לא הביט (ש"פ קרח)

תרזלא הביט (ש"פ קרח)

ש"פ בלק ט"ל לפ"ק.

לא הביט און ביעקב¹ ולא ראה עמל בישראל ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו, כמו שיש יעקב וישראל למטה דאחר שקראו ישראל קראו יעקב ג"כ, כמו"כ בעבודה למעלה יש ג"כ יעקב וישראל שהם מדריגות שונות בעבודת ה'². והנה יעקב נק' עבד כמ"ש שמע יעקב עבדי וכתי' אל תירא עבדי יעקב, וישראל נק' בן כמ"ש בני בכורי ישראל. ובעבודה הוא תורה ותפלה, דהנה כתי' לעבדו בכל לבבכם איזה עבודה שבלב זו תפלה הרי תפלה הוא עבודת עבד, ותורה הוא ישראל כמ"ש בכל התורה צו את בנ"י דבר אל בנ"י ולא נא' אל בני יעקב, ולכן כתי' ותורה שם בישראל.

והענין דהנה כתי' גבי יחזקאל ראיתי מגלה עפה³ כתובה פנים ואחור, והוא תורה ותפלה, תפלה הוא אחור ותורה פנים, וצ"ל מה שייך תורה לפנים. והענין דהנה כתי' חכמת אדם תאיר פניו ואי' במדרש אדם זה הקב"ה וכמ"ש ואשמע קול אדם מדבר וכתי' ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, וצ"ל מה שייך אדם למעלה והלא אין לו דמות הגוף ולא גוף, וכן מ"ש נעשה אדם בצלמינו כדמותינו שאדם שלמטה הוא בצלם ודמות אדם שלמעלה, ומה שייך אדם למעלה והלא אין לו לא דמות הגוף ולא גוף. והענין דהנה כתי' לא מחשבותי מחשבותיכם⁴, וצ"ל למה אומר רק על מח' והלא הדיבור ג"כ אינו שוה למעלה כמו למטה, דלמעלה נעשה העולם מהדיבור, ולמטה מהדיבור אינו נעשה כלום. והענין דהנה אמרז"ל ז' דברים קדמו לעולם תורה תשובה ג"ע כו' ומחשבתן של ישראל קדמו לכל דבר. והענין דהנה ברה"ע הוא מהדיבור וכמ"ש בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאיו, בע"מ נברה"ע והלא במאמר אחד יכול להבראות, וז' דברים אלו קדמו למעלת העולם שהם ממח', ומח' של ישראל קדמו לכל דבר שהם במדריגה במח'⁵* וכמו ישראל עלו במח' שהוא עלי' במח', דבמח' גופא יש כמה מדריגות, וכמו עד"מ מי שיש לו בן יחיד הוא חביב אצלו ותמיד חקוק צורתו במוחו ולבו תרחכמו"כ למעלה⁶, רק שאינו דומה למעלה כמו למטה, דלמטה כשיש לו בן אז הוא חקוק צורתו בלבו, ולמעלה קודם שהי' עלו במח' וכשעלה במח' נברא תיכף. וזהו כי לא מחשבותי מחשבותיכם דוקא, דבדיבור הנה כתי' באשר דבר מלך שלטון כשמדבר לא' ה"ה עושה, אבל ממח' לא יעשה כלום. הגם שלמטה הדיבור הוא רק גורם העשי' אבל אינו עושה כלום, ולמעלה הדיבור גופא הוא העושה. ולכאו' י"ל שדבור הוא כמו שאר המדות כמו חסד שלמטה הוא גורם השפעה שמי שהוא חסדן ה"ה משפיע טוב לזולתו ומי שאינו חסדן אינו משפיע אבל לא שהחסד גופא נשפע, ולמעלה הנה כתי' מכלכל חיים בחסד כלי בתוך כלי עד שנשפע מדת החסד למטה להחיות, וכמו"כ דיבור שהוא מדת המל'. אבל באמת אינו דומה כלל דדיבורו של הקב"ה חשיב מעשה וכמו ויאמר אלקי' יהי אור, נעשה אור וכן רקיע כו', ודיבור רוחני ומעשה גשמי, וכמו אינו דומה ראי' לשמיעה דראי' תופס דבר גשמי דוקא מפני שהוא רוחני יותר, ושמיעה תופס דבר רוחני קול, הרי דיבור הוא רוחני ומעשה הוא גשמי, וא"כ מדיבור נשתנה ממהות למהות, אבל חסד נמשך כלי בתוך כלי להחיות שהוא רוחני, אלא שלכך אומר כי לא מחשבותי כו' ולא דיבור, דלאחר עשי' אינו ניכר אם מדיבור נעשה או שהדיבור הי' רק הגורם העשי', אבל ממח' אפי' יחשב כל היום וכל הלילה לא יעשה מזה כלום, ולמעלה כשעלה במח' מיד נעשה.

והנה מה שעלה במח'⁷ זהו אדם שלמעלה, דאוא"ס אינו בערך ג' קוין⁸ שהם חב"ד חג"ת נה"י, או חסד גבורה תפארת, דלגבי' כתי' כולם בחכ' עשית שאפי' החכ' נחשבת לעשי' גשמיות, אלא שנמשך הארת אוא"ס שיהי' עלו במח'. וזהו חכמת אדם תאיר פניו וקאי על תורה שנק' ג"כ אדם וכמ"ש זאת התורה אדם אלא שהוא במדריגה גבוה יותר, דהנה ענין התקון הוא שיהי' התכללות, ובחב"ד כלול חג"ת נה"י, וכמו שגידי המוח מתפשטין בכל הגוף אפי' ברגל ג"כ מפני שבמוח יש ציור אדם וכמו"כ בחכ' יש כללות חב"ד חג"ת נה"י, וזהו חכמת אדם תאיר פניו של אדם שנא' ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם, דהנה אנו רואין שחכ' פועל הארת הפנים וכמו ר"א מצא תוס' חדתא צהבו פניו⁹ מפני העונג שיש בחכ', דהשכל נמשך מהמשכיל [עונג מקור התענוגים] שהוא בחי' עדן עין לא ראתה לכן פועל הארת פנים. וזהו אמרה מטרונא אחת לר"י בר אלעאי פניך דומין למלוה ברבית או למגדלי חזרים, א"ל הא והא אסורים לי אלא חכמת אדם תאיר פניו. וזהו שאמרז"ל שמא תאמר זהו עדן זהו גן כשהוא אומר יוצא מעדן להשקות את הגן, עדן לחוד וגן לחוד, אלא שהנהר משקה את הגן, גן הם ג"ן סדרים דאורייתא ועדן הוא כמ"ש עין לא ראתה אלקים זולתך, ונמשך הארת העדן בתוך הגן לכן הוא פועל הארת תרטהפנים, וזהו חכמת אדם תאיר פניו שמחכ' התורה נמשך הארת פנים באדם שעל הכסא.

