תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תר"ם ח"א הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב

אז ישיר משה

שמהאז ישיר משה

יום שביעי ש"פ תר"ם לפ"ק

יום שביעי ש"פ

אז ישיר משה¹ ובנ"י את השירה הזאת ויאמרו לאמר², הנה השירה הזאת היא שירה של בחי' מל'³ וכמ"ש למען יזמרך כבוד⁴ ולא ידום נהו"ת קארי תדיר⁵ לנהו"ע ולא שכיך וכמ"ש אלקים אל דמי לך ואל תחרוש⁶ ואל תשקוט אל, ומשה ובנ"י שרו השירה הזאת. וצ"ל אם תחילה הי' שירה דמשה ובנ"י ואח"כ השירה הזאת, או שתחלה הי' השירה הזאת ואח"כ השירה דמשה ובנ"י. וה"ז ב' פי' בפסוק, וצ"ל תחילה הפי' הא' שתחילה הי' השירה דמשה ובנ"י ואח"כ השירה הזאת, והענין דהנה נת"ל⁷ דשרש האותיות הם מח"ע וס"ר נש"י⁸ הם נגד ס"ר אותיות התורה⁹ אשר כל נשמה כללות¹¹ יש לה אות בתורה¹⁰ ולכן כאו"א מנש"י יש לו כליון ותשוקה לאלקות מפני שכל דבר נמשך לשרשו¹² (הראשון).

שמווביאור הענין דהנה האותיות הם נראים ונגלים כשהשכל בא לידי השגה והבנה הגם שבמשכיל יש ג"כ אותיות, אך אינם בגילוי עדיין דכל הברק המבריק¹³ הוא אינו גילוי ממילא גם האותיות אינם נגלים, רק כשהשכל בא לידי השגה והבנה אז נראים ונגלים האותיות, נמצא יש ג' מדרי' איך שהוא עדיין בהעלם לגמרי, והברק המבריק הגם שיש שם אותיות אך אינם בגילוי עדיין, והשגה והבנה ששם נראים ונגלים האותיות, וע"י לימוד התורה לשמה ממשיכים תוס' אורות בהאותיות, והעלאה והמשכה זו הוא מריש כ"ד עד סכ"ד, וצ"ל האותיות מה ענינם, דהנה האותיות הם מלבישים את השכל, וא"כ מוכרח לומר ששרש האותיות למעלה מהשכל, ויובן זה כמו משל שמלביש לשכל הרי המשל הוא דבר זר מהשכל וכמו להשמרך מאשה זרה¹⁴ הוא משל על חכ' חיצוניות ולימודיות בכלל, ראה חיים אם אשה¹⁵ אשר אהבת הוא משל לחכ' התורה, הרי דבר זר לגמרי, מ"מ כדי שיוכל לומר משל צ"ל בעל שכל גדול¹⁶ דיש מי שמשיג השכל בטוב ומ"מ א"י להמשיל משל, כי ע"ז צריכים בעל שכל גדול וכמו משלי שלמה¹⁷ שנא' עליו ויחכם מכל אדם¹⁸ לכן הי' ביכולתו לומר משל, דהמשל הוא כמו לבוש להשכל, והלבוש צ"ל בערך הלובש לא קטן ולא גדול, לכן צ"ל בעל שכל גדול, וכמו ר"מ שהי' אומר תלתא מתלי¹⁹ דאמרז"ל לא ר"מ שמו אלא ר' נהוראי שמו²⁰ ולמה נק' ר"מ מפני שהוא מנהיר עיני חכמים בהלכה שהי' בחי' מאור מקור האור²¹ לכן הי' אומר משל, וכמו"כ האותיות שהם מלבישים השכלות התורה צ"ל שרשם למעלה מהתורה, וכ"ה האמת דהנה אורייתא מחכ' נפקת²² ושרש האותיות הם מכתר²³ ולכן נק' בזהר כתרין עילאין²⁴ ואי' בזהר נחתא כף מעל כורסייא יקרי'²⁵, הגם שהאותיות הם בחכ', היינו שמזשהם נראים ונגלים בחכ' אבל שרש האותיות הם מבחי' עדן מקדם²⁶ שהוא בחי' כתר, ולכן כל דבר שבא לידי השגה בע' לשון הוא בא באותיות דשרש האותיות הם מבחי' קדמות השכל²⁷, ונק' קדמות השכ"ל²⁸ מפני שאח"כ מתגלה השכל ע"י, ותי' קדמות השכל פי' קדם לשכל, אבל לא שהאותיות מהותן שכל, אלא שהם מלבישים את השכל ולכן כמה פוסקים שאומרים שכל א' ובאותיות שונים, והיינו מפני שהם לבוש, זה מלביש בלבוש זה כו', אך שרשם למעלה מהשכל.

