[את ה' האמרת] ומעתה צ"ל פי' הא' (ב)

תקיח[את ה' האמרת] ומעתה צ"ל פי' הא' (ב)

בס"ד (ש"פ נצו"י).

ומעתה צריך להבין¹ פי' הא' שאחד הוא אין כיוצא בו שלכאורה צ"ל מה"ע השבח שאין כיוצא בו והאיך יעלה על לב איש ח"ו שיש כיוצא בו. אך הענין הוא דצ"ל מ"ש ואתה הוא ושנותיך לא יתמו שגם בזה צ"ל איך שייך לומר ענין ושנותיך הוא בחי' הזמן וגבול בהבורא ית' שהוא בלתי בעל גבול, ואומרו אח"כ לא יתמו, ותי' הרשב"א² שלהיות הנברא הוא בע"ג לכן א"א לו להשיג ענין בחי' בלתי בע"ג, כ"א ע"י שיתארו לו ענין הגבול שאינו תמה ע"ז ומבין בהגבלת שכלו המוגבל³, ואח"כ אומרים שהוא זמן ארוך כ"כ עד שהוא בבע"ג כו', וה"ז כדי לשבר את האוזן, וע"ד דכתיב עיני ה', אזני ה', תהי נא אזניך קשובות לקול תחנוני כו'.

אך י"ל באו"א, והוא כי הנה נודע שענין הזמן הוא בבחי' מל' כל עולמים, שבזה שייך זמן עבר הוה ועתיד חלוקים בג' תי' מלך מלך ימלוך כו', וזהו ענין שארז"ל⁴* יומו של הקב"ה אלף שנה הכוונה כי יחידות עשירות מאות הוא בבי"ע, ואלפים הוא בבחי' מ' מל' כל עולמים דאצי'⁵, אבל למעלה מבחי' זו⁶ לא יש בחי' הזמן כלל, וסדר זמנים הוא למעלה מבחי' הגבלת הזמן⁷, ומ"מ א"א לומר שלא יש כלל בחי' שרש ומקור לזמן זה, שהרי בעה"ק⁸* אמר שאם אתה אומר שהוא ית' בבע"ג ואין לו כח בגבול הרי אתה מחסר שלימותו, ונת' מזה בכ"ד ששרש בחי' ההגבלה הנמצא ממנו תחלה הוא בחי' כלים דנר"נ דאצי'⁹, ולתווך כל הפי' בזה הוא בחי' ל' כלים דז"א דאצי', וזהו שרש¹⁰ ענין ש' שדי, אבל ש' הוי' שהוא הי' הוה ויהי' כאחד הוא בחי' בבע"ג לגמרי כו' למעלה משרש ומקור הזמן לגמרי, ומצד בחי' אוא"ס תקיטדש' הוי' הי' יכול להתהוות עולמות הא"ס עד אין שיעור כו', רק בחי' ש' שדי הוא שאמר לעולמו די כו', ומ"מ כתיב ה' מלך ה' מלך כו' הרי מתלבש בחי' ש' הוי' בבחי' ש' שדי מקור הזמן דבחי' מלך מלך ימלוך¹¹, וזהו אין כיוצא שיהי' בלתי בע"ג ובחי' הגבול כאחד, ונמצא זהו כענין שאמרו נמנע הנמנעות¹², להוציא מדעת האומר שרוכב ובלתי רוכב זהו נמנע גם בחק הבורא כ"א שנמנעו הנמנעות ויכול להיות שני הפכים כאלו רוכב ובלתי רוכב כאחד שהרי ה' מלך כו', וזהו השבח דאין כיוצא בו כו'.

