שעיר עזים (ש"פ חוקת)

תרגשעיר עזים (ש"פ חוקת)

ש"פ חוקת ט"ל לפ"ק.

ושעיר עזים¹ אחד לחטאת לה', ואמרו בגמ' מה נשתנה שעיר זה שנא' בו חטאת לה' דבכל חטאת נא' חטאת סתם וכאן נא' חטאת לה', אלא אמר הקב"ה שעיר זה יהא עלי כפרה על שמעטתי את הירח, וצ"ל מה שייך חטא ועון למעלה שצריכים ע"ז כפרה.

תרדוהענין דהנה בחטאת יש ג' פירושים², א' חטאת הוא יצה"ר³ כמ"ש לפתח חטאת רובץ ואמרז"ל ז' שמות נקראו לו, ויש דעה שדוד קראו חטאת כמ"ש וחטאתי נגדי תמיד. ב' חטאת הוא ל' חסרון כמ"ש והייתי אני ובני שלמה חטאים ופירש"י כלומר חסרים, וכמו קולע אל השערה ולא יחטיא, כשיש חסרון אפי' כחוט השערה ה"ז חטאת, אך כשהוא קולע אל השערה ולא יחטיא. ג' חטאת נקיון וכמ"ש תחטאני באזוב ואטהר וכתי' וחטא את הבית ותרגם וידכי ית ביתא. וצ"ל איך יש ב' הפי' חסרון ונקיון. והענין שע"י קרבן חטאת אפשר שמחסרון יהי' חטאת נקיון. והנה מ"ש שעיר זה יהא עלי כפרה צ"ל שבו יש כל הג' פי', וצ"ל איך שייך חסרון למעלה כלום חסר.

והענין דהנה כתי' ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה, והנה בפסוק זה יש סתירה מרישא לסיפא דתחילה אומר שני המאורות הגדולים ואח"כ אומר את המאור הגדול והמאור הקטן. והנה אי' בזהר שני מאורות הגדולים הם הוי' ואלקים, דהנה מצינו דהוי' נק' גדול כמ"ש גדול הוי' ומהולל מאד וכן כמה פסוקים, ונק' אור כמ"ש הוי' אורי וישעי, כי אתה נרי הוי', גם כי אשב בחשך הוי' אור לי, וש' אלקים נק' גדול דכתי' גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו ובזהר אי' מלכא בלא מטרוניתא לאו גדול איקרי, ומאחר דש' אלקים פועל שהוי' יקרא גדול כ"ש שהוא נק' גדול, ועוד קרב לגבי דהינא ואידהין.

ועל ל' החסידות, ענין עיר אלקינו כמו עד"מ מקיבוץ הרבה אבנים נעשה בית ומקיבוץ בתים הרבה נעשה עיר, אבנים הם אותיות וכמ"ש ב' אבנים בונות ב' בתים ג' בונות ג' בתים כו' והוא כללות עולם הדיבור, וכמו שיהי' לע"ל ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר, דפי הוי' כמו שהוא למעלה יאיר ויתגלה למטה בעולם הדיבור וזהו מ"ש זה דבר ה' אל זרובבל, שזה יאיר בדבר ה'⁴, והוא שפנימיות המל' יאיר ע"י חיצוניות המל' ע"י התלבשות האותיות. וזהו ההפרש בין נבואת משה לשאר הנביאים, דהנה נבואת משה הי' ע"י אספקלרייא המאירה והוא בחי' זה, ולכן אמר זה הדבר אשר צוה ה', וכל הנביאים נתנבאו בכה⁵ כדמותינו שהוא רק דמות שרואין במראה, שעצם הדבר אין שם כלל כ"א דמות הדבר, וכמשית"ל אי"ה כמו שהלבנה מקבלת אור השמש. וזהו שני המאורות הוא כשש' הוי' מאיר בשם אלקים. אבל בזמן חורבן הבית הנה כתי' מי כמוכה באלים ה' מי כמוכה באלמים כו' מרקדים בהיכלו והוא שותק כביכול כאלם לא יפתח פיו, נאלמתי דומי' תרההחשיתי, כרחל לפני גוזזי' נאלמה, קודב"ה בגלותא סליק לעילא ולעילא, והוא גלות השכינה בכלל ואז מאור הגדול ומאור הקטן, שם הוי' הוא גדול דסליק כו', אבל שם אלקינו נק' קטן.

וביאור הענין דהנה כל נברא יש לו צירוף⁶ המחי' אותו, כמו לזה נאה לקרות שור ולזה נאה לקרות חמור, והנה בע"מ נברה"ע והיכן הם צירופים אלה בע"מ, ובסש"ב יש בזה אריכות וקאמר שיש חילופים⁷, הם א"ב כמו א"ת ב"ש או אלב"ם, ובכלל יש רל"א שערים המתגלגלים פנים ואחור, והנה א"ת ב"ש האל"ף נתחלף בתי"ו הנה התי"ו הוא אות בפ"ע רק כשמחליף מקום האל"ף יש בו כח האל"ף, וה"ז כמו הלבנה דאחר הקטרוג כתי' המאור הקטן לכי ומעטי א"ע ונעשה במיעוט היותר אחרון שנעשה עצם חשוך רק שמקבלת אור השמש, והול"ל שתאיר כמו השמש ובאמת אינו בערך כלל אלא הוא מפני שמחליף האור ע"י יחוד שמשא וסיהרא (ע' בסידור בשער השבת⁸ בפי' לרוץ ארח) נתייחד אור השמש עם עצם הלבנה שהיא עצם חשוך ולכן אינה מאירה כ"כ כמו השמש, כמו"כ כאן ע"י חילופים וחילופי דחלופים ותמורות ותמורות דתמורות, עד שבמיעוט אחר מיעוט אפשר שיהי' חטאת חסרון, [ועוד] לפתח חטאת רובץ.

והנה בעבודה הוא⁹, דהנה כתי' וזרעתי את בנ"י זרע אדם וזרע בהמה שיש ב' מדריגות בנשמה¹⁰, א' הם הנק' זרע אדם היינו שיש להם התקשרות לאלקות והוא בחי' דעת המחבר חו"ב ראי' ושמיעה, דהנה כשא' שומע איזה דבר בכל פרטי פרטיו, מ"מ כשרואה אח"כ הדבר ההוא נעשה הקנין בנפש באו"א, כמו"כ בחי' הדעת שיהי' כאילו רואה, וכמו במ"ת רואין את הנשמע שבשמיעה הי' ראי'. ב' הם הנק' זרע בהמה שאין להם דעת, וא"כ השמיעה מרחוק הוא היסח הדעת, ואפ"ל חטאת חסרון בשוגג, שחטאת הוא על שוגג, דאם הוא מקושר ע"ד האבות הן המרכבה אינו שייך שיהי' חטא ועון, אבל בהיסח הדעת אפשר שיהי' חטא ועון שהוא חטאת חסרון. והעצה לזה שיהי' חטאת נקיון וכמ"ש לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה, נדכה הוא מפעולה שהוא מצד ההתבוננות איך שחטאתי נגדי תמיד עי"ז יהי' לב נשבר, וזה אפי' אלקים לא תבזה, דבכל הקרבנות כתי' ריח נחוח להוי' אבל לשם אלקים מה"ד והצמצום אינו שייך קרבן, אבל בחי' זו הוא קרבן לש' אלקים ג"כ.

תרווזהו שא' הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הירח דיש מעלה בחטאת על עולה, דהנה בעולה יש מעלה מה שכולה כליל, אבל במתן דמים יש מעלה בחטאת, דהנה בעולה הם שתים שהן ארבע¹¹ בקרן מזרחית צפונית ודרומית מערבית, מזרח י', צפון ה' עילאה, ודרומית הוא ו' ומערב ה' אחרונה, ובחטאת הי' על ארבע קרנות שהם ד' אותיות שם הוי', ואי' בזהר ובא לו לקרן בקדמיתא שהוא קוש"י¹² שלמעלה מד' אותיות הוי' ובא כו' הוא שממשיכים מלמעלה מש' הוי' וכמ"ש ותתפלל חנה על הוי', וכמו לפני הוי' תטהרו שהוא למעלה מש' הוי', תטהרו בגי' כתר, שהוא קוש"י שמשם יומשך בש' הוי' שיהי' שני המאורות הגדולים וכמ"ש שמש ומגן ה' אלקים, כמו ששם אלקים הוא מגן ונרתק לש' הוי' ולא שמסתיר ש' הוי' אלא שהוא כדי שיוכל לקבל שם הוי'.

ולכן הי' החטאת משעיר עזים, ועולה הוא דוקא כבשים ונת"ל הטעם ע"ז¹³. והענין דהנה אמרז"ל מ"ט עיזי מסגי ברישא¹⁴ והדר אימרי כבריתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא ופירש"י סתם עיזים שחורות, דהנה אימרי הוא עבודת הצדיקים וכמ"ש וירא אלקים את האור כי טוב אלו מעשיהם של צדיקים, וכתי' את ה' האמרת היום אתם עשיתוני חטיבה א' בעולם ה' אלקינו ה' אחד אין כיוצא בו¹⁵, אף אני אעשה אתכם חטיבה א' בעולם מי כעמך כישראל גוי אחד בארץ וזהו ה' האמרת ה' האמירך, וכתי' והי' במחשך מעשיהם אלו מעשיהם של הרשעים, אך יתרון האור מתוך החשך דוקא זכאין מרי' דתיובתא דמשכין לקוב"ה בחילא יתיר כמו מרקחת עושין מדבר מר דוקא. וזהו דכתי' קח שני גדיי עיזים טובים הם שני שעירי יוהכ"פ, טובים אי' במדרש טוב זה יצ"ט טוב מאד זה יצה"ר, והוא יצה"ר אחר הבירור דיתרון אור כו', ואת עורות גדיי עיזים נתן על ידיו ועל חלקת צואריו וירח ריח בגדיו, אין לך ריח רע יותר משטף גדיי עיזים אלא נכנס עמו ריח ג"כ, ואיך שייך בגדיי עיזים ריח ג"ע אלא שהוא כשמהפכין ומבררים אותם ואז יתרון האור כו', וזהו ריח בגדיו ריח בוגדיו, ריח בגדיו הם לבושים דמעשה המצות וריח בוגדיו הם בע"ת דיתרון האור מתוך החשך דוקא.

וזהו הביאו עלי כפרה על שמעטתי את הירח, דמצד מיעוט נעשה אח"כ במיעוט אחר מיעוט חטאת חסרון, וע"י קרבן חטאת ממשיכים מבחי' שלמעלה מש' הוי' בשם הוי' שיהי' שני המאורות הגדולים.