להבין כללות ענין מצות פרה אדומה

רח, דבעז"ה פ' פרה מאדמו"ר ר' דובער נבג"ם תקע"ה.

להבין כללות ענין מצות פרה אדומה¹, הנה תחלה צריך להבין כלל הכלול בכל מצוה שהוא רק כדי להמשיך אור חדש באצי'² כידוע, והנה יש להבין ענין ג"ע העליון שהרי הוא נברא מאין ליש מכבר מששת ימי בראשית כמ"ש ויטע ה' גן בעדן³ מקדם כו', והלא עיקר ענין העד"ן והעונג מבחי' זיו השכינה בגן הזה נעשה ע"י מעש"ט⁴ בעוה"ז כי שכר מצוה מצוה⁵, ומי שלא עשה טוב בימיו הרי חסר חלק העדן והזיו שמחמת מע"ט שהי' עושה כו', וא"כ קודם ש[נ]ברא האדם אין מקום להשראת העד"ן רט, אוהעונג בזמן⁶ הזה ולמה יקרא גן עדן כו'. אך הענין הוא דבודאי נמשך עד"ן עילאה בגן הזה בבחי' אצי' מוימ"ב במדה וקצבה כדרך כל בריאה מאין ליש והוא ענין זי"ו השכינ"ה שבתמידות שופע בגן הזה כידוע, והוא עד"מ הידוע כמו שאין עשב למטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר לו גדל⁷ כו'. כמו"כ ענין שפע העונג האלקי הנק' עד"ן עילאה בג"ן הזה שהג"ן הוא כדוגמת העשב לגבי המזל המגדלו ומצמיחו מאין ליש, וכמו העונג הנרגש בהאדם מדבר החכמה שמתענג בה, שלא יתענג עד שמבין בהשגה דוקא כמ"ש במ"א שהוא תענוג הנרגש בבינה⁸ דוקא אבל בחכ' הוא בבחי' אי"ן בלא הרגשה כלל כו'. כמו"כ בחי' גן שבעד"ן הוא העונג הנשכל⁹ בבינה שבמל' דאצי' שהוא הרקיע שעל ראשי החיות¹⁰ כו', והעד"ן הוא התענו"ג העליון [oldpage_שא] שבחכ' דאצי' הוא מקורו האמיתי שאינו בבחי' הרגשה כו' שזהו כמ[של] העשב לגבי המזל רוחני המצמיחו וד"ל. אך ענין שפע העד"ן בגן הזה הוא במדה וקצבה מו' ימים¹¹ דאצי', פי' כמ"ש ויטע ה' אלקי' גן בעדן שהושפל והורגש העונג אלקי כמשל נטיעת גן גשמי ע"פ אופן העונג רוחני שבמוח[י'] כו', כן נמדד ע"פ עד"ן עילאה אופן ואיכות הגן שהוא השפלות העונג כו', וע"כ גם קודם שנברא אדה"ר הי' ג"ע העליון כבר נברא מאין ליש בבחי' בינה שבמל' דאצי' בעולם הבריאה¹² כו' כמ"ש ונה"ר שהוא בינה¹³ עילאה דאצי' יוצא מעד"ן להשקות את הגן¹⁴ שהוא העונג הנרגש כו' וד"ל.

אך משם יפרד והי' לארבע ראשים¹⁵ כו', פי' שאת זלעו"ז עשה האלקי'¹⁶, ומבחי' עונג זה שבנהר כו' יומשך ג"כ שפע עונג להיכלות הנפרדי' מעה"ד טו"ר שהן הפרות הרעות והן הד' ראשים ד' גליות¹⁷ כמ"ש במדרש על ענין פ' אדומה שהוא ענין הד' מלכיות¹⁸ כו', וידוע שהטוב שבנוג"ה הוא ענין העונג הגשמי שהוא שרש כל התאוות רעות שהוא נמשך ג"כ מנה"ר המשקה הגן כו' רק שיכול להתהפך לטוב כי חצי[ו] טוב וחצי[ו] רע¹⁹, והוא בחי' הלהט החרב המתהפכת²⁰ שלפני הגן הזה. וזהו שציוה השי"ת ליקח פרה אדומה תמימה²¹ כו', פי' כדי לברר בירור הרע שבנוגה צריך תחלה להפוך הטוב שבנוגה [ל]קדושה והיינו ע"י שחיטת פ"א²² מלאה גבורות קדושות שאין בה עדיין אחיזה לטוב שבנוגה, וזהו אשר אין בה מו"ם²³ כו'²⁴. ומזין דמה נוכח פני[מי'] אהל מועד²⁵ והיינו שמוציאים חיות אלקות שבדמה שהוא עדיין רט, בכול[ו] טוב כו' ומדביקים אותה בשרש[ה ו]מקורה האמיתי העונג האלקי שבפני[מי'] אהל מועד שהוא עד"ן עילא"ה בחי' היכל ק"ק כו'. ובחי' אפ"ר הפרה, היינו לאחר שמוציאין פנימיות"ה ומעלים אותה בשרשה בעדן כו' שורפים בשרה ועורה²⁶, ומשימים בתוך השריפה עץ ארז ואזוב כו' הן דברים הרומזים על עה"ח שבתוך הגן שהוא בחי' צומח לבד כו' והן עדיין למעלה [מ]בחי' עה"ד טו"ר כו', והיינו מבחי' אורות [דאצי'] קודם שבאו לכלים מכלים שונים כו', כך בשריפת העץ ארז נמתקו גבורות קשות דפ"א זו להבדיל ממנה יניקת הטוב שבנוגה כו'. וזהו והשליך אל תוך שריפת הפרה²⁷ דוקא, בהיות כי בשרה הוא חיצוני' החיות ולהיות מליאה גבורות יכול להיות המשכת השפע לחיצוני' כנ"ל בענין העונג הגשמי שנשפע ג"כ מנהר היוצא מהעדן ומשם יפרד להיות ראש וחיות לנפרדי' שהן ז' מדות הרעות כו', אבל בתערובות ושריפת ושלהבת העץ ארז ואזוב כו' שהן מעה"ח כו' לא יתערב זר בשריפת הפרה ונק' אז רשפי' רשפי אש שלהבת י"ה²⁸ וד"ל.

והנה בזאת [ה]עבודה נמתק[ו'] גבורות קשות מבלי ימצא יניקה לטוב שבנוגה אמנם כדי לברר בירורי הרע שבנוגה ולהעלותה לה' לזאת צוה ה' שיתנו מים חיים באפר הפרה, ומתחלה יוציאו האפר מחוץ למחנה²⁹ דוקא [ו]ע"י איש טהור כו'. והיינו להיות כי הרי האפר יש בו חמימות קצת מן השריפה אבל הוא מעט מזעיר כי העיקר כבר חלף והלך לו ע"י השריפה ולא נשאר מבשרו רק חלק הדומם שבחי והוא האפר כו', כן עד"מ כבר נמתקו עיקר הגבורות. ואך מה שנשאר עדיין מבחי' הגבורות הקשות באפר הפרה אדומה כו' יוציא איש טהור מחוץ למחנה היינו ליתן שפע להיכלות הנפרדי' מהנהר הראשון כו' כנ"ל, ויניקתם מעט מזעיר בהיות כי האפר כבר ניטל ממנו חלק חי וצומח ומדבר, וע"כ יש בכח אפר הזה כשיתנו בו מים חיים והוא חכ' המברר ומבדיל בין טוב לרע כידוע שיטהר את הטמא ממש והוא בירור הרע שבנוגה [כו'], כי אם לא הי' בשרו נשרף תחלה כו' לא הי' עדיין כח למים חיים לברר כו', אבל האפר יוקדש ע"י מים חיים כו', ועכ"פ כל הנוגע בה יטמא³⁰ כו' והמזה מי הנדה יכבס בגדיו³¹ כו' והניזה ממנו נטהר, וע"ז א' שלמה [אמרתי] אחכמה והיא רחוקה³² פי' שיש ב' מיני העלאות מ"ן מבירורי נוגה א' ע"י קירוב והוא העלאת טוב שבנוגה כנ"ל, והב' רט, גענין אפר הפרה מחוץ למחנה דוקא הוא לאחר שנפרד מעה"ד טו"ר יתברר ע"י החכ' הנק' מים חיים³³, הרי הובא הבירור ממקום רחוק מאד כו', וצ"ל המברר ג"כ ממקום הגבוה מאד נעלה בחכמה כו', וזהו אמרתי אחכמה [ו]הוא א' מאאלפך חכ'³⁴ [ש]היא רחוקה מהחכ' הגלוי' כידוע, ע"כ המזה טמא והניזה ממנו טהור שלא יהי' דבר כזה ע"פ השגה נגלית כו' וד"ל.

ועד"ז בכל מצות מעשיות שהוא ענין בירורי נוגה הרי שכר מצוה מצוה, פי' שניתוסף אור חדש באצי' ע"י מעשה מצוה, והיינו בהיות שהזיו והעדן הוא במדה וקצבה ומחמת בירורי נוגה מד' נהרות הנפרדי' כו' כשמתהפכי' לטוב מהעונג שבמדות רעות כשמתהפך כו' מזה יהי' גרם [ל]תוספת שפע חדשה מהמאציל העצמי שבעדן לגן הזה. וזהו שהניח בג"ע את האדם לעבדה³⁵ כו', פי' שיזרע הגן ויוסיף ב[ו] צמיחת דשאים ואילנות והיינו שע"י מע"ט [י]תוס[ף] אור ושפע המאציל להיות נשפל בגן הזה כו', וביום שכולו ארוך³⁶ יתגלה כל תוספת השפע שע"י כל המעשים טובים ועתה הוא באצי' לבד כו' וד"ל. וזהו שיכול האדם ליטול חלק חבירו בג"ע³⁷, פי' כי יש בכל נשמ[ה] אלקי' כח לברר בנוגה ולגרום תוס' השפע בג"ע העליון וכשאותו האדם שלא עשה טוב ולא בירר הפסיד ומונע אור כו' והרי חבירו שבמדריגתו לוקח חלקו כי הוברר גם חלק חבירו כי הם בשרשן מדה אחת וד"ל. וזהו שלא על מנת לקבל פרס³⁸ הוא ענין תוספת אור חדש שיאיר ע"י המצוה שלא יחפוץ [בה] כו' וד"ל והמשכיל יבין³⁹.