אורח חיים סימן קיז

אִם לֹא שָׁאַל מָטָר, וְנִזְכַּר קֹדֶם שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, וְשׁוֹאֵל בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. וְאִם הָיָה לוֹ תַּעֲנִית וְצָרִיךְ לוֹמַר עֲנֵנוּ, יֹאמַר הַשְּׁאֵלָה קֹדֶם עֲנֵנוּ (אַבּוּדַרְהַם), וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד אַחַר שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, אִם לֹא עָקַר רַגְלָיו, חוֹזֵר לְבִרְכַּת הַשָּׁנִים; וְאִם עָקַר רַגְלָיו, חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה; וְאִם הִשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ וְאֵינוֹ רָגִיל לוֹמַר תַּחֲנוּנִים אַחַר תְּפִלָּתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא עָקַר רַגְלָיו, כַּעֲקוּרִים דָּמִי; וְאִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁחָתַם שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל רְצֵה, נִרְאֶה שֶׁאוֹמֵר וְתֵן טַל וּמָטָר, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר רְצֵה.