61
וצריך להבין טעמו של ר"י — מה בכך "שאם הי' רוצה הי' דורסן ומערבן הכל ביחד", הרי בפועל לא טחנן ודרסן, ואיך מעלות זו את זו?
וכן צ"ע בדעת ר"ע — מה בכך שהאדם אינו יודע אם שחורה היתה או לבנה ו"כולן בספק איסור", הרי ספק זה הוא רק בהידיעה דהאדם, אבל במציאות — לא נתערבה התרומה במאה (שהרי תאנה לבנה אינה מתערבת עם תאנה שחורה (וכן להיפך), ובלשון התוספות9 "אין השחורות ראויות להיות בספק דימוע שלעולם השחורות ניכרות מתוך לבנות"); ואין כאן תערובת של אחד ומאה10?
ב. ויש לומר, שר"א ר"י ור"ע פליגי בכללות גדר ביטול בתערובת יבש ביבש — שאינה דומה לתערובת לח בלח, שזו היא תערובת ממש, שנעשו מציאות אחת שאי אפשר להפריד ביניהם, משא"כ יבש ביבש שכל אחד נפרד בפני עצמו, אלא שהאדם אינו יודע איפה נמצא האיסור — ויש לבאר גדרה של תערובת זו בשני אופנים11:
א) גדר תערובת יבש ביבש אכן שונה מגדר תערובת לח בלח, שאינה תערובת בהחפצא אלא רק מצד הגברא, שבידיעת האדם יש תערובת של איסור בהיתר, אבל גם זה מספיק לבטל האיסור.
ב) גם תערובת יבש ביבש היא בהחפצא, כי גדר "תערובת" הוא זה שאי אפשר להכיר בין ההיתר והאיסור.
וזהו טעם פלוגתת ר"א (שאוסר) ור"י ור"ע:
ר"א ס"ל שגם גדר תערובת יבש יבש צ"ל בהחפצא, ולכן ס"ל שאין הלבנות יכולות להעלות את השחורות (וכן להיפך), שאין כאן תערובת במציאות, וכנ"ל בלשון התוספות שאי אפשר שיתערבו כי לעולם ניכרות בפ"ע.
משא"כ ר"י ור"ע ס"ל דתערובת יבש ביבש מספיק גם כשהוא רק מצד הגברא, בידיעת האדם (שאינו ידוע12 היכן האיסור). וזהו גם טעמו של ר"ע דס"ל ד"כשאינו ידוע מה נפלה מעלות זו את זו" — מחמת תערובה בידיעת האדם, ובנדו"ד בידיעתו הם מעורבין בכל המאה.
ועפ"ז יש לבאר גם טעמו של ר"י דס"ל שכולן מצטרפין לבטלה לפי "שאם הי' רוצה הי' דורסן ומערבן הכל ביחד" (אף שלא דרסן ועירבן): הדריסה בתאנים היא (לא רק בגדר "אם הי' רוצה" סתם, אלא זוהי) דרך הכל לדרוס התאנים13; וכיון שתערובת דיבש ביבש הוא
הערות
- 9. ד"ה והתחתונות — זבחים עג, א (בדברי ר"א).
- 10. ראה במשנה ראשונה למשנה תרומות פ"ד שם, מ"ש לבאר מחלוקת התנאים שם. ובכמה מפרשי המשנה והירושלמי שם.
- 11. להעיר מב' הדיעות בגדר ביטול ברוב, אי משום דאזלינן בתר רוב ותולין בכל א' שהוא מן הרוב (ההיתר), או שהאיסור מתבטל ונהפך להיות היתר — ראה אנציקלופדי' תלמודית ע' בטול ברוב בתחלתו. וש"נ.
- 12. לא רק להאדם, אלא לכל בני אדם, וגם א"א לברר. ולהעיר משו"ע יו"ד סצ"ח ס"ג. ט"ז שם סק"ו. ואכ"מ.
- 13. ראה משנה ראשונה למשניות שם מ"ח סד"ה ר"י, שתירץ כן קושיית התוי"ט על הרע"ב הא אין מבטלין איסור לכתחילה. וראה תוס' אנשי שם שם בסופו. וברידב"ז לירושלמי תרומות שם ה"ז מפרש בר"ש ורע"ב "וכיון שבידו לעשות כן ע"כ עולה" (אלא שביאורו הוא באו"א מהמבואר בפנים).
זבחים ע״ג א - הטקסט מספריא
כׇּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִנְיָן – אֲפִילּוּ בִּדְרַבָּנַן לָא בָּטֵיל, וְכׇל שֶׁכֵּן בִּדְאוֹרָיְיתָא.
דְּתַנְיָא: לִיטְרָא קְצִיעוֹת שֶׁדְּרָסָהּ עַל פִּי עִיגּוּל, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ עִיגּוּל דְּרָסָהּ; עַל פִּי חָבִית, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ חָבִית דְּרָסָהּ; עַל פִּי כַּוֶּורֶת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ כַּוֶּורֶת דְּרָסָהּ –
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: רוֹאִין אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת כְּאִילּוּ הֵן פְּרוּדוֹת, וְהַתַּחְתּוֹנוֹת מַעֲלוֹת אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אִם יֵשׁ מֵאָה פּוּמִּין – יַעֲלוּ, וְאִם לָאו – הַפּוּמִּין אֲסוּרִין וְהַשּׁוּלַיִם מוּתָּרִין.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם יֵשׁ שָׁם מֵאָה פּוּמִּין – יַעֲלוּ, וְאִם לָאו – הַפּוּמִּין אֲסוּרִין וְכוּ׳.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֲפִילּוּ יֵשׁ שָׁם שְׁלֹשָׁה מֵאוֹת פּוּמִּין – לֹא יַעֲלוּ.
דְּרָסָהּ בְּעִיגּוּל, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מְקוֹם בְּעִיגּוּל דְּרָסָהּ – אוֹ לִצְפוֹנָהּ אוֹ לִדְרוֹמָהּ, דִּבְרֵי הַכֹּל יַעֲלוּ.
רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, בַּעֲלֵי חַיִּים חֲשִׁיבִי וְלָא בָּטְלִי.
וְנִמְשׁוֹךְ וְנַקְרֵב חַד מִינַּיְיהוּ, וְנֵימָא: כֹּל דְּפָרֵישׁ – מֵרוּבָּא פָּרֵישׁ! נִמְשׁוֹךְ?! הָוֵה לֵיהּ קָבוּעַ,
Any item that is counted, even if it is prohibited by rabbinic law, e.g., teruma of fruit, cannot be nullified, and all the more so items prohibited by Torah law, such as animals that are disqualified for the altar, as in the mishna.
This is as it is taught in a baraita (Tosefta, Terumot 5:11): The baraita discusses three cases, all of which relate to the tithing of figs, which is an obligation by rabbinic law. The first is the case of a litra of untithed dried figs that were pressed in different vessels and shaped into circles, that one placed into a barrel containing tithed figs, and during the process of producing a circle he pressed the figs onto the opening of one of the circular vessels in which the circles are formed, and he does not know into which circular vessel he pressed it. The second is the case in which he recalls that he pressed it on the opening of a barrel containing tithed figs, but he does not know into which barrel he pressed it. The third case is that he recalls that he pressed it on the opening of a straw receptacle containing tithed figs, but he does not know into which receptacle he pressed it. In all of these cases, there is a dispute between Rabbi Meir and Rabbi Yehuda as to the details of a dispute between Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua.
Rabbi Meir says that Rabbi Eliezer says: One views the upper layers of possibly untithed dried figs as though they are separate pieces, rather than one unit. And the lower ones, which were there beforehand and have certainly been tithed, nullify the upper ones, as there are enough circles of figs to nullify the upper layer. One does not need to tithe the figs at the top of any of the containers.
