להבין שרשי הדברים

שנזרישומי דברים ביאור על שבת שבתון הנ"ל

להבין שרשי הדברים הנ"ל¹, הנה מתחלה י"ל ענין נשמה שנתת בי² טהורה היא ששרשה מבחי' טהורה וירדה ונתלבשה בבי"ע שזהו מש"א בראת כו' וירידה זו לצורך עליה³ לעלות לבחי' קדש העליון כו'. וביאור הענין הנה טהרה וקדושה הוא בחי' או"כ דאצי' כי הכלים הם ג"כ בלי מה ובחי' אלקות ממש ואינם בחי' מהות חכמה וחסד כלל רק שהם מקור להשפיע חכמה וחסד, וזהו ענין שם חכים ומבין וחסד⁴ שנק' כן ע"ש שהם מקורים להשפיע חו"ב וחסד אבל אינם ממהות חכמה וחסד לא מני' ולא דוגמתו, אך גם כל זה הוא בבחי' הכלים אבל האורות אינם במציאות חכמה וחסד כלל כי אינם אפי' בבחי' מקור להשפיע השפעה מיוחדת בפרט רק בחי' א"ס ממש, ומה שנק' אור החכמה הוא מה שאור הא"ס מתצמצם להאציל מציאת החסד⁵, ואעפ"כ לא יתכן לקרותו בשם מקור למקור כי באמת האור לאו מכל אינון מדות כלל⁶ כי הוא בחי' א"ס ממש ומה שמאציל חכמה וחסד הוא שנחשלא בדרך השתלשלות רק בדרך צמצום ודילוג המהות, משא"כ הכלים דאצי' אעפ"י שאינם מהות נברא מ"מ הם מקור לנברא וההמשכה מן הכלים דאצי' לבי"ע הוא בדרך השתלשלות כו' [... ומה שמבואר במ"א שגם בי"ע נמשך מאצי' בבחי' יש מאין⁷ שלא בדרך השתלשלות היינו מהות עצם הנברא נמשך מן הכלים דאצי' בדילוג הערך כי אין ערוך בע"ג לבבע"ג, כי אעפ"י שהכלים דאצי' הם מקור להשפעה מיוחדת מ"מ יכול להשפיע בהשפעה פרטי' בלי שיעור כמו כלי החכמה אעפ"י שהוא מקור מיוחד לחכמה בלבד מ"מ יוכל להשפיע חכמה בלי שיעור ולכן המשכת עצם הנברא מבחי' הכלים דאצי' שהם בלתי מוגבלים הוא בדרך דילוג יש מאין, אבל כאן מדבר בבחי' השפעה פנימי' היינו מה שנמשך בחי' אצי' ממש בבי"ע כמובן מהמשלים שיתבארו והשפעה זאת דאצי' עצמו המאיר בבי"ע הוא נמשך בדרך השתלשלות מעצמות הכלים דאצי' כו' וד"ל].