והנה אי' בזהר²⁹ ע"פ לכן ישכב עמי³⁰ בלילה ההוא³¹, ישכב הוא יש כב, יש הוא השגה והבנה וכמ"ש להנחיל אוהבי יש³², כד³³ ההוא נקודה עילאה והוא בחי' חכ' יסו"א שמשם נמשך צורת האותיות, וזהו ישכב שהכ"ב אותיות מגלים התענוג העליון, והנה נת"ל³⁴ דבג"ע יש ב' מדרי' אור ההשכלה דיו"ד, וכמו עשה פי' פעל בל"א גיטאן, יעשה פי' יפעול בל"א ער וועט טאן, ושינוי הפי' מפני שנתוסף בו אות יו"ד, והתענוג העליון שהוא עצם אות יו"ד, וצ"ל איך שייך שהכ"ב³⁵ יגלו עצם העונג העליון שהוא עצם האות יו"ד. ונת"ל שהמגלה צ"ל גבוה במדריגה מהדבר המתגלה, ואיך שייך שאותיות יגלו אותו. אך באמת יש ע"ז כמה תירוצים (בפ"א³⁶ : וית"ל אי"ה), ובקצרה י"ל דהנה התענוג הוא גילוי האותיות, דמה שייך לומר שהאותיות הם תענוג, אלא שהם מגלים תענוג, וידוע דכל גילוי א"א להיות כמו שהוא בעצם וכמו כשא' משפיע שכל לזולתו א"ז רק בחי' אחרונה³⁷ והוא הארה לבד ועצם האותיות הם למעלה מההארה זו לכן ביכולתם לגלות, ועפ"ז יובן ענין קרי"ס דכתי' אז ישיר כו' דהנה כתי' למען יזמרך כבוד ולא ידום נהו"ת קארי תדיר לנהו"ע ולא שכיך והוא מפני שה' אלקי לעולם אודך ע"י שיר ושבחה דנשמות.

