והניף הכהן אותם

שכווהניף הכהן אותם¹ על לחם הביכורים² כו'. להבין ענין תנופת הלחם והכבשים ולמה צריך להיות הלחם למעלה והכבשים למטה כמבואר במשנה דמנחות³. ויש להקדים ענין מארז"ל אילן שאכל אדה"ר חטה היתה⁴. ויש להבין למה נחשב לו לחטא על שאכל חטה הלא חטה הוא כ"ב אתוון דאורייתא⁵, ועוד האיך קורא לחטה בשם עה"ד טוב ורע, הלא אמרת ה' צרופה⁶ כו'. וצריך להקדים ענין שרש אדה"ר שהי' נשמה גבוה מאוד כמבואר בס' הגלגולים שנשמתו גבוה מנשמת משה רבע"ה, כי דוד הי' בבחי' נפש⁸ דאצי' ומשה רבע"ה הי' בבחי' נשמה⁹ דאצי', אבל אדה"ר הי' הכולל לכל הנשמות שיבואו אחריו והי' כולל מיחידה דאצי' עד נפש דעשי'⁷ וידוע דנשמת משיח שיבא בב"י הוא בחי' יחידה¹⁰ וכידוע שיהי' כמה עליות למשיח בעילוי אחר עילוי וכמאמר ישכיל עבדי¹¹ ירום ונשא כו' ועלי' היותר אחרונה הוא בחי' מאד שזהו בחי' עצם היחידה, ובחי' זאת הי' גם באדה"ר, וזהו מאד אותיות אדם¹² וכידוע דאדם ר"ת אדם דוד משיח¹³ להיות כולל מבחי' נפש דוד עד בחי' נשמת משיח שהוא בחי' יחידה כו' וכידוע, וא"כ הדבר שהי' הגבה מאד נעלה מצד עצם נשמתו א"כ מה הי' עבודתו בקדש להוסיף אור כי מה יתן ומה יוסיף על מדריגה גבוה כזאת, אך ידוע מה דכתיב וינחהו בגן עדן¹⁴ לעבדה ולשמרה שכל עבודתו הי' לתקן את הג"ע וענין תיקונו הי' להמשיך מבחי' עדן עצמו (... שלמעלה מנהר היוצא מעדן ממנו כו'. ..) דכתיב בי' עין לא ראתה¹⁵, ועל ידי עבודתו והילוכו בקדש בבחי' השתחוואה וביטול במציאות (... כמאמר רז"ל שהי' אומר בואו ונשתחווה¹⁶ כו'. ..) המשיך בחי' ההעלם דעדן הנ"ל לבא לידי ראי' שכזוהתגלות בג"ע וע"ד שיהי' לימות המשיח ענין הגילוי דרזין ורזי דרזין דאורייתא, ועד"ז הי' באדה"ר קודם החטא להמשיך בחי' רזין שבהעלם דעדן שלמעלה מבחי' ראי' והתגלות כנ"ל שיבא לידי ראי' והתגלות לנשמות ומלאכים הנהנין מזיו השכינה כו' וד"ל.

ולהבין ענין זה בתוס' ביאור צריך להבין מתחלה ענין ההפרש בין מתן תורה שהי' בימי משה שלא נתנה רק תורה הנגלית ובין מתן תורה דעתיד על ידי משיח שהוא ענין הנתינה דסתים דאורייתא, ויובן בהקדים ענין ההפרש בין קי"ס דמשה ובין בקיעת הנהר דלעתיד כמ"ש והניף ידו על הנהר¹⁷ כו', דהנה ענין קי"ס לא הי' רק להעביר את ישראל דרך הים שזה הי' יכול להיות על ידי תחבולה אחרת שע"פ טבע ולמה הי' צריך להפוך הטבע. אך עיקר הכוונה כדי שעי"ז יהי' הכנה למתן תורה¹⁸, וכן בקיעת הנהר דלעתיד יהי' הכנה למ"ת דלעתיד, וא"כ יש להבין למה הי' קי"ס לי"ב גזרים כנגד י"ב שבטים כידוע בענין לגוזר ים סוף לגזרים¹⁹ שהי' י"ב גזרים לי"ב שבטים שכל אחד עבר בגזר מיוחד כנגדו ולעתיד נאמר והכהו לשבעה נחלים²⁰ בלבד, וידוע שזהו נגד ג' אבות וד' אמהות²¹ ולמה לא יהי' לעתיד ג"כ י"ב גזרים כנגד י"ב שבטים או הי' צריך להיות בקי"ס ג"כ ז' גזרים נגד מספר האבות ואמהות כו'.