ומעתה צ"ל בה' האמירך¹³ כל פי' אלו ומה"ע לשמור את כל מצותיו שנא' בהאמירך. והענין הוא שארז"ל¹⁴* הקב"ה מניח תפילין, תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו ומי כעמך כו' אחד בארץ, פי' וענין התפילין¹⁵ שהקב"ה הוא בחי' קדוש וברוך בחי' ז"א דאצי' ע' בלק"ת בדרוש בהרת¹⁶, והוא מניח תפילין הוא ענין המשכת מוחין לז"א, וכתיב מגיד דבריו כו' וארז"ל במד"ר¹⁷* מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות, שפי' בזה שע"י שאמר לישראל לעשות מצות אלו עי"ז מפעילים להיות הוא ית' בעצמו עושה, שע"י שאיש הישראלי מניח תפילין ממשיך שיהי' נמשך המשכת ד' מוחין לז"א, והוא ע"י ד"פ דתפילין קדש רומז¹⁸* על בחי' החכ' והי' כי יביאך בחי' בינה שמע והא"ש הוא בחי' דעת שנחלק לחו"ג, וכן ע"י ציצית להיות הקב"ה מתעטף בציצית וכדומה כו', וזהו¹⁹ האמירך ל' שבח שזהו שבח גדול לישראל שע"י עשיית המצות שעושים עי"ז ממשיכים שיהי' נמשך בחי' מצות שלמעלה, ומתורץ בזה ג"כ ענין לשמור כל מצותיו דכתיב בהאמירך כו'.

אך מה"ע אין כיוצא בו בהאמירך שהרי גם בזה נאמר אחד כו', אך הענין יובן ע"פ מה שנת' במד"ר ע"פ חטא חטאה ירושלים²⁰ וכי עובדי כוכבים ומזלות שעובדים לשמש אינם חוטאים כו' אלא שאינם כלום, והיינו כי ע"י כל דבר שאיש הישראלי עושה ממשיך עי"ז המשכות עליונות כמו שע"י יחוד חו"כ ממשיכים למעלה בחי' יחוד הקב"ה כנ"ל עם כנס"י דלעילא, שלכן מברכין ע"ז ז' ברכות ואומרים ז"פ ברוך אתה הוי' להיות כי ממשיכים ז' בחי' אלו כו', ואפי' גם ע"י דבר שאינו מצוה כלל תקככמו נעילת הסנדל ממשיכים ג"כ להיות בחי' מה יפו פעמיך בנעלים בחי' מלאך סנד"ל, בחי' כתר דעשי' כו', שלכן מברכין ע"ז ברכת שעשה לי כל צרכי, והרי בימים שאין נועלים סנדל אין מברכין ברכה זו, ומאחר שבכ"י מברכין ואומרים ברוך אתה ה' הרי ממשיכים עי"ז דאל"כ ח"ו ה"ז בכלל דלא תשא כו', וזהו אין כיוצא בו בשבח דהאמירך שלא די מה שממשיכים ע"י ששומרים כל מצותיו אלא גם ע"י כ"ד שאינו מצוה כלל שעושים ג"כ ממשיכים המשכות אלקות, זה"ע אין כיוצא בו גם בהאמירך כו', וזהו אחד בארץ שגם בארץ בחי' היותר אחרונה ממשיכים כל בחי' אחד כו'.

ועתה י"ל הפי' השני²¹ של את ה' האמרת שהוא בחי' לבוש כו', והענין הוא דהנה אין מלך בלא עם, והנה עם הוא בחי' נפרדים, והנה כדי שיהי' בחי' נפרדים שהרי כתיב אני הוי' לא שניתי ואתה הוא קודם שנבה"ע ואתה הוא לאחר שנבה"ע בלי שינוי כלל, וכדי שיהי' בחי' עם נפרדים זהו ע"י בחי' לבוש מל' שמתלבש בלבוש גיאות וכמ"ש ה' מלך גיאות לבש ואין מלך בלא עם וממילא הוצרך להיות גם בחי' עם נפרדים כי על בנים אין שייך מלוכה כ"א דוקא על עם שהם נפרדים עליהם שייך בחי' מלוכה, והתהוות העם הוא ג"כ מבחי' מל' לפי שמל' הוא בבחי' רוממות והתנשאות ומאיר בריחוק מקום עי"ז נעשה בחי' עם נפרדים כו'.

