וקבל היהודים

רכטוקבל היהודים

פורים ט"ל, לפ"ק.

וקבל היהודים¹ את אשר החלו לעשות, במ"ת הי' רק התחלה והדר קבלוה בימי אחשורוש. הנה הגם שנת"ל שבעת השינה אז הסתלקות החיות², מ"מ נשאר אור [מצומצם] גם בהכלים והם יכולים לקבל גם מאור זה מאחר שנסתלק הפנימיות, אלא שרוצים לקבל ממדריגה גבוה מאחר שאור זה הוא מצומצם.

וזהו יעשו עץ גבוה חמישים אמה הוא שער הנו"ן דבינה³ שם אינו שייך השגה, שאפילו משה לא השיג בחי' זו רק בעת הסתלקותו, וזהו"ע ספה"ע כשסופרים מ"ט יום אז בשבועות יום החמישים ממילא⁴, ודוקא כשסופרים תחילה המ"ט יום.

והנה עיקר הנס הוא מה שנדדה שנת המלך כו' ספר הזכרונות דברי הימים, ימים הם ששת ימי בראשית, ולא נא' בששת ימים עשה אלא ששת⁵ ימים עשה שהששת ימים גופא עשו, כל יומא ויומא עביד עבדתי', והם שית אלפי שני דהוה עלמא, דיומא של הקב"ה אלף שנה, וצריכים להמשיך בהימים, ודברי הימים היינו חיבור דברי עם ימים. וזהו בלילה ההוא, הוא בחי' עלמא דאתכסי' בחי' לאה, ישכב עמי הלילה, ההוא וכמ"ש ועבד הלוי הוא שהיו אומרים שירה על היין והמשיכו מעלדאכ"ס. וזהו כמו שיהי' לע"ל ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה שמבחי' הוא יהי' רלבחי' זה, אז נדדה שנת המלך כמו דובב שפתי ישנים דיין גורם שינה, אך זה גורם שיהי' דובב שפתי ישנים והוא יין המשמח שמחת הנפש באלקות כו', שהוא מדריגה אחרת ביין⁶. ולכן יוחנן כה"ג ביטל את המעוררים שא"צ לזה מאחר שע"י היין נעשה פעולה זאת. ועוי"ל ענין היין הוא כמו חמר טב דאי' בזהר דשקיט ושכיך על דורדיא והוא בחי' מו"ס שמלובש בו גבו' דעתיק, וזהו עיקר הנס מה שנדדה שנת המלך, הגם שהי' בקשת אסתר, מ"מ עיקר הנס הי' מה שנדדה שנת המלך.

וזהו וקבל היהודים את אשר החלו לעשות, במ"ת הי' רק ההתחלה ואח"כ בימי אחשורוש הי' גמר ההתחלה, דהנה השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל, שמים הוא שם מים בחי' תורה, דכדי שיומשך גילוי אלקות זהו ע"י תורה, ובמ"ת הי' רק ההתחלה והדר קבלוה בימי אחשורוש שהי' גמר הקבלה.