אך ידוע דבחי' ים סוף הוא מדריגת הדבור²² עליון שהוא בחי'²³ מל'²⁴ דאצי', כי כמו שהים הוא מכסה ומסתיר על כל הברואים שבתוכו כך הדבור הוא מכסה ומסתיר על כל מיני שפע וגילוי אור הנמשכים מעשר כחות הנפש לזולתו שלא נמשך פנימיותם כמו שהוא רק הארה חיצוני' בלבד ועי"ז יוכל המקבל לקבל כו' כמו השכל המתלבש באותיות הדבור לזולתו הנה האותיות מסתירים לגמרי על השכל, וראי' שכל מי שאין לו שכל כמו הקטן אע"פ שהוא מבין את האותיות מ"מ לא יבין את השכל המלובש בהם רק מי שהוא בר שכל הוא מבין ע"י שכלו השכל הגנוז באותיות כו' ונמצא שהאותיות מסתירים לגמרי את השכל כו'. וכך הוא למעלה בבחי' דבר הוי' שכל השפעות דע"ס דאצי' מתלבשים בו ונסתרים בו לגמרי והוא המכסה עליהם כמו הים המכסה על הברואים שבתוכו, ונמצא שעצם אור האלקי הוא מוסתר ונעלם לגמרי ולא נגלה ממנו רק הארה דהארה להוות ולהחיות שכחהנבראים כו' ולכן אין ערוך לבחי' הנבראים לגבי מקורם האלקי כמו מלאך מיכאל דבריאה שהוא בחי' אה' ושרשו מחסד דאצי' כו' אין ערוך אה' זאת שהיא בגדר וסוג נברא בע"ג לגבי מקורה האלקי הבלתי מוגבל וכן אין ערוך מבחי' גבריאל שהוא מלאך נברא מאין ליש לגבי מקורו האלקי בחי' גבו' דאצי', וזהו בחי' י"ב בקר והים עומד עליהם מלמעלה²⁵ כי ד' מחנות²⁶ כנגד ב' ידים וב' רגלים²⁷ כ"א כלול מג' פרקין²⁸ הו"ע י"ב בקר הנמשכים מבחי' חו"ג נו"ה²⁹ דאצי' (... כי אע"פ שהם בחי' ח"ג ת"מ ידוע דאיהו בנצח ואיהי בהוד³⁰ כו' וד"ל. ..) המה נמשכים דרך הדבור העליון נמצא שהדבור הוא בחי' מקיף עליהם מלמעלה ורק הארה בעלמא נמשך ממנו שעי"ז התהוותם וחיותם מאין ליש כו' וד"ל.

ועד"ז יובן ג"כ ענין הי"ב שבטים שהם לנגד ד' מחנות שכינה³¹ רק שהמה בפנימי' ששרשם באצי'³² נמשך מבחי' חג"ת והמה בחי' ענפי המדות שהם האבות אברהם יצחק ויעקב ששרשם בחי' חג"ת דאצי'³³ והשבטים הם ענפים והאורות³⁴ הנמשכים מן המדות דאצי' ומשתלשלים למטה ע"י הדבור עליון בעולם הבריאה ולכן נק' שבטים כמו השבטים של האילן שיוצאים להלאה מן האילן אעפ"כ בשרשם המה מקושרים בעיקר האילן עד שע"י כפיפת בשבט³⁶ למטה מטה נכפף עיקר האילן³⁵ עמו כך השבטים המה בעולם הבריאה³⁷ בבחי' נבראים מאין ליש משרשם שבאצי' והמה בבחי' ריחוק בתכלית משרשם כי אין ערך בע"ג לגבי בלתי בע"ג, אך אעפ"כ יש להם שרש באצי' עצמו בבחי' המדות דאצי' הנק' אבות וכאשר יתעורר מהות מדריגתם שבעולם הבריאה יתעורר עי"ז שרשם שבאצי' כו' וד"ל.

