שולחן ערוך בספריא
  1. א
    בְּכ"ה בְּכִסְלֵו מַתְחִילִין שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה וַאֲסוּרִים בְּהֶסְפֵּד וְתַעֲנִית, אֲבָל מֻתָּרִין בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה; וְנוֹהֲגוֹת הַנָּשִׁים שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּעוֹד שֶׁהַנֵּרוֹת דּוֹלְקוֹת, וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵין לְהָקֵל לָהֶם.
  2. ב
    רִבּוּי הַסְעֻדּוֹת שֶׁמַּרְבִּים בָּהֶם הֵם סְעֻדּוֹת הָרְשׁוּת, שֶׁלֹּא קְבָעוּם לְמִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ קְצָת מִצְוָה בְּרִבּוּי הַסְּעֻדּוֹת, מִשּׁוּם דִּבְאוֹתָן הַיָּמִים הָיָה חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ (מהר"א מִפְּרַאג). וְנוֹהֲגִין לוֹמַר זְמִירוֹת וּשְׁבָחוֹת בַּסְּעֻדּוֹת שֶׁמַּרְבִּים בָּהֶם, וְאָז הָוֵי סְעֻדַּת מִצְוָה (מִנְהָגִים). יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ לֶאֱכֹל גְּבִינָה בַּחֲנֻכָּה לְפִי שֶׁהַנֵּס נַעֲשָׂה בֶּחָלָב שֶׁהֶאֱכִילָה יְהוּדִית אֶת הָאוֹיֵב (כָּל בּוֹ וְרַ"ן).
  3. ג 1
    אֵין מַסְפִּידִין בָּהֶם אֶלָּא לְחָכָם בְּפָנָיו. הַגָּה: וְאֵין מִתְעַנִּין יוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָב אוֹ אֵם; וְתַעֲנִית חֲלוֹם בַּחֲנֻכָּה, עַיֵּן לְעֵיל סִימָן תקס"ח סָעִיף ה'; וּלְעִנְיַן צִדּוּק הַדִּין, עַיֵּן לְעֵיל בְּהִלְכוֹת רֹאשׁ חֹדֶשׁ סי' ת"כ בְּהַגָּה, וְע"ל סִימָן תרפ"ג.