שיוך לסימן
אגרות קודש כרך כג ח'תתקסה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
שמו"ר פי"ד, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא בא שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
2 שמו"ר פי"ד, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג ויגש שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
3 רש"י שמות י, כב. וראה שמו"ר פי"ד, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח בהעלותך שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
58 וגם בענין יצי"מ (השייך לפסח – ראה לעיל שוה"ג להערה 19 שכללות החג דיצי"מ נקרא ע"ש הפסח – חג הפסח) מצינו כן, שאותם הרשעים שלא היו רוצים לצאת ממצרים, מתו בשלשת ימי אפלה (שמו"ר פי"ד, ג. רש"י שמות י, כב) – אף ששאר הרשעים, ואפילו עובדי ע"ז (ראה ילקוט ראובני שמות יד, כז. זח"ב קע, ב. תנחומא תשא יד) יצאו ממצרים (והרי הרצון לא לצאת ממצרים אינו בערך כלל לחטא ע"ז) – כי הרצון לא לצאת ממצרים הוא בענין זה עצמו ואין קטיגור נעשה סניגור.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
5 וגם בַעִנין יצימ (השייך לפסח -- ראה להלן הערה 7) מצינו כן, שאותם הרשעים שלא היו רוצים לצאת ממצרים, מתו בשלשת ימי אפלה (שמו"ר פי"ד, ג. רשיי שמות יו"ד, כב) -- אף ששאר הרשעים, ואפילו עובדי ע"ז (ראה ילקוט ראובני שמות יד, כז. זח"ב קע, ב. תנחומא תשא יד) יצאו ממצרים (והרי הרצון לא לצאת ממצרים אינו בערך כלל לחטא ע"ז) -- כי הרצון לא לצאת ממצרים הוא בענין זה גופא ואין קטיגור נעשה > סניגור,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז חג הפסח שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
59 שמו"ר פי"ד, ג. תנחומא וארא יד. פרש"י בא י, כב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא שמות שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
26 ראה שמו"ר פי"ד, ג (תנחומא בא ג. פרש"י בא י, כב) – שזה היה אחד מהטעמים של מכת חושך "שחיפשו ישראל וראו את כליהם כו'". ולהעיר, החידוש הכי גדול שבמדרש לקח טוב (בא י, כג. יא, ב) שבשלשת ימי האפילה (לא רק חפשו וראו, אלא) לקחו בפעול את כל אשר להם. ע"ש!
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
7 בא י, כג. והאור ביטל והאיר גם בהוימש חושך (שמו"ר פי"ד, ג. פרש"י עה"ת בא י, כב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בהר שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
35 בא (יב, כו־כז) – בהתשובה להבן רשע, שמזה מובן שע"י התשובה אליו ("אשר פסח גו'") משתתף הוא ב"זבח פסח". ומה שפרש"י להלן שם (יג, ח) "תשובה לבן רשע לומר עשה ה' לי .. שאילו היית שם לא היית כדאי ליגאל" – הו"ע נוסף (ודלא כמ"ש במשכיל לדוד שם). ועפ"ז יש לבאר הטעם (ויתורץ) שנקט רש"י (שם) הלשון "לא היית כדאי ליגאל" (ע"ד ל' הירושלמי שם "ראוי להגאל") – ולא כלשון המכילתא (והגש"פ) "לא היית נגאל" – כי רק הרשעים שלא רצו לצאת ממצרים מתו בשלשת ימי אפילה (פרש"י בא י, כב. שמו"ר פי"ד, ג. תנחומא וארא יד. ונת' בלקו"ש חי"א ע' 3 ואילך) ולא נגאלו ממצרים. אבל זה שהבן רשע "הוציא את עצמו מן הכלל" בנוגע לק"פ (מצה ומרור), אבל מודה הוא בשייכותו ליצי"מ – אינו מוציאו מיצי"מ, שלכן המענה אליו (דאילו הי' שם הי' נגאל (כמו שאר הרשעים בענינים אחרים (לא – באי רצון לצאת ממצרים) שיצאו ממצרים), אלא ש)לא הי' כדאי ליגאל. ועצע"ק ל' רש"י "עשה ה' לי ולא לך".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
249 פרש"י בא יו"ד, כב. וראה שמו"ר פי"ד, ג. נתבאר בלקו"ש חל"א ע' 46 ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1442 שמו"ר פי"ד, ג. תנחומא וארא יד. פרש"י בא י, כב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
2077 ברכות נט, רע"א. וש"נ. וראה צפנת פענח – להרגצובי – הל' יבום פ"ד ה"כ.
וגם בענין יצי"מ (השייך לפסח – ראה להלן הערה 230) מצינו כן, שאותם הרשעים שלא היו רוצים לצאת ממצרים, מתו בשלשת ימי אפלה (שמו"ר פי"ד, ג. רש"י בא יו"ד, כב) – אף ששאר הרשעים, ואפילו עובדי ע"ז (ראה ילקוט ראובני בשלח יד, כז. זח"ב קע, ב. תנחומא תשא יד) יצאו ממצרים (והרי הרצון לא לצאת ממצרים אינו בערך כלל לחטא ע"ז) – כי הרצון לא לצאת ממצרים הוא בענין זה גופא ואין קטיגור נעשה סניגור*.
*) נתבאר בארוכה לעיל סי"ד . וש"נ ( המו"ל ) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
768 ראה שמו"ר פי"ד, ג. תנחומא וארא יד. פרש"י בא יו"ד, כב.
פתיחה בהקשר