אך להבין ענין מדריגותם מהו, הנה ידוע דהשבטים נמשכים מבחי' יעקב שמדתו הוא מדה"ר³⁸ ונמצא שהשבטים הם ג"כ בחי' הרחמים³⁹ רק שמדריגתם הוא שכטבחי' רחמים על השפלת וירידת הנשמה שבגוף (... או על מציאות הנבראים דבי"ע שהם בחי' מ"ת⁴⁰ בוכים⁴¹ כו' כמבואר במ"א. ..), אבל מדריגת יעקב הוא בחי' רחמים על עולמות עליונים שבעולם האצי' ששם אינו שייך הירידה וההשפלה רק שהרחמנות הוא על ריחוק הערך דאין ערוך ממאציל לנאצלים כו', והנה ידוע דאתדל"ת זאת דהתעוררות רחמים הוא מעורר המשכת הדעת כידוע דדעת מקור הרחמים כי כל מי שיש בו דעת יותר יש בו רחמנות יותר, וכן בכלי המקבל כל מי שיש בו דעת יותר הוא כלי לקבל גילוי הרחמנות ביותר משא"כ מי שאין בו דעת אסור לרחם עליו⁴² כו', וכך יובן למעלה דע"י התעוררות הרחמים עליונים על עולם האצי' איך דאין ערוך לך מעורר המשכת ותוס' אור מבחי' אא"ס המלובש בח"ע דאצי' להיות נמשך ע"י הדעת עליון דאצי' בכל עולם האצי' כל הון יקר ונעים כו', אבל ע"י הרחמים דמדות השבטים יעורר מבחי' אא"ס שבאצי' להיות נמשך למטה בבי"ע רק הארה חיצוני' בעלמא ע"י הדבור עליון הנק' ים המכסה ומסתיר כנ"ל, וזהו בחי' המשכת אא"ס שבחכ"ת ע"י ד"ת כו' וד"ל. אך ע"י מה יתעורר רחמים עליונים דמדת יעקב בעל עולם האצי'⁴³ הוא ע"י רחמים שלמטה על השפלת וירידת הנשמה (... או השפלת וירידת הנבראים מאין ליש כנ"ל. ..) וכנ"ל במשל דשבטים שבאילן שכופפי' עי"ז עיקר האילן כו' אך לא נמשך רק הארה בעלמא מאצי' לבי"ע בדרך העלם והסתר ע"י בחי' המל' הנק' ים כנ"ל וד"ל.

וזהו מה שאנו אומרים בת"ח למה תתעינו ה' מדרכיך תקשיח לבינו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך⁴⁴, שאצלינו בחי' מדריגות תחתונות דעשי' שנתמעט הארת האצי' מאד שזהו בחי' אה' דאברהם ויראה דיצחק (... שנכללים בבחי' רחמים עליונים שבאצי' שזהו מדת יעקב כו'. ..), לכן מבקשים שישוב אלינו ע"י התעוררות רחמים על השפלה וירידה דנשמתינו בגוף שזהו⁴⁵ מדריגות השבטים כו' וד"ל. ..). אך ידוע ההפרש בין קיום התורה דאבות ובין מ"ת⁴⁶ דיוצאי מצרים שהאבות ע"י עבודתם והילוכם בקדש בעילוי אחר עילוי ע"י התעוררות רחמים כ"א לפי מדריגתו כאו"א המשיך הארת אא"ס שבחכ"ע דאצי' להאיר בבחי' תוס' אור בכל עולם האצי' אבל בבי"ע לא נמשך רק הארה בעלמא מבחי' תוס' האור שבאצי' והארה זאת נמשכת על ידי דבור העליון המסתיר ומכסה על האור שבאצי' להיות נמשך רק הארה בעלמא ממנו כנ"ל, אבל בחי' מתן תורה ליוצאי מצרים זה הי' שלבבחי' גילוי למטה כמו למעלה שזהו בחי' המצות כמו מצות תפילין שמעורר המשכת אא"ס בבחי' תוס' אור בחב"ד דאצי' ומשם נמשך האור להתלבש בתפילין הגשמי' המונחים בראשו של האדם והאור בהם הוא מלובש למטה כמו למעלה, וכן עד"ז בכל המצות כמו ציצית בל"ב נתיבות⁴⁷ כו', ועם זה יובן הקדמה הנ"ל מה שהי' צריך להיות קי"ס הכנה למ"ת היינו בכדי שיתלבש בבחי' רחמים שלמטה בחי' רחמים עליוני' דשרש השבטים כמו שהם באצי' ועל יד⁴⁸ רחמים דשבטים שבעולם דאצי' להיות נמשך ומאיר בכל עולם האצי' וגם מאיר למטה בבי"ע כמו למעלה, ולכן הי' קי"ס שהוא בחי' קריעת הפרסא להאיר בשבטים שרש השבטים כמו שהוא למעלה ועי"ז יומשך המשכת התורה דאצי' למטה ממש בעשי' גשמי' במצות הגשמי' כו', ולכן הי' י"ב גזרים לנגד י"ב שבטים שבכל שבט ושבט יאיר עליו משרשו כמ"ש למעלה כו' וד"ל.

