סמוכים לעד
שלאסמוכים לעד
ש"פ צו תר"ם לפ"ק
סמוכים לעד1 לעולם2, הנה פי' בזהר3 שקאי על בחי' זו"ן דאצי' שנק' סמוכים, ובפרדס4 מבאר זה שהם ת"ת ומל', שמל' נסמך מת"ת, ות"ת נסמך במל' וזהו סמוכים לעד שהם סומכים זל"ז, והנה צ"ל מהו"ע הסמיכה, הנה מצינו סמיכה בקרבנות וכמ"ש וסמך ידו על ראש העולה5 ואמרז"ל ש"מ סמיכה בשתי ידיו6 שלבופעמים אי' בכל כחו7 הרי דסמיכה צ"ל בשתי ידיו ובכל כחו, וצ"ל מהו"ע הסמיכה שהי' צ"ל בקרבנות, והנה צ"ל תחילה שרש ענין הקרבנות, דכשאדם חטא מקריב בהמה ע"ג המזבח וזה מכפר וצ"ל מה שייכות זל"ז דאדם חטא ובהמה מכפרת8. והענין דהנה כדי שיתמלא החטא ועון צריכים להמשיך אור שלולא הפגם לא הי' צריך להמשיך אור כזה, דצריך להמשיך ממקום שאינו נוגע כלל וכמ"ש אם חטאת מה תפעל בו9 ורבה פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו10 ומה מידך יקח11, ומשם יומשך סליחת עוונות שיהי' נושא עון ועובר על פשע12.
והנה צ"ל איך יש בכח הקרבן להמשיך בחי' זו, הנה צ"ל תחילה שרש האדם, דהנה שרש האדם הוא (בפ"א14 : משם מ"ה דתיקון) מתיקון13 וכמ"ש נעשה אדם בצלמינו כדמותינו15 וכתיב בצלם אלקים עשה את האדם16, דכן מצינו למעלה ג"כ בחי' אדם וכמ"ש ועל דמות הכסא17 דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, וצ"ל והלא אין לו דמות הגוף18 ולא גוף ומה שייך לומר אדם למעלה. אך הנה אדם למעלה הוא זיווגי המדות והתכללותן, דכמו באדם שלמטה יש יד ימין ויד שמאל וגוף המחברם כמו"כ למעלה יש חו"ג שהם ב' הפכים דחסד הוא להשפיע לכל אפי' למי שאינו ראוי וכמ"ש לו ישמעאל יחי' לפניך19, וכי לא ידע את ישמעאל, אלא שמצד החסד צריכים להשפיע לכל אפי' למי שאינו ראוי ומצד הגבו' הרי היא גבו' וצמצומים צמצום אחר צמצום, ומדת הרחמים הוא מכריע בין חו"ג שהגם שהיא מטה כלפי חסד אך נותן מקום למדה"ד, לו יהי שאינו ראוי מ"מ צריכים להשפיע לו (בפ"א20 : מפני שחסר לו), לא כמדת החסד שאומר שראוי הוא אך מדת הרחמים אומר שאינו ראוי מ"מ צריכים להשפיע לו, והנהגת המדות הוא ע"פ שכל וכמ"ש לפי שכלו יהולל איש21, איש הוא מדות, הנהגתן ע"פ השכל, וכמו"כ באדם יש חסד להשפיע לכל וגבו' שהו"ע הצמצום וצ"ל מדה"ר להכריע ע"פ22 שאינו ראוי מ"מ ישפיע לו, והנהגתן צ"ל ע"פ השכל, וזהו ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך23 שהיצה"ר יהי' לו אהבה שלגלאלקות, וצ"ל והלא היצה"ר הוא המסית ומדיח ואיך שייך שיהי' לו אהבה לאלקות24. והענין דהנה ניתן כח לאדם שיהי' מוח שליט על הלב25, לב הוא חמימות התאווה ורשפי אש בתאוות זרות, ומוח שליט על הלב שמכבה האש זר כמו למטה מים מכבה אש כמו"כ המוח הוא קר ולח26 והוא יסוד המים27, ה"ה מכבה את האש והוא ע"י התבוננות וידעת היום והשבת אל לבבך כי הוי' הוא אלקים28 כולא חד29 בלא פרודא, עי"ז לא ירצה אפי' בתאוות היתר וכ"ש בתאוות איסר אפי' שמץ דבר אסור ואפי' איסר קל של ד"ס דחומר ד"ס30 יותר מיינה של תורה31 עד שיהי' לו אהבה לאלקות ובפרטיות ית' אי"ה. ועי"ז מעלה הנה"א ג"כ32 בעילוי אחר עילוי.
אך כ"ז אם המוח שליט על הלב אזי מעלה גם הנה"א וזהו תכלית ירידתה בגוף לברר הנה"ב דהנשמה מצ"ע אינה צריכה לשום תיקון33 (דהיא חלק הוי'34 ממש דהיינו חלק מעצם ואינה דבר נוסף על עצמותו, רק ע"י שמברר הנה"ב מתעלה גם הנה"א) רק כדי לברר הנה"ב, אך כשנמשך אחר התאוות ותענוגי עוה"ז לא די שאינו מעלה אותו ה"ה מוריד אותו עשר מעלות אחורנית35, דהנשמה קודם התלבשותה בגוף הרי כתי' חי ה' אשר עמדתי לפניו36, שעמדה באהוי"ר וביטל לאלקות, וירדה למטה בגוף וע"י החטא ועון נעשה בה פגם, רק נשמה דאצילות נסתלק קודם החטא37 שלדוה"ז ג"כ פגם אבל (נשמות דבי"ע) הרי כתי' ונפש כי תחטא38 שע"י החטא ועון נעשה בה פגם, אך מ"מ אל יאמר נואש דזהו"ע הקרבן וכמ"ש אדם כי יקריב מכם39, ומהו מכם, פי' תמורת שהוריד תחילה הנה"א צריך להעלות אותו עתה, וראשית ההקרבה הוא מן הבהמה ומן הבקר40, בהמה הוא מין הבהמה וגם להורות על הנה"ב, דהנה שרש הבהמה הוא מעולם התהו שקדם לתיקון41 ופי' קדם במעלה וכשמקריבין אותה ע"ג המזבח נכללת באש של מטה ואש של מעלה עד שעולה ונכללת לה' ועי"ז והחיות נושאות את הכסא42, דשרש הבהמה הוא מפני שור43 שבמרכבה, ועי"ז והחיות נושאות את הכסא והאדם שעל הכסא לבחי' כי לא אדם הוא44 הרי נתעלה גם האדם, ומפני דשרש הבהמה הוא מתהו לכן ע"י הקרבן נמשך אש שלמעלה מתהו ותיקון ומתמלאים הפגמים, וזהו דאי' שנתמלאו כל הפגמים45 הוא מפני שנמשך אור שלמעלה מתהו ותיקון, וכ"ז בד"כ, ובד"פ (בפ"א46 הו"ע התפלה דתפילה במקום תמידין תקנו47. ד) הנה כשאדם נעור משנתו ה"ה בריה חדשה48 וה"ז כמ"ש49
הערות
עמוד שלא
- 1. סמוכים לעד : הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר ד"ה זה שנדפס לעיל בחלק המאמרים. וש"נ. ההנחה לא נגמרה בכתיבתה.
- 2. סמוכים לעד לעולם : תהלים קיא, ח.
- 3. פי' בזהר : בראשית לה, א.
- 4. ובפרדס : נסמן לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה סמוכים לעד כאן הערה 4.
- 5. וסמך ידו על ראש העולה : ויקרא א, ד.
- 6. ש"מ סמיכה בשתי ידיו : ראה מנחות צג, א (במשנה). שם ב.
עמוד שלב
- 7. סמיכה. . בכל כחו : חגיגה טז, ב.
- 8. דאדם חטא ובהמה מכפרת : ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה סמוכים לעד כאן ובהערה 7.
- 9. אם חטאת מה תפעל בו : איוב לה, ו [ושם: ורבו — ראה גם סה"מ תרל"ח ע' תיג. וש"נ].
- 10. אם צדקת מה תתן לו : איוב לה, ז.
- 11. ומה מידך יקח : נסמן לעיל בהנחה ד"ה ויהי בימי אחשורוש הערה 19.
- 12. נושא עון ועובר על פשע : מיכה ז, יח.
- 14. בפ"א : ראה גם לעיל בהנחה ד"ה מזבח אדמה תעשה לי ובהערה 80.
- 13. שרש האדם. . מתיקון : ראה תו"א בשלח סה, ד. לקו"ת אמור לז, ג.
- 15. נעשה אדם בצלמינו כדמותינו : בראשית א, כו.
- 16. בצלם אלקים עשה את האדם : נח ט, ו.
- 17. ועל דמות הכסא : יחזקאל א, כו.
- 18. אין לו דמות הגוף : ע"פ פיוט יגדל. ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה נעשה אדם ובהערה 31.
- 19. לו ישמעאל יחי' לפניך : לך יז, יח. ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה גור ארי' ספ"ב ובהנסמן שם.
- 20. בפ"א : ראה גם לעיל הערה 14.
- 21. לפי שכלו יהולל איש : משלי יב, ח. ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ע' רסו. וש"נ.
- 22. ע"פ : אוצ"ל: אע"פ.
- 23. ואהבת. . בשני יצריך : ואתחנן ו, ה ובספרי שם. ברכות נד, א במשנה. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' שסג ואילך. שערי אורה ו, א הערה 9. לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פט"ז.
עמוד שלג
- 24. היצה"ר. . אהבה לאלקות : ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח ספ"א ואילך.
- 25. מוח שליט על הלב : ראה תניא פי"ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תצ. וש"נ. ראה גם מאמרי אדה"ז על ענינים ע' תיט ואילך. עטרת ראש ע' 38 ואילך.
- 26. המוח הוא קר ולח : ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' תעא ואילך. הנחות תקע"ז ע' קמז. תו"ח שמות ח"א כז, ג ובהנסמן במקומות הנ"ל.
- 27. המוח. . יסוד המים : ראה תניא פ"ג. תו"א בראשית ח, סע"א. ריש ע"ב. מקץ ל, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' א'כב בשם ספרי הרפואה.
- 28. וידעת היום. . אלקים : ואתחנן ד, לט [ושם: האלקים].
- 29. הוי' הוא אלקים כולא חד : נסמן לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה סמוכים לעד כאן הערה 52.
- 30. דחומר ד"ס : ראה ערובין כא, ב. סנהדרין פי"א, מ"ג (סנהדרין פח, ב). ירושלמי ברכות פ"א, ה"ד. ראה אגה"ק סכ"ג. אוה"ת שלח ס"ע תצא ואילך. סה"מ תרל"ד ע' קלט.
- 31. יותר מיינה של תורה : ע"ז לה, א.
- 32. מעלה הנה"א ג"כ : ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשמה. וש"נ. סה"מ תרל"ד ע' קנ הערה 18.
- 33. דהנשמה מצ"ע. . לשום תיקון : ראה תניא פל"ז (מח, ב). ש"א ט, א הערה 4.
- 34. דהנשמה. . חלק הוי' : האזינו לב, ט. ראה גם (לקמן בחלק ההנחות) הנחה ד"ה כמים הפנים סוף פיסקא א. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי פ"ד ד"ה וככל. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ואהבת את ה' אלקיך הא' ד"ה וככל.
- 35. עשר מעלות אחורנית : ע"פ מלכים-ב כ, י. יא. ישעי' לח, ח.
- 36. חי ה' אשר עמדתי לפניו : מלכים-ב ה, טז. ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול ובהערה 60.
- 37. נשמה דאצילות נסתלק קודם החטא : ראה ת"ז ת"ע קכד, סע"א ובכס"מ שם. עמה"מ שער רישא דז"א פי"ח (קלה, א). אגה"ק ס"כ (קל, א). מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' פו . תקס"ד ע' קו . המשך תער"ב ח"א ע' שפח. ח"ב ע' תתעז. בהערה הבאה. וראה גם המשך והחרים תרל"א ע' כ.
- א. ראה גם סה"מ תרס"ט ע' קנז. המשך תער"ב ח"ג ע' א' שסט וע' א'תסט. תרע"ח ע' שטו וע' שעא.
- ב. ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ע' קצא ואילך.
- ג. ראה גם אוה"ת ויחי ח"ב ע' שנט. סה"מ תרל"ב ח"א ע' לט וע' ר. תרל"ג ח"א ע' נ. ח"ב ס"ע תקצו ואילך. תרנ"ה ע' נד.
עמוד שלד
- 38. נשמות דבי"ע. . ונפש כי תחטא : ויקרא ה, א. ראה פרדס שער הנשמה של"א, פ"י. לקוטי הש"ס להאריז"ל לתענית יא, א ד"ה ר' חזקי' אומר נשמתו של אדם (ח, ב בדפי הספר). לקוטי הגהות לתניא ריש ע' עו. בהערה שלפנ"ז.
- 39. אדם כי יקריב מכם : ויקרא א, ב. ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פט"ז ובהערה 405.
- 40. מן הבהמה ומן הבקר : המשך הכתוב אדם כי יקריב [ושם: מן].
- 41. בהמה. . מעולם התהו שקדם לתיקון : ראה לעיל הערה 13. (לקמן ח"ב בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ביום השמיני עצרת ובהערה 51.
- 42. והחיות נושאות את הכסא : ראה בחיי תרומה כה, י בשם הפדר"א ספ"ד. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' שעג.
- 43. דשרש הבהמה הוא מפני שור : ראה ע"ח שער קיצור אבי"ע ש"נ, פ"ח. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' כח. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' יח. וש"נ.
- 44. כי לא אדם הוא : שמואל-א טו, כט. ראה תו"א יתרו עא, ב ואילך. עב, ג.
- 45. דאי' שנתמלאו כל הפגמים : ראה גם סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שמא.
- 46. בפ"א : ראה גם לעיל הערה 14.
- 47. דתפלה במקום תמידין תקנו : ראה ברכות כו, ב.
- 48. כשאדם. . בריה חדשה : ראה ב"ר רפע"ח. סה"מ תרל"ח ע' רי. וש"נ.
- 49. כמ"ש : ע"כ נרשם בגוכתי"ק והמשך העמוד נשאר חלק. ראה ההמשך לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה סמוכים לעד כאן.
- ד. כ"ה הגי' שם.
תניא, ליקוטי אמרים י״ב - הטקסט מספריא
וְהַבֵּינוֹנִי, הוּא שֶׁלְּעוֹלָם אֵין הָרָע גּוֹבֵר כָּל כָּךְ לִכְבּוֹשׁ אֶת הָעִיר קְטַנָּה לְהִתְלַבֵּשׁ בַּגּוּף לְהַחֲטִיאוֹ; דְּהַיְינוּ, שֶׁשְּׁלֹשָׁה לְבוּשֵׁי נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית, שֶׁהֵם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁמִּצַּד הַקְּלִיפָּה, אֵין גּוֹבְרִים בּוֹ עַל נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית לְהִתְלַבֵּשׁ בַּגּוּף – בַּמּוֹחַ וּבַפֶּה וּבִשְׁאָר רַמַ״ח אֵבָרִים, לְהַחֲטִיאָם וּלְטַמְּאָם חַס וְשָׁלוֹם.
רַק שְׁלֹשָׁה לְבוּשֵׁי נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית הֵם לְבַדָּם מִתְלַבְּשִׁים בַּגּוּף, שֶׁהֵם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל תַּרְיַ״ג מִצְוֹת הַתּוֹרָה, וְלֹא עָבַר עֲבֵירָה מִיָּמָיו וְלֹא יַעֲבוֹר לְעוֹלָם, וְלֹא נִקְרָא עָלָיו שֵׁם ״רָשָׁע״ אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת וְרֶגַע אֶחָד כָּל יָמָיו.
אַךְ מַהוּת וְעַצְמוּת נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית, שֶׁהֵן עֶשֶׂר בְּחִינוֹתֶיהָ, לֹא לָהֶן לְבַדָּן הַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה בָּעִיר קְטַנָּה, כִּי אִם בְּעִתִּים מְזוּמָּנִים, כְּמוֹ בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה שֶׁהִיא שְׁעַת מוֹחִין דְּגַדְלוּת לְמַעְלָה, וְגַם לְמַטָּה הִיא שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר לְכָל אָדָם, שֶׁאָז מְקַשֵּׁר חָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת שֶׁלּוֹ לַה׳ – לְהַעֲמִיק דַּעְתּוֹ בִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, וּלְעוֹרֵר אֶת הָאַהֲבָה כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ בֶּחָלָל הַיְמָנִי שֶׁבְּלִבּוֹ, לְדָבְקָה בוֹ בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְוֹתֶיהָ מֵאַהֲבָה, שֶׁזֶּהוּ עִנְיָן הַמְבוֹאָר בִּקְרִיאַת שְׁמַע דְּאוֹרַיְיתָא, וּבִרְכוֹתֶיהָ שֶׁלְּפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ שֶׁהֵן מִדְּרַבָּנָן – הֵן הֲכָנָה לְקִיּוּם הַקְּרִיאַת־שְׁמַע, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר; וְאָז, הָרָע שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי כָּפוּף וּבָטֵל לַטּוֹב הַמִּתְפַּשֵּׁט בֶּחָלָל הַיְמָנִי מֵחָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת שֶׁבַּמּוֹחַ הַמְקוּשָּׁרִים בִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא.
אֲבָל אַחַר הַתְּפִלָּה, בְּהִסְתַּלְּקוּת הַמּוֹחִין דְּגַדְלוּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, הֲרֵי הָרָע חוֹזֵר וְנֵיעוֹר בֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, וּמִתְאַוֶּה תַּאֲוָה לְתַאֲוֹת עוֹלָם הַזֶּה וְתַעֲנוּגָיו.
רַק מִפְּנֵי שֶׁלֹּא לוֹ לְבַדּוֹ מִשְׁפַּט הַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה בָּעִיר, אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא תַּאֲוָתוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפּוֹעַל, לְהִתְלַבֵּשׁ בְּאֵבְרֵי הַגּוּף בְּמַעֲשֶׂה דִּבּוּר וּמַחֲשָׁבָה מַמָּשׁ, לְהַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּתַעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה אֵיךְ לְמַלֹּאת תַּאֲוַת לִבּוֹ, כִּי הַמּוֹחַ שַׁלִּיט עַל הַלֵּב [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא פָּרָשַׁת פִּינְחָס] בְּתוֹלַדְתּוֹ וְטֶבַע יְצִירָתוֹ, שֶׁכָּךְ נוֹצַר הָאָדָם בְּתוֹלַדְתּוֹ, שֶׁכָּל אָדָם יָכוֹל בִּרְצוֹנוֹ שֶׁבְּמוֹחוֹ לְהִתְאַפֵּק וְלִמְשׁוֹל בְּרוּחַ תַּאֲוָתוֹ שֶׁבְּלִבּוֹ, שֶׁלֹּא לְמַלֹּאת מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ בְּמַעֲשֶׂה דִּבּוּר וּמַחֲשָׁבָה, וּלְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי מִתַּאֲוֹת לִבּוֹ אֶל הַהֵפֶךְ לְגַמְרֵי, וּבִפְרָט אֶל צַד הַקְּדוּשָּׁה.
כְּדִכְתִיב: ״וְרָאִיתִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת, כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחוֹשֶׁךְ״; פֵּירוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁהָאוֹר יֵשׁ לוֹ יִתְרוֹן וּשְׁלִיטָה וּמֶמְשָׁלָה עַל הַחוֹשֶׁךְ, שֶׁמְּעַט אוֹר גַּשְׁמִי דּוֹחֶה הַרְבֵּה מִן הַחשֶׁךְ, שֶׁנִּדְחֶה מִמֶּנּוּ מֵאֵלָיו וּמִמֵּילָא, כָּךְ נִדְחֶה מִמֵּילָא סִכְלוּת הַרְבֵּה שֶׁל הַקְּלִיפָּה וְסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי [כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת וְכוּ׳״], מִפְּנֵי הַחָכְמָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית שֶׁבַּמּוֹחַ, אֲשֶׁר רְצוֹנָהּ לִמְשׁוֹל לְבַדָּהּ בָּעִיר, וּלְהִתְלַבֵּשׁ בִּשְׁלֹשָׁה לְבוּשֶׁיהָ הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, בְּכָל הַגּוּף כּוּלּוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁהֵם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל תַּרְיַ״ג מִצְוֹת הַתּוֹרָה, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.
וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ נִקְרָא ״צַדִּיק״ כְּלָל, מִפְּנֵי שֶׁיִּתְרוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר לְאוֹר נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית עַל הַחוֹשֶׁךְ וְסִכְלוּת שֶׁל הַקְּלִיפָּה הַנִּדְחֶה מִמֵּילָא – אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה לְבוּשֶׁיהָ הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, וְלֹא בְּמַהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ עַל מַהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ שֶׁל הַקְּלִיפָּה, כִּי מַהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁמֵּהַקְּלִיפָּה שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי – לֹא נִדְחָה כְּלָל מִמְּקוֹמוֹ בַּבֵּינוֹנִי אַחַר הַתְּפִלָּה, שֶׁאֵין רִשְׁפֵּי אֵשׁ אַהֲבַת ה׳ בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ בֶּחָלָל הַיְמָנִי, כִּי אִם תּוֹכוֹ רָצוּף ״אַהֲבָה מְסוּתֶּרֶת״, שֶׁהִיא אַהֲבָה הַטִּבְעִית שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן.
וַאֲזַי, יָכוֹל לִהְיוֹת סִכְלוּת הַכְּסִיל הָרָע בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ בֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, לְהִתְאַוֹּת תַּאֲוָה לְכָל עִנְיְינֵי גַּשְׁמִיּוּת עוֹלָם הַזֶּה, בֵּין בְּהֶיתֵּר בֵּין בְּאִיסּוּר חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ לֹא הִתְפַּלֵּל כְּלָל.
אֶלָּא שֶׁבִּדְבַר אִיסּוּר אֵינוֹ עוֹלֶה בְּדַעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת הָאִיסּוּר בְּפוֹעַל מַמָּשׁ חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא הִרְהוּרֵי עֲבֵירָה הַקָּשִׁים מֵעֲבֵירָה יְכוֹלִים לִפְעוֹל לַעֲלוֹת לְמוֹחוֹ וּלְבַלְבְּלוֹ מִתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״ג׳ עֲבֵירוֹת אֵין אָדָם נִיצּוֹל מֵהֶן בְּכָל יוֹם, הִרְהוּר עֲבֵירָה וְעִיּוּן תְּפִלָּה כוּ׳״.
רַק שֶׁלָּזֶה מוֹעִיל הָרְשִׁימוּ בַּמּוֹחִין, וְיִרְאַת ה׳ וְאַהֲבָתוֹ הַמְסוּתֶּרֶת בֶּחָלָל הַיְמָנִי, לְהִתְגַּבֵּר וְלִשְׁלוֹט עַל הָרָע הַזֶּה הַמִּתְאַוֶּה תַּאֲוָה, שֶׁלֹּא לִהְיוֹת לוֹ שְׁלִיטָה וּמֶמְשָׁלָה בָּעִיר לְהוֹצִיא תַּאֲוָתוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפּוֹעַל לְהִתְלַבֵּשׁ בְּאֵבְרֵי הַגּוּף.
וַאֲפִילוּ בַּמּוֹחַ לְבַדּוֹ, לְהַרְהֵר בְּרָע, אֵין לוֹ שְׁלִיטָה וּמֶמְשָׁלָה לְהַרְהֵר חַס וְשָׁלוֹם בִּרְצוֹנוֹ שֶׁבְּמוֹחוֹ – שֶׁיְּקַבֵּל בְּרָצוֹן חַס וְשָׁלוֹם הִרְהוּר זֶה הָרָע הָעוֹלֶה מֵאֵלָיו מֵהַלֵּב לַמּוֹחַ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, אֶלָּא מִיָּד בַּעֲלִיָּיתוֹ לְשָׁם, דּוֹחֵהוּ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם, וּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִיָּד שֶׁנִּזְכָּר שֶׁהוּא הִרְהוּר רָע, וְאֵינוֹ מְקַבְּלוֹ בְּרָצוֹן אֲפִילוּ לְהַרְהֵר בּוֹ בְּרָצוֹן, וְכָל שֶׁכֵּן לְהַעֲלוֹתוֹ עַל הַדַּעַת לַעֲשׂוֹתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, אוֹ אֲפִילוּ לְדַבֵּר בּוֹ, כִּי הַמְהַרְהֵר בְּרָצוֹן נִקְרָא רָשָׁע בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהַבֵּינוֹנִי אֵינוֹ רָשָׁע אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת לְעוֹלָם.
וְכֵן בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ, מִיָּד שֶׁעוֹלֶה לוֹ מֵהַלֵּב לַמּוֹחַ אֵיזוֹ טִינָא וְשִׂנְאָה חַס וְשָׁלוֹם, אוֹ אֵיזוֹ קִנְאָה אוֹ כַּעַס אוֹ קְפֵידָא וְדוֹמֵיהֶן, אֵינוֹ מְקַבְּלָן כְּלָל בְּמוֹחוֹ וּבִרְצוֹנוֹ.
וְאַדְּרַבָּה, הַמּוֹחַ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל בָּרוּחַ שֶׁבְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹת הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ, – לְהִתְנַהֵג עִם חֲבֵירוֹ בְּמִדַּת חֶסֶד, וְחִיבָּה יְתֵרָה מוּדַעַת לוֹ, לִסְבּוֹל מִמֶּנּוּ עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן, וְלֹא לִכְעוֹס חַס וְשָׁלוֹם, – וְגַם, שֶׁלֹּא לְשַׁלֵּם לוֹ כְּפָעֳלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, – אֶלָּא אַדְּרַבָּה; לִגְמוֹל לְחַיָּיבִים טוֹבוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר, לִלְמוֹד מִיּוֹסֵף עִם אֶחָיו:
תניא, ליקוטי אמרים ג׳ - הטקסט מספריא
וְהִנֵּה, כָּל בְּחִינָה וּמַדְרֵגָה מִשָּׁלֹשׁ אֵלּוּ: נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה – כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר בְּחִינוֹת, כְּנֶגֶד עֶשֶׂר סְפִירוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁנִּשְׁתַּלְשְׁלוּ מֵהֶן, הַנֶּחְלָקוֹת לִשְׁתַּיִם, שֶׁהֵן: שָׁלֹשׁ אִמּוֹת וְשֶׁבַע כְּפוּלוֹת; פֵּירוּשׁ, חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת, וְשִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן: חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת כוּ׳.
וְכָךְ בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, שֶׁנֶּחְלֶקֶת לִשְׁתַּיִם: שֵׂכֶל וּמִדּוֹת.
הַשֵּׂכֶל כּוֹלֵל: חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת, וְהַמִּדּוֹת הֵן: אַהֲבַת ה׳ וּפַחְדּוֹ וְיִרְאָתוֹ וּלְפָאֲרוֹ כוּ׳.
וְחָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת נִקְרְאוּ אִמּוֹת וּמָקוֹר לַמִּדּוֹת, כִּי הַמִּדּוֹת הֵן תּוֹלְדוֹת חָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת:
וּּבֵיאוּר הָעִנְיָן, כִּי הִנֵּה הַשֵּׂכֶל שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הַמַּשְׂכֶּלֶת, שֶׁהוּא הַמַּשְׂכִּיל כָּל דָּבָר – נִקְרָא בְּשֵׁם ״חָכְמָה״, ״כֹּ״חַ מָ״ה״.
וּכְשֶׁמּוֹצִיא כֹּחוֹ אֶל הַפּוֹעַל, שֶׁמִּתְבּוֹנֵן בְּשִׂכְלוֹ לְהָבִין דָּבָר לַאֲשׁוּרוֹ וּלְעָמְקוֹ, מִתּוֹךְ אֵיזֶה דְּבַר חָכְמָה הַמּוּשְׂכָּל בְּשִׂכְלוֹ – נִקְרָא ״בִּינָה״.
וְהֵן הֵם ״אָב״ וָ״אֵם״ הַמּוֹלִידוֹת אַהֲבַת ה׳ וְיִרְאָתוֹ וּפַחְדּוֹ.
כִּי הַשֵּׂכֶל שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הַמַּשְׂכֶּלֶת, כְּשֶׁמִּתְבּוֹנֵן וּמַעֲמִיק מְאֹד בִּגְדוּלַּת ה׳, אֵיךְ הוּא ״מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין״ וְ״סוֹבֵב כָּל עָלְמִין״ וְ״כוּלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חֲשִׁיב״ נוֹלְדָה וְנִתְעוֹרְרָה מִדַּת יִרְאַת הָרוֹמְמוּת בְּמוֹחוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, לִירֹא וּלְהִתְבּוֹשֵׁשׁ מִגְּדוּלָּתוֹ יִתְבָּרֵךְ שֶׁאֵין לָהּ סוֹף וְתַכְלִית, וּפַחַד ה׳ בְּלִבּוֹ.
וְשׁוּב יִתְלַהֵב לִבּוֹ בְּאַהֲבָה עַזָּה כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ, בַּחֲשִׁיקָה וַחֲפִיצָה וּתְשׁוּקָה וְנֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה, לִגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא.
וְהִיא כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ, כְּדִכְתִיב: ״נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי וְגוֹ׳״.
וְהַצִּמָּאוֹן, הוּא מִיסוֹד הָאֵשׁ שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית, וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַטִּבְעִיִּים, וְכֵן הוּא בְּעֵץ חַיִּים, שֶׁיְּסוֹד הָאֵשׁ הוּא בַּלֵּב, וּמְקוֹר הַמַּיִם וְהַלֵּיחוֹת מֵהַמּוֹחַ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּעֵץ חַיִּים שַׁעַר נ׳, שֶׁהִיא בְּחִינַת חָכְמָה שֶׁנִּקְרָא מַיִם שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית.
וּשְׁאָר הַמִּדּוֹת כּוּלָּן, הֵן עַנְפֵי הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר.
וְהַדַּעַת, הוּא מִלְּשׁוֹן ״וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה״, וְהוּא לְשׁוֹן הִתְקַשְּׁרוּת וְהִתְחַבְּרוּת, שֶׁמְּקַשֵּׁר דַּעְתּוֹ בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק מְאֹד, וְיִתְקַע מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּחוֹזֶק בִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, וְאֵינוֹ מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ.
כִּי אַף מִי שֶׁהוּא חָכָם וְנָבוֹן בִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, הִנֵּה אִם לֹא יְקַשֵּׁר דַּעְתּוֹ וְיִתְקַע מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּחוֹזֶק וּבְהַתְמָדָה – לֹא יוֹלִיד בְּנַפְשׁוֹ יִרְאָה וְאַהֲבָה אֲמִיתִּית, כִּי אִם דִּמְיוֹנוֹת שָׁוְא.
וְעַל כֵּן, הַדַּעַת הוּא קִיּוּם הַמִּדּוֹת וְחַיּוּתָן, וְהוּא כּוֹלֵל חֶסֶד וּגְבוּרָה, פֵּירוּשׁ, אַהֲבָה וַעֲנָפֶיהָ וְיִרְאָה וַעֲנָפֶיהָ:
משנה סנהדרין י״א:ג׳ - הטקסט מספריא
חומר בדברי סופרים מבדברי תורה. האומר אין תפילין כדי לעבור על דברי תורה פטור. חמשה טוטפות להוסיף על דברי סופרים. חייב.