Rabbi Meir continues: By contrast, Rabbi Yehoshua says: If there are one hundred openings of containers present there, the untithed litra of figs on the opening of one of the containers is nullified in a ratio of one part of untithed figs to one hundred parts of similar, tithed figs. But if not, all of the layers of figs at the openings of the containers are prohibited, i.e., viewed as untithed, as one of them certainly contains an untithed litra that has not been nullified. And the figs on the insides of the vessels are permitted, as the untithed figs certainly did not reach there. This is Rabbi Meir’s version of the dispute.
The baraita continues: Rabbi Yehuda says that Rabbi Eliezer says: If there are one hundred openings of containers with tithed figs present there, in addition to the untithed figs, it is nullified in the one hundred. But if not, all of the layers of figs at the openings of the containers are prohibited, i.e., viewed as untithed, as one of them certainly contains an untithed litra that has not been nullified. And the figs on the insides of the vessels are permitted, as the untithed figs certainly did not reach there.
Rabbi Yehuda continues his statement: By contrast, Rabbi Yehoshua says: Even if there are three hundred openings present there, the layer at the top of the container is not nullified. This litra cannot be nullified in any manner, as Rabbi Yehoshua maintains that even an item occasionally sold by unit, such as a circle of dried figs, can never be nullified.
Rabbi Yehuda continues: But if one pressed the litra of dried figs into a circular vessel along with other dried figs, but does not know onto which place, i.e., which side, of the circular vessel he pressed it, whether, e.g., to its northern side or to its southern side, in this case, as the prohibited litra is not located in a defined place and it cannot be distinguished from the others, it is not considered an item of significance, and everyone agrees that it is nullified. Accordingly, the ruling of the mishna that animals that are disqualified from being sacrificed are not nullified is in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua as stated by Rabbi Eliezer, that an item occasionally sold by unit is not nullified. Rabbi Yoḥanan’s statement, that only an item whose manner is exclusively to be counted is significant and cannot be nullified, is in accordance with the opinion of Rabbi Meir.
Rav Ashi says: You may even say that the mishna is in accordance with the opinion of the Rabbis, i.e., Rabbi Meir, who maintains that an item that is not always counted is nullified in a majority. The reason is that living creatures are significant, and therefore they are not nullified.
§ The Gemara raises a difficulty with the ruling of the mishna that all of the animals are prohibited. And let us draw out and sacrifice one animal from the mixture, and say, i.e., apply the principle: Any item that separates from a group is assumed to have separated from the majority. Accordingly, the animal that was sacrificed is presumed to be fit. One can continue in this manner until only two animals from the mixture remain. The Gemara questions this suggestion: Should we draw out an animal from the mixture? But this is the removal of an item from its fixed place,
משנה תרומות ד׳ - הטקסט מספריא
המפריש מקצת תרומה ומעשרות מוציא ממנו תרומה עליו אבל לא למקום אחר. ר' מאיר אומר אף מוציא הוא ממקום אחר תרומה ומעשרות:
מי שהיו פירותיו במגורה. ונתן סאה לבן לוי. וסאה לעני. מפריש עד שמונה סאין ואוכלן דברי ר' מאיר וחכמים אומרים אינו מפריש אלא לפי חשבון:
שיעור תרומה עין יפה אחת מארבעים. בית שמאי אומרים משלשים. והבינונית מחמשים. והרעה מששים. תרם ועלה בידו אחד מששים תרומה ואינו צריך לתרום חזר והוסיף חייב במעשרות. עלה בידו מששים ואחד. תרומה. ויחזור ויתרום כמות שהוא למוד. במדה ובמשקל ובמנין. ר' יהודה אומר אף שלא מן המוקף:
האומר לשלוחו צא ותרום. תורם כדעתו של בעל הבית. אם אינו יודע דעתו של בעל הבית. תורם כבינונית אחת מחמשים. פיחת עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה. אם נתכוין להוסיף אפילו אחת. אין תרומתו תרומה:
המרבה בתרומה. רבי אליעזר אומר אחד מעשרה כתרומת מעשר. יתר מכאן יעשנה תרומת מעשר למקום אחר. רבי ישמעאל אומר מחצה חולין ומחצה תרומה. רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים עד שישייר שם חולין:
בשלשה פרקים משערים את הכלכלה. בבכורות ובסיפות. ובאמצע הקיץ. המונה משובח. והמודד משובח ממנו. והשוקל משובח משלשתן:
רבי אליעזר אומר תרומה עולה באחד ומאה. רבי יהושע אומר במאה ועוד. ועוד זה אין לו שיעור. רבי יוסי בן משולם אומר ועוד קב למאה סאה שתות למדמע:
רבי יהושע אומר תאנים שחורות מעלות את הלבנות. לבנות מעלות את השחורות. עגולי דבלה הגדולים מעלים את הקטנים והקטנים מעלין את הגדולים. העגולים מעלין את המלבנים והמלבנים מעלין את העגולים. רבי אליעזר אוסר. ורבי עקיבא אומר בידוע מה נפלה. אין מעלות זו את זו. וכשאינו ידוע מה נפלה. מעלות זו את זו:
כיצד חמשים תאנים שחורות. וחמשים לבנות. נפלה שחורה שחורות אסורות. והלבנות מותרות. נפלה לבנה לבנות אסורות. ושחורות מותרות. בשאינו ידוע מה נפלה מעלות זו את זו. בזו ר' אליעזר מחמיר. ורבי יהושע מקל:
ובזו רבי אליעזר מקל. ורבי יהושע מחמיר. בדורס ליטרא קציעות על פי הכד. ואינו יודע איזוהי רבי אליעזר אומר רואין אותן כאילו הם פרודות. והתחתונות מעלות את העליונות. רבי יהושע אומר לא תעלה. עד שיהיו שם מאה כדים:
סאה תרומה שנפלה על פי מגורה וקפאה. רבי אליעזר אומר אם יש בקפוי מאה סאה תעלה באחד ומאה. ורבי יהושע אומר לא תעלה. סאה תרומה שנפלה על פי מגורה. יקפיאנה. ואם כן למה אמרו תרומה עולה באחד ומאה. אם אינו ידוע אם בלולות הן. או לאין נפלה:
שתי קופות ושתי מגורות. שנפלה סאה תרומה לתוך אחת מהם. ואין ידוע לאיזו מהן נפלה. מעלות זו את זו. רבי שמעון אומר אפילו הם בשתי עיירות מעלות זו את זו:
אמר רבי יוסי מעשה בא לפני רבי עקיבא בחמשים אגודות של ירק שנפלה אחת מהם לתוכן חציה תרומה ואמרתי לפניו תעלה. לא שהתרומה תעלה בחמשים ואחד. אלא שהיו שם מאה ושני חציים:
שולחן ערוך, יורה דעה צ״ח:ג׳ - הטקסט מספריא
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁנִּשְׁפַּךְ. אֲבָל אִסוּר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּהֶתֵּר, וְהוּא לְפָנֵינוּ, וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד עַל שִׁעוּרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֵאִסוּרִים שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, אָסוּר.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- ס - שנת תש"ל - חלק שלישי ‹ שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל לקו"ש חל"ח ע' 61
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ה י"ט כסלו שיחה א מאותו ספר זבחים עג, ב
- לקוטי שיחות כרך יח במדבר-ב' סיון שיחה א מאותו ספר זבחים עג, א
- לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ב מאותו ספר זבחים עג, ב
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ב זבחים עג, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י זבחים עג, ב
- תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ערב חנוכה, ה'תשי"ט זבחים עג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח א זבחים עג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח זבחים עג, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח זבחים עג, ב
- תורת מנחם ש"פ עקב, י"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט זבחים עג, ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב זבחים עג, ב