והענין דהנה כל שנת"ל דשרש האותיות הם בקדמות השכל ה"ז באצי' דהנה ראשית אצי' הוא מחכ' עד מל' וכתר [שהוא קוש"י³⁸ ] ג"כ בכלל אצי' יחשב, אך שרש האותיות הוא מהרשימה³⁹, וע"י העלאות האותיות ממשיכים הקו שמחותוס' אורות בקו, ועפ"ז יובן מ"ש בע"ח שיש יחוד מ"ה וב"ן דעתיק מני' ובי'³⁹, דב"ן הוא אותיות וכמו בחי' מל' שהוא שם ב"ן⁴⁰ ה"ה עולם הדיבור⁴¹, וע"י העלאות האותיות ממשיכים תוס' אורות, וביאור הענין דהנה אי' בכהאריז"ל (בפ"א : בזהר הרקיע⁴² ) פי' מאה"ז בריש הורמנותא דמלכא⁴³ גליף גליפו בטהירא עילאה כו' הוא הבוצינא, וזאת הבוצינא נמשך תוך הטהירא א"ק⁴⁴ כי א"ק מלביש הרשימה, וע"י העלאות האותיות ממשיכים הקו אשר שורשו מת"ת הנעלם ולמקום שנמשך הוא יסוד דנוק' וממשיכים תוס' אורות בקו מא"ס שלפני הצמצום, ובוצינא הוא נר חזק שבו נמשך השמן (ובפ"א : הטוב) והוא הקו, ובד"כ הוא יחוד ת"ת ומל' דא"ס הנעלמים, וזהו"ע יחוד דחו"כ שנת' בכ"מ ובאצי' הו"ע יש כב. וזהו"ע מ"ש בע"ח יחוד דמ"ה וב"ן דעתיק מני' ובי', ועפ"ז יובן מה שיש בכח האותיות להמשיך הקו, דהרשימה הוא מה שנשאר מאוא"ס שלפני הצמצום דאין דבר שבקדושה נעקר ממקומו לגמרי⁴⁵, וא"כ לא נגע בו הצמצום כלל⁴⁴ שאם נגע בו הצמצום לא הי' נשאר האור כמו שהוא לפני הצמצום, והקו הוא קו מצומצם⁴⁶, לכן ביכולתם⁴⁷ להמשיך הקו.

אך הנה נת"ל שממשיכים תוס' אורות בקו והוא מעגול הגדול שלפני הקו, שלפני הצמצום והמגלה צ"ל גבוה במעלה מהדבר המתגלה, והרשימה הוא לפני הצמצום, והעגול הגדול הוא ג"כ לפני הצמצום ה"ה שוים במעלה דלפני הצמצום אינו שייך לומר מעלה במדרי' או מטה במדרי' ואיך באפשרם לגלות אור דעגול הגדול שלפני הצמצום, אך הנה מ"ש דהרשימו הם אותיות אינו נזכר בע"ח, רק בעמה"מ⁴⁸ קורא הרשימה בשם אותיות, אך זה אי' בע"ח ובכהאריז"ל בכ"מ כשעלה שמטברצונו הפשוט לברוא העולמות כו' סילק אורו הגדול אל הצד⁴⁹ ונעשה חלל ומקו"פ⁵⁰, ומאחר שסילק האור לצדדין כביכול ה"ז צמצום, דבתחילה הי' אוא"ס ממלא את כל החלל⁵¹ ואח"כ סילק כו' א"כ ה"ז צמצום, הגם דהאור הוא לפני הצמצום, היינו שאינו שייך לומר תי'⁵² צמצום אבל עכ"פ נגע בו הצמצום, אבל הרשימה לא נגע בו הצמצום כלל, דאם הי' נוגע בו הצמצום לא הי' נשאר האור כמו שהוא לפני הצמצום, לכן בכוחם לגלות האור דעגול הגדול שלפני הקו, הגם שנת' בחסידות דענין הצמצום ר"ל העלם⁵³ וזה הי' גם בהאותיות, אך מה שהי' העלם בהאותיות אין זה רק בפעולת האותיות שפעולתם הי' לגלות ועכשיו אינם מגלים אבל עצם האותיות הם על עמדם ואין זה ח"ו כמו ענין שבה"כ שנפרדו האותיות⁵⁴ וכמו תי' ברוך שפי' ברכה או שבח בל"א גיבענצט או גילובט⁵⁵ ואח"כ כשהי' בשבירה נפרדו האותיות הב' בפ"ע והר' בפ"ע כו' ה"ז שבירה בהאותיות, וג"ז אינו רק בצירוף האותיות אבל לא בעצם האותיות, וכאן לא הי' העלם אפי' בהצירוף רק בפעולתם, וכד דייקת בי' שפיר תבין שאפי' בפעולת⁵⁶ לא הי' ג"כ שום צמצום, דבכוחן לגלות עכשיו ג"כ רק המניעה הוא מצד האור שנתעלם, אבל מצ"ע היו מגלים וראי' דכשממשיכים תוס' אור בהאותיות מגלים האור הרי שיש בכוחם לגלות הרי שבפעולת האותיות לא הי' ג"כ שום צמצום, ואף אם נא' שבפעולת האותיות הי' צמצום אבל בעצם האותיות לא נגע בהם הצמצום כלל, ובהעגול הגדול שלפני הקו עכ"פ נגע בו הצמצום⁵⁷, ובאמת א"צ לכ"ז דהקושי' היא האיך האותיות מגלים האוא"ס שלפני הצמצום, איך קודם הצמצום שהי' גילוי אוא"ס שלפני הצמצום ע"י ואיך הגילוי אז⁵⁸ האוא"ס שלפני הצמצום הרי יש בכוחם לגלות האור שלפני הצמצום כמו"כ עתה לאחר הצמצום יכולים לגלות אוא"ס שלפני הצמצום.