ומעתה יובן ענין בקיעת הנהר דלעתיד, כי הנה בחי' נהר הוא בחי' מחשבה⁴⁹ שבבחי' בינה⁵⁰ דאצי', כי הנה עד"מ בגשמי' ההפרש בין נהר לים⁵¹ שמי הים המה קוו וקיימו⁵³, אך מי הנהר המה נובעים בבחי' התחדשות בכל עת ורגע מבחי' המעיין, כך הוא ההפרש בין דיבור למחשבה⁵² שבדבור ההשפעה מוגבלת מצד שכבר הוגבלה מקודם בדבור שבמחשבה בעת שחשב איך לדבר והוא כמו הים ד"מ, אך המחשבה עצמי' בלתי מוגבלת כלל ומאירה מן השכל בכל עת ורגע בבחי' התחדשות, והוא כמו הנהר שנמשך בבחי' התחדשות בכל עת ורגע בבחי' נביעתו מן המעיין כו'. אך גם המחשבה אף שמאיר בה אור השכל בבחי' התחדשות בתמידי' מ"מ הוא ג"כ בבחי' פרסא להסתיר אור השכל, כמו שאנו רואים שברק המבריק⁵⁴ דחכמה אינו נתפס בבחי' התיישבות בכלי המוח, והטעם הוא מצד תוקף הגילוי של אור השכל שלא יוכל להתקבל בכלי המוח, אך כאשר נמשך ונתלבש באותיות המחשבה הנ"ל אז מתיישב בכלי המוח והיינו מצד שאותיות המחשבה הנ"ל מסתירים עצם אור השכל שלא יאיר כמו שהוא רק הארה חיצוני' ממנו ואותה הארה תוכל להתקבל בכלי המוח, (... כידוע דגילוי סיבת ההעלם והעלם סיבת הגילוי כו'. ..) אבל עצם אור החכמה כמו שהוא בבחי' ברק המבריק לא יוכל להתקבל בכלי המוח ומכ"ש עצם כח המשכיל שהוא בבחי' העלם לגמרי מכל וכל ומכ"ש בחי' מקור התענוג שהוא כח נעלם מאד ואינו מתקבל כלל בבחי' גילוי בכלי המוח רק הארה בעלמא ממנו מאיר בעת הארת השכל בכלי המוח הוא בבחי' שלאהתיישבות על ידי אותיות המחשבה דבינה (... וכידוע בענין ועבד הלוי הוא⁵⁵ דהתגלות עתיק הוא בבינה⁵⁶ דוקא כו' וד"ל. ..).

והנה עם זה יובן ענין ונהר יוצא מעדן⁵⁷ להשקות את הגן כו', כי הנה בחי' גליא דתורה הוא בחי' אא"ס המלובש בחכ' עלאה בבחי' יש דחכמה שמאיר ומתפשט בכל עולם האצי' ומאיר בבי"ע למטה כמו למעלה מצד בקיעת הדבור כנ"ל, אבל בחי' אין דחכ' שהוא בחי' פנימיות חכמה נק' עדן אך זהו בחי' עדן דלתתא (... ע"ד דוגמא ברק המבריק שהוא ג"כ בבחי' העלם ואינו מתיישב בכלי המוח כו'. ..), אך בחי' עדן עילאה הוא מקור התענוג שהוא למעלה מראי' דחכמה והוא בתכלית ההעלם אך הארה המתגלי' ממנו נק' בחי' נהר שיוצא מעדן שמסתרת על עצם האור ואינו מתגלה רק הארה בעלמא להשקות את הגן שהוא ענין גילוי רזין דאורייתא לנשמות ומלאכים דג"ע. אך בחי' עדן עצמו שהוא בחי' רזין דרזין שעליו נאמר עין לא ראתה זהו המתגלה ע"י משיח בבחי' ראי' והתגלות ממש, והנה לגילוי בחי' זאת דעדן עצמו צריך להיות בחי' בקיעת הנהר שיאיר בחי' העדן הנעלם לבא לידי גילוי כו' וד"ל.

