[ושעיר עזים אחד] ומעתה כו' (ב)

תמו[ושעיר עזים אחד] ומעתה כו' (ב)

בס"ד. (ש"פ חוקת, ט"ל).

חטאת ג' פי' כו' ב' המאה"ג הוי' אלקים כו' כבשים ועזים (ד-וא"ו)

חקת

ד) ומעתה צ"ל מה שהחטאת¹ היתה באה ע"פ הרוב משעירים דוקא חוץ מחטאת יחיד שהי' כבשה, וחטאת הכפורים ופר כהן משוח כו', הנה חטאת יש בו ג' פירושים² הא' חטאת ל' חטא כמ"ש לפתח חטאת רובץ והיצה"ר יש לו ז' שמות ודוד קראו חטאת כמ"ש וחטאתי נגדי תמיד, הב' חטאת לשון חסרון כמו והייתי אני ובני שלמה חטאים ופירש"י כלומר חסרים וכמו מ"ש קולע אל השערה ולא יחטיא מכלל מי שאינו מכוין אל השערה והיינו שחסר מעט נק' חוטא, הג' חטאת כמו תמזתחטאני באזוב ואטהר וכמו וחטא את הבית ותרגומו ודכי ית ביתא לשון נקיות ונקיות מביאה לידי טהרה, ולכאורה איך שייך בחטאת לשון חטא וחסרון וגם לשון טהרה ונקיון שהם הפכים ממש, אך חטאת לשון טהרה קאי על קרבן חטאת שמנקה ומטהר את החטא והחסרון. ובתחלה צ"ל מהו חטאת לשון חסרון למעלה כמ"ש לחטאת להוי' שהוא משארז"ל אמר הקב"ה שעיר זה יהי' עלי כפרה על שמיעטתי את הירח³ והוא חסרון הלבנה כמ"ש יהי מארת חסר כתיב.

והענין הוא דהנה כתיב ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים את המאור הגדול כו' ואת המאור הקטן, ולכאורה הפסוק סותר עצמו מרישא לסיפא שבתחלה כתיב שני המאורות הגדולים ולבסוף כתיב המאור הגדול כו' ואת המאור הקטן. אך הענין הוא דהנה איתא בזהר שב' שמות הוי' אלקי' נק' שני מאורות הגדולים ששם הוי' נק' אור כמ"ש ה' אורי וישעי, אתה נרי הוי', ושם אלקים נק' ג"כ אור ונק' ג"כ גדול וכמ"ש גדול הוי' כו' וארז"ל אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו דוקא, הרי כי אז גם שם אלקים נק' גדול כי קרב לגבי דהינא ואידהין⁴, וזהו כשיש יחוד וחיבור שם הוי' בשם אלקים נקראים שני מאורות הגדולים כמ"ש וידעת היום כו' כי הוי' הוא האלקים כולא חד בלא פרודא כלל, וזהו שני מאורות הגדולים, אבל כשאין שם הוי' מאיר בשם אלקים אז שם הוי' הוא המאור הגדול ושם אלקים הוא המאור הקטן והוא מחמת קטרוג הירח שאמרה א"א לשני מלכים להשתמש בכתר א' השיב לה לכי ומעטי א"ע מיעוט הלבנה, ואז את המאור הקטן לממשלת הלילה שהוא מורה על העלם והסתר דגלות הנמשל ללילה, וקוב"ה בגלותא אסתלק לעילא וזהו מחמת חסרון הלבנה ומיעוט הירח.

