שולחן ערוך בספריא
  1. א
    הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ, חוֹתֵם בָּהּ מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט; וּמֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים חוֹתֵם הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט. הַגָּה: מִיהוּ אִם אָמַר מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר, וְלֹא אָמְרוּ שֶׁיַּחֲזֹר אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁכָּל הַשָּׁנָה אוֹמְרִים הָאֵל אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט (הר"י ספ"ק דִּבְרָכוֹת וְטוּר וְהַגָּהוֹת מִנְהָגִים), (וְע"ל סִימָן תקפ"ב).