ויובן ענין הריחוק ערך דכלים דאצי' לגבי השפע הנמשך מהם בבי"ע יובן ע"ד המבואר במ"א במה שא' אברהם ואנכי עפר ואפר⁸ שבחי' אהבת אברהם אוהבי⁹ אעפ"י שהוא למעלה מכל מיני סוג אהבה הנמצא אפי' בנשמות ומכש"כ במלאכים כי האבות הן המרכבה¹⁰ עד שהאיר בחי' אצי' ממש בנשמה שבגופו [כמבואר בביאור דואני נתתי¹¹ כו'] מ"מ אין ערך להארת האצי' שהאיר בגופו לגבי מקור ההארה זאת כמ"ש כלולה בבחי' החסד דאצי' כמו שאין ערך לאפר הנשאר אחר שריפת העץ לגבי מציאותו הרוחני כמ"ש כלול בעץ עצמו קודם שריפתו [שאז הי' מורכב עם ג' יסודות הרוחני' דאויר מים אש ולכן הי' הוא ג"כ רוחני בתכלית]. ועוד יובן משארז"ל אין לך עשב¹² מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה ואומר לו גדל שבוודאי אין ערך למתיקות התפוח לגבי מקור המתיקות כמו שהיא כלולה במזל הרוחני, כי אפי' המתיקות שבשכל שהוא ג"כ בבחי' גילוי טעם ועונג אינו בערך הטעם ומתיקות שבתפוח שהוא טעם גשמי ומכש"כ מקור המתיקות כמ"ש כלול במזל הרוחני שאינו בגדר גילוי טעם כלל, אך מ"מ הוא מקור לבחי' גילוי המתיקות שבתפוח גשמי, כן עד"ז הוא הבדלת הערך דבחי' הכלים דאצי' לגבי השפע הנמשך מהם בבי"ע הוא עכ"פ נרגש במציאות דבר מה [כמובן ממשל דאפר הנשאר שנגלה במציאות דבר מה וכן המתיקות שבתפוח אעפ"י שהוא טעם רוחני מ"מ הוא מציאות נרגש כו', משא"כ יסוד העפר הכלול בעץ לא נרגש מציאותו כלל וכן מקור המתיקות במזל הרוחני לא נרגש מציאותו כלל כו'], משא"כ הכלים דאצי' עצמם אינם מורגשים למציאות בפ"ע כלל רק כלולים בתכלית באא"ס השופע בהם שנטואעפ"כ הם מקור להשפיע בבי"ע ולכן נק' בשם טהרה ע"ש שאא"ס מאיר בהם בתוקף הבהירות ובלי צמצום והסתר כלל כו' כנ"ל בב' פי' דטהורה¹³ כו', אבל בחי' קדושה הוא בחי' האור בעצמו קודם שנמשך ונתלבש בהם בבחי' הכלים שהוא קדוש ומובדל לגמרי שאינו בגדר מקור ולא מקור למקור להשפעה מיוחדת בפרט כי הוא בחי' א"ס ממש רק ע"י צמצום שהוא בחי' דילוג הערך נמשך מן האור בחי' הכלי כנ"ל. ולכן נק' בשם קדושה כו' וד"ל.

ובזה יובן ענין נשמה שנתת בי טהורה כי עצמות הנשמה הוא בחי' אלקות הנמשך מן הכלים דאצי' או מפנימי' הכלים דבי"ע שהם בחי' אצי' שבבי"ע ולכן גם הנשמה היא בבחי' ביטול בתכלית והביטול שבה הוא בתכלית השלימות בלי צמצום והסתר כלל ולכן נק' ג"כ בשם טהורה כמו הכלים דאצי' שנק' בשם טהרה כו' [... וענין זה הוא בין בנשמות דאצי' הנמשכים מכלים דאצי' כמו נשמות האבות ובין בנשמות דבי"ע שהמשכתן הוא מפנימי' הכלים שהם בחי' אצי' שבבי"ע שזהו בחי' ל' כלים דמל' דאצי'¹⁴ הנעשים נשמה לבי"ע שהם בחי' אלקות ממש כמבואר בכהאריז"ל ועיין באגה"ק במאמר איהו וחיוהי¹⁵ כו' ולכן גם הנשמות הנמשכים מהם הם ג"כ בחי' חלק אלוה ממש וכמו נשמות השבטים שהם בחי' אצי' שבבי"ע¹⁶ כו', רק אעפ"כ יש הפרש בין הנשמות להכלים עצמן שהנשמות הן בבחי' ביטול בתכלית באא"ס השופע בהם דרך הכלים אבל לא בבחי' יחוד לכן אפי' הנשמות דאצי' אין בהם כח לברוא יש מאין משא"כ בחי' הכלים אפי' בחי' ל' כלים המתפשטים ממל' דאצי' בבחי' נשמה לבי"ע הם בבחי' יחוד בתכלית עם אא"ס השופע בהם, ולכן בכחם לברוא יש מאין. וההפרש בין בחי' ביטול לבחי' יחוד יובן לפע"ד ע"ד ההפרש שבין התכללות אותיות המחשבה באור וחיות כח השכל וכח המחשבה השופע בהם בבחי' מקיף ופנימי בדרך יחוד המקיף עם הפנימי כו' שזהו משל לבחי' ביטול והתכללות הנשמה באא"ס השופע בה שאינו אלא בחי' ביטול, ובין התכללות יסוד העפר בעץ קודם שריפתו והתכללות המתיקות במזל שזהו משל לבחי' ביטול הכלים באא"ס השופע בהם שנק' בשם יחוד כו' וד"ל. ..], ומש"א אתה בראת כו' היינו שירדה ונתלבשה בחיצוני' הכלים די"ס דבי"ע עד שנעשית בחי' בריאה יש מאין כמו המלאכים כו' [ואדרבה התלבשות הנשמה בבחי' חיצוני' יותר מן המלאכים כי המלאכים שרשם יחוד רוחני והנשמות הם בחי' יחוד גופני¹⁷ כו' וד"ל] וזהו ענין ירידת הנשמה משרשה בבחי' פנימי' הכלים דבי"ע שהוא בחי' אצי' שבבי"ע או בבחי' הכלים דאצי' וירדה ונתלבשה בחיצוני' הכלים דבי"ע וירדה ממדריגה למדריגה עד שנתלבשה בגוף החומרי כו' שזהו מש"א ואתה נפחת בי כו' וד"ל.