והנה בבחי' לבוש זה יש ב' בחי', דהיינו שיש בחי' לבוש שהוא בחי' לבוש של הוד וכמ"ש הוד והדר לבשת שהוא בחי' כבוד הדר מלכותו ויש בחי' לבוש שאינה של הוד, וכמ"ש אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם כו', והענין הוא דהנה כתיב מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור, שיש בחי' מלוכה ויש בחי' ממשלה²², והנה מלוכה הוא ברצון וכמ"ש ומלכותו ברצון קבלו עליהם, וממשלה היא בע"כ, והיינו שמלוכה הוא כשיש בחי' התגלות אוא"ס במל' אז נק' מלוכה, וזהו שבקי"ס נאמר ה' ימלוך לעולם ועד, ואז נאמר ל' מלוכה, ומתחלה לא נאמר לשון מלוכה כלל וכמ"ש מלכותך ראו בניך בוקע ים, שבים דוקא הי' התגלות בחי' המלוכה והיינו לפי שבים הי' התגלות אוא"ס, הפך ים ליבשה שזהו ענין בחי' מל', שענין המלוכה הוא שיכול להפוך ולשנות את הדבר וע"כ בקי"ס שהי' היפך הטבע והפך הים ליבשה זהו ענין התגלות בחי' מלוכה כו', נמצא שמלוכה הוא כשיש בחי' התגלות אוא"ס במל', והנה בחי' מלוכה הוא ברצון, והיינו כשמקבלים עומ"ש ברצון, אז נק' בחי' מלך, וזהו ענין ה' מלך גאות לבש שהוא בחי' לבוש של הוד והדר כבוד הדר מל', משא"כ ממשלה הוא בע"כ, וזהו וממשלתך בכל דור ודור והיינו כשיש דור שאינם מקבלים עליהם עומ"ש ח"ו אז נק' רק ממשלה שהוא בחי' אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם.

תקכאוזהו את ה' האמרת היום פי' היום הוא ר"ה²³, דהיינו שבר"ה ממשיכים בחי' לבוש מל' שהוא בחי' לבוש של הוד והדר, וכמו שאנו אומרים בר"ה ה' מלך גאות לבש²⁴ כו', וזהו שאנו מבקשים מלוך על העולם כולו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקרך, ביקרך דוקא, והופע בהדר גאון עוזך שיהי' גילוי בחי' מלכותו בבחי' לבוש של הוד והדר, וזהו שאנו אומרים גלה כבוד מלכותך עלינו דהיינו שיהי' גילוי כבוד מל' דא"ס, וזהו ותמלוך אתה הוא הוי' לבדך שיהי' גילוי כל הבחי' במל' מבחי' אתה הוא והוי', וזהו את ה' האמרת היום שבר"ה ממשיכים בחי' לבוש מל', אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם.

וה' האמירך²⁵, הענין הוא דהנה ארז"ל מ"ט עזי מסגי ברישא והדר אימרי כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא, והנה אימרא הוא בחי' צדיקים שנק' נהורא כו', והנה מאימרא נעשה לבושים, כי מהצמר של אימרא עושים לבושים וכמ"ש ומגז כבשים יתחמם, וכן א' כל בגדים הנאמר בתורה הוא מצמר ופשתים, והיינו שע"י מעשה הצדיקים נעשים לבושים לנשמה, וזהו יביאו כו' והלבישו את האיש כו', ושרש הלבושים נמשך מבחי' לבושי' כתלג חיור כו', דהנה כתיב אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו, וכמ"ש במ"א ההפרש בין שנים לתולע²⁶, והיינו שנמשך בר"ה מבחי' לבושי' כתלג חיור ושער רישי' כעמר נקי להלבין ולטהר את העון, וזהו ע"י התשובה כו', וזהו וה' האמירך היום דהיינו שנמשך עליך בחי' לבושי' מבחי' לבושי' כתלג חיור ושער רישי' כעמר נקי, וזהו ע"י את ה' האמרת היום שהיא בחי' לבוש מל' ע"י קבעומ"ש ועי"ז וה' האמירך שנמשך ג"כ מלמעלה מבחי' לבושי' כתלג חיור שהוא בחי' המשכת יגמה"ר לטהר ולהלבין את עוונות בנ"י כו', וזהו שנק' אימרא שהוא בחי' אור כמאמר והדר נהורא, והיינו שאימרא שהוא בחי' לבושי' שנמשך בר"ה מבחי' לבושי' כתלג חיור נק' נהורא וזהו שר"ה נק' ג"כ אור וכמ"ש ה' אורי וישעי וארז"ל אורי בר"ה וישעי ביו"כ כו'.

