לילה אז הי' נגוף למצרים ורפוא לישראל (זח"ב לו, א) כמו"כ אמרו במדת כ"ה בכלל (זח"א שם):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
92 ישעי' יט, כב. זח"ב לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ב שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
19 ישעי' יט, כב. זח"ב לו, א. וראה סה"מ תרע"ח ס"ע רלט ואילך. תש"ו ע' 70 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
31 ישעי' יט, כב. זח"ב לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
77 זח"ב לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב ה'תשט"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
33 ישעי' יט, כב. זח"ב לו, א. וראה מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' קיא ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
4 ע"פ ישעי' יט, כב. זח"ב לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, פ' פרה, ח"י אדר שני, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
6 ראה ישעי' יט, כב. זח"ב לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
בעמוד זה
93 ראה ישעי' יט, כב. זח"ב לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תולדות, ב' כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
1378 ראה ישעי' יט, כב. זח"ב לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
230 ראה ישעי' יט, כב. מגילה יג, ב. זח"ב לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א*
מקור מפורש
בעמוד זה
162 ראה ישעי' יט, כב. זח"ב לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
1838 זח"ב לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
669 ראה ישעי' יט, כב. זח"ב לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, ערב חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
1245 ראה ישעי' יט, כב. זח"ב לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
1033 זח"ב לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
410 ראה זח"ב לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח*, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
1449 ראה ישעי' יט, כב. זח"ב לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
1444 וזהו גם שבאותו זמן היו שני ענינים הפכיים – נגוף למצרים* ורפוא לישראל (זח"ב לו, א. וראה סה"מ תרע"ח ע' רלט ואילך).
*
) ולהעיר , שבמכת בכורות הי' הענין ד " נגוף למצרים " באופן שלא היתה אחריו רפואה , דלא כבשאר המכות שלאחריהם הי' ענין של רפואה (לפי שעדיין לא נתמלאה סאתם כו ') .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג-השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
166 ראה זח"ב לו, ב. יהל אור שם ס"ע רמח ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
1104 ישעי' יט, כב. זח"ב לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, כ"ד שבט, מבה"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
1518 ואין להקשות ממש"נ לפנ"ז "ושמתי פדות בין עמי ובין עמך" (וארא ח, יט), ויתירה מזה, שהמכות היו באופן דנגוף למצרים ורפוא לישראל* (ראה ישעי' יט, כב. זח"ב לו, א) – כי, החילוק שם הוא רק בנוגע לפעולות , ולא בנוגע להמקור ** שממנו באים הפעולות, שהוא אחד (וכפי שרואה הבן חמש למקרא בעצמו, שכאשר מתנהג בטוב, מקבל שכר, וכאשר עושה דבר בלתי רצוי, מקבל עונש, וב' הפעולות הם מאב אחד); ורק בנדו"ד שמדובר אודות מקור הפעולות – "אני משתנה במראות" – יש מקום לומר "שתי רשויות הן".
*) וכמו במכת חושך , שאז " חפשו ישראל וראו את כליהם , וכשיצאו והיו שואלין מהן .. אומר לו אני ראיתיו בביתך ובמקום פלוני הוא " (פרש"י בא יו"ד , כב) , ועי"ז היתה יכולה להיות " ביזת מצרים " באופן ד " וינצלו את מצרים " (בא יב , לו) , והיינו , שמכת חושך למצרים גרמה לבנ"י עשירות מופלגה .
**) שלא ראוהו . ובפרט במצרים , שלהיותה מלאה גילולים (פרש"י וארא ט , כט . בא יב , א) , לא הי' בה גילוי אלקות כלל , גם לא בארץ גושן , מקום מושב בנ"י .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
1360 ראה זח"ב לו, סע"א. לז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
475 זח"ב לו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ בראשית (התוועדות ב'), ה'תנש"א
מקור מפורש
בעמוד זה
26 ע"ז יא, א. מנחות לג, ריש ע"ב. וראה ירושלמי פאה פ"א ה"א. זהר ח"ב לו, רע"א (וראה לקו"ש חי"ט ע' 121 בשוה"ג). ח"ג רסו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג י"א ניסן ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
19 זח"ב לו, סע"א. לקו"ת שה"ש טו, א. ד"ה כימי צאתך תש"ח פי"א (סה"מ תש"ח ע' 164). ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג מוצאי ש"ק פ' אמור, י"ג אייר, אור לי"ד אייר, פסח שני, ה'תשל"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
14 זהר ח"ב לו, סע"א. לקו"ת וסה"מ ה'תש"ח שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
68 ראה ישעי' יט, כב. זח"ב לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט קול דודי הנה זה בא
מקור מפורש
בעמוד זה
67 וכמ"ש בזוהר ע"פ והוא יושב פתח האהל : ראה זח"א צח, א ואילך. זח"ב לו, א. זח"ג עא, ב. וראה אוה"ת בא כרך ז' ע' ב'תרלח ואילך. אוה"ת שה"ש ע' רסו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת טו
מקור מפורש
בעמוד זה
141 סמך בזהר: ראה לקמן בנוסח הב', ממ"ש בזהר דבעובדא תליא מילתא (זח"ב לה, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג ליל א' דחה"ש, רצ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
41 ראה ישעי' יט, כב. זח"ב לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב שמע"צ צב"ר, אָטואָצק
מקור מפורש
בעמוד זה
412 ראה ישעי' יט, כב. זח"ב לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר