אדם כי יקריב

אאדם כי1 יקריב2 כו'. להבין ענין משארז"ל ברכות חתנים3 בעשרה4 הלא עיקר הברכה לכלה כמאמר כלה בלא ברכה5. וי"ל ענין הקרבן ותפלה במקום קרבן6 ולכן ארז"ל תיכף לסמיכה שחיטה וכן תיכף לגאולה תפילה7 כו'. כי הנה הקרבן הוא יחוד חו"כ כי ענין חתן וכלה יובן בהקדים ענין רוח האדם העולה למעלה8 ורוח הבהמה היורדת למטה, כי הנה המלאכים נק' חיות ובהמות9 הגם שהם בעלי השגה והתפעלות מ"מ יש מי שאוהב כו' ולכן נק' בהמה שהוא בחי' יש, אך גם אור האלקי המחי' אותם הוא בחי' מל' שבה שם ב"ן10 בגימט' בהמה11 אך נק' רוח הבהמה כו' חיות המחי' את המלאכים הנק' בהמה, והנה טבע הבהמה רוצה להיות יורד להשפיע12 למטה דוקא ולכן אמרו יותר משהעגל רוצה לינק13 פרה רוצה להניק, פרה דווקא כו' ואפי' בהמה רבה14 שלפני האצי' (מל' דא"ס15. ..) רוצה בהשפעה בעולמות כו', משא"כ רוח האדם עולה למעלה כו', להיות בבחי' ביטול ואינו רוצה בהשפעה כלל כי איידי דטריד למיבלע16 כו', כי אדם הוא בחי' מ"ה17 וביטול, ולכן משרע"ה בחינתו ונחנו מ"ה18 לא רצה בהשפעת התורה לישראל ואמר בכי כבד פה19 כו' תושב"כ ותשבע"פ הנק' פה ולשון כו'. והנה כשהיו מקריבין הקרבן הי' עולה רוחני' הבהמה ונכללת בתחלה בפני שור כו', ואפי'20 בפני נשר כו' ופועל שגם המה יעלו ויכללו ברוח הבהמה שהוא בחי' המל' שם ב"ן כו' וממילא הי' עולה רוח הבהמה ונכללת בפני אדם בחי' מ"ה כו', ועי"ז נעשה טבע חדש בבחי' רוח הבהמה ג"כ לעלות למעלה בבחי' ביטול והתכללות בעצמות אוא"ס, ועלי' זאת גורם בחי' המשכה מלמעלה למטה להיות נגלה גילוי אוא"ס למטה כמו למעלה (... ונעשה בבחי' רוח האדם טבע חדש לירד למטה בבחי' השפעה כו'. ..) ונמצא שנעשה יחוד מ"ה וב"ן עד שנכללים כא' ממש כו'. והנה עלי' רוחני' הבהמה בפני שור ועלי' פני שור בבחי' המל' הוא ע"י אש של הדיוט כי הדיוט הוא בחי' ההשתל' (מט"ט21 שרו ש"ע22 נק' הדיוט לגבי מארי'23 כו' ), אך עלי' רוח הבהמה ברוח האדם בחי' ב"ן שעולה ומתייחד בבחי' שם מ"ה הוא ע"י אש שלמעלה כו'.

והנה הקרבן הי' טעון מתחלה סמיכה24 כי הסמיכה הוא בשתי ידים25 ובכל כחו26 כח וי"ו27 המייחד שתי ידים כו', ב"פ י"ד גימט' כח28 וכן העונה איש"ר בכל כחו29 (ואפשר שכח וי"ו הוא יד הרמה כו' עי' בסידור במאמר חייב אדם לבסומי31 כו'30, ובמה שהוא סומך הוא ממשיך כח ועוז ברוחני' החיות שבבהמה שתוכל לעלות ע"י שתי אשות הנ"ל ולהתייחד בבחי' שם מ"ה, ולכן צ"ל תיכף לסמיכה שחיטה שבזה מייחדים המשכת האור העליון ברוחני' החיות שבבהמה שתוכל לעלות עי"ז כנ"ל, וכן הוא בתפילה במקום קרבן ע"י ההתבוננות בפסוד"ז ובברכות יוצר אור בא אח"כ לבחי' מס"נ באחד וזהו שמעלי'32 הנה"א הנק' ישראל33 כי שרית עם אלקים34 כו', אך זהו עליות הנשמה שהוא ג"כ בחי' בהמה (כמבואר בכמה מקומות שיש נשמות שהם בבחי' בהמה בלבד והיינו נשמות דבי"ע35 כו'. ..) אך העלאת נה"ב הוא בתפילה ולכן הוא סומך גאולה לתפילה שהוא המשכה מלמעלה ליתן כח ועי"ז36 גבנה"ב שתוכל לעלות בתפילה כו', וזהו תיכף לגאולה תפילה כו'. והנה כן הוא בקבלת שבת שאנו אומרים לכה דודי לקראת כלה, היינו ג"כ המשכה מלמעלה מבחי' דודי ליתן כח ועוז בבחי' כלה שתוכל לעלות בעליות העולמות דשבת כו'.

ומעתה יובן ענין ברכת חתנים כי הנה חתן וכלה הוא ג"כ בחי' אדם ובהמה בחי' מ"ה וב"ן, ועלי' רוח הבהמה בחי' ב"ן להתכלל ולהתייחד בבחי' רוח האדם בחי' מ"ה נק' בחי' כלה מלשון כלתה נפשי37 כו' והיינו עלי' עולם ושנה בבחי' נפש ואח"כ עלי' בחי' נפש שהוא נפש הבהמה להתכלל באדם נק' כלה, אך אינה ראוי' ליחוד זה רק כשיומשך בה כח ועוז מתחלה שתוכל לעלות כו', וזהו ברכת חתנים שהחתן מברך וממשיך בה כח ועוז בכל ז"ס38 שתוכל לעלות ואז נק' אלישבע משא"כ מתחלה נק' בת שבע39 כו' וד"ל. והנה כן הוא עד"ז בתפילה מברכין שבע ברכות כו' ג' בשחר וד' בערב40 להמשיך בבחי' המל' שתוכל להתייחד ועיקר היחוד הוא בערבית ולכן ברכה שביעי' השכי' אבינו לשלום, וישכב במקום ההוא41 יש כ"ב42 דמעייל בה כ"ב אתוון כו'. אך באמת ברכות הנמשכי' לכלה הוא ממקום יותר גבוה מן החתן והחתן אינו אלא מעבר לזה, ומקור הברכות הוא פנים חדשות שהוא בחי' פנימי' המוחין למעלה מהתחלקות חסד וגבורה שמשם הי' שורש נשמת ר"מ לכן הי' אומר על טמא טהור ומראה לו פנים43 כו' וכאשר מתלבשים המוחין בבחי' חתן דכר נק' פנים וכשמתלבשים בבחי' המל' הוא בחי' נוק' נק' חדשים44 לשון נוק', ונמצא שדכר ונוק' כלולים כחדא כענין נפתלי אילה כו' הנותן45 כו'. והנה עד"ז הוא ברכת כהנים כו' שיש להם כח לברך בחי' המל' ליתן בה כח ועוז כו' והוא ע"ד ברכת חתנים והוא כמבואר בזוהר ע"פ נשמת כל חי תברך את שמך דפרחא מחי העולמים46 לכן אית לה רשות לברכא להאי אתר כו', וכל הברכות האלו הם מלמעלה למטה אך ברכת הדיוט הוא מלמטה למעלה כו'. והנה זהו ברכת חתנים בעשרה כי עיקר החתן הוא הת"ת47 אך באמת כל הע"ס נק' חתנים ונכללים בת"ת בעת הברכה ואז הוא ממשיך כח ועוז בבחי' כלה ולכן בעשרה דווקא שאז נכללים מכל הי"ס אז יש לו כח לברך את המל' כענין נשמת כל חי הנ"ל כו' וד"ל.

הערות

עמוד א

  1. 1. אדם כי יקריב : הנחת ר' הלל מדרוש כ"ק אדמו"ר הצ"צ (מליל ד' פ' ויקרא תרי"ט). מאמר הצ"צ נדפס במאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א בהוספה ע' שצה־ אוה"ת סידור ע' ער [ושם הפתיחה: להבין ענין ברכת חתנים. והוא הגהות וכו' על מאמר ד"ה זה מכ"ק אדמו"ר הזקן שנדפס במאמרי אדה"ז שם ע' רמד. ובארוכה במאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"א ע' קמו]. ראה מאמר זה בארוכה לקמן בהמאמר שנדפס לאח"ז [וראה גם הנרשם בריש המאמר שם]. ראה עוד ע"ד המאמר לקמן ברשימת הכת"י.
  2. 2. אדם כי יקריב : ויקרא א, ב.
  3. 3. ברכות חתנים : כתובות ז, א. ב.
  4. 4. בעשרה : תיבה זו ניתוספה בכת"י מאוחר. ב: ליתא.
  5. 5. כלה בלא ברכה : ריש מס' כלה. וראה זהר תרומה קסט, סע"א.
  6. 6. ותפלה במקום קרבן : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
  7. 7. תיכף לסמיכה. . לגאולה תפילה : ברכות מב, א. ראה לקמן בפנים. אוה"ת ויקרא כרך א ע' רכב.
  8. 8. רוח האדם העולה למעלה : ראה קהלת ג, כא.
  9. 9. המלאכים נק' חיות ובהמות : ראה תניא רפל"ט. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ט. וש"נ.
  10. 10. מל'. . שם ב"ן : ראה ע"ח שער רפ"ח ניצוצין שי"ח, פ"ג. שעה"י קמה, א הערה 14. לקמן ע' ה.
  11. 11. ב"ן בגימט' בהמה : ראה תניא ספמ"ו. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ.
  12. 12. להשפיע : ניתוסף ע"פ ב.
  13. 13. יותר משהעגל רוצה לינק : ראה פסחים קיב, א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רפז. וש"נ. תו"ח ויצא קסט, ג ובהערה 35. לקמן מאמר ד"ה רפאיני הא' על יד הערה 110.
  14. 14. בהמה רבה : ראה תניא ספמ"ו. לקו"ת אמור לו, א. תו"ח בראשית טז, ג ובהערה 26.
  15. 15. מל' דא"ס : ראה בהמאמר שלאח"ז.
  16. 16. איידי דטריד למיבלע : ראה חולין קח, ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצה. תו"ח נח סג, ג הערה 44.
  17. 17. אדם הוא בחי' מ"ה : ראה ע"ח שער התיקון ש"י, פ"ג. לקו"ת ושער הפסוקים להאריז"ל בראשית ג, כ. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקסז ובהנסמן במ"מ לשם. תו"ח בראשית ט, א הערה 14.
  18. 18. משרע"ה בחינתו ונחנו מ"ה : בשלח טז, ז-ח. ראה גם לקמן מאמר ד"ה ואכלתם אכול תקצ"ט ובהערה 54.

עמוד ב

  1. 19. כי כבד פה : שמות ד, י. ראה זהר רע"מ צו כח, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצו. וש"נ. תו"ח שמות ח"א מז. ד. וש"נ. קונט' בר מצוה תרנ"ג ע' נב.
  2. 20. ואפי' : כנצ"ל: ועוף.
  3. 21. מט"ט. . כו' : כנצ"ל: (... מט"ט. . כו'. ..). ראה במאמר הבא ע' יא.
  4. 22. מט"ט שרו ש"ע : ראה יבמות טז, ב ובתוס' שם.
  5. 23. מט"ט. . הדיוט לגבי מארי' : ראה זהר רע"מ תצא רעו, א.
  6. 24. הקרבן. . סמיכה : ויקרא א, ד. מנחות צב, א (במשנה).
  7. 25. הסמיכה הוא בשתי ידים : מנחות צג, א (במשנה).
  8. 26. הסמיכה. . ובכל כחו : חגיגה טז, ב.
  9. 27. ובכל כחו כח וי"ו : ראה סדר היום כונת הקדיש (ע' 12). אוה"ת ויקרא כרך א ע' רכב.
  10. 28. ב"פ י"ד גימט' כח : ראה ת"ז תנ"ה פט, א. שער הפסוקים שלח סי"ד ד"ה עוד ירצה [מזולתו]. סדה"י שם.
  11. 29. העונה איש"ר בכל כחו : ראה שבת קיט, ב.
  12. 31. יד הרמה. . בסידור. . לבסומי : שער הפורים רפג, א ואילך. וראה גם תו"א מג"א צה, ד.
  13. 30. (ואפשר.. כו' : כנצ"ל: (... ואפשר. . כו'. ..).
  14. 32. שמעלי' : ב: שמע"י שמע ישראל.
  15. 33. הנה"א הנק' ישראל : ראה לקו"ת תצא לח, א. תו"ח תצוה ח"ב שמו, ג. וש"נ.
  16. 34. כי שרית עם אלקים : וישלח לב, כט.
  17. 35. נשמות. . בהמה. . נשמות דבי"ע : ראה תו"א ר"פ משפטים.
  18. 36. ועי"ז : ב: ועוז.

עמוד ג

  1. 37. כלה מלשון כלתה נפשי : תהלים פד, ג. ראה גם תו"ח בשלח ח"א רח, א ובהערה 19.
  2. 38. ז"ס : ז' ספירות.
  3. 39. אלישבע. . בת שבע : ראה בהמאמר שלאח"ז ובהערות 135-136.
  4. 40. ג' בשחר וד' בערב : קודם ולאחר ק"ש. ראה סה"מ תרל"ג ח"א ע' רעו ואילך. ע' רצט ואילך. ע' שז ואילך.
  5. 41. וישכב במקום ההוא : ויצא כח, יא.
  6. 42. וישכב. . יש כ"ב : ראה זהר רע"מ פינחס רלט, א.
  7. 43. ר"מ. . ומראה לו פנים : ראה ערובין יג, ב. מאמרי אדה"א נ"ך ע' שמא. תו"ח שמות ח"א טז, ב ובהנסמן בהנ"ל. המאמר שלאח"ז.
  8. 44. חדשים : כנצ"ל: חדשות.
  9. 45. נפתלי אילה כו' הנותן : ויחי מט, כא. ראה המאמר שלאח"ז. פלח הרמון ויחי קלה, רעא.
  10. 46. נשמת כל חי. . דפרחא מחי העולמים : פיוט נשמת. ראה זהר תרומה קלח, א.
  11. 47. החתן הוא הת"ת : ראה פרדס שעה"כ שכ"ג, פ"ח מערכת חתן.