שיוך לסעיף
לקוטי שיחות כרך לח קרח שיחה א
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ג
12 לא רק להאדם, אלא לכל בני אדם, וגם א"א לברר. ולהעיר משו"ע יו"ד סצ"ח ס"ג. ט"ז שם סק"ו. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ח
299 ביצה לח, סע"ב. וש"נ. רמב"ם הל' מאכלות אסורות רפט"ז. שו"ע יו"ד סצ"ח ס"ח.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמב דין ביעור תערובת חמץ קודם הפסח יג
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ב
קיא רבא זבחים עט, א. טור ושו"ע יו"ד סי' צח ס"ב.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח א
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף א
ב רבי יוחנן וריש לקיש כט, ב. טור ושו"ע יו"ד סי' צח ס"א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ג סימן תמב (ו)
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ב
קיח אף דלא קיי"ל כוותייהו, בטור ושו"ע יו"ד סי' צח ס"ב.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ג סימן תמו (א)
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ב
טז רש"י חולין צח, ב ד"ה לטעם. רמב"ם הל' מאכלות אסורות פט"ו ה"ב (אף דלא קיי"ל כוותייהו, כדלעיל שם, ובטור ושו"ע יו"ד סי' צח ס"ב), שכל שהוא פחות מכזית בכדי אכילת פרס נקרא טעמו ולא ממשו ואינו אסור אלא מד"ס (ואפשר שגם מ"ש כאן טעם החמץ ולא ממשו הכוונה כנ"ל, שאין בו כזית בכדי אכילת פרס).
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ד סימן תקיג (ד)
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף א
צג חולין צח, א. טור ושו"ע יו"ד סי' צח ס"א.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמב דין ביעור תערובת חמץ קודם הפסח
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ב
127 מ"א ס"ק א (ונראה לי דאם נתערב מין במינו, כגון קמח בקמח, אז אם נתבטל ברוב אינו עובר עליו, דהא מדאורייתא מותר לאכלו לכתחלה כמ"ש ביו"ד סי' צ"ח, ומכל שכן דשרי לשהותו מדאורייתא). ח"י ס"ק א (אבל מין במינו דמדאורייתא ברובא בטל ומותר לאכלו, מכל שכן שמותר לשהותו מדאורייתא).
והיינו כמבואר בטור ושו"ע יו"ד סי' צח ס"ב (אם נתערב מין במינו ונשפך, בענין שאין יכולין לעמוד עליו לשערו, אם נודע שהיה רובו היתר, מותר). ש"ך שם ס"ק ו (הטעם ... מין במינו כיון שאינו נותן בו טעם, בטל מן התורה ברוב, כדכתיב אחרי רבים להטות, אלא שחכמים הצריכוהו ס', והלכך כיון שנודע שהיה רובו היתר, ולא נסתפק אלא אם יש שם ס' או לאו, הוה ליה ספיקא דרבנן ולקולא). והובא גם לקמן סי' תפט ס"ל (שמין במינו אין צריך ששים אלא מדברי סופרים).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף א
1583 פסחים כט, ב (רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו, כל איסורין שבתורה, בין במינן בין שלא במינן, בנותן טעם). ע"ז סט, א (והלכתא אידי ואידי בשיתין, וכן כל איסורין שבתורה). חולין צז, א-ב (אמר רבא אמור רבנן בטעמא ואמור רבנן בקפילא ואמור רבנן בששים, הלכך מין בשאינו מינו, דהיתרא בטעמא, דאיסורא בקפילא, ומין במינו דליכא למיקם אטעמא, אי נמי מין בשאינו מינו דאיסורא דליכא קפילא, בששים). טור ושו"ע יו"ד סי' צח ס"א (איסור שנתערב בהיתר מין בשאינו מינו ... יטעמנו נכרי ... ואם אין שם עובד כוכבים לטועמו, משערינן בס'. וכן אם הוא מין במינו, כיון דליכא למיקם אטעמא, משערים בס'. הג"ה, ואין נוהגים עכשיו לסמוך על עו"ג, ומשערין הכל בס').
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקיג דין ביצה שנולדה ביום טוב
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף א
2875 חולין צח, א (כל איסורין שבתורה בס'). טור ושו"ע יו"ד סי' צח ס"א (משערינן
בס').
פתיחה בהקשר
דובר שלום טעם כעיקר מן התורה
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ב
והיינו שבמסכת חולין (צח, ב) יש מחלוקת בין רש"י וסיעתו שסוברים שטעם כעיקר מדרבנן, לבין תוס' וסייעתם שסוברים שטעם כעיקר מן התורה, ואנן קיי"ל כתוס' וסייעתו בטור ושו"ע יו"ד סי' צח ס"ב (שלכן "אם נתערב בשאינו מינו ונשפך בענין שאין יכולין לעמוד עליו לשערו אפילו נודע שהיה רובו אסור").
פתיחה בהקשר