וידבר גו' זאת חוקת

רלוידבר גו' זאת חוקת

ש"פ כי תשא, פ' פרה ט"ל לפ"ק

וידבר ה' אל משה ואהרן לאמר זאת חוקת¹ התורה אשר צוה ה' לאמר, וצ"ל מהו"ע ב"פ הוי' והל"ל כמו בכל התורה וידבר ה' אל משה כו' זאת חוקת התורה. והענין דהנה בחוקה יש ג' פירושים², הא' דהנה כתי' מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל, דבמצות יש ב' מדריגות חוקים ומשפטים, משפטים הם דיני ממונות שהם ע"פ השכל וחוקים הם למעלה מהשכל, ופרה אדומה הוא חוקה שלמעלה מהשכל. הב' כמו חוקה חקקתי חוקות שבהם חקקתי שמים וארץ. הג' ל' חוק כמו הטריפני לחם חוקי, כי חוק הוא לישראל, ואכלו את חוקם. וכל הג' פי' ישנם בפרה.

והענין דהנה כללות תושב"כ הוא אש שחורה ע"ג אש לבנה, דכתיבה היא בדיו על הקלף שהוא חבור ב' ענינים נפרדים הדיו והקלף שמתחברים ע"י הכתיבה, וחקיקה הוא מיני' ובי'³. והנה (הג"ה אפ"ל וביאור הענין דהנה עכ"ה) רלאאמרז"ל קיים אברהם את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וצ"ל והלא יש מצות שתלוים בארץ, ותפילין שכ' בהם יצ"מ והאיך קיים אותם. והענין הוא דהנה האבות קיימו המצות ברוחניות, [דתורה] הוא רצו"ש⁴ [וכמ"ש⁵ מימינו אש דת למו, אש הוא גבו' שהוא רצוא ומימינו הוא מים שוב⁶] ובאברהם כתיב הלוך ונסוע הנגבה. וענין הרצוא הוא בכל לבבך שלימות הלב. דהנה כתיב ראה נתתי לפניך את החיים⁷ ואת הטוב את המות ואת הרע והעצה ובחרת בחיים, מות ורע הם תענוגי עוה"ז, וטוב הוא השפעת אלקות בג"ע, וחיים הוא מקור ההשפעה, ובחרת בחיים שנבחר באוא"ס, והשוב הוא בתורה והו"ע בכל נפשך בג' לבושי הנפש מחדו"מ שיקשר מח' במח' דתורה ודיבור בדיבור דתורה ומעשה במעשה המצות, ועי"ז יהי' והחיות רצו"ש.

ובפרה יש ג"כ רצו"ש רק שהרצו"ש דפרה הוא למעלה יותר מהרצו"ש דכללות התורה. דהנה הרצוא דכללות התורה הוא בכל לבבך בכל הלב, אבל רק כמו הלב ולא יותר, ובהתבוננות הוא ג"כ ובחרת בחיים לאהבה את ה' אלקיך כי הוא חייך, שהוא התלבשות אורות בכלים, אבל כאן הרצוא הוא בכל מאדך שיוצא מהגבלת הכלי, דכתיב ועמך לא חפצתי, כל מה שעמך לא חפצתי, כי עמך מקור חיים אפי' מקור החיים ומקור התענוגים כל מה שעמך זה לא חפצתי, כ"א באוא"ס עצומ"ה, ועי"ז והחיות רצו"ש⁸ שהחיות אלקי [יומשך בנבראים ובנאצלים], והשוב הוא מים חיים אל כלי שהוא ג"כ מדריגה גבוה.

והנה ענין הפרה אי' בזוהר פרה דקבילת משמאלא⁹ ומאן איהו משמאל הה"ד פני שור מהשמאל, וצ"ל והלא כל הקרבנות הם תקון קו שמאל דמשמאל אפ"ל רישא דעשו בעיטפא דיצחק, ומהו דוקא פרה. והנה אמרז"ל על ג' דברים העולם עומד על תורה ועבודה וגמ"ח, תורה הוא קו האמצעי, גמ"ח קו הימין, עבודה קו השמאל. והנה להבין ענין עבודה קו השמאל¹⁰ צריכין להבין תחילה ענין תורה קו האמצעי, דהנה ע"י תורה נמשך המשכת אלקות בעולמות לבד למוד התורה, הנה הוא מצוה. ובמצוה יש ב' פי', הא' ל' ציווי כפשוטו, הב' ל' צוותא וחבור¹¹ [שמחבר רלבשיומשך בעולמות]. דהנה כתיב רבות עשית אתה ה' אלקי¹² נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך, רבות עשית הם ריבוי הנבראים נפלאותיך הם מבחי' נפלאותיך כמ"ש בס"י בל"ב נתיבות פליאות חכמה ועי"ז בהנפעלים ג"כ יש חכ' כמו בגלגלים, ול"ב הם ך"ב אותיות ועשרה מאמרות, ונפלאותיך ומחשבותיך הם רק אלינו אבל אין ערוך אליך וכדי שיומשך בעולמות זהו ע"י תורה, וזהו שאמרז"ל תנאי התנה הקב"ה במע"ב אם יקיימו ישראל תורתי מוטב וא"ל אחזיר את העולם לתהו ובוהו שהעיקר נמשך ע"י התורה, ואי' [במדרש] ובזוהר עשרה עשרה הכף בשקל הקודש עשרת הדברות מכוון כנגד עשרה מאמרות¹³ שעשרת הדברות נותנים כח בהע"מ, ואמרז"ל ע"פ אלה תולדות השו"א בהבראם אלה בשביל מי הם נבראו ובזכות מי הם עומדים שיהיו חזקים כיום הבראם בזכות אלה שמות בנ"י, ואלה בזכות מי נבראו ובזכות מי הם עומדים בזכות אלה העדות והחוקים והמשפטים, שעיקר ההמשכה הוא ע"י תורה.

ועבודה הוא קו השמאל שהוא העלאה, וצ"ל והאיך ע"י קרבן שמקריב בהמה נכפר החטא והלא הבהמה לא חטא. והנה ענין הקרבן בקצרה, דבהמה שרשה מבהמה רבה ונמשך בבהמה דרביעא על אלף טורין¹⁴ עד שנמשך למטה בהמה גשמי, לכן כשמעלין אותה לשרשה מכפרת¹⁵. ועכשיו תפלה במקום קרבנות תקנו, דנה"ב שרשו ג"כ מבחי' זו וע"י התפלה מעלים אותו, וזהו דכתיב הגו סיגים מכסף ויוצא לצורף כלי, דקודם הצירוף הכסף אינו טוב וגם הפסולת אינו גרוע שמעורבים אבל כשמבררים דוחין את הפסולת לחוץ ונשאר הכסף, כמו"כ כתי' מצרף לכסף וכור לזהב איש לפי מהללו, לפ"ע הצירוף שעושה בנפשו בתפלה ע"י ההילול ושבח, הוא כלי להשראת אוא"ס וזהו איש לפי מהללו. וזהו שאומרים בתפלה סלח לנו אבינו כי חטאנו¹⁶ ולכאורה הול"ל זה קודם התפלה, אך קודם התפלה דרך איש ישר בעיניו שלא עשה עבירה ולמד תורה, אבל בתפלה בהתבוננות דק"ש ח„פט ער זיך¹⁷ אז אומר סלח לנו אבינו כי חטאנו, וזהו הבירור וההעלאה דנה"ב.

רלגועוד עבודה הי' בקרבנות תרומת הדשן¹⁸ דכתיב ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד והרים את הדשן, וצ"ל מה צריכין לזה לבושים גבוהים כ"כ. והענין דבמרירות יש ב' מדריגות¹⁹, הא' שפלות שהוא מדריגה גבוה כמ"ש מרום וקדוש אשכון את דכא ושפל רוח, דענוה גדולה מכולם, הב' עצבות והוא אסקופה הנדרסת לכל החטאים. ובאמת הוא מקור לכל החטאים. וזהו"ע תרומת הדשן שהטוב הי' נבלע במקומו והמותר הי' שופך לשפך הדשן, והו"ע העצבות.

וכמו"כ יובן בפרה שהי' אפר הפרה ועשן המערכה כמו בכל הקרבנות, אלא שבכל הקרבנות הי' העיקר העשן המערכה ובפרה העיקר האפר. וענין העשן הוא כמ"ש והר סיני עש"ן כולו הוא ר"ת עולם שנה נפש²⁰, עולם הוא מקום, ושנה הוא זמן, ונפש הוא חיות המקום וזמן²¹, וזהו ויעל עשנו כעשן הכבשן. אך צ"ל דהנה כתיב והרשעה בעשן תכלה²², וכתיב ואוהבי ה' כיקר כרים כלו בעשן כלו, ומה שייך שם עשן. והענין דהנה בפשעים יש ב' דברים, הא' עצם החטא, הב' הרהור ודיבור החטא²³. והנה הדיבור וההרהור א"א לעלות, ועצם החטא אפשר לעלות ע"י תשובה דאין לך דבר שעומד בפני התשובה ועי"ז בא לבכל מאדך. והנה בכל דבר יש ד' יסודות ארמ"ע, והנה אש רוח מים יוצאים בעשן²⁴ והעפר נשאר שהוא העיקר בכל היסודות דהכל הי' מהעפר, וזהו"ע האפר שהוא עצם החטא, לכן פרה מטהר את הטמאים אפי' רשעים שבחייהם קרוים מתים פרה מטהר אותם.

וזהו דאי' במדרש כשהוא רוצה קוראו פר וכשהוא רוצה קוראו פרה, פר דכתיב פר החטאת, פרה זאת חוקת הפרה, וצ"ל והלא גבי אהרן הי' דוקא פר וגבי פרה אדומה דוקא פרה, וכמו שהי' בכל הקרבנות פרים וגם נקבות. והענין דהנה פר הוא ק"נ ופרה הוא גקה"ט לגמרי²⁵, וזהו"ע פרה אדומה שהוא [הבירור] מגקה"ט לגמרי.

רלדוהשוב הוא ונתן מים חיים אל כלי, מים חיים הם המים כמו שנובעים מהמקור והוא כמו מי שממציא איזה שכל ומתענג ממנו והוא מפני שהוא קרוב להמקור [עדיין]. אל כלי שיומשך לכלים מכלים שונים. וכ"ז מרומז בפ' ראשונה דק"ש, בכל לבבך הוא הרצוא דכללות התורה, ובכל נפשך הוא השוב, בכל מאדך הוא הרצוא דפרה אדומה ואח"כ והיו הדברים האלה בד"ת הכתוב מדבר הוא השוב, ואח"כ הלימוד והשנון דתורה, ואח"כ וקשרתם כו' תפילין דהוקשה כל התורה לתפילין שיומשך בכלים מכלים שונים.

וזהו וידבר ה' כו' ב' שמות הוי', דהנה ע"י גלות מצרים נמשך שם הוי' דלעילא דוקא ע"י הבירור דמצרים, דהנה כתיב וארא אל אברהם²⁶ ואל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי להם, פי' ידיעה והכרה לא הי' בשם הוי' גבי ג' אבות העולם, אבל ע"י בירור דמצרים כתיב לכן אמור לבנ"י אני הוי' שמאיר משם הוי' דלעילא. וזהו שאמר ריש מתיבתא אעא דלא שליט בי' נורא²⁷ מבטשין לי' גופא דלא שליט בי' נהורא דנשמתא מבטשין לי'. והנה אי' במדרש ויקחו אליך פרה זו מצרים²⁸ שנא' עגלה יפיפיה, אדומה זו בבל דכתיב אנת הוא רישא דדהבא, תמימה זו מדי דמלכי מדי תמימים היו כו', ועי"ז מאיר משם הוי' דלעילא הוי' דעתיקא. והנה סדר הכתוב כך, וידבר הוי' הוא הוי' דז"א אל משה יסוד ז"א²⁹ לאמר שיומשך במל' זאת כו' אשר צוה הוי' הוא הוי' דעתיקא לאמר חכ'. וענין אומרו זאת חוקת כו', הנה כתיבה בדיו על הקלף הדיו משחיר הרי מעלים אותו מקום, וחקיקה הוא מני' ובי', והוא מדריגה גבוה ולכן אפשר שיומשך משם שיהי' חוקה שלמעלה מהשכל, וגם חוקה ל' חוק כמ"ש הטריפני לחם חוקי, שלא יהי' שינוי דחוק הוא מל'³⁰ שאפי' במל' לא יהי' שינוים וכמ"ש ברוך כבוד הוי' ממקומו שהוי' יומשך ממקומו וכמ"ש וימלא כבוד הוי', וכמו שביקש יעקב ברוך שם כבוד מלכותו³¹ לעולם ועד, שאפי' בבחי' זו יומשך מבחי' לעלם ולעלמי עלמיא, וזהו זאת חוקת התורה שמבחי' חקיקה יומשך שיהי' בחי' חוק אפי' במל' בלא שינוי.