שסומעתה י"ל ענין העלי' שמחמת הירידה כו', ומתחילה י"ל דלפי הנ"ל דקדושה הוא באור וטהרה הוא בבחי' הכלים א"כ למה נא' טהרה בלוים¹⁸ וקדושה בכהנים¹⁹ דהלא גם הכהנים הם בבחי' קו הימין דנש"י ומבואר למעלה דשרש הנשמות הוא בבחי' הכלים ואיך נאמר בכהנים בחי' קדושה כו'. אך הענין יובן בהקדים ענין איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד²⁰ שיש הפרש בין יחוד אא"ס בחכמה שזהו בחי' איהו וחיוהי כי חיוהי נק' החכמה כמאמר והחכמה תחי'²¹ ובין יחוד אא"ס בבחי' הבינה שזהו בחי' איהו וגרמוהי כו', כי הנה הבינה נק' בחי' יש²² הגם שהוא בחי' בלי מה כנ"ל מ"מ להיותה מקור להשפעת העולמות דבי"ע לכן נק' בשם יש וכידוע דהתחלת שרש ומקור הנבראים הוא מבחי' בינה דאצי' כי אימא עילאה מקננא בכורסי'²³ שית סטרין²⁴ כו' ולכן אא"ס המתלבש בה הוא בא בבחי' צמצום בשביל התהוות מקור פרטי להשפעה מיוחדת בפרט [... כי כל העולמות אינם אלא פרט א' מעצמות המאציל כענין ויצא כברק²⁵ כו' וביו"ד נברא²⁶ כו'], משא"כ בחי' החכמה הגם שהיא ג"כ בחי' כלי מ"מ מאחר שהיא בחי' כח מ"ה²⁷ שהיא בחי' ביטול ונק' בחי' אין²⁸ ולכן שורה בה כללות האא"ס כמ"ש בעצמותו שאינו בחי' מקור להשפעה כלל כידוע דעצמות אא"ס לאו מכל אינון מדות כלל וכל יכול, וכח ואור הזה הוא מתלבש בחכמה [וכידוע בלק"א בשם הה"מ נ"ע²⁹ שחכמה הוא בחי' אמת ולכן מתלבש בה בחי' אחד האמת אשר הוא לבדו הוא ואין בלתו כו'], ובזה יובן מה שנאמר בחי' טהרה בלוים ובחי' קדושה בכהנים כי עבודת הלוים הוא במורגש לארמא קלא לכן העלאת מ"ן שלהם הוא בבחי' בינה ולכן גם ההמשכה אינו רק מבחי' בינה שנק' טהרה כנ"ל משא"כ עבודת הכהנים הוא בחשאי³⁰ ובחי' ביטול לכן עבודתם מגיע עד בחי' החכמה ששם שורה עצמות אא"ס דלאו מכל אינון מדות כלל ולכן גם ההמשכה משם ולכן נאמר בהם וקדשתו³¹ כו'.