אך צ"ל איך שייך אותיות שלפני הצמצום, דהנה אותיות הם גבול דהאותיות מגבילים את השכל ואיך שייך זה באוא"ס שלפני הצמצום. אך הנה כמו"כ קשה איך הי' הצמצום, ומוכרח לומר כמ"ש בעה"ק דא"ס כשם שיש לו כח בבע"ג כמו"כ יש לו כח בגבול⁵⁹ דא"ת שיש לו כח בבע"ג ואין לו כח בגבול הרי אתה מחסר שנשלימותו וא"ס הוא שלימותא דכולא, וצ"ל שהצמצום הוא כח הגבול שבא"ס, וכמו"כ האותיות הם כח הגבול שבא"ס, לפ"ז האותיות הם כמו הצמצום. אך באמת יש הפרש גדול ביניהם, דהצמצום הוא מעלים האור והאותיות מגלים, רק שבזה הם דומים מאחר שהם גבול הם כח הגבול שבא"ס, הגם שנת' במ"א דכוונת הצמצום הוא לא בשביל ההעלם כ"א לצורך הגילוי⁶⁰, א"כ הצמצום ג"כ מגלה, מ"מ מה שמגלה ה"ז אח"כ אבל בתחילה העלים האור, ואף כשמגלה אח"כ מה הוא מגלה אור מצומצם, אבל האותיות פעולתם בתחילה לגלות ומה הם מגלים אור שלפני הצמצום, א"כ ההפרש גדול עד מאד ומהפעולה יובן הפועל שהוא גבוה במעלה יותר.

ועפ"ז יובן ענין קרי"ס דכתי' אז ישיר משה כו' דהנה אמרז"ל כל בעלי השיר⁶¹ יוצאים בשיר ונמשכים בשיר פי' כדי שיוצא לחוץ מהגבלות הכלי הוא ע"י שיר וכמו מי שהוא בהתפעלות והתלהבות הוא משורר, והנה ענין קרי"ס הוא דיש ב' מדרי' ים וארץ ושניהם במל'⁶², ארץ הוא מקור לבי"ע וים הוא מה שכונס אורות אצי' בתוכו, וכמו"כ יובן למעלה בשרש ומקור הראשון ים הוא העגול הגדול שלפני הקו שמעלים האור בתוכו, וענין קרי"ס הוא שבחי' עלמדאת"כ יאיר ויומשך בבחי' עלמדאת"ג⁶³, וכמו"כ יובן בשרש ומקור הראשון הי' קרי"ס שהאור דעגול הגדול שלפני הקו יאיר ויומשך בבחי' עלמדאת"ג וזהו יבקע ל' בקיעה שנמשך מבחי' עגול הגדול שלפני הקו. וזהו אז ישיר משה ובנ"י דע"י שירת משה ובנ"י שהו"ע העלאות האותיות לשרש ומקור הראשון עי"ז הי' השירה הזאת שהו"ע נהו"ת קארי תדיר לנהו"ע ולא שכיך עד שבשרש ומקור יהי' ג"כ נהו"ת קארי לנהו"ע, וכאן נק' הרשימה נהו"ת והעגול הגדול נהו"ע, דנהורא הוא אור ובזה נק' העגול הגדול נהו"ע שהרי ממנו נמשך הקו אבל הרשימה נק' נהו"ת, וע"י שגם בשרש ומקור הראשון הי' נהו"ת קארי לנהו"ע עי"ז שהם עצמם מגלים, הי' קרי"ס שאור דעגול הגדול יומשך בבחי' עלדאת"ג, וזהו אז ישיר משה ובנ"י ואח"כ השירה הזאת.