אך מה שצריך להיות שבעה נחלים הענין הוא שהתעוררו' המשכת בחי' עדן צריך להיות על ידי התעוררות רחמים עליונים. והנה כמו שהשבטים המה בבחי' בריאה ושרשם באצי' כך האבות המה בבחי' אצי' ושרשם למעלה מהאצי' וכמ"ש בעבר הנהר ישבו אבותיכם⁵⁸ נהר הוא בחי' בינה כנ"ל, ובעבר הנהר הוא בחי' מדות דעתיק ואריך שהמה בלתי מוגבלים בכלים וע"ז נאמר וחסדי מאתך לא ימוש⁵⁹ וכן נאמר ברחמים גדולים אקבצך⁶⁰ ומדות אלו המה שרש נשמות האבות, וזהו והכהו לשבעה נחלים שעי"ז יתעלו מדות הרחמים דאבות לשרשם הנק' רחמים גדולים ומבואר לעיל דהתעוררות רחמים הוא גורם המשכת אא"ס שבחכ' עלאה ולכן על ידי רחמים גדולים יתעורר כח החכמה נעלמה המיוחדת במקור התענוג הנעלם הנק' עדן לבא לידי ראי' והתגלות כנ"ל שזהו ענין לימוד התורה דמשיח שימשיך בחי' עדן הנעלם דעין לא ראתה לבא לידי ראי' והתגלות כו', כי הלימוד דמשיח לא יהי' ללמוד דעת והשגה שהאיך יתכן שאדם אחד ילמוד עם כמה אלפים רבבות מישראל שיקומו אז ועוד דמשה ואבות המה בקיאים בכל התורה ומה ילמוד עוד עמם אלא עכ"ל שלימודו יהי' להמשיך מעדן הנעלם לבא לידי ראי' והתגלות בעילוי אחר עילוי ולא בבחי' שמיעה והשגה בלבד.

שלבויובן ענין הראי' ברזין דאורייתא ממה שנמצא בכתבי האריז"ל שפעם א' למד באתון דבלעם מה שלא יוכל לדרוש בפ' שנה⁶¹ והאיך יכול להיות זה והגם שמצינו שסקירה אחת שבמחשבה כאשר יצטרך לאמרה בדבור יתרבה צירופי אותיות עד שיצטרך לדבר שעה או שתים⁶² ולכן אותיות המחשבה נק' אתוון רברבין לגבי אותיות הדבור כי אות א' במחשבה יכיל ריבוי צירופי אותיות בדבור אבל מ"מ יש להם ערך זה עם זה בזמן אבל מסקירה אחת יצטרך לדרוש פ' שנה זה אינו בערך כלל וע"כ לומר שלימודו הי' בבחי' ראי' והסתכלות ולא בבחי' שמיעה והשגה וידוע דבחי' ראי' דחכמה היא למעלה מן הזמן לגמרי ולכן כאשר יצטרך לפרשה בדבור הנופל תחת הזמן יומשך פ' שנה ויותר מזה (... רק לדוגמא בעלמא נקט הזמן דפ' שנה כו'. ..). והנה יש כמה מדריגות לאין שיעור כמו בחי' הראי' שהי' אצל רשב"י והראי' שהי' אצל משה הי' גבוה יותר וכמ"ש וירא ראשית⁶³ אבל הראי' דמשיח יהי' גבוה מכולם בבחי' עדן הנעלם עצמו עין לא ראתה כנ"ל ועל ידו יומשך ההעלם דעדן עצמו בבחי' התגלות בכללות נש"י. והנה משה רצה שיהי' המשכה זאת דבחי' ראי' בכללות נש"י על ידו ולכן ביקש אעברה נא ואראה את הארץ⁶⁴ בכדי לפעול בחי' ראי' בכללות נש"י אך לא פעל רק ענין השמיעה דבינה וכמאמר שמע ישראל⁶⁵ כו' וד"ל.

והנה עם כל הנ"ל יובן ההפרש בין מתן תורה שעל ידי משה ובין מ"ת שלעתיד שעל ידי משיח, כי מ"ת דמשה הוא בחי' גליא דתורה שהוא מה שנמשך אא"ס המלובש בחכמה עלאה דאצי' להאיר למטה בעשי' כמו למעלה שזהו על ידי תורה ומצות הגשמיי' כנ"ל, והמשכה זאת דתומ"צ הוא לפי ערך ההעלאה שהוא בחי' התעוררות רחמים רבים על נפשו שזהו מדריגת השבטים שבזה מעורר שרש השבטים כמו באצי' (... כידוע בפי' ששם עלו שבטים שבטי י"ה⁶⁶ שיש בחי' שבטים דעלמא דנוק' שהוא בחי' שבטים שבעולם הבריאה ויש שבטים שבעלמא דדכורא⁶⁷ כו'. ..), ועל ידי שרש השבטים מתעורר ומתגלה בנפשו בחי' רחמים דאבות שהוא בחי' פנימי' מדות דאצי' שהוא בחי' רחמים רבים על עולמות עליונים וזהו בחי' קי"ס הכנה למתן תורה כנ"ל, ולפי ערך התעוררות זאת כן ההמשכה דאא"ס שבחכמה עלאה שהוא בחי' גליא דתורה כו'. אך מ"ת דמשיח הוא בחי' המשכת חכמה הנעלמה לבא לידי גילוי שזהו המשכת והתגלות בחי' עדן וזהו בחי' סתים דאורייתא ולהמשכה זאת מוכרח להיות העלאה והתעוררות דרחמים גדולים שהוא שלגבחי' האבות כמו שהם בשרשם בעבר הנהר ולכן צריך להיות מקודם בחי' בקיעת הנהר לשבעה נחלים כנ"ל וד"ל.