תלמוד ירושלמי ברכות א׳:ד׳ - הטקסט מספריא
משנה: אָמַר רִבִּי טַרְפוֹן אֲנִי הָיִיתִי בָא בַדֶּרֶךְ וְהִטֵּיתִי לִקְרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי וְסִיכַּנְתִּי בְעַצְמִי מִפְּנֵי הַלִּיסְטִין. אָמְרוּ לוֹ כְדַיי הָיִיתָ לָחוֹב עַל עַצְמְךָ שֶׁעָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל.
הלכה: בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן דּוֹדִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְדִבְרֵי תוֹרָה וַחֲבִיבִין כְּדִבְרֵי תוֹרָה. חִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב. שִׁמְעוֹן בַּר וָוא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן דּוֹדִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְדִבְרֵי תוֹרָה וַחֲבִיבִין יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תוֹרָה. כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךָ מִיָּיִן. רִבִּי בָא בַּר כֹהֶן בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֶן פָּזִי תֵּדַע לְךָ שֶׁחֲבִיבִין דִּבְרֵי סוֹפְרִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁהֲרֵי רִבִּי טַרְפוֹן אִילּוּ לֹא קָרָא לֹא הָיָה עוֹבֵר אֶלָּא בַעֲשֵׂה. וְעַל יְדֵי שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל נִתְחַיָיב מִיתָה עַל שֶׁם וּפוֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ.
תַּנִּי רִבִּי יִשְׁמָעְאֵל דִּבְרֵי תוֹרָה יֵשׁ בָּהֶן אִיסּוּר וְיֵשׁ בָּהֶן הֵיתֵר. יֵשׁ בָּהֶן קוּלִּין יֵשׁ בָּהֶן חוּמְרִין. אֲבָל דִּבְרֵי סוֹפְרִין כּוּלָּן חֲמוּרִין הֶן. תֵּדַע לָךְ שְׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן הָאוֹמֵר אֵין תְּפִילִּין לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה פָּטוּר. חָמֵשׁ טוֹטָפוֹת לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים חַיָיב. רִבִּי חֲנַנְיָה בְרֵיהּ דְּרִבִּי אָדָא בְשֵׁם רִבִּי תַנְחוּם בֵּירִבִּי חִיָיא חֲמוּרִים דִּבְרֵי זְקֵנִים מִדִּבְרֵי נְבִיאִים דִּכְתִיב אַל תַּטִּיפוּ יַטִּיפוּן אַל יַטִּיפוּ לָאֵלֶּה לֹא יִסַּג כְּלִימוֹת. וּכְתִיב אַטִּיף לְךָ לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר. נָבִיא וְזָקֵן לְמָה הֵן דּוֹמִין לַמֶּלֶךְ שֶׁשּׁוֹלֵחַ שְׁנֵי פַּלְמַטָּרִין שֶׁלּוֹ לִמְדִינָה. עַל אֶחָד מֵהֶן כָּתַב אִם אֵינוֹ מַרְאֶה לָכֶם חוֹתָם שֶׁלִּי וְסֵמַנְטֵירִין שֶׁלִּי אַל תַּאֲמִינוּ לוֹ. וְעַל אֶחָד מֵהֶן כָּתַב אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַרְאֶה לָכֶם חוֹתָם שֶׁלִּי הֶאֱמִינוּהוּ בְּלא חוֹתָם וְסֵמַנְטֵירִין. כַּךְ בְּנָבִיא כְתִיב וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת. בְּרַם הָכָא עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ.
הֲדָא דְתֵימַר מִשֶּׁיָּצָאת בַּת קוֹל. אֲבָל עַד שֶׁלֹּא יָּצָאת בַּת קוֹל כָּל הָרוֹצֶה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ וְלִנְהוֹג כְּחוּמְרֵי בֵית שַׁמַּאי וּכְחוּמְרֵי בֵית הִלֵּל עַל זֶה נֶאֱמַר הַכְּסִיל בַּחוֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ. כְּקוּלֵּי אֵילּוּ וָאֵילּוּ נִקְרָא רָשָׁע אֶלָּא אִי כְקוּלֵּי וּכְחוּמְרֵי דְדֵין. אִי כְקוּלֵּי וּכְחוּמְרֵי דְדֵין. הָדֵין דְּתֵימַר עַד שֶׁלֹּא יָצָאת בַּת קוֹל. אֲבָל מִשֶׁיָּצָאת בַּת קוֹל לָעוֹלָם הֲלָכָה כְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל וְכָל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל חַיָיב מִיתָה. תַּנִּי יָצָאת בַּת קוֹל וְאָמְרָת אֵילּוּ וָאֵילּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים אֲבָל הֲלָכָה כְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל. אֵיכַן יָצָאת בַּת קוֹל. רִבִּי בִיבִי אָמַר בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּיַבְנֶה יָצָאת בַּת קוֹל.