ג
ג אף על פי שעצים שנשרו מן האילן ביום טוב אסור להסיקןטו ביום טוב כמו שנתבאר בסי' תק"אטז מכל מקום אם נפלו לתוך התנוריז או שהניחם שם <(ב)> נכרי שלא מדעת הישראל אם יש בתנור עצים אחרים של היתריח אף על פי שעצי האיסור הם הרבה מהם מותר להוסיף ולהניח עוד עצים של היתר בתוך התנור כדי לבטל עצי האיסור ברוביט עצי היתר ואח"כ מסיקן רק שיזהר מליגע בעצי האיסור קודם שיבטל ברובכ.
ואף על פי שאסור לבטל איסור בידים וגם הוא דבר שיש לו מתיריןכא שהרי לאחר יום טוב הן מותרים בלא ביטולכב וכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף אינו בטלכג מכל מקום כיון שאיסורן אינו אלא מדברי סופריםכד <(ג)> וגםכה אינו נהנה מהם עד אחר שנשרפוכו שאז אופה את הפתכז ואז אין האיסור בעיןכח לכך הקילו חכמים לבטלןכט אע"פ שהוא דבר שיש לו מתירין.
ומכל מקום מותר ליהנות מהן אפילו בשעת ביעורן כגון לבשל קדרה כנגדן אע"פ שעדיין האיסור הוא בעיןל מכל מקום כיון שבישול התבשיל אינו עיקר הנאתו אלא אכילתו היא עיקר הנאתולא ובשעת אכילתו אינו נהנה אלא מחום האשלב של איסור שבתבשיל וחום זה שבתבשיל הוא מופרד ומובדל כבר מן גוף האש של איסור הרי אינו נהנה כלל מגוף האיסור שהוא בעין:
הערות
- טו. טור ושו"ע ס"ב.
- טז. סעיף י.
- יז. רב מתנה ב גמרא ד, ב. טור ושו"ע שם.
- יח. ר"ן (ב, סוע"א) בשם איכא מ"ד. מ"א סק"א. שו"ע יו"ד סי' צט ס"ו.
- יט. אפילו אינו חד בתרי (ש"ך יו"ד סי' קט ס"ק ו). וכדלעיל סי' תמב סי"ד וש"נ.
- כ. גמרא שם (והא קא מהפך באיסורא). טור ושו"ע שם. וראה קו"א ס"ק ג, שאחרי הביטול ברוב יכול ליגע, אף לפני שנשרף.
- כא. גמרא שם. ט"ז ס"ק ב (אע"ג דאין מבטלין איסור לכתחלה). מ"א ס"ק ג (אע"ג שדבר שיש לו מתירין אינו בטל).
- כב. ואם יש להם היתר רק ע"י ביטול, ראה לעיל סי' תמז סי"ח (במוסגר).
- כג. גמרא ג, ב. וראה גם לעיל סי' תמה ס"ח.
- כד. גמרא ד, ב (לענין אין מבטלין איסור לכתחלה). טור ויש"ש פ"א סי' ז (אף לענין דבר שיש לו מתירין שלא התירו אלא באיסור דרבנן, וכדלקמן ס"ו). ט"ז סק"ב.
- כה. רא"ש פ"א סי' ב (שאף לענין אין מבטלין איסור לכתחלה לא התירו אלא כשנשרף כו'). טור סי' תרעז בשם מהר"ם מרוטנבורג. שו"ע שם ס"ד בשם יש מי שאומר (שבלעדי טעם הב' אסור). טור ורמ"א יו"ד סי' צט ס"ו. ש"ך שם ס"ק יז וס"ק יט. לבוש ס"ב. וראה גם קו"א ס"ק ב-ג.
- כו. גמרא שם (הכא מקלי קלי איסורא). טור סי' תרעז בשם מהר"ם מרוטנבורג (שאין נהנה מהן עד אחר ביעורן; משא"כ בנר). לבוש שם. ט"ז סק"ב, וביו"ד סי' צט ס"ק יב.
- כז. מ"א ס"ק ג.
- כח. רש"י סוכה מ, א ד"ה יצאו, וב"ק קא, ב ד"ה יצאו (משנעשו גחלים אופין בהן). ט"ז שם.
- כט. אף כשהוא עדיין בעין (ואח"כ אף לטלטלן). ונתבאר בקו"א ס"ק ג.
- ל. אף שלענין איסורי הנאה קיי"ל (יו"ד סי' קמב ס"ד. וראה גם לעיל סי' תמה ס"ט-י) שאם בישל ואבוקה כנגדו נחשב האיסור בעין ואסור בהנאה (כרבי פסחים כז, סע"א). מ"מ לומדים דין מקלי קלי מדין שביעית שמותר כשהנאתן אחר ביעורן. ונתבאר בקו"א ס"ק ד.
- לא. ריטב"א פ"ג דסוכה מ, א ד"ה ופרקינן (שלכן נקרא הנאתן אחר ביעורן).
- לב. מ"א שם (להתיר מטעם זה אף להתחמם כנגדן; אלא שאח"כ מסיק להתיר להתחמם מהטעם דלקמן ס"ד).
שולחן ערוך, יורה דעה צ״ט:ו׳ - הטקסט מספריא
אִסוּר שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, אֵין מְעָרְבִין אוֹתוֹ בְּיָדַיִם כְּדֵי לְבַטְּלוֹ. וְאִם עָשָׂה כֵן, בְּמֵזִיד, אָסוּר. אֲבָל אִם נָפַל מֵעַצְמוֹ, וְאֵין בַּהֶתֵּר כְּדֵי לְבַטְּלוֹ, מַרְבֶּה עָלָיו וּמְבַטְּלוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין לְבַטֵּל אִסּוּר דְּרַבָּנָן אוֹ לְהוֹסִיף עָלָיו, כְּמוֹ בְּאִסּוּר דְּאוֹרַיְיתָא. וְכֵן נוֹהֲגִין, וְאֵין לְשַׁנּוֹת. (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ וּבת"ה סִימָן צ"ד וּבְהַגָּהַת ש"ד וּרא"ה בב"ה ור"ן וּמָרְדְּכַי וַאֲגֻדָּה פ"ק דְּבֵיצָה). אִסּוּר שֶׁנִּתְבַּטֵּל, כְּגוֹן שֶׁהָיָה ס' כְּנֶגְדּוֹ, וְנִתּוֹסֵף בּוֹ אַחַר כָּךְ מִן הָאִסּוּר הָרִאשׁוֹן, חוֹזֵר וְנֵעוֹר וְנֶאֱסָר, לָא שְׁנָא מִין בְּמִינוֹ לָא שְׁנָא מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, לָא שְׁנָא יָבֵשׁ לָא שְׁנָא לַח, לָא שְׁנָא נוֹדַע בֵּינְתַיִם אוֹ לֹא נוֹדַע בֵּינְתַיִם. (הַגָּהוֹת ש"ד סִימָן נ"ט). כַּזַּיִת חָלָב שֶׁנָּפַל לַמַּיִם וְנִתְבַּטֵּל בְּס', וְאַחַר כָּךְ נָפַל מִן הַמַּיִם לִקְדֵרָה שֶׁל בָּשָׂר, מֻתָּר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּבָּשָׂר ס' נֶגֶד הֶחָלָב, שֶׁהֲרֵי נִתְבַּטֵּל בַּמַּיִם (בְּאָרֹךְ). וְכָל כַּיּוֹצֵא בְּזֶה.
בבא קמא ק״א ב - הטקסט מספריא
רָבָא רָמֵי, תְּנַן: בֶּגֶד שֶׁצְּבָעוֹ בִּקְלִיפֵּי עׇרְלָה – יִדָּלֵק; אַלְמָא חֲזוּתָא מִילְּתָא הִיא. וּרְמִינְהִי: רְבִיעִית דָּם שֶׁנִּבְלְעָה בַּבַּיִת – הַבַּיִת טָמֵא. וְאָמְרִי לַהּ: הַבַּיִת טָהוֹר. וְלָא פְּלִיגִי, הָא בְּכֵלִים דַּהֲווֹ מֵעִיקָּרָא, הָא בְּכֵלִים דַּאֲתוֹ לְבַסּוֹף.
נִבְלְעָה בִּכְסוּת – רוֹאִין; אִם מִתְכַּבֶּסֶת הַכְּסוּת וְיוֹצָא מִמֶּנָּה רְבִיעִית דָּם – טְמֵאָה, וְאִם לָאו – טְהוֹרָה!
אָמַר רַב כָּהֲנָא: מִקּוּלֵּי רְבִיעִיּוֹת שָׁנוּ כָּאן; בְּדַם תְּבוּסָה דְּרַבָּנַן.
רָבָא רָמֵי, תְּנַן: מִמִּין הַצּוֹבְעִין – סְפִיחֵי סְטִיס וְקוֹצָה, יֵשׁ לָהֶן שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית, יֵשׁ לָהֶן בִּיעוּר וְלִדְמֵיהֶן בִּיעוּר. אַלְמָא עֵצִים יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם קְדוּשַּׁת שְׁבִיעִית.
וּרְמִינְהִי: עֲלֵי קָנִים וַעֲלֵי גְפָנִים שֶׁגִּיבְּבָן בְּחֵבֶא עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, לִקְּטָן לַאֲכִילָה – יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם קְדוּשַּׁת שְׁבִיעִית, לְעֵצִים – אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם קְדוּשַּׁת שְׁבִיעִית!
וּמְשַׁנֵּי, אָמַר קְרָא: ״לְאׇכְלָה״ – בְּמִי שֶׁהֲנָאָתוֹ וּבִיעוּרוֹ שָׁוִין, יָצְאוּ עֵצִים שֶׁהֲנָאָתָן אַחַר בִּיעוּרָן.
וְהָא אִיכָּא עֵצִים דְּמִשְׁחָן, דַּהֲנָאָתָן וּבִיעוּרָן שָׁוִין!
אָמַר רָבָא:
The Gemara states that Rava raises a contradiction: We learned in a mishna (Orla 3:1): A garment that one dyed with dye extracted from peels of orla must be burned. Apparently, the change in appearance precipitated by the orla peels is considered a significant matter, and the dye retains its status as orla. And raise a contradiction from another mishna (Oholot 3:2): With regard to a quarter-log of blood from a corpse that was absorbed in the floor of a house, every vessel in the house is ritually impure by virtue of being under the same roof as the blood. And some say that any vessel in the house is ritually pure. And these two statements do not disagree, as this first statement was in reference to vessels that were in the house at the outset, before the blood was absorbed; and this second statement was in reference to vessels that came into the house at the end, after the blood had already been absorbed.
The mishna continues: If the blood was absorbed in a garment, it is examined, and if the garment is washed and a quarter-log of blood emerges from it, it is ritually impure, and the garment imparts ritual impurity to the vessels in the house as well. But if not, i.e., if less than a quarter-log of blood emerges, then it is pure, and it does not impart impurity. Apparently, only the blood that can be removed from the garment is considered blood, while the blood absorbed in the garment is insignificant. If this is the case, the change in appearance precipitated by the blood is not considered a significant matter, and the blood absorbed in the garment does not remain an independent substance.
The Gemara presents an answer. Rav Kahana said: A halakha from among the leniencies applied to the measurements of a quarter-log was taught here, as the mishna is written in reference to the blood of submission that is discharged from a body at the time of death, and such blood is ritually impure by rabbinic law, but in general, a change in appearance precipitated by blood is significant.
§ Having cited a contradiction raised by Rava, the Gemara proceeds to cite another. Rava raises another contradiction. We learned in a mishna (Shevi’it 7:1): Concerning plants from among the species that are used as dyes, for example the sefiḥin, i.e., produce that grew without being intentionally planted, of woad and safflower; they have sanctity of the Sabbatical Year and money exchanged for them has sanctity of the Sabbatical Year. Additionally, they are subject to the halakha of eradication, and money exchanged for them is subject to the halakha of eradication. Apparently, wood, a type of inedible growth, is subject to the sanctity of the Sabbatical Year despite the fact that it is not edible.
And raise a contradiction from a baraita: With regard to reed leaves and vine leaves that one piled for storage upon the field, if he gathered them for eating, they are subject to the sanctity of the Sabbatical Year; if he gathered them for use as wood, e.g., for kindling a fire, they are not subject to the sanctity of the Sabbatical Year. Apparently, wood or any other non-food product is not subject to the sanctity of the Sabbatical Year.
And Rava answers the contradiction, as the verse states: “And the Sabbath produce of the land shall be for food for you” (Leviticus 25:6), indicating that the sanctity of the Sabbatical Year takes effect only with regard to those items whose benefit and whose consumption coincide, as is the case with regard to food. Wood is excluded, as its benefit follows its consumption. The primary purpose of kindling wood is not accomplished with the burning of the wood; rather, it is with the charcoal that heats the oven. Therefore, wood is not subject to the sanctity of the Sabbatical Year.
The Gemara objects: But isn’t there wood that is used to provide heat, whose benefit coincides with its consumption, as one enjoys the warmth provided by the fire while the wood is burned?
Rava said:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקז דיני אפייה ביום טוב סוכה מ, א · ב"ק קא, ב · פסחים כז, סע"א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן שב והנה מאותו ספר סוכה מ, א · בבא קמא קא, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שב דיני ניקוי וקיפול הבגדים בשבת סוכה מ, א · בבא קמא קא, א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ד סימן תקז (ד) מאותו ספר ב"ק קא, ב · פסחים כז, רע"ב
- לקוטי שיחות כרך לב הוספות שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, תשמ"ו סוכה מ, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תקב דיני האש ביום טוב מאותו ספר סוכה מ, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקב דיני האש ביום טוב סוכה מ, א
- לקוטי שיחות כרך י לך לך שיחה ב ב"ק קא, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תקז דיני אפייה ביום טוב ד מאותו ספר ב"ק קא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רחצ דין נר הבדלה ב"ק קא, ב
- אגרות קודש כרך טז ו'כא פסחים כז, א
- שארית יהודה שו"ת יורה דעה סימן לח פסחים כז, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעז דיני אכילת האפיקומן פסחים כז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תפה דין מי שנשבע שלא לאכול מצה פסחים כז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תפט סדר תפלת ליל שני של פסח וספירת העומר פסחים כז, ב
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום צפון פסחים כז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שסג דיני מבוי ולחי פסחים כז, ב