ועם זה יובן מה שאנו אומרים אתה בחרתנו⁶⁸ מכל העמים ולכאורה מה הוא הרבותא דבחירה זאת הלא⁶⁹ צריך להיות כן, כי שרש האוה"ע הם כמר מדלי מותרות ופסולת הנמשך מבחי' שתי מדות חו"ג דאצי' בדרך ריבוי צמצומים עד למטה בעולם העשי' והפסולת הנשאר אחר הבירור בעולם העשי' מהארת המדות הנ"ל הוא מקור חיות אוה"ע, משא"כ נש"י שרשם בשרש המדות דאצי' כמו שהם למעלה מן החכמה שהוא בחי' רחמים גדולים הנ"ל ובחי' וחסדי חסד דלגאו כנ"ל וא"כ המה ממילא מובדלים מן העמים מצד שרש נשמותיהם (... וכמארז"ל ע"פ ממני פריך נמצא⁷⁰ מובדלים נפשותיהם של ישראל כו'. ..), ולמה צריך לבחירה כי הבחירה לא יפול רק בשני דברים שוים והוא בוחר באחד מחמת רצונו אליו בלי טעם כלל, אך עם כל הנ"ל יובן שזאת הבחירה הוא להמשיך אליהם בחי' עדן הנעלם הנ"ל דעין לא ראתה שהוא בחי' אא"ס המלובש בחכמה המיוחדת במקור עונג הנעלם כנ"ל שהוא קדוש ומובדל אפי' משרש נש"י, כי אין ערוך אפי' משרש נש"י שהוא בחי' רחמים גדולים ובחי' וחסדי לגבי בחי' זאת דעדן (... כי בחי' רחמים גדולים שרש נש"י הוא בחי' ז"ת דע"י המלובשים בנאצלים משא"כ בחי' עדן הוא בחי' ג"ר דע"י שהוא בחי' תחתונה שבעצמי' המאציל ולכן הגם שבכל הפרצופים יש ערך מבחי' המדות שבהם לג"ר שבהם וכנ"ל דבחי' העלאה דהתעוררות רחמים מעורר המשכה חכמה ודעת אבל בע"י אין ערוך זה לזה כו' ולכן צריך בחירה כמשי"ת. ..), אך אעפ"כ בחר בנו לייחד אותנו ולרומם אותנו במקור עונג הנעלם הנק' עדן ועל ידי בחירה זאת יש בנו כח לעורר על ידי רחמים רבים בחי' עדן הנ"ל (... והבחירה זאת הוא מבחי' רצון הנעלם שלמעלה מן הטעם ועונג כידוע דאין טעם לרצון⁷¹ אפי' בחי' טעם הכמוס ועונג הנק' טוב טעם כו' וד"ל. ..). ואפשר⁷² שזהו ענין ברכת אשר בחר בנו שבברכת התורה שהוא השבח והודאה על אשר בחר בנו ברצונו הפשוט ונתן לנו את תורתו סתים דאורייתא בחי' עדן הנעלם כנ"ל וד"ל). ועם זה יובן ג"כ ענין עבודת אדה"ר בג"ע קודם החטא שהי' במדריגה זאת שיהי' לעתיד להמשיך בחי' עדן שלמעלה משרש נשמתו שיבא לבחי' התגלות בגן עדן להאיר לנשמות ומלאכים כנ"ל. וזהו מה שהוסיף בעבודתו בקדש להמשיך בחי' אור מרומם והגבה מאד נעלה יותר מבחי' מדריג' נשמתו כמ"ש מצד עצמה כו' (... וכנ"ל דשרש כל הנשמות הוא בבחי' ז"ת דע"י אבל בחי' עדן הוא בחי' ג"ר דע"י כו'. ..).