והנה כתי' יאר ה' פניו אליך ואי' במדרש¹⁰ מאור תורה, והוא ג"כ בחי' חכמת אדם, ועוד דרש יש שם שיביט בך בפנים מאירות, והוא ג"כ ענין חכמת אדם. והענין דהנה ארז"ל כל השונה הלכות בכ"י מובטח לו שהוא בן עוה"ב שנא' הליכות עולם לו א"ת הליכות אלא הלכות, דתורה הוא ההילוך מלמעלמ"ט. והענין דהנה כתי' כאשר יאמר משל הקדמוני, דתורה הוא משל לא"ס קדמונו של עולם¹¹, דהנה משל מסתיר על הנמשל ומ"מ מזה מובן הנמשל, וכמו שהע"ה א'¹² ג' אלפים משלים, והמשלים הם דברי' זרים כמו על חכ' התורה א' משל ראה חיים עם אשה אשר אהבת ועל חכ' משל אחר שהם דברי' זרים מ"מ מובן מזה הנמשל. וענין הג' אלפים משלים שא', דהנה כתי' וה' נתן חכ' לשלמה שנתן לו חכ' תתאה במתנה שהוא מקור בי"ע¹³, לכן אמר ג' אלפים משלים, בכל עולם ג' מדריגות¹⁴ שכל מדריגה הוא משל למדריגה שלמעלה ממנה, כמו חשן ואפוד שלמטה שהיו מאבנים הוא משל לחשן ואפוד שבעשי' הרוחניות¹⁵, וגבוה מעל גבוה שומר, והוא רק מח"ת, ויש מדריגה זו גם באצי', ולפני אצי' תורה הוא משל לא"ס קדמונו ש"ע שהוא לפני אצי' העליון ומשם נמשך למטה. וזהו יאר ה' פניו אליך שהארת פנים שיש בתורה יומשך אליך למטה ג"כ. וזהו בית יעקב לכו ונלכה באור ה', דהנה כתי' ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה הוא מראה דמות כבוד הוי' [ומבחי' חכ' אדם נמשך באור הוי' וע"י בית יעקב היינו נשמות בגופים שלומדים תורה ממשיכים שיומשך למטה ג"כ]. וזהו דכתי' לבושי' כתלג חיוור שקאי על תורה, דכמו שלג שהוא מים שנגלד¹⁶ ונעשה שלג, ואח"כ בהפשרת שלגים נעשה מזה מים, כמו"כ תורה הוא חכ' בראש בחי' חכ' אדם, וחכ' בסוף שנמשך למטה ג"כ.

וזהו כמים הפנים אל הפנים¹⁷, שמהפנים של חכ' אדם נמשך באדם שעל הכסא, כן לב האדם אל האדם שנמשך בהאדם שלמטה ג"כ. וזהו דגבי שבת כתי' ויברך אלקים את יום השביעי ברכו במאור פניו של אדם אינו דומה מאור פניו של אדם תריבשבת למאור פניו של אדם בחול, וצ"ל מהו"ע המאור פניו של אדם בשבת. והענין דהנה שבת לאו זמן תפילין¹⁸, דע"י תפילין ממשיכים מוחין לז"א קדש והי' כי יביאך חו"ב, שמע והא"ש דעת הנחלק לחו"ג. והנה תפילין הם על גבי הראש בבחי' מקיף, ובשבת נמשכים מקיפים דחול בפנימיות דאז מאיר מוחין דאבא, ולכן אינו דומה כו' מפני שהמוחין נמשכים בפנימיות פועל הארת פנים. והנה כמו שע"י תורה ממשיכים מדרי' זו¹⁹ כמו"כ ע"י מצות דהנה עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא, תפארת שיבה הוא הזקן, הדרת פנים זה זקן, וזהו ר"י לא הי' לו הדרת פנים שלא הי' לו זקן, ולמעלה הו"ע יגד"ת י"ג מדה"ר, וע"י יג"מ שהתורה נדרשת ממשיכים היגת"ד²⁰, בדרך צדקה תמצא שע"י צדקה ממשיכים מדריגה זו, דצדקה הוא להחיות רוח שפלים שהוא חי בזה, ועי"ז ממשיכים למעלה מאור פני מלך חיים. והעיקר הוא עבודה בשמחה וכמ"ש תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל, כל הוא העמוד המחבר²¹ געה"ע וגעה"ת וכמ"ש כי כל בשמים וארץ שמים געה"ע וארץ געה"ת וכל הוא מחבר אותם, וזהו יפה שעה כו' מכל חיי עוה"ב, כל שהוא חיי עוה"ב, דגן עדן הוא רק העדן שנמשך לגן אבל ע"י מצות נמשך עדן בעצם, ולכן הוא מרב כל מריבוי מדרי' שיש בכל, דיש כמה ג"ע הגם דבספרים אי' געה"ע אבל באמת יש כמה מדרי', וא"כ יש כמה בחי' כל ועבודה בשמחה ובטוב לבב הוא מרוב כל.