בסוף הע' בצד השמאלי מלמטלמ"ע נרשם (ולא צויין מקומו בפנים): ובתחילה הי' בהם הגילוי אור לכן הם תאוב להאור.

הערות

עמוד שמה

1. אז ישיר משה : הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר ד"ה זה שנדפס לעיל בחלק המאמרים בהמשך מצה זו פ"ה-פ"י. וש"נ. הנחה זו כנראה נזכרה לקמן בהנחה ד"ה יפה שעה א' על יד הערה 63 . ד"ה אני לדודי הב' על יד הערה 42 .
2. אז ישיר משה. . לאמר : בשלח טו, א [בדילוג השם].
3. השירה הזאת. . מל' : ראה גם בענין השירה הזאת מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' שנב ואילך.
4. למען יזמרך כבוד : תהלים ל, יג.
5. נהו"ת קארי תדיר : ראה זהר היכלות פקודי רנו, ב. תרומה קמ, רע"א. וישלח קעח, ב. לך עז, ב. פו, ב.
6. אלקים אל דמי לך ואל תחרוש : תהלים פג, ב [ושם: אל תחרש — ראה גם לעיל הנחה ד"ה בן פורת יוסף הא' הערה 37].
7. נת"ל : ראה הנחה ד"ה מצה זו.
8. וס"ר נש"י : נסמן לעיל הנחה ד"ה מצה זו הערה 26.
9. ס"ר אותיות התורה : ראה ז"ח שה"ש עד, ד. מג"ע אופן קפו. לקו"ש טו"ב כסלו תשמ"א כרך כ ע' 419 בהערה. שו"ת הצ"צ חאבהע"ז סרמ"ט (צה, א).
11. כללות : אוצ"ל: כללית.
10. כל נשמה. . אות בתורה : ראה גם מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רנב. וש"נ. שה"א צז, סע"א ובהערה 13.
12. שכל דבר נמשך לשרשו : ראה גם לעיל הנחה ד"ה מצה זו ובהערה 68.
א. ושם : ”ד"ה גן נעול, מצה זו מ"ם" ע"ש בהערה.
ב. ושם : ”בד"ה גן נעול מצה זו" ע"ש בהערה.