שלדובזה יובן ג"כ במה שנחשב לו לחטא ענין אכילת חטה כי בחי' חטה שרשה בחכמה ודעת⁷³ דעולם התהו כידוע דלכן אין התינוק יודע לקרות⁷⁴ אבא עד שיטעום טעם דגן כי נפש אדם הוא בחי' חכמה ודעת דעולם התיקון משא"כ חטה שהיא בחי' צומח שרשה בבחי' הדעת דעולם התהו ולכן ממשיך דעת בתינוק מבחי' ההעלם לבא לידי גילוי אור, והנה בחי' חטה כ"ב אתוון דאורייתא הוא בחי' חכמה עלאה דתורה המתלבש בצירופי אותיות שלמעלה מבחי' חכמה דתהו ותיקון רק שנמשך ובא בכל העולמות לברר בירורים כידוע דבחכמה אתברירו⁷⁵, וכללות ענין בבירור⁷⁶ הוא לאהפכא מחושך התחתון לאור שהוא בחי' ביטול היש לאין ועי"ז מעורר ג"כ חשך העליון דתהו בחי' ההעלם שלמעלה מגילוי שיבא לידי גילוי אור וכל זה הוא בחי' גליא דתורה המתלבש באותיות לברר בירורים (... כי כללות ההשתלשלות נכלל בב' בחי' העלם וגילוי שזהו בחי' תהו ותיקון ונמצא שגם התהו הוא בבחי' השתלשלות⁷⁷, וא"כ כללות החכמה דתורה הנמשך למטה בעולם הגשמי דעשי' להפך מחושך התחתון לאור ומלובשת ג"כ בחכמה עליונה שבעצם ההעלם דעולם התהו להמשיך ההעלם דחשך העליון לידי גילוי אור לפי ערך הבירור והעלאה דעולמות זה הכל הוא בחי' גליא דתורה מבוררת בתכלית כנ"ל בענין אמרת הוי' צרופה (... כי כל מברר לא יוכל לברר כ"א שהוא מבורר בתכלית וכמ"ש במ"א בענין סמוך לפלטין שלך⁷⁸ כו'. ..) מ"מ מצד שהיא מתלבשת בבחי' טו"ר לברר בירורים לכן נק' ע"ש המתברר כו' וד"ל. אבל עבודת אדה"ר הי' בחי' המשכת סתים דאורייתא שלמעלה מהשתלשלות לגמרי ובחי' זאת היא למעלה מכל בחי' הבירורים והמשכות שעל ידי הבירורים, ולכן לא הי' צריך להתלבש בבחי' גליא דתורה בכדי לברר בירורים שזהו בחי' חטה כ"ב אתוון דאורייתא, רק שהבירור בעולמות הי' נעשה ממילא על ידי המשכת אור שלו בג"ע שזהו בחי' המשכת המאור בעצמו סתים דאורייתא לבא לידי גילוי אור כו' (... וכמשל האבוקה הגדולה שמושך ממילא כל הניצוצות אליו. ..) ולכן לא הי' צריך להלביש את עצמו בבחי' חטה כ"ב אתוון דאורייתא, ולכן כשהלביש את עצמו בבחי' זאת נחשב לו לחטא כו' וד"ל.

ומעתה יובן ענין הלחם וכבשים ותנופתם ומה שהניף הלחם על הכבשים דוקא, כי הנה בחי' לחם הוא בחי' חכמה דתורה הנגלית וכבשים הוא בחי' האבות שהוא בחי' מדה"ר וכנ"ל שבחי' התעוררות רחמים הוא בחי' העלאה לעורר עי"ז המשכה דחכמה דתורה (... וכמ"ש היתה לי דמעתי לחם⁷⁹ שעל ידי דמעות שלהממרירות שמעורר רחמים רבים על נפשו על עוצם ירידתה מאיגרא רמה⁸⁰ כו' מזה נמשך אח"כ המשכת לחם דתורה כו'. ..), אך בחי' סתים לא נתגלה רק יתגלה לע"ל על ידי המשיח, אך אעפ"כ היום לעשותם כתיב ולמחר לקבל שכרם⁸¹ שהקיבול שכר הוא גילוי בחי' עדן סתים דאורייתא הנ"ל, אך צריך לעשות הכנה עכשיו להמשכת בחי' עדן שיומשך בבחי' גילוי לימות המשיח, ועוד י"ל שגם עכשיו נמשך רק שהוא בהעלם ולע"ל יתגלה, וזהו ענין התנופה שעל ידי תנופת הכבשים הוא מעלה ומרומם בחי' המדות דאצי' לשרשם בעבר הנהר בחי' רחמים גדולים הנ"ל ועל ידי תנופת הלחם הוא מרומם בחי' חכמה דתורה לשרשה בבחי' חכמה נעלמה המיוחד במקור עונג הנעלם ונמצא שגם עכשיו בעת לימודו ממשיך סתים דאורייתא בהעלם וכאשר מעורר רחמים על נפשו מעורר בהעלם בחי' רחמים גדולים הנ"ל, וזהו תנופת הלחם על הכבשים דוקא כי שתי הלחם בשרשם המה בבחי' עדן למעלה משרש הכבשים שהוא בחי' המדות דעבר הנהר כנ"ל וד"ל (... אך לכאורה אינו מובן מהו ההפרש בין המשכת בחי' עדן סתם דאורייתא להמשכת גליא דאורייתא שהוא בחי' ח"ע הגלוי' כי באמת גם אא"ס שבחכ"ע הוא ג"כ מלובש במצות הגשמיי' בהעלם ולא בגילוי כי אין שינוי בגוף התפילין מקודם הנחתן לאחר הנחתן רק לעתיד יתגלה האור מתוך הלבוש כמ"ש ולא יכנף⁸² כו' שלא יהי' מוסתר בכנף ולבוש כמו עכשיו, ולפי הנ"ל גם בחי' סתים דאורייתא בחי' עדן נמשך ג"כ עכשיו בהעלם וא"כ למה אנו אומרים שעכשיו הוא רק מ"ת הנגלית ומ"ת הנסתרת תהי' לע"ל ממ"נ אם אנו קורין ניתנה המשכה בהעלם א"כ גם סתים דאורייתא ניתנה לנו ואם אין אנו קורין ניתנה כ"א להמשכה בגילוי א"כ גם גליא דתורה שהוא בחי' אא"ס שבחכמה עלאה לא ניתן עדיין כי הוא נמשך בהעלם ולא בגילוי כו', אך הענין יובן ע"פ הידוע שיש ב' מיני חשך והעלם הא' העלם וחשך התחתון שהוא בחי' הגשמי' המסתיר על הרוחני' או היש המסתיר על בחי' אין או הכלי המסתיר ומגביל את האור כו', והב' הוא בחי' חשך העליון שהוא מקור כל מיני גילוי אור רק שנק' בשם חשך ע"ש השלילה שהוא מושלל מכל מיני גילוי אור, אך מה שאנו אומרים למעלה מושלל אין הכוונה שהוא מושלל באופן שלא יתהווה ממנו שום גילוי אור אלא אדרבה הוא מקור לכל מיני גילוי אור רק אעפ"כ אינו נתפס בהם כי כל ההמשכות וכל הגילוים הנמשכים ממנו אין פועלים בו שום שינוי ונשאר בבחי' קדושתו העצמי' כמו קודם ההמשכה והגילוי כו'. והנה מבואר למעלה במאמר ועשית חג שבועות⁸³ שהשם זה דחשך הוא שם לעצמי' האור מצד המקבלים לבד פי' שבלתי יכולים להרגיש מהות עצמו' אא"ס ית' אם לא בהרגשה זאת שהוא מושלל ומובדל מכל מיני גילוי א"כ בחי' זאת דחשך הוא ג"כ לבוש לאור העצמי וכמאמר ישת חשך סתרו⁸⁴. ועתה יובן ענין הנ"ל דמה שמעוררים וממשיכים עכשיו בחי' סתים דאורייתא שהוא בחי' עדן בהעלם הכוונה להלבוש שכללות האור הנ"ל בבחי' הלבוש דחשך שהוא שלובחי' העלם העליון ונק'⁸⁵ מצות⁸⁶ התחברות מיני' ובי'. ..) (... מפנימי' הכתר לחיצוני' הכתר שנק' בשם חשך סתרו⁸⁷ כידוע וד"ל. ..), ולכן לא נק' זה בשם ניתנה כי לא נמשך למטה בעולמות רק נעשה והוכן בבחי' מקור להמשכה וגילוי אור שזהו בחי' חשך כנ"ל, אך בחי' חכמה עלאה הגלוי' היא הנמשכת ומתלבשת בבחי' כלים דאצי' וכן למטה בבי"ע בבחי' היש שבהם וכן למטה מטה בעשי' שלנו בגשמיי' שבה ונק' זה בשם נתינה כי האור כבר נמשך למטה רק שהוא מלובש בלבוש המסתיר ועל ידי זיכוך הלבוש ממילא יתגלה, וזהו בחי' מצות הוי' כו' וד"ל. ולכן כתיב ונגלה כבוד הוי'⁸⁸ ולא נמשך כי כבר נמשך אור שם הוי' למטה ואינו חסר רק הגילוי מתוך הלבוש ולע"ל כאשר יושלם הבירור בעת רצון הוי' אזי יוסר ההסתר דלבוש עד שהלבוש יהי' מזוכך מאד ולא יסתיר כלל וממילא יתגלה האור כו' וד"ל⁸⁹.