ועתה י"ל פי' הג'²⁷ של את ה' האמרת שהוא בחי' אמירה ודבור שהוא בחי' שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות, והענין הוא דהנה כתיב כי אמרתי עולם חסד יבנה, דהיינו שצריך לבנות את החסד, דהנה בתחלת בריאת העולמות הי' מצד עצמו כי חפץ חסד הוא²⁸, משא"כ עכשיו צריך לבנות את החסד, תקכבוהיינו שצריך להמשיך את בחי' החסד הזה וכמ"ש זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון שמעוררים את בחי' החסד שהי' מתחילה מעצמו כי חפץ חסד הוא, ועכשיו אנו מעוררים ומזכירים את בחי' החסד הזה שיהי' גם עכשיו נבנה החסד כו', וזהו את הוי' האמרת והיינו שממשיך את הוי' בבחי' אמירה ודבור שיאמר את העשרה מאמרות, ופי' את הוי' האמרת היינו שממשיך את בחי' ש' הוי' בבחי' אמירה דהיינו בע"מ. דהנה גדולים מעשה צדיקים ממעשה שמים וארץ, דהנה במעשה שו"א כתיב בראשית ברא אלקים, שבכל העש"מ נאמר רק ש' אלקים, ואפי' בראשית נמי מאמר הוא בחי' מאמר אחד נאמר בו ג"כ רק ש' אלקים, משא"כ ע"י מעשה הצדיקים ממשיכים בבחי' הע"מ בחי' ש' הוי', וזהו שמקיימין את העולם שנברא בעש"מ²⁹ והיינו כי קיום הוא בחי' יסוד, וזהו כמ"ש וצדיק יסוד עולם שהוא בחי' סוד הוי' ליריאיו, והיינו שממשיכים בחי' ש' הוי', וזהו שמקיימין שעושין קיום ויסוד וממשיכים מבחי' ש' הוי' בשם אלקים כו'. וזהו את ה' האמרת היום שמתחלה הי' רק מבחי' ש' אלקים אבל עכשיו ממשיכים שיהי' הוי' האמרת כנ"ל.

והנה ע"י מה ממשיכים שיהי' את ה' האמרת שיהי' גילוי בחי' עשרה מאמרות, זהו ע"י אמר וכמ"ש יום ליום יביע אמר, אמר הוא ר"ת אש מים רוח³⁰, שהוא בחי' קול כי הקול הוא מורכב מאש מים רוח, והנה הדבור נמשך מהקול וע"י אמ"ר עי"ז נמשך שיהי' את ה' האמרת. והענין הוא, דהנה ג' בחי' אלו אמ"ר הוא בחי' משארז"ל על שלשה דברים העולם עומד³¹ על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח, עבודה הוא בחי' אש כי אש הוא בחי' העלאה ממטה למעלה, וכך עבודה הוא שהיו מקריבין את הבהמה ע"ג המזבח והיתה נכללת באש שלמעלה, וכך גם עתה תפלות כנגד תמידין תקנו, שזהו מ"ש כמו חלב ודשן תשבע נפשי שצריך להקריב את החלב ודם לאלקות, דהיינו שלא יהי' לו רצון אחר כ"א רצון פשוט להוי' לבדו וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ שאין לו שום רצון ותענוג כ"א לה' לבדו, וזהו בחי' אש, וגמ"ח הוא בחי' מים שהוא בחי' המשכה כי מים יורדים ממקום גבוה לנמוך כו', ותורה הוא בחי' רוח שהוא רוח פיו כו', והנה ע"י ג' בחי' אלו עי"ז ממשיכים שיהי' בחי' גילוי הדבור, דהיינו שיומשך בחי' קיום ע"מ.