ומעתה יובן ענין סוכ"ע וממכ"ע, כי בחי' ממכ"ע הוא אור המתלבש בבחי' בינה דאצי' שהוא אור הבא בדרך התלבשות בבי"ע כי אימא עילאה מקננא בכורסי' וזהו בחי' עלמין סתימין [בחי' נשמות שמקורם בבינה בחי' מחשבתו ית' שסאכמ"ש ונשמת שדי תבינם³² כו'] ושית סיטרין מקנני' ביצירה ואימא תתאה מקננא באופן³³ שזהו בחי' עלמין דאתגליין [בחי' מלאכים וחיצוני' העולמות שמקורם דבר ה' כנ"ל³⁴, וכ"ז הוא בחי' ממכ"ע אבל בחי' סוכ"ע הוא בחי' אא"ס המלובש בחכ"ע ששם שורה עצמות אא"ס דלאו מכל אינון מדות כלל וזהו בחי' קדושה שהוא בחי' אור שאינו בא בדרך התלבשות כלל לכן נמצא למטה כמו למעלה בהשוואה כו', [... אך מ"מ נק' סוכ"ע שהוא בגדר עלמין כמשי"ת להיותו מלובש עכ"פ בכלי החכמה אעפ"י שאינו בחי' כלי גמורה רק בחי' מה ואין כו'].

והנה כמו שחכמה ובינה הוא בחי' סוכ"ע וממכ"ע בכללות ד' העולמות דאבי"ע כן מאצי' לבי"ע יש ג"כ בחי' סובב וממלא כי בחי' עצם המל' דאצי' הוא ג"כ רק הארה בבחי' מקיף כנ"ל לכן אור המל' עצמה ג"כ קדוש ומובדל מבחי' הנבראים ולכן נק' ג"כ בשם קדש רק שהוא בחי' קדש תתאה ומה שממנה נמשך ג"כ התהוות וחיות כל הנבראים [... כנ"ל בתורה דאין המשל דומה לנמשל כו'] זהו בחי' המתלבשת בנבראים נק' בחי' ממכ"ע והיינו בחי' ל' כלים דמל' דאצי' הנעשים נשמה לבי"ע י' כלים הפנימי' בבריאה התחתונים³⁵ ביצי' כו' זהו בחי' ממכ"ע אבל עצם אור המל' דאצי' הוא למעלה מגדר התלבשות וזהו בחי' סוכ"ע הנק' קדש אך יש ג"כ בחי' קדוש שזהו ענין ירידת הסובב מגבוה לנמוך להתלבש בבחי' ממכ"ע [... כנ"ל בתורה שממנו עיקר ההתהוות [זהו בחי' עתיק שבכל עולם שנמשך מבחי' מל' שבעולם העליון ממנו שבה מלובש אור המל' דאצי' [כי כו' וד"ל] זהו בחי' קדוש בוא"ו³⁶, ולכן יש ג"פ קדוש כנגד ג' עולמות דבי"ע³⁷ כו', וכן למעלה באצי' יש ג' בחי' אלו דממכ"ע וסוכ"ע ובסובב גופא יש בחי' קדש ובחי' קדוש, כי בחי' ממכ"ע הוא בחי' אא"ס המלובש בבינה ומדות ומל' דאצי' שזהו בחי' בי"ע שבאצי'³⁸ ובחי' סוכ"ע הוא בחי' אא"ס המלובש בחכ"ע עצמה שנק' קדש כנ"ל שהוא בחי' אצי' שבאצי' והנה מבואר בכהאריז"ל שבחכמה עצמה הנק' מקיף דחי' יש בחי' נרנח"י³⁹ ובחי' נר"נ שבה מתפשטים בבחי' הבינה ומדות ומל' דאצי' והארתם בהם הוא בבחי' מקיף כו' וזהו בחי' ג"פ קדוש בוא"ו שהוא ענין ג' מקיפים פרטים הנמשך מחכ"ע לכל הספירות משא"כ חי' יחידה דחכ"ע הוא בחי' קדש בלא וא"ו עצמות הסובב כו' וד"ל.