ולהבין זה על לשון החסידות, הנה ארז"ל אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו פי' עיר הוא מקיבוץ כמה בתים ובתים נעשים מאבנים, והנה אבנים הם אותיות כמ"ש בס"י שתי אבנים בונות שתי בתים כו', ונק' בחי' עולם הדבור עליון דבר ה' בשם עיר אלקינו כי הדבור שרשו משם אלקים, ופי' גדול הוי' בעיר אלקינו היינו כשהדבור מאיר בבחי' גילוי בעולמות כמ"ש לע"ל ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר כי פי הוי' דיבר, וזהו אימתי הוא גדול (בחי' ש' הוי') כשהוא בעיר אלקינו היינו כשבחי' דבור דבר הוי' מאיר בגילוי, ואז נק' שניהם מאורות הגדולים, אך ע"י קטרוג הירח מארת חסר חסרון הלבנה שאין הדבור עליון מאיר בגילוי בעולמות כמו שעל זמן חורבן הבית נאמר מי כמוכה באלים הוי' שארז"ל מי כמוכה באלמי', מרקדים כו' וכבי' כאלם לא יפתח פיו, בחי' נאלמתי דומי' החשיתי, כרחל לפני גוזזי' נאלמה, והוא בחי' גלות השכינה ואז קוב"ה אסתלק לעילא ואזי נק' שם אלקים בשם מאור הקטן לממשלת הלילה. וזהו ג"כ ענין ההפרש שבין משה רבינו⁵ לשאר כל תמחהנביאים, דהנה ארז"ל משה נתנבא בזה וכל הנביאים נתנבאו בכה, פי' זה אספה"מ שהוא בחי' גילוי המהות כמ"ש לע"ל הנה אלקינו זה, זה הוי' קוינו לו כו' דשם הוי' ושם אלקים שניהם בבחי' זה כמו שני מאורות הגדולים, וגם בקרי"ס אמרו זה אלי כו', וכך נבואת משה הי' בחי' זה גילוי דיחו"ע, לכן כתיב וידבר משה אל ראשי המטות כו' זה הדבר שהי' דבר ה' מאיר אצלו בגילוי גמור כמ"ש וידבר הוי' אל משה. וזהו שאנו אומרים אחר ק"ש ויציב ונכון כו' הדבר הזה פי' וקאי על מ"ש קודם בק"ש הוי' אחד שיהי' מאיר בגילוי גמור איך שאני הוי' לא שניתי והוא אחד בז' רקיעים וארץ וד"ר העולם שהוא גילוי מקור וגדלות הדבור בבחי' זה. אבל כל הנביאים נתנבאו בכה בכף הדמיון אספשא"מ כמו מראה הנק' שפיגל שאינם רואים בה הצורה ממש, רק דמות הצורה, והיינו שכמו שאין ערוך מאור הקטן לגבי מאור הגדול, כך כל הנביאים לגבי משה שלהנביאים לא הי' מאיר דבר הוי' דנבואה כ"כ כמו למשה. וזהו שאנו מבקשים ובנה ירושלים, שע"י בנין דעיר אלקינו גילוי הדבור תגדל כבוד הוי' ויהי' גדול הוי' בעיר אלקינו.

קיצור. ג' פי' בתי' חטאת, וענין פי' חסרון למעלה ז"ע מארת חסר, שני המאוה"ג זה"ע ב' שמות הוי' ואלקים ששניהם נק' גדולים כמ"ש גדול הוי' בעיר אלקינו, וכדפי' בזח"ג ויקרא מלכא בלא מטרוניתא לאו גדול איקרי, אבל בחורבן בהמק"ד, שאינו מאיר הדיבור אזי ש' אלקים הוא המאור הקטן, וזהו ההפרש בין נבואת משה שנתנבא בזה זהו כמו שמאיר ה' אלקים וכמו הדבר הזה שקאי על ה' אחד שיהי' מאיר בחי' יחו"ע, משא"כ כל הנביאים נתנבאו בכה, כדמותינו בחי' מאוה"ק, וזהו ובנה ירושלים בנין עולם הדבור כו'.