והנה בר"ה הוא עיקר בחי' בנין הדבור, וזהו שבמד"ר פ' אמור מתחיל הפרשה על ענין ר"ה בפסוק לעולם ה' דברך נצב בשמים³², והיינו לפי שבר"ה הוא בחי' תקכגבנין הדבור דהיינו שיומשך גילוי בחי' ש' הוי' בעש"מ. וזהו שבר"ה ג' ספרים נפתחים שהוא כנגד ג' בחי' אמ"ר וכמ"ש בס"י בשלשה ספרים ברא הקב"ה את עולמו בספר וסופר וסיפור, והיינו כי סיפור הוא בחי' מל' שהוא בחי' דבור, וכדי שיומשך בחי' סיפור הוא ע"י ספר וסופר, כי סופר הוא בחי' חכ', וכמ"ש אי' שוקל ואי' סופר³³, והיינו כי החכמה נמשך מבחי' אי', וכמ"ש והחכמה מאין תמצא, ובחי' אי' שוקל הוא בחי' מתקלא שהוא בוצינא דקרדוניתא שהוא בחי' משקל ומדה שמודד אורות בכלים. והנה כדי שיומשך בחי' ג' ספרים אלו זהו ג"כ ע"י קול שהוא כלול מאמ"ר, והיינו ע"י קול השופר שיוצא מהבל הלב שהוא כלול מאש מים ורוח כו', וע"כ סדר תקיעות שלש של שלש שלש כי שלש תקיעות תקיעה שברים תרועה תקיעה, וע"י ג' בחי' אלו תר"ת עי"ז נמשך שיהי' ג' ספרים נפתחים בר"ה עד שיומשך בבחי' סיפור שהוא בחי' דבור כנ"ל, וזהו את ה' האמרת היום.

והנה ענין וה' האמירך היום, הענין הוא דהנה ארז"ל כל הקורא ושונה³⁴ הקב"ה קורא ושונה כנגדו ממש שע"י דבור האדם בד"ת עי"ז נמשך להם מלמעלה שיהי' הקב"ה קורא ושונה כנגדו ממש, וכדי שיהי' בכח האדם ע"י דבורו בד"ת להמשיך שיהי' הקב"ה קורא כנגדו, זהו הכח ניתן להם מלמעלה, וזהו וה' האמירך שהכח הזה שאתה ממשיך שיהי' הקב"ה קורא ג"כ זהו וה' האמירך שה' נותן לך כח הזה. וזהו מ"ש להיות לו לעם סגולה, שזהו כמו סגולה שהוא למעלה מהטעם איך יש ביכולת האדם ע"י דבורו להמשיך גילוי אוא"ס הוא רק כמו סגולה שאין לזה טעם כלל כו'. וזהו מ"ש אח"כ ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת³⁵, והיינו כי תהלה הוא מל' בהלו נרו על ראשי שהוא בחי' אש. ולשם הוא בחי' מל' כמ"ש ויעש דוד שם, מבחי' קדמות השכל כו', וזהו מ"ש ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו אלקים לפדות לו לעם ולשום לו שם, בש"ב ז' ך"ג, והיינו שיהי' הגדלה בבחי' השם, שיהי' גילוי בחי' מל', וכדי שיהי' הגדלה בבחי' שם זהו ע"י מים כי מים מצמיחים, והיינו שהוא בחי' המשכת ה' חסדים שהוא ע"י בחי' גמ"ח כו'. ולתפארת הוא בחי' קו האמצעי שהוא בחי' תורה בחי' רוח כו'. וזהו ולתתך עליון כו' והיינו שנתן להם זה הכח מלמעלה שיהי' בכחם ע"י תורה ועבודה וגמ"ח להמשיך בחי' המשכת גילוי אוא"ס למטה כנ"ל.