אורח חיים סימן קנח

כְּשֶׁיָּבֹא לֶאֱכֹל פַּת שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו: הַמּוֹצִיא, יִטֹּל יָדָיו אֲפִלּוּ אֵינוֹ יוֹדֵעַ לָהֶם שׁוּם טֻמְאָה, וִיבָרֵךְ: עַל נְטִילַת יָדָיִם. אֲבָל לְפַת שֶׁאֵין מְבָרְכִין עָלָיו הַמּוֹצִיא, כְּגוֹן לַחְמָנִיּוֹת (פִּי' סטורט"י בְּלַעַ"ז) דַּקּוֹת, אוֹ פַּת הַבָּאָה בְּכִסְנִין (פי' פַּת עֲשׂוּיָה עִם צוקארו וּשְׁקֵדִים וֶאֱגוֹזִים), וְאֵינוֹ קוֹבֵעַ סְעוּדָתוֹ עֲלֵיהֶם, אֵין צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם.

אִם אוֹכֵל פָּחוֹת מִכַּזַּיִת, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵין צָרִיךְ נְטִילָה.

אִם אוֹכֵל דָּבָר שֶׁטִּבּוּלוֹ בְּאֶחָד מִשִּׁבְעָה מַשְׁקִין שֶׁסִימָנָם: יָ"ד שָׁחַ "ט דָּ"ם דְּהַיְנוּ: יַיִן, דְּבַשׁ, שֶׁמֶן, חָלָב, טַל, דָּם, מַיִם וְלֹא נִתְנַגֵּב, וַאֲפִלּוּ אֵין יָדָיו נוֹגְעוֹת בִּמְקוֹם הַמַּשְׁקֶה, צָרִיךְ נְטִילָה בְּלֹא בְּרָכָה. וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ מְטַבֵּל רַק רֹאשׁ הַיֶּרֶק אוֹ הַפְּרִי, אֲפִלּוּ הָכֵי יִטֹּל בְּלֹא בְּרָכָה (בֵּית יוֹסֵף).

הַנּוֹטֵל יָדָיו לְפֵרוֹת, הֲרֵי זֶה מִגַּסֵי הָרוּחַ. הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁנּוֹטְלָן בְּתוֹרַת חִיּוּב, אֲבָל אִם נוֹטְלָן מִשּׁוּם נְקִיּוּת, שֶׁלֹּא הָיוּ יָדָיו נְקִיּוֹת, מֻתָּר (הַגָּהַת סְמַ"ק). וּבְשַׂר צְלִי, יֵשׁ מִי שֶׁנִּרְאֶה מִדְּבָרָיו אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹהַל טוֹפֵחַ עָלָיו, דִּינוֹ כְּפֵרוֹת; וְתַבְשִׁיל מְחָטִים, וְהֵם נְגוּבִים, דִּינוֹ כְּפֵרוֹת.

הַשּׁוֹתֶה אֵין צָרִיךְ לִטֹּל אֲפִלּוּ יָדוֹ אַחַת. וְע"ל סי' ק"ע.

נָטַל יָדָיו לְדָבָר שֶׁטִּבּוּלוֹ בְּמַשְׁקֶה, וְאַחַר כָּךְ רוֹצֶה לֶאֱכֹל לֶחֶם, יֵשׁ מִי שֶׁנִּרְאֶה מִדְּבָרָיו שֶׁאֵין אוֹתָהּ נְטִילָה עוֹלָה לוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם נָטַל יָדָיו שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ, וְאָכַל. הַגָּה: וְאִם לֹא הֵסִיחַ דַּעְתּוֹ, יִטֹּל בְּלֹא בְּרָכָה (דִּבְרֵי עַצְמוֹ) אִם נָגַע בַּאֲכִילָתוֹ בִּמְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפוֹת בְּגוּפוֹ, יַחֲזֹר וְיִטֹּל יָדָיו. (תְּשׁוּבַת רַשְׁבָּ"א סִימָן קצ"ב וְקצ"ג), וְעַיִּןִ לְקַמָּן סִימָן קס"ד (כָּפוּל לְקַמָּן, וְשָׁם נִתְבָּאֵר דְּצָרִיךְ גַּם כֵּן לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ).

מִי שֶׁהָיָה בַּמִּדְבָּר אוֹ בִּמְקוֹם סַכָּנָה וְאֵין לוֹ מַיִם, פָּטוּר מִנְּטִילַת יָדַיִם.

צָרִיךְ לִזָּהֵר בִּנְטִילַת יָדַיִם, שֶׁכָּל הַמְזַלְזֵל בִּנְטִילַת יָדַיִם חַיָּב נִדּוּי, וּבָא לִידֵי עֲנִיּוּת, וְנֶעֱקָר מִן הָעוֹלָם.

אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁעוּרָם בִּרְבִיעִית, (פֵּרוּשׁ רְבִיעִית הַלֹּג, דְּהַיְנוּ שִׁעוּר בֵּיצָה וָחֵצִי), יוֹסִיף לִטֹּל בְּשֶׁפַע, דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: אֲנָא מְשַׁאי מְלֹא חָפְנַי מַיָּא, וְיַהֲבֵי לִי מְלֹא חָפְנַי טִיבוּתָא.

מְבָרֵךְ קֹדֶם נְטִילָה, שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּתָן; וְנָהֲגוּ שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ עַד אַחַר נְטִילָה, מִשּׁוּם דִּפְעָמִים שֶׁאֵין יָדָיו נְקִיּוֹת, וּמִפְּנֵי כָּךְ מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם אַחַר שֶׁשִּׁפְשֵׁף יָדָיו, שֶׁכְּבָר יָדָיו נְקִיּוֹת קֹדֶם שֶׁיָּטִיל עֲלֵיהֶם מַיִם שְׁנִיִּים. הַגָּה: גַּם יָכוֹל לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם קֹדֶם נִגּוּב, שֶׁגַּם הַנִּגּוּב מִן הַמִּצְוָה, וּמִקְרֵי עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּתָן (טוּר וְתוס' וְרֹא"שׁ פֶּרֶק קַמָּא דִּפְסָחִים הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי פ"ק); וְאִם שָׁכַח לְבָרֵךְ עַד אַחַר נִגּוּב, מְבָרֵךְ אַחַר כָּךְ.

וִינַגְּבֵם הֵיטֵב קֹדֶם שֶׁיִּבְצַע, שֶׁהָאוֹכֵל בְּלִי נִגּוּב יָדַיִם כְּאִלּוּ אוֹכֵל לֶחֶם טָמֵא.

הַמַּטְבִּיל יָדָיו, יָכוֹל לֶאֱכֹל בְּלֹא נִגּוּב, וְהוּא הַדִּין לְנוֹטֵל יָדָיו בְּבַת אַחַת וְשׁוֹפֵךְ עֲלֵיהֶם רְבִיעִית מַיִם בְּבַת אַחַת, אוֹ שֶׁנָּטַל יָדוֹ אַחַת וְשָׁפַךְ עָלֶיהָ רְבִיעִית וְכֵן שָׁפַךְ עַל חֲבֶרְתָּהּ.