ומעתה י"ל ענין העלי' של הנשמה שנעשה ע"י המצות דהנה המצות נק' מצות המלך⁴⁰ שנעשים בקבלת עומ"ש דוקא כנ"ל ועי"ז מתברר החיות המלובש בדבר הגשמי של המצוה ונכלל בבחי' המל' הנק' קדש תתאה ועי"ז פועל שסבעליית המל' לשרשה שהוא בחי' החכמה הנ"ל הנק' קדש עילאה ועוד למעלה יותר בבחי' הכתר, כי הנה במה שאנו אומרים בב"ש יחיד חי העולמים מלך ובישתבח מלך יחיד חי העולמים כי הנה בחי' יחיד הוא בחי' הכתר וחכמה שהוא בחי' סוכ"ע הנק' קדש שמובדל בערך מכל ההשתלשלות עד שאין כל ההשתלשלות תופסים מקום כלל לגבי' כטפה בים⁴¹ אוקינוס ויותר מזה כי לא נערוך אליו קדושתו⁴² ולכן נק' בחי' יחיד, כי ההפרש בין יחיד לאחד⁴³ בלה"ק כי אחד הוא התאחדות דברים נפרדים משא"כ יחיד הוא בעצם ואין שני לו, כך למעלה בחי' אחד הוא כאשר נתצמצם להיות בחי' מקור כללי להשתלשלות שכולל כל הריבוי והתחלקות שבהשתלשלות כאחד [... ויתכן זה במח' הכללי' דבינה כו'] אבל בחי' סוכ"ע שהוא קדוש ומובדל לגמרי מכל ההשתלשלות אין שייך לומר בחי' אחד רק בחי' יחיד, וזהו יחיד חי העולמים שמחמת בחי' יחיד נמשך בחי' חי העולמים ונתלבש בבחי' מלך שהוא בחי' המל' דאצי' [... וכנ"ל בענין נפתלי אילה שלוחה⁴⁴ שפי' ואתה מחי'⁴⁵ ו' אתה נהו"ע שהוא בחי' מקור חיות העולמות די"ס דאצי' הנק' אחד ונהו"ת שהוא בחי' המל' דאצי' כלילן כחדא⁴⁶ וסיבת השפלת ירידת החיות בבחי' האותיות דמל' דאצי' הוא מבחי' רצה"ע הסוכ"ע וכן מבחי' החכמה נמצא הדיבור שהוא בחי' המל' כו'], א"כ שרש מדת המלוכה הוא בבחי' יחיד וזהו נתב"ס אבל אח"כ סוב"ת⁴⁷ שזהו ע"י פסוד"ז שהוא בחי' שבחו של מקום מרוממים מדת המל' שתתעלה לשרשה בבחי' חכמה ורצה"ע וזהו מלך יחיד שהמל' מתעלה לבחי' יחיד כו' וד"ל.

ועד"ז יובן בענין עליית המל' ע"י המצות שע"י הבירורים שמתבררים ע"י המצות ונכללים במדת המל' עי"ז מתעלית המל' לשרשה ועי"ז מתעלים גם הנשמות עמה בקדש העליון, וזהו שרש ענין זרקא מקף כו' הולך סגולתא⁴⁸ כו' כי זרקא הוא בחי' מל' שנק' זרקא⁴⁹ כמבואר בת"ז דאיהו אבנא בקירטא⁵⁰ שזהו אותיות התפילה והתורה שעי"ז מתרומם בחי' המל' כי אותיות התורה נק' ג"כ ואותיות התפילה⁵¹ וזהו ג"כ שרש ענין ואני כברוש רענן⁵² כו' וענין וצדקה תרומם גוי⁵³ כנ"ל שסגבתו' כו' וד"ל. והנה עיקר עליית המל' וגם הנשמות עמה היא בשבת דווקא שאז עולים לעצמו' הקדש כו' שהוא עצמו' הסובב כנ"ל באריכות בתו' כו'. והנה כ"ז כשלא פגם בקדש העליון אבל כשעשה חסרון בהמשכת בחי' קדש העליון ע"י ביטול מ"ע או ע"י ל"ת שהלביש נפשו בלבושים