שיוך לסעיף
לקוטי שיחות כרך כ בראשית שיחה א
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ה
30 אבל אין מבטלין איסור לכתחילה (שו"ע יו"ד סצ"ט ס"ה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ה
81 ביצה ד, ב. שו"ע יו"ד סצ"ט ס"ה.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמב דין ביעור תערובת חמץ קודם הפסח ה
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ה
לא ביצה ד, ב. וראה טור ושו"ע יו"ד סי' צט ס"ה-ו פרטי דין זה. וראה גם לקמן סט"ז וסי"ט בהג"ה. סי' תמז סנ"ב-ג וסס"א. סי' תנב ס"ו. סי' תנג ס"ח-יא. סי' תקז ס"ג. סי' תרכו ס"ט בהג"ה.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תקז דיני אפייה ביום טוב ג
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ו
יח ר"ן (ב, סוע"א) בשם איכא מ"ד. מ"א סק"א. שו"ע יו"ד סי' צט ס"ו.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות סוכה תרכו העושה סוכה תחת האילן או תחת הגג ט
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ה
מא ביצה ד, ב. טור ושו"ע יו"ד סי' צט ס"ה. וכדלעיל שם ס"ה וש"נ.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמב דין ביעור תערובת חמץ קודם הפסח
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ה
31 ביצה ד, ב (אין מבטלין איסור לכתחלה). פרטי דין זה ראה טור ושו"ע יו"ד סי' צט ס"ה-ו.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ה
2035 שו"ע יו"ד סי' צט ס"ה (ואם במזיד, אסור למבטל עצמו, אם הוא שלו, וכן למי שנתבטל בשבילו. ולשאר כל אדם מותר).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תנג דיני החטים וטחינתם למצות
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ה
61 כדאמרינן בביצה ד, ב (אין מבטלין איסור לכתחלה). פרטי דין זה ראה טור ושו"ע יו"ד סי' צט ס"ה-ו. לעיל סי' תמב ס"ה, ושם (הערה כט).
סיכום פרטי ביטול תערובת חטים בידים, שנתבארו כאן ס"ח-יא:
(א) אסור להוסיף על התערובת שיתבטלו בששים, כדי לטחנן (ס"י).
(ב) אם יש בכשרות ששים נגד החמוצות, מותר לטחנן, אף שעי"ז יתבטלו (ס"ח-ט).
(ג) תערובת חטים שאכלו מהם עכברים, מותר לברר מהם הנשוכות העודפות על ס', ולטחנן (ס"ח).
(ד) תערובת חטים חמוצות ברוב כשרות, ואינן ניכרות, מותר להוסיף עליהם כדי לטחנן (סי"א).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תנה דין מים שלשין בהם המצה
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ה
439 שאסור, כדלעיל סי' תמב ס"ה (לכתחלה אסור לבטל חמץ בששים ... מפני שהוא כמבטל איסור בידי). וכדאמרינן בביצה ד, ב (אין מבטלין איסור לכתחלה). פרטי דין זה ראה טור ושו"ע יו"ד סי' צט ס"ה-ו.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקז דיני אפייה ביום טוב
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ו
1873 ר"ן ב, סוע"א (איכא מאן דאמר, דדוקא בשיש בתנור עצים של היתר, הא
לאו הכי, לא. והכי מוכחי מקצת נוסחי, דגרסי מוסיף ומרבה עליהם עצים מוכנים). מ"א
סק"א (לכאורה משמע דנקט תוך התנור משום דרגילין להיות שם עצים אחרים, ולכן אף
על פי שהם אינן רבים על אלו, מותר להוסיף עליהן. אבל נפל למקום שאין שם עצים, אסור
להרבות עליהן. וכ"פ ביו"ד סי' צ"ט ס"ו. וכ"פ הר"ן).
שו"ע יו"ד סי' צט ס"ו (אם נפל מעצמו, ואין בהיתר כדי לבטלו,
מרבה עליו ומבטלו).
וכן הוא לעיל סי' תקא סי"ג ( אסור להפוך באש לאחר שהודלק מקצתו, דאז
נעשה שבר כלי. וכיצד הוא עושה, מרבה עליהם עצים מוכנים ומסיקן, דאז יכול להפוך באש
אף לאחר שהודלקו מקצת מן הכלים, לפי שהן בטלים ברוב עצים המוכנים, כמו שיתבאר
בסימן תק"ז), ושם נסמן (הערות 64 - 65 ).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות סוכה (סי' תרכה-תרמד) תרכו העושה סוכה תחת האילן או תחת הגג
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ה
1803 ביצה ד, ב (אין מבטלין איסור לכתחלה). טור ושו"ע יו"ד סי' צט ס"ה.
פתיחה בהקשר
על הסימן
לקוטי שיחות כרך ג קדושים שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
2 ביצה ד, ב. שו"ע יו"ד סי' צט, ה.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקז דיני אפייה ביום טוב
מקור מפורש
בסימן זה
2003 תוכן המשך הדברים בקונטרס אחרון זה:
בפנים ס"ג נתבאר טעם היתר "הכא
מקלא קלי איסורא", כיון שאינו נהנה מהם עד אחר שנשרפו.
ומבאר
דאף שיש מפרשים דהיינו שמשתמש באיסור בשעה שהוא נשרף. מכל מקום מוכח מהפוסקים, דלא
קיי"ל כן, שהרי לפי
פירוש זה תהי' ההלכה:
(א) שירי שמן מוקצה שנתערב, מותר להוסיף
עליהם שמן ולבטלן, כיון שהנר דולק בעת שמאיר (שיטת הרוקח).