ה) ולהבין זה בתוס' ביאור⁶ צ"ל מ"ש בסש"ב פי"ב בשער היחוד⁷, בענין התחלקות מיני נבראים בשינוי הצירופים וחילופים ותמורות האותיות דעש"מ שמתגלגלים בכ"א אלפא ביתא דרל"א שערים פנים ואחור כמו א"ת ב"ש ג"ר ד"ק, וא"ל ב"ם, שהצירופי אותיות דעש"מ הכתובים בתורה מהם התהוות חיות הנבראים חשובים כללים כמו בריאת שמים וארץ וכדומה שמאיר בהם דבר הוי' בגילוי כמ"ש לעולם ה' דברך נצב בשמים, אבל פרטי הנבראים אין קץ שאינם כתובים בתורה מקבלים חיותם והתהוותם משינוי הצירופים באופן אחר וחילופים ותמורות כמו בא"ת ב"ש, שמא' נעשה תי"ו ומב' נעשה ש', והנה אין ההארה המאיר באותיות החילופים כמו בת' וש' כמו האור המאיר בא' וב' עצמן כי האלף למשל הוא עצם האור משא"כ אות התי"ו שמקבל מאל"ף אף שמאיר בו האל"ף אעפ"כ הוא אות אחר שהוא תי"ו ולא אל"ף כו' לכן כל הנבראים היותר תחתונים במעלה ומדרגה מקבלים החיות מהאותיות שבריבוי הצירופים דחילופים ותמורות דתמורות עד נבראים תמטדעוה"ז הגשמי' שמקבלים מצרופים היותר אחרונים לכן הם בהעלם והסתר אלקות לגמרי. ואיתא שם בסש"ב המשל ע"ז מאור הירח המאיר בלילה שזהו מה שקבלה הירח מהשמש, שאינו בערך ודוגמא לאור השמש המאיר ביום, והיינו כי מפני שהירח אין לה אור בעצם רק מה שמקבלת ההארה מאור השמש, והנה אף שהיא מקבלת האור מהשמש אין ערוך אור המאיר מהירח לגבי אור השמש עצמו עד שאינו נק' כ"א אור דאור הארה דהארה שמתמעט האור, כך ע"י ריבוי החילופים ותמורת האותיות דעש"מ נתמעט ונתצמצם האור שמבחי' דבר הוי' ואינו מאיר בגילוי. כמו"כ יובן למעלה דקודם הקטרוג של הירח היו הב' שמות הוי' אלקים שני המאורות הגדולים כמ"ש כי שמש ומגן הוי' אלקים שהי' גילוי אור הוי' ממש ע"י שם אלקים כמו שהשמש מאיר ע"י המגן ונרתק, וזהו וידעת היום כו' כי הוי' הוא האלקים כולא חד בלא פרודא, וגדול הוי' בעיר אלקינו, אך אחר הקטרוג אמר לה לכי ומעטי א"ע זהו כמו המשל משמש וירח המבואר לעיל הגם שהירח מקבל מהשמש האור אך האור דירח נתמעט לכן אין הגילוי דשמש הוי' מאיר בגילוי בדבור שהוא בחי' שם אלקים, והוא בחי' חסרון הלבנה וכמו חילופים ותמורות הנ"ל. וזהו ועד בחילופי אתוון אחד, פי' כי אחד הוא בחי' גילוי דיחו"ע בחי' זה הדבר דהיינו כמו הדבור שמאיר בגילוי, אבל ועד הוא בחילופי אתוון שהוא בחי' יחו"ת שאין האור בגילוי כ"כ כמו בחילופים ותמורות כנ"ל. ועד"ז ארז"ל פני משה כפני חמה גילוי שמש הוי' בבחי' זה דיחו"ע, ופני יהושע כפני לבנה שהוא אור הירח כמו שהוא אחר מיעוטה, לכן זקנים שבאותו דור אמרו אוי לאותה בושה ואוי לאותה כלימה, והיינו נגד גילוי שהי' בימי משה שהי' פני חמה דגילוי שמש הוי' (לכן משה לא אמר בשכמל"ו בתורה).

והנה אנשי יריחו היו כורכין⁸ את שמע ויש פי' אחד שלא אמרו בשכמל"ו שרצו שיהי' נמשך אצלם הביטול דואהבת מבחי' אחד יחו"ע, אך אין הלכה כמותם, כי הם היו בחי' אנשי יריחו ע"ש הירח, כי יריחו הי' עיר התמרים וכתיב צדיק כתמר יפרח, שצדיק שהוא בחי' יסוד נק' תמר, והנה תמר בגימ' שמש (שהוא בחי' שם הוי') ויריחו שהוא בחי' ירח הוא עיר התמרים, זהו ע"ד עיר אלקינו שמאיר גילוי שם הוי' בשם אלקים, וכך יריחו עיר התמרים היינו בחי' יחוד שמשא בסיהרא שהוא בחי' שם הוי' ושם אלקים (וז"ע הלולב שהוא בחי' כפות תמרים העיקר הוא שיהי' התאומות שלימות כי אם ניטל התאומות פסול, כי זהו רומז על בחי' יחוד דכר ונוקבא כחדא) ולכן אנשי יריחו שהוא בחי' יחוד שמשא וסיהרא ע"ד כמו שמש ומגן הוי' אלקים לא היו אומרים בשכמל"ו שהי' מאיר אצלם ע"ד ביטול דיחו"ע, אבל אין הלכה כמותם כי לא כל אדם יכול לקבל מבחי' ומדרגה זו כ"א ע"י בחי' ועד בחילופי אתוון כו' בחי' יחו"ת, והוא מחמת מיעוט הירח. וזהו חטאת לשון חסרון הלבנה, עד שמזה נעשה למטה חטאת לשון חטא שהיצה"ר דוד קרי' חטאת כמ"ש לפתח חטאת רובץ, תנוהוא מחמת חסרון הלבנה למעלה עי"ז בהשתלשלות למטה ע"י ריבוי צמצומים נעשה יצה"ר חטאת לשון חטא.