עמוד שמו

13. דכל הברק המבריק : כ"ה בגוכתי"ק. ראה גם בענין ברק המבריק לעיל הנחה ד"ה כי הנה יוצר הרים ובהערה 21.
14. להשמרך מאשה זרה : משלי ז, ה [ושם: לשמרך]. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' תפט וע' רצא.
15. ראה חיים אם אשה : קהלת ט, ט [ושם: עם].
16. לומר משל צ"ל בעל שכל גדול : ראה תו"א לך יא, ג. לעיל (בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן הערה 172.
17. משלי שלמה : משלי א, א.
18. ויחכם מכל אדם : מלכים-א ה, יא [ושם: האדם — ראה גם מאמרי אדה"א בראשית ע' קלא. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' תפט].
19. ר"מ. . תלתא מתלי : סנהדרין לח, סע"ב. ראה תו"א מג"א צא, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א שצד רע"א. לקו"ש וילך כרך ט ע' 202 ואילך.
20. לא ר"מ. . ר' נהוראי שמו : ראה ערובין יג, ב. לעיל (בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן ובהערה 178.
21. ר"מ. . מאור מקור האור : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' יט. ע' כא. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תרסה. אוה"ת וישב כרך ו' תתרצג רע"א. מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרי"ד ע' ה. תרט"ו ע' נב. סה"מ תרכ"ט ע' קעו. תרל"ח ע' ריג.
22. אורייתא מחכ' נפקת : זהר בשלח סב, א. יתרו פה, א. רע"מ משפטים קכא, א. קדושים פא, א. חוקת קפב, א. ואתחנן רסא, א.
23. ושרש האותיות הם מכתר : ראה תו"א מקץ מב, ב. סידור שער החנוכה ערב, סע"ב ואילך. ד"ח שער התפלה ס, ד. לקו"ת חוקת נח, סע"א ואילך. אוה"ת יתרו ע' תשצג.
24. האותיות. . נק' בזהר כתרין עילאין : כ"ה גם בתו"א מקץ מג, א הובא לעיל (בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן ובהערה 184.
25. נחתא כף מעל כורסייא יקרי' : זהר בהקדמה ג, א . סה"מ תרל"ג ח"א ע' ו. לעיל שם על יד הערה 185.
ג. ושם : וכד נחתת כ' מעל כורסי יקרי' — ראה אוה"ת תשא ע' א'תתקו. ושם לפנ"ז: נחתא.

עמוד שמז

26. עדן מקדם : בראשית ב, ח.
27. דשרש האותיות. . קדמות השכל : ראה אגה"ק ס"ה (קז, ב). לעיל הנחה ד"ה כי הנה יוצר הרים הערה 23.
28. ונק' קדמות השכ"ל : ראה גם לעיל הנחה ד"ה מצה זו על יד הערה 42.
29. בזהר : ראה ויצא סתרי תורה קנו, סע"ב.
30. לכן ישכב עמי : ויצא ל, טו [ושם: עמך].
31. בלילה ההוא : ויצא ל, טז ושם: בלילה הוא ו”לסבירין" ההוא. פסוק זה לא הובא בזהר שם. וראה לעיל (בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן ובהערה 196.
32. להנחיל אוהבי יש : משלי ח, כא.
33. כד : אוצ"ל: כב.
34. נת"ל : בהנחה מצה זו פיסקא וזהו ביו"ד.
35. שהכ"ב : אוצ"ל: שהכ"ב אותיות.
36. בפ"א : ראה גם לעיל בהנחה ד"ה מזבח אדמה תעשה לי ובהערה 80.
37. דכל גילוי. . בחי' אחרונה : ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן הערה 198.
38. וכתר [שהוא קוש"י : ראה זהר ויקרא י, ב. פרדס שער שם בן ד' שי"ט, פ"ב. הנסמן במאמרי אדה"א קונטרסים ע' תכז.
39. שרש האותיות הוא מהרשימה : ראה גם לקמן ח"ב (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ושאבתם מים הערה 124.