צואים ח"ו כמ"ש ואת נפש אויביך יקלענה⁵⁴ כו' אזי אין תקנה רק ע"י כניסת כה"ג להיכל ק"ק כו'. וביאור הענין הנה מבואר בזהר דאית מלך לתתא ואית מלך לעילא⁵⁵ דאיהו רזא דקה"ק כי הנה מל' מכ"ע⁵⁶ כתיב ובחי' מלכ"ע הוא בחי' המל' דאצי' סודכ"ר⁵⁷ דאצי' שהוא מקור עולמות הנבראים וזהו מלך לתתא, אבל מלך לעילא הוא בחי' מל' דא"ס שלמעלה מן החכמה ורצון וממנה נעשה בחי' מקור לנאצלים ואפי' לבחי' רצון וחכמה הנק' קדש ולכן נק' קדש הקדשים שזהו בחי' קדש עליון שממנו בחי' מקור לכל מיני קדש שבהשתלשלות וכמ"ש והחכמה מאין תמצא⁵⁸ כו', וזהו ג"כ והבדילה הפרוכת⁵⁹ בין הקדש ובין קדש הקדשים כמו שלמטה פרסא מפסיק בין אצי' שהוא בחי' אלקות ובין בחי' הנבראים⁶⁰ מצד שאין ערך להם לבחי' אלקות כן אין ערך לבחי' קדש דסוכ"ע לגבי קה"ק ולכן צ"ל פרסא מפסיק ביניהם. והנה בזה גופא יש שני בחי' משפיע ומקבל כי בחי' קה"ק הוא בחי' חיצוני' שבה שנעשה שרש וראש לנאצלים וזהו בחי' אא"ס כי הוא בחי' א"ס [מצד שלא נגלה בו בחי' כלים המגבילים רק שרשי הכלים] אבל בחי' פנימי' שבה הוא בחי' אור הזה כמ"ש נכלל במאור עדיין שזהו כמו שהי' הוא ושמו בלבד⁶¹ ובחי' זאת נק' מלך עילאה דאיהו רזא ופנימי' דקה"ק [והוא שני בחי' שבכתר⁶² הפנימי' הוא בחי' תחתונה שבעצמו' מה⁶³ שנעשה שרש וראש לנאצלים].

ועכהנ"ל יובן ענין שבת שבתון הוא ולפעמים אמר היא⁶⁴ בחי' נוק', דכאשר יש תשובה מלמטה למעלה שזהו ענין ועניתם את כו' בתשעה⁶⁵ שהוא בחי' נסירה בחי' פירוד הרע מכל חלקי כחות נה"א כנ"ל⁶⁶ אזי מעוררים מלמעלה מבחי' הפנימי' דמלך עילאה כו' שהוא בחי' דכר כו' ובבחי' זאת מדבר בפ' אמור ולכן לא נאמר חוקת עולם כי לא בכל פעם נמשך בחי' זאת, אבל כאשר אין התשובה מלמטה למעלה אז נאמר שבת שבתון היא שאינו מעורר רק בחי' קה"ק שהוא בחי' החיצוניות שהוא בחי' שרש וראש לנאצלים כו' וזהו מצד סגולת היום שמאירה בכל פעם ולכן נאמר בזה חוקת עולם. ועם זה יובן ג"כ מש"א וכיפר עה"ק ובסוף א' על שסדמקה"ק⁶⁷ כו' דהנה כתיב כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן⁶⁸ דהנה בחי' זקן הוא בחי' י"ג ת"ד שהוא ענין י"ג מדה"ר⁶⁹ המאירים מעצמות הכתר בבחי' סובב וממלא [שהוא בחי' חכמה הנק' קדש סוכ"ע ובינה שנק' טהרה שהוא בחי' ממכ"ע] והארה זאת להיותה מבחי' העצמיות שלמעלה מבחי' סומ"מ לזאת לא יוכל להאיר רק הארה חיצוני' בבחי' שערות בלבד שאינו נוגע לעצמו' וכדוגמת השערות באדם שאינו נוגע לעצמו' חיות המוחין ולכן כשיגזזו אותם לא יכאב לו כלל, אך ידוע במסכת נזיר שהשערות חלולים⁷⁰ המה שבחלל זה יש חיות פנימי מפנימי' חיות המוחין [... ולכן כשימשכו אותם יכאב לו מאד⁷¹ כן למעלה הנה בחי' השערות הוא מותרי המוחין דח"ס אך בפנימיותם נמשך בחי' שמן הטוב [ונק' י"ג נהרי דאפרסמונא דכיא⁷² ] ששרשו הוא בבחי' פנימי' הכתר שהוא בחי' אור הנכלל במאור שע"י סדר ההשתלשלות א"א להיות נמשך למטה אך מצד כח עצמו' המאור הוא הפועל בו שיהי' נמשך ע"י השערות כו' [וכנ"ל בתו' דואני נתתי⁷³ שע"י יוסף מלך השמיני בחי' מלך הדר⁷⁴ שהוא הפועל ירידת והמשכת שמן הטוב שיהי' נמשך ע"י השערות כו' [וכנ"ל בתו' דואני נתתי שע"י יוסף הוא הטבת הנרות⁷⁵ בחי' המשכת שמן ופתילה] והיינו דוקא אחרי ההעלאה מלמטה למעלה שהוא ענין עליית השבטים כמ"ש ששם עלו שבטים⁷⁶ להודות לשם הוי' אז אח"כ נעשה ירידה והמשכה ע"י יוסף כו' והמשכה זאת הוא בחי' המשכת שמן הטוב כו'. ובזה יובן ההפרש בין וכיפר עה"ק לבין וכיפר על מקה"ק, שכאשר יש תשובה מלמטה למעלה אז מעורר המשכה פנימי' יותר שהוא המשכת שמן הטוב שבבחי' השערות ונק' שבת שבתון הוא ל' דכר אז וכיפר על הקדש שכחו יפה לכפר אפי' על פגם שבחכ"ע עצמו כי שרש חכ"ע שנק' בחי' אבא שרשו בבחי' הפנימי' דשמן הטוב, אבל כשאינו מעורר רק המשכת י"ג מדה"ר עצמם ששרשם מבחי' החיצוני' אז אינו מכפר רק על מקה"ק שהוא בחי' אימא אשר שרשה הוא בבחי' החיצוני' ואז נק' שבת שבתון היא כו' וד"ל.

ובזה יובן ענין יקרה היא מפנינים⁷⁷ מכה"ג שנכנס לפני ולפנים, כי הנמשך ביוהכ"פ הוא מצד כניסת כה"ג ששרשו בחי' אה"ר להיכל ק"ק אשר שם השראת השכינה וכן למעלה בכל ג' העולמות דבי"ע ראשית גילוי אור השכינה דמל' דאצי' היא בהיכל קה"ק בעולם ההוא, וכאשר הי' נכנס בהיכל קה"ק הי' בבחי' ביטול גדול לגבי אור השכינה השורה שם, וכן עד"ז למעלה בחי' שרש נפשו שבכל שסהעולם ועולם הי' נכלל בבחי' ביטול לבחי' אור השכינה השורה בהיכל קה"ק שבעולם ההוא, אך בחי' קה"ק שבכל עולם הוא בחי' נברא לבד אך עי"ז הי' שרש נפשו בבחי' אלקות ממש הוא בחי' אה"ר ששרשו רב חסד⁷⁸ הי' נכלל למעלה בקה"ק דעצמו' אא"ס כו' ובחי' זאת הי' מעורר למעלה מעלה בחי' קה"ק דעצמו' אא"ס שלמעלה מקדש כו' למלאות כל הפגמים והחסרונות, ואופן ההתעוררות הוא בב' אופנים בחי' הוא ובחי' היא לפי אופן מעה"ת, אך כל כניסתו הי' מעורר השפעה הנ"ל בבחי' מקיף עלי' כי הנכנס להיכל ההיכל מקיפו בלבד אבל לימוד התורה הוא ג"כ היכל ק"ק שנק' ד"א של הלכה⁷⁹ כידוע אך בעת לימודו הוא מתאחד בחכמתו העצמי' בבחי' פנימי' בתוך תוכו וזהו יקרה היא כו' וד"ל.