ולהבין זה בעבודת האדם למטה⁹ באדם ב' בחי' הנ"ל, הנה כתיב וזרעתי את בנ"י זרע אדם וזרע בהמה, זרע אדם הוא רוח האדם העולה למעלה ע"י הדעת בק"ש שהוא לשון התחברות, וזהו וידעת כו' כי הוי' הוא אלקים אין עוד מלבדו כו', וזהו כמו בחי' עולת תמיד דצדיקים, כי הדעת מחבר ראי' ושמיעה כי אינו דומה שמיעה לראי', פי' כי שמיעה הוא ההתבוננות אבל אינו נוגע אל עצמותו בפנימיותו כי שמיעה מרחוק משא"כ ראי' הוא בחי' ראי' המהות אך ע"י העמקת הדעת בבחי' שמיעה בחי' ההתבוננות אזי יהי' כאלו רואה ממש וכמו רואין את הנשמע שהדעת מחבר ב' בחי' ראי' ושמיעה כי דעת מזווג או"א, וכמ"ש והוי' עליהם יראה גילוי הוי' דחכמה בדבור דשם אלקים וכולא חד, אך זרע בהמה שאין להם דעת כ"א רק שמיעה מרחוק הוי' נראה לי, יוכל להיות מזה חטאת ל' חסרון והוא בחי' היסח הדעת לכן יוכל להיות בחי' חטא, ואף כי אין זה רק בחי' שוגג כי קרבן חטאת לא הי' בא כ"א על השוגג, אך גם בחי' שוגג אינו יכול להיות בבחי' זרע אדם שהם מקושרים תמיד לאלקות כמו האבות הן המרכבה ואיך ישכח על אלקות לעשות חטא ואין זה שייך כ"א על נשמות דזרע בהמה שאין להם דעת והתקשרות כ"כ לכן יכול להיות בחי' חטא בשוגג מחמת שכחה והיסח הדעת. וזהו משארז"ל מרובים צרכי עמך ודעתם קצרה¹⁰, כי מחמת קוצר הדעת הוא מרובים צרכי עמך, והיינו כי מחמת קוצר וחסרון הדעת לאלקות נק' זרע בהמה ורוח הבהמה יורדת למטה בריבוי רצונות זרות מפנימיות הלב היפך דועמך לא חפצתי הנ"ל, ומזה יכול לבוא לבחי' חטאת חטא וחסרון דיצה"ר כו'. אך יש עוד פי' חטאת ל' טהרה ונקיון וקאי על בחי' קרבן חטאת בחי' תחטאני באזוב ואטהר, והוא ע"י בחי' התשובה שהוא בחילא יתיר, כי ע"י וחטאתי נגדי תמיד מזה בא לידי לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה ועי"ז ממלא החסרון דחטאת גם למעלה. והנה ארז"ל במקום שבע"ת עומדין צדיקים גמורים א"י לעמוד וזהו שבאמת שיש מעלה בחטאת לגבי עולה, ואף שהעולה היתה כולה כליל (זהו רק בענין הקרבת החלב), אך יש מעלה בחטאת שאינה בעולה והוא כי במתן דמים החטאת למעלה יותר מעולה כי העולה הי' טעון שתי מתנות שהם ארבע והיינו במזרחית צפונית ומערבית דרומית שהוא בחי' חיבור י"ה וחיבור ו"ה¹¹, מזרחית צפונית חיבור י"ה ומערבית דרומית חיבור ו"ה, כי מזרח יו"ד בחי' חכמה וצפון בחי' ה' ראשונה בחי' בינה, ומערבית דרומית בחי' חיבור ו"ה כי דרום בחי' וא"ו ומערב הוא בחי' ה' אחרונה של שם הוי' והוא בחי' גדול הוי' דחכמה בעיר תנאאלקינו בבחי' דיבור דשם אלקים, והיינו שההמשכה הוא רק משם הוי' כו' כנ"ל, אבל כשבא לכלל מיעוט וחטא וחסרון הירח והיינו שפגמו בשם הוי' צריך להמשיך מלמעלה משם הוי' כדי לתקן כל הפגמי', וזהו קרבן חטאת והי' בה ארבע מתנות על ארבע קרנות כנגד ד' אותיות שם הוי', דהיינו ההמשכה הוא מלמעלה משם הוי' בבחי' ד' אותיות שם הוי' כו', ומתחלה הי' בא לקרן דרומית מזרחית שהוא בחי' מקור זריחת השמש¹² כמו ממזרח שמש כו', והוא מבחי' קוצו של יו"ד של שם הוי' והוא בחי' והחכמה מאין תמצא שהוא בחי' כתר וכמו ביוהכ"פ לפני הוי' תטהרו, ובבחי' זה חטאת גבוה מעולת תמיד דצדיקים וכמעלת הבע"ת על הצדיקים שבמקום שבע"ת כו'.

קיצור. ביאור הענין יובן מענין החילופים ותמורות שנת' בסש"ב ח"ב, שנת' שם המשל מאור הלבנה נגד אור השמש וקודם הקטרוג היו ע"ד שמש ומגן שע"י המגן דשם אלקים האיר שם הוי', אך ע"י הקטרוג זהו כענין אור הלבנה שבאמת הוא ג"כ מהשמש ועכ"ז אינו בערך כלל, אחד, ועד, פני משה כפני חמה שמש הוי', ולכן אנשי יריחו היו כורכים כו' שרצו שהאהבה יהי' מהתבוננות יחו"ע דאחד, רק שאין הלכה כמותם שלא כל הרוצה ליטול את השם יטול, יריחו עיר התמרים צדיק כתמר יחוד ה' אלקים, וזהו חטאת חסרון, ובעבודה זרע אדם העולה ע"י הדעת שמחבר חו"ג, משא"כ זרע בהמה יכול להיות היסח הדעת שעי"ז יכול לבוא לידי חטא בשוגג, משא"כ האבות הן המרכבה איך ישכח כו', ומ"מ מקום שבעת"ש עומדים כו' וזהו מעלת החטאת ל' נקיון על העולה, שבעולה המתנות הם שתיים שהן ארבע מזרחית צפונית י"ה, מערבית דרומית ו"ה, אבל החטאת ד' מתנות, ובא לו לקרן קוש"י, להמשיך מלמעלה מש' הוי' בש' הוי' ולכן מקום שבעת"ש עומדים צ"ג אינם יכולים לעמוד כו'.

וא"ו) ובזה יובן¹³ מה שעולת תמיד הי' מכבשים דוקא והחטאת הי' משעירים, כי הנה ארז"ל מ"ט עזי מסגי ברישא והדר אימרי כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא, נמצא שאימרי נק' נהורא והיינו לפי שאימרי הוא בחי' צדיקים ונק' אימרי ע"ש מ"ש את ה' האמרת היום כו' וה' האמירך היום כו' שהוא בחי' שבח וחשיבות וכמו שארז"ל ע"ז בגמ' ובמדרש אתם עשיתם אותי חטיבה אחת¹⁴ בעולם שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד אף אני עשיתי אתכם חטיבה אחת בעולם ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ, וכ"ז הוא בחי' אימרי בחי' צדיקים כו', ועזי הוא בחי' שעירים נק' חשך ברישא חשוכא, בחי' והי' במחשך מעשיהם זו מעשה תנבהרשעים, ויצה"ר קרי' חטאת בחי' חטא ועון, אך ע"י קרבן חטאת שהוא בחי' תשו' עילאה מעומקא דלבא אתהפכא מחשוכא דעזי ושעיר לנהורא. והנה יתרון האור הוא מן החשך דוקא כשהחשך עצמו דשעיר נהפך לאור ע"י בע"ת בחילא יתיר, והוא בחי' יתרון האור יותר מאור הנמשך ע"י הכבשים בחי' צדיקים הנ"ל, וזהו חטאת מל' תחטאני באזוב ואטהר כמו לפני הוי' תטהרו דיוה"כ, תטהרו בגימ' כתר שהוא למעלה מבחי' אור הוי' דתומ"צ דאימרי שהוא לבושי' כתלג חיור ושער רישי' כעמר נקי שהוא בחי' צמר כבשים כנ"ל, אבל ע"י התשובה דתחטאני באזוב ואטהר, משלג אלבין למעלה מלבושי' דתלג חיור דתו"מ אלא הוא בחי' לובן העליון דלבנון די"ג מדה"ר וכמ"ש בסש"ב בשער התשובה פ"ח¹⁵, שכדי למלאות הפגמים צריך שיומשך מבחי' קש"י בחי' יגמה"ר שלמעלה מעלה מש' הוי' והיינו ממזל ונקה מנקה הוא לשבים יעו"ש.

וז"ע שהלבישה רבקה ליעקב את שני עורות גדיי העזים¹⁶ על ידיו ועל חלקת צואריו והיו ידיו שעירות כידי עשו אחיו ואמר יצחק ראה ריח בני כריח שדה כו', ופירש"י והלא אין לך ריח רע יותר משטף העזים אלא מלמד שנכנס עמו ריח ג"ע. והענין הוא דהנה ע"י יעקב נתבררו בחי' גדיי עזים וכמ"ש במדרש דשני גדיי העזים היו כנגד שני שעירים דיוהכ"פ, ולכן נק' שני גדיי עזים טובים כי לאחר הבירור המה יותר נעלים כי יתרון האור מהחשך דוקא, ולכן כתיב וירח את ריח בגדיו ויברכהו. והענין הוא דהנה ארז"ל א"ת בגדיו אלא ריח בוגדיו, והיינו כי ריח בגדיו הוא בחי' ריח דתומ"צ בחי' לבושי' דתומ"צ שע"י צדיקים ובוגדיו הוא בחי' ריח דבע"ת דמשכין לי' לקוב"ה בחילא יתיר ע"י אתכפי' ואתהפכא מחשוכא לנהורא ויתרון אור מתוך החשך כנ"ל דעזי מסגי ברישא, ברישא חשוכא והדר נהורא, והיינו כשיעקב לבש בגדי עשו גם עורות גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו הבריר אותם והי' כמו בחי' בע"ת שהוא בחי' ריח בוגדיו. וזהו שנאמר בחטאת ר"ח חטאת להוי' כנ"ל שחטאת לשון חסרון הלבנה מיעוט הירח ואמר הקב"ה שעיר זה¹⁷ יהי' עלי כפרה על שמיעטתי את הירח, ופי' עלי כמו ותתפלל חנה על הוי' שכדי למלאות חסרון הלבנה שהו"ע ב' שמות הוי' אלקים כנ"ל צ"ל הגילוי וההמשכה מלמעלה משם הוי' כמ"ש ביוהכ"פ לפני הוי' תטהרו והוא ענין התשובה שכתיב בה ג"כ שובה ישראל עד הוי' אלקיך דהיינו עד שבחי' הוי' יהי' במדרגת אלקים וממילא ההמשכה מלמעלה משם הוי', והוא שכדי למלאות הפגם צריך להמשיך ממקום גבוה יותר מבחי' על הוי' כנ"ל. אך עכשיו צ"ל בחי' עולת תמיד, דאימרי יאה, כי חטאת תנגלשון חסרון וחטא, וגם כי חטאת בחי' תשובה הוא לפי שעה, ועולת תמיד צ"ל בתמידות בחי' צדיקים.

קיצור. ולכן החטאת רובם משעירי עזים, כי עיזי מסגי ברישא מפני שברישא חשוכא, אמרי צדיקים האמרת, עיזי בעת"ש, יתרון האור מתוך החשך, משלג אלבין לובן העליון, יגמה"ר, מנקה הוא לשבים, שני גדיי עזים טובים לאחר הבירור, ריח בוגדיו, שובה עד שהוי' יהי' בבחי' אלקיך, ועכ"ז תשובה לפי שעה, ואימרי מעלת הצדיקים היא תמיד כו'.