עמוד שמח

39. יחוד מ"ה וב"ן דעתיק מני' ובי' : ראה ע"ח שער עתיק שי"ב, פ"ב. שער אנ"ך שי"ט, פ"ה. שער העבורים שכ"ח, פ"ב. שער מ"ן ומ"ד דרוש ב.
40. מל' שהוא שם ב"ן : ראה ע"ח שער רפ"ח ניצוצין שי"ח, פ"ג. שעה"י קמה, א. הערה 14.
41. מל'. . עולם הדיבור : ראה זהר לך פו, ב. ע"ח שער מוחין דצלם שכ"ג, ספ"ה. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שפב. וש"נ.
42. בזהר הרקיע : ראה שם פ' בראשית ע' כ.
43. בריש הורמנותא דמלכא : זהר בראשית טו, א. ראה גם פלח הרמון בחוקותי ע' תמד הערה 61.
44. הטהירא א"ק : ממעל לתיבת הטהירא כתב א"ק.
45. דאין דבר שבקדושה נעקר ממקומו לגמרי : ראה פרדס שער המציאות שי"ד, פ"א . אלשיך ר"פ לך . שער הכוונות ענין ר"ה דרוש א. ע"ח שער תיקון הנוקבא של"ד, פ"ג (ושם: כנודע). שער הירח של"ה, פ"א. שער סדר אבי"ע שמ"ז, פ"ו. מבו"ש ש"ו, ח"א ד"א. פע"ח שער התפלה ש"א, פ"ז. לקו"ת להאריז"ל פ' וירא (ענין לוט ושתי בנותיו סח, א). לקו"א להה"מ סו"ס קלט (לג, ד) או"ת על אגדות חז"ל קז, ג . אגה"ק ביאור לסז"ך קמז, א. שיחת ש"פ ויקרא תשמ"ז.
44. דהרשימה. . לא נגע בו הצמצום כלל : ראה גם [ובהבא לקמן] לעיל (בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן פ"ו ופ"ז. וש"נ.
46. והקו הוא קו מצומצם : ראה כהאריז"ל שבהערה 49.
47. ביכולתם : אולי כתוב: בכוחם.
48. דהרשימו הם אותיות אינו נזכר בע"ח רק בעמה"מ : ראה לעיל (בחלק המאמרים) המשך מצה זו שם הערה 217.
ד. הובא בשל"ה בית ה' ד, ב.
ה. הובא באוה"ת לך כרך ד ע' תרעה וע' תרפא ושם צויין לפרדס הנ"ל.
ו. ושם מציין לע"ח שער אח"פ.

עמוד שמט

49. סילק אורו הגדול אל הצד : ראה ע"ח דרוש עגו"י ש"א, ענף ב. לקו"ת בהוספות (לויקרא) נא, ג שמציין לאוצ"ח ומבו"ש.
50. חלל ומקו"פ : ראה הגהת הרמ"ז הובא לעיל (בחלק המאמרים) המשך מצה זו שם הערה 217.
51. ממלא את כל החלל : ראה כתהאריז"ל שבהערה 49.
52. תי' : תיבת? או אוצ"ל: בו.
53. שנת' בחסידות דענין הצמצום ר"ל העלם : ראה לקו"ת בהוספות (לויקרא) נב, ג ואילך.
54. שבה"כ שנפרדו האותיות : לעיל (בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן על יד הערה 221 מציין לד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה. וש"נ.
55. ברוך. . גיבענצט או גילובט : ראה גם לעיל הנחה ד"ה מצה זו על יד הערה 36. ראה גם לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ביום השמיני עצרת ובהערה 54.
56. בפעולת : אוצ"ל: בפעולת'.
57. ובהעגול. . נגע בו הצמצום : ראה (בנוסף להמשך מצה זו כאן) סה"מ תרמ"ג ע' עט ואילך. תרנ"ה ע' רח. תרס"ו ע' קצד ואילך. מאמר ד"ה ויקח קרח תשי"ד.
58. איך קודם. . אז : כ"ה בגוכתי"ק.
59. כמ"ש בעה"ק דא"ס. . בבע"ג. . כח בגבול : ראה עבודת הקודש ח"א רפ"ח. דרך אמונה להנ"ל רפ"ב (קה"ת תשמ"ח ע' יג). ראה לקו"ת עקב טז, א ובהנסמן במ"מ לשם (מהדורת תשנ"ט).

עמוד שנ

60. דכוונת הצמצום. . הגילוי : ראה גם לעיל המשך מצה זו כאן ובהערה 226.
61. כל בעלי השיר : ראה שבת נא, ב (במשנה). ראה גם סה"מ תרכ"ח ס"ע ו אילך.
62. ים וארץ ושניהם במל' : ראה גם לקו"ת צו יד, ב. סה"מ תרל"ח ע' יב. וש"נ.
63. עלמדאת"כ. . עלמדאת"ג : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך.