זאת חנוכת המזבח
רסזזאת חנוכת המזבח
ש"פ מקץ תר"ם לפ"ק
זאת חנוכת המזבח1 ביום המשח אותו2, ואח"כ כתי' אחרי המשח אותו3, והנה תחילה צ"ל שרש ענין חנוכה, וגם צ"ל השם דחנוכה, דהנה אי' בגמ' מאי חנוכה4 ת"ר בך"ה בכסליו יומין דחנוכה תמניא אינון כשנכנסו יונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום מצאו פך אחד של שמן חתם5 בחותמו של כה"ג6 ולא הי' בו להדליק יום א'7 והדליקו בו שמונה ימים, וא"כ מה שייך לזה שם חנוכה והו"ל לקרותו פך שמן או שמן טהור או פך שמן שלא הי' בו להדליק יום א' והדליקו ח' ימים שיהי' מעין המאורע, ואם נא' כמו פי' הפשוט דחנוכה ל' חינוך8 וכ"ה הפי' דזאת חנוכת המזבח כשחינכו את המזבח הי' קערת כסף9 כו', צ"ל מה שייך כאן דענין החינוך הוא10 כמ"ש חנוך לנער ע"פ דרכו11 כשקטן צריך לילך לבית הספר בפעם ראשון הולכים עמו גדולים ג"כ שא"צ לילך לחדר מפני שהם יודעים זה והוא רק בשביל הקטן, אבל בפעם ב' וג' אז הולך בעצמו דחינוך אינו שייך רק בפעם הא', וכאן הרי כבר הדליקו נרות בבהמק"ד והראי' שהרי טמאו כל השמנים א"כ הי' שם שמן שהדליקו ממנו כבר וא"כ מה שייך חנוך, דחינוך אינו שייך רק על הוי' חדשה, וא"כ מה שייך ע"ז שם חנוכה, והר"ת חנו ך"ה12 הוא דחוק, וגם צ"ל השינוי ל' דיום המשח ואחרי המשח, דממ"ש ביום המשח אינו מוכרח שהוא אחרי המשח דאפ"ל שהוא קודם המשח, וממ"ש אחרי המשח אינו מוכרח שהוא ביום המשח דאפ"ל למחר, וצ"ל למה כאן מדקדק יום כו' ואינו מדקדק אחרי כו' וכאן מדקדק אחרי כו' ואינו מדקדק יום.
והנה להבין שרש ענין דחנוכה ולמה נק' חנוכה וגם שינוי הל' דיום ואחרי צ"ל תחילה ענין הקרבנות פרים אלים וכבשים והעיקר חלב ודם, והנה אי' בזהר רסחארי' דאכיל קורבנין13 (בפ"א14 שהי' יורד אש מלמעלה בדמות ארי'15 ואכיל קורבנין וצ"ל מה"ע דאכיל), והענין דהנה תפלה במקום קרבנות תקנו16 ותפלה העיקר לדבקה בו17 שיהי' לו אהבה ודבקות לאלקות ולא רצון לבד דאפשר שרוצה מ"מ גם אם לא ישיג לא איכפת לו, אלא שיהי' לו דביקות שיודבק ממש כמו דבק פעולתו לדבק ב' דברים נפרדים שיהיו לאחדים ממש כמו"כ לדבקה בו שיהי' לו אהבה ודביקות ממש לאלקות ולא די בדביקות נה"א לבד שהרי קודם התלבשותה בגוף הי' לה ג"כ אהבה לאלקות וכמ"ש חי הוי' אשר עמדתי לפניו18 שעמדה באהוי"ר וביטל לאלקות וכ"ש ממלאכים שעומדים באהוי"ר ומלאכים הם מחיצוניות הכלים ונשמות הם מפנימיות הכלים19 ויש מלאכים שהם אומרים קדוש פ"א ועומדים ב' אלפים20 שנה בביטל וכ"ש הנשמה שהי' עומדת באהוי"ר וביטל לאלקות והלואי תבוא לאחר התלבשותה בגוף לידי ביטל כזה ובאמת א"א שתבוא לידי ביטל כזה, דענין עמידה למעלה הו"ע ביטל, דלמטה שייך עמידה וישיבה אבל למעלה אינו שייך עמידה וישיבה אלא ענין עמידה הוא ביטל21 לאלקות, אלא עיקר ירידת הנשמה בגוף הוא בשביל עליות הנה"ב דכתי' ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ואמרז"ל בשני יצריך22 שגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות ופי' יצה"ר הנה פי' יצר רצון הרע רצון שהוא רע, וצ"ל מאחר שהוא יצה"ר איך יהי' לו אהבה לאלקות, אך הוא ע"י התבוננות בפסוק ראשון דק"ש שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד ביטל דיחו"ע23 איך שכולא קמי' כלא חשיב24, אך זה אינו שייך להנה"ב שאין לו השגה בזה ואינו שייך שיתפעל רסטמזה, כ"א מביטל היש לאין כשמתבונן בזה יהי' לו ג"כ אהבה לאלקות, וזהו כד אתכפייא סט"א25 אסתלק יקרא דקוב"ה בכולא עלמין וצ"ל האיך שייך בכולא עלמין הרי יש חילוקי מדריגות בעולמות, אך זהו כד אתכפייא סט"א כשמהפך את נה"ב שגם לו יהי' אהבה לאלקות אז [מצד הענג שנמשך מלמעלה] אסתלק יקרא דקוב"ה בכולא עלמין.
וביאור הענין דהנה כתי' וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד26 וארז"ל טוב זה מלאך חיים מאד זה מלאך27 כו' ובמ"א אי' מאד זה מלאך טוב מאד זה מלאך רע28 וצ"ל איך שייך לומר על מלאך רע שהוא טוב מאד מאחר שהוא רע, מלאך טוב הוא טוב לבד ומלאך רע הוא טוב מאד הרי יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא29 (בפ"א30 הרי רע הוא גרוע יותר ממות וכמ"ש ראה נתתי לפניך31 את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע הרי רע גרוע ממות32 (שתחילה כתי' הדבר קטן ואח"כ הדבר גדול) ואיך שייך לומר עליו שהוא טוב מאד), אך י"ל זה על ב' דרכים, א' דהנה מאחר שהוא מסית בדברים רעים אשר לא לה' המה לעבור על א' ממצות ה' גם מהותו רע שאינו שייך לומר דמציאות הטוב יפעול רע אלא מאחר שהפעולה שלו33
הערות
עמוד רסז
- 1. זאת חנוכת המזבח : הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר ד"ה זה שנדפס לעיל בחלק המאמרים. וש"נ. נמצא לפנינו לע"ע רק חלק מהמאמר. מתחילה נרשם בראשו התאריך טל ומחקו וממעל לשורה כתב תרם. ראה לקמן ע' תעט.
- 2. זאת. . ביום המשח אותו : נשא ז, פד.
- 3. אחרי המשח אותו : נשא שם, פח.
- 4. מאי חנוכה : ראה שבת כא, ב.
- 5. חתם : אוצ"ל: חתום.
- 6. חתם בחותמו של כה"ג : ראה שבת שם: מונח בחותמו של כה"ג. לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן הערה 166.
- 7. ולא הי' בו להדליק יום אחד : בשבת שם: אלא להדליק יום אחד. וראה שאילתות וישלח שאילתא כו (קודם דרשה לחנוכה) ובמהדורת מירסקי שאילתא כז בתחלתה ובמפרשים שם.
- 8. דחנוכה ל' חינוך : ראה של"ה תורה שבכתב וישב דרוש צאן יוסף שא, סע"ב בהגהה. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה רני ושמחי ובהערה 8.
- 9. קערת כסף : נשא ז, יג.
- 10. דענין החינוך הוא : ראה (לעיל בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן הערה 5.
- 11. חנוך לנער ע"פ דרכו : משלי כב, ו.
- 12. חנו ך"ה : ראה ת"ז תי"ג (כט, רע"א). לעיל (בחלק המאמרים) שם על יד הערה 6. לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה רני ושמחי על יד הערה 5. מאמרי אדה"א בראשית ע' תכב. וש"נ. ש"א יח, א. פה, ב. סה"מ מלוקט ב' ע' לב. וש"נ.
עמוד רסח
- 13. ארי' דאכיל קורבנין : ראה זהר בהקדמה ו, ב. לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פ"ה. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקלא. וש"נ. שה"א עט, ב הערה 13.
- 14. בפ"א : ראה גם לקמן הנחה ד"ה מזבח אדמה תעשה לי ובהערה 80.
- 15. שהי' יורד אש מלמעלה בדמות ארי' : יומא כא, ב.
- 16. תפלה במקום קרבנות תקנו : ברכות כו, א-ב. ראה לקו"ת פינחס עז, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
- 17. לדבקה בו : ע"פ עקב יא, כב. ראה גם תו"א תרומה פ, ריש ע"א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תקפא. (לעיל בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן פ"א. לקמן ח"ב (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה שובה ישראל הא' על יד הערה 81.
- 18. חי הוי' אשר עמדתי לפניו : מלכים-ב ה, טז. ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול ובהערה 60. לקמן הנחה ד"ה ישקני מנשיקות פיהו על יד הערה 21. ד"ה הנה אנכי כורת ברית על יד הערה 9. ד"ה סמכוני באשישות על יד הערה 41. ד"ה סמוכים לעד על יד הערה 36. לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ואהבת את ה' אלקיך הא' על יד הערה 14. ד"ה יפה שעה הא' על יד הערה 15. ד"ה אני לדודי הב' על יד הערה 123.
- 19. ומלאכים הם מחיצוניות. . מפנימיות הכלים : ראה ע"ח שער העיבורים שכ"ח, פ"א. שער פו"ח ש"מ, דרוש י. תו"א יתרו עב, ב. לקו"ת פ' ראה כו, סע"ג ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' צט. וש"נ. דברים ח"ג ע' תשסח. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א רמ, ד ואילך.
- 20. ויש מלאכים שהם אומרים קדוש. . ב' אלפים שנה : ראה גם לקמן הנחה ד"ה ישקני מנשיקות פיהו ובהערה 24.
- 21. עמידה. . הוא ביטל : ראה סוטה לט, א. לקו"ת נשא כ, ג. כב, ג.
- 22. ואהבת. . בשני יצריך : ואתחנן ו, ה ובספרי שם. ברכות נד, א במשנה. ראה לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן הערה 18.
- 23. שמע ישראל. . דיחו"ע : ואתחנן ו, ד. זהר בראשית יח, ב.
- 24. שכולא קמי' כלא חשיב : ראה זהר בהקדמה יא, ב. ראשית חכמה שער היראה ש"א, פ"ז [ז, רע"א]. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' שמא. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרנג.
עמוד רסט
- 25. כד אתכפייא סט"א : ראה זהר תרומה קכח, ב. יתרו סז, ב. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"א ע' ה. אוה"ת שלח כרך ו ע' א'תשעב. וש"נ. שה"ש כרך ב ע' תרצט.
- 26. וירא אלקים. . טוב מאד : בראשית א, לא.
- 27. טוב זה מלאך חיים מאד זה מלאך : יל"ש בראשית א, לא. (רמז טז). זהר בהקדמה יד, א.
- 28. מאד זה מלאך טוב מאד זה מלאך רע : מהמשך הענין לכאורה משמע שצ"ל כדלעיל (בחלק המאמרים) בהמשך זאת חנוכת המזבח כאן פ"ב: טוב זה מלאך טוב. ראה יל"ש שם (יצר טוב).
- 29. יציבא בארעא. . שמיא : ערובין ט, א.
- 30. בפ"א : ראה לעיל הערה 14.
- 31. ראה נתתי לפניך : ראה נצבים ל, טו.
- 32. הרי רע גרוע ממות : ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קסג ובהנסמן בריש המאמר שם. סה"מ תרל"ח ע' שמט. המשך תער"ב ח"א ע' רכג.
- 33. שלו : ע"כ נמצא לע"ע. ראה המשך הענין לעיל (בחלק המאמרים) בהמשך זאת חנוכת המזבח כאן פ"ב.
סוטה ל״ט א - הטקסט מספריא
וְהִזָּה לְאַחֲרָיו, לְאַחֲרָיו וְהִזָּה לְפָנָיו — הַזָּאָתוֹ פְּסוּלָה. לְפָנָיו וְהִזָּה עַל צְדָדִין שֶׁבְּפָנָיו — הַזָּאָתוֹ כְּשֵׁרָה.
אָמַר רָבָא בַּר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁנִּפְתַּח סֵפֶר תּוֹרָה אָסוּר לְסַפֵּר אֲפִילּוּ בִּדְבַר הֲלָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְפִתְחוֹ עָמְדוּ כׇּל הָעָם״, וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא שְׁתִיקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהוֹחַלְתִּי כִּי לֹא יְדַבֵּרוּ כִּי עָמְדוּ לֹא עָנוּ עוֹד״. רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא, מֵהָכָא: ״וְאׇזְנֵי כׇל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה״.
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל כֹּהֵן שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו — לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה׳״.
שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ: בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לָהֶן: מִיָּמַי לֹא עָשִׂיתִי בֵּית הַכְּנֶסֶת קַפֶּנְדַּרְיָא, וְלֹא פָּסַעְתִּי עַל רָאשֵׁי עַם קוֹדֶשׁ, וְלֹא נָשָׂאתִי כַּפַּי בְּלֹא בְּרָכָה.
מַאי מְבָרֵךְ? אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא: ״אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדוּשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה״.
כִּי עָקַר כַּרְעֵיהּ מַאי אָמַר? יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהֵינוּ שֶׁתְּהֵא בְּרָכָה זוֹ שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לֹא יְהֵא בָּהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן. וְכִי מַהְדַּר אַפֵּיהּ מִצִּיבּוּרָא מַאי אָמַר? אַדְבְּרֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב עוּקְבָא וּדְרַשׁ: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ עֲשֵׂה עִמָּנוּ
and instead he sprinkled it backward, or if he intended to sprinkle the water backward and instead he sprinkled it forward, even if the water lands on vessels that require purification, his sprinkling is invalid. However, if one intended to sprinkle the water forward and instead he sprinkled it forward to the sides, his sprinkling is valid. It is derived from here that one’s sides are considered as though they were in front of him.
§ Rava bar Rav Huna says: Once a Torah scroll has been opened, it is prohibited to converse, even about a matter of halakha. As it is stated: “And Ezra opened the book in the sight of all the people, for he was above all the people, and when he opened it, all the people stood up” (Nehemiah 8:5), and standing is referring to nothing other than silence, as it is stated: “And shall I wait, because they do not speak, because they stand still, and answer no more?” (Job 32:16). Rabbi Zeira said that Rav Ḥisda said: The prohibition against conversing is derived from here: “And the ears of all the people were attentive to the book of the law” (Nehemiah 8:3). They were not listening to any other voice.
And Rabbi Yehoshua ben Levi says: Any priest who did not first wash his hands may not lift his hands to recite the Priestly Benediction; as it is stated: “Lift up [se’u] your hands in sanctity and bless the Lord” (Psalms 134:2), which teaches that before reciting the benediction one must sanctify his hands by washing them.
§ Rabbi Elazar ben Shammua was once asked by his disciples: To what do you attribute your longevity? He said to them: In all my days, I never made a shortcut [kappendarya] through a synagogue. Nor did I ever stride over the heads of the sacred people, i.e., I never stepped over people sitting in the study hall in order to reach my place, so as not to appear scornful of them. And I never lifted my hands for the Priestly Benediction without first reciting a blessing.
The Gemara asks: What blessing do the priests recite before the benediction? Rabbi Zeira says that Rav Ḥisda says: Blessed are You, Lord our God, King of the universe, Who has sanctified us with the sanctity of Aaron and commanded us to bless His people, Israel, with love.
The Gemara continues: When the priest begins walking to the platform to recite the benediction, what does he say? The Gemara answers: May it be Your will, Lord our God, that this blessing with which You have commanded us to bless Your people, Israel, shall not contain any stumbling block or iniquity. And when the benediction has been completed, when he turns his face away from the congregation, what does he say? Rav Ḥisda instructed Rav Ukva and taught him that this is what he would say: Master of the Universe, we have performed that which You decreed upon us. Do unto us