(ב) איסור דרבנן דאינו מקלא קלי, מותר
להוסיף ולבטלו (שיטת השו"ע יו"ד סי' צט), ולכן מותר לבטל העצים קודם
שידלקו.
(ג) אחר שהעצים נתבטלו, אסור לטלטלם עד
שידלקו (דלא כטור ושו"ע כאן שהתירו).
לכללות קונטרס אחרון זה, ראה נימוקי יום
טוב. מדרכי הקונטרס. שו"ע אדמו"ר הזקן המבואר.
פתיחה בהקשר
שו"ת אורח חיים סימן קג
מקור מפורש
בסימן זה
מכתבו הגיעני, והנה כבר השבתי גם מקודם בא מכתבו לההמ"ץ ד"ק מיר האראד ישן הרב ר' אברהם יצחק, שנתיישבתי בזה ג"כ עם הרב המפורסם המ"ץ דק' דובראוונא שאין להקל בזה שום אופן, ויש בזה כמה חששות גמורות מדינא, ומי שמע כזאת לעשות יי"ש של פסח לכתחלה בכלים שא"א לנקותן לגמרי מחמץ בעין ולסמוך על זה דמשהו בטל קוה"פ דבהגעלה ודאי לא סמכין ע"ז אפי' בשאר איסורין מדבעינן שלא יהי' אפי' קצת חלודה ולא גומות ולא טלאי, ואתיא בק"ו מהא דגזרינן בכ"ח דלא מהני מילוי גומות דלמא חייס עלייהו, הרי אף שמדינא שרי גזרינן דלמא, כש"כ וק"ו בכה"ג שבנד"ז מלבד דגרע טובא מבית שאור כמ"ש בלבוש סי' תנא סכ"א עוד זאת הבית שאור זה נשתמש ע"י רותחין דהרי אפי' ר"י לא פליג על רש"י רק שאין נראה דבלוע ע"י צונן כו', לכן בבית שאור שתשמישו ברותחין ודאי יש לנהוג כרש"י דבלאה"נ כ' המ"א דמנהיגינן כרש"י ובכה"ג הט"ז ג"כ יודה, וא"כ לא מהני ג"כ מ"ש הט"ז ססקכ"ז שאם בישל אותו במים כו', דהט"ז סמך על ד' ר"י והרא"ש משא"כ בבית שאור שע"י רותחין דנראה להורות כרש"י ולרש"י פשיטא דלא מהני בישול במים כו' אף להט"ז ולכן יפלא מאד בעיני איך יעלה על דעת רומע"ל להקל בזה ולגבב כל הקולות יחד באיסור חמץ, וידע מעל' אשר אשתקד נשלח תשו' מהגאון רע"ק איגר נ"י שהחמיר במאד להזהר בעשיית יי"ש לפסח כ"ש שחלילה להקל בכענין הנ"ל, ואפילו לא הי' כאן חמץ בעין חלילה לשנות מנהג כל ישראל שאין יי"ש לפסח רק בטרויבין חדשים או שלבנן ולא לסמוך על הגעלה אפי' בטרויבין ישנים, וכבר כתבתי שי"ל דבית שאור שע"י רותחין לא פליג ר"י על רש"י, ועוד יש כמה גמגומים גדולים להחמיר בהגעלה זו אלא שאין מהצורך להאריך יותר, ודי במש"ל, ואין להביא ראי' להקל ממ"ש בשו"ע יו"ד סי' צט וסי' קכב ס"ה בשם הרשב"א בתה"א דקס"ו ע"ב אם נבלע איסור מועט בתוך כלי אם דרכו של אותו כלי להשתמש בו היתר בשפע מותר להשתמש בו לכתחלה כו', וא"כ נימא כמו"כ בנד"ז דאע"ג שיש מעט חמץ בעין כיון שלא יבא לידי נ"ט יהי' מותר, אבל באמת ז"א, חדא דהרא"ה בבד"ה חלק שם ע"ז וכ"ד הטור, גם כל האחרונים הב"ח והלבוש והט"ז ססי' קט והש"ך סי' קכב פסקו כהרא"ש והטור, וגם הפר"ח ססי' קכב כתב לסתור ראיות הרשב"א, ועוד והוא העיקר, דאפילו הרשב"א לא כתב כן רק גבי איסור בלוע, אבל בנד"ז שהחמץ בעין פשיטא ופשיטא דהוי ממש דין מבטל איסור לכתחלה גם לפ"ד הרשב"א, וכמבואר להדיא מלשונו בתה"א שם דקכ"ו ב' שכ' ואפילו איסור משהו אין מבטלין לכתחלה ומיהו אם נבלע כו', הרי בפירוש דרק גבי בלוע התיר אבל לא באיסור משהו בעין, וכן חילק בהדיא הריב"ש בתשו' סי' שמט לדעת הרשב"א הובא בפר"ח כ"ש באיסור חמץ אפי' לפני הפסח דחמיר טובא משארי איסורי דאורייתא, כיון שיש גדולי הגאונים ז"ל דס"ל דאפילו טעם חמץ שנתבטל דחוזר וניעור בפסח, וכ"פ הפר"ח סי' תמו ס"ד אפי' דיעבד, ומלבד החמץ בעין הנה גם מצד הבלוע בהכלים י"ל דלא מהני הגעלה לפי שבנד"ז (חסר בהעתק):
פתיחה בהקשר