חייב אינש לבסומי
רכזחייב אינש לבסומי
פורים ט"ל, לפ"ק.
חייב אינש1 לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, וצ"ל מה שייך לבסומי לעד דלא ידע בין כו'. והענין דהנה דהנה כתיב וחכך כיין הטוב2 הולך למישרים דובב שפתי ישנים, וצ"ל והלא יין גורם שינה וכאן אמר שיעורר שינה דובב שפתי ישנים.
והענין דהנה כל הנס של פורים הי' מה שבלילה ההוא נדדה שנת המלך3 ואי' בילקוט דבזמן שאין ישראל ערש"מ עושה עצמו כאילו הוא ישן ובזמן שישראל עושין רש"מ אז לא ינום ולא יישן. ובגמ' בסוף סוטה אי' ג"כ יוחנן כה"ג ביטל את המעוררים, וצ"ל למה ביטל את המעוררים. והענין דבאמת אין צריכים למעוררים, והענין דהנה הגלות נמשל לשינה4, כמו בעת [השינה] אז מסתלקים כחות הנפש, כמו"כ למעלה הגם דהמחדש בטובו בכ"י תמיד מע"ב וכתי' ואתה מחי' את כולם א"ת מחי' אלא מהוה זהו רק בחי' חיצונית אבל פנימיות נסתלק, דכמו שבעת רכחהשינה מ"מ הגוף חי, ולכן נמשל לשינה דהנה המשכת אוא"ס בעולמות הוא כמו ירידת הנשמה בגוף, דהנה לבושין תקינת לון דמנייהו כו' חסד דרועא ימינא גבו' דרועא שמאלא כו', דכמו שהגוף אין לו ערך להנשמה ופעולת הנשמה הוא ע"י אמצעית הגוף, כמו"כ כדי שיומשך להעולם הוא ע"י חסד דרועא ימינא גבו' דרועא שמאלא, מ"מ אינו דומה לירידת הנשמה בגוף שיש בהנשמה שינוי, דאין שייך לומר דעצם הנשמה אינה מתלבשת בגוף כלל, והלא הנשמה היתה תחילה בג"ע והיתה מופשטת מגשמיות ואח"כ נתלבשה בגוף, משא"כ למעלה אינו שייך שום שינוי כמ"ש כי נשגב שמו לבדו, שאפי' נשגב שהוא סוכ"ע הוא רק שם והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמיות, הודו על ארץ ושמים אפי' על ארץ ושמים רק זיו והארה בעלמא, וירם קרן לעמו רוממות הקרן5 הוא לעמו, דהנה ישראל לי ראש כמו שבראש הוא עיקר החיות ומשם נמשך לכל האברים, כמו"כ השראת אוא"ס הוא העיקר בישראל ואח"כ נמשך לכל המדריגות. וזהו כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם, וארז"ל כשם שא"א לעולם בלא רוחות6 כך א"א לעולם בלא ישראל, לכן אומרים בק"ש ג"כ תחילה ה' אלקינו שהוא היחוד עם ישראל7 ואח"כ ה' אחד שהוא ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם. וא"כ צ"ל מהו"ע הגלות.
והענין דהנה מה שהראש ראש היינו בזמן שהוא ער, אבל בזמן שהוא ישן [אין יתרון בראש על הגוף], דהנה בעת השינה אז הסתלקות החיות למקורו ושרשו [ושם הם באופן אחר], דהנה המוח הוא קר ולח ויסוד האש הוא בלב והם מנגדים זל"ז ואיך אפשר שיהיו שניהם, והנה בעת שהם מלובשים בגוף אז הם כל אחד בכלי מיוחד אך איך הם בנפש אלא שם הם באופן אחר8, כמו"כ למעלה מצד [שרשם] יכולים שניהם לקבל* דאם צדקת מה תתן לו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם חטאת מה תפעול בו ומה מידך יקח.
והנה בחי' שינה למעלה הוא ע"י שינה למטה, וזהו מסירת המן ישנו עם אחד, הגם שהוא אחד כד אמליכתי' למעלה ולמטה כו' אך הוא בבחי' שינה, רכטוזהו היינו כחולמים9 כמו שבחלום אפשר להתחבר שני ענינים נפרדים כמו"כ בשעת התפילה הוא בטל לאלקות ואח"כ חולף ועובר ועוסק במו"מ וניכר שהביטל לא הי' ביטול אמיתי, מפוזר ומפורד בין העמים הם המח"ז מהבלי עוה"ז ועי"ז גורמים למעלה שינה, אבל כשהי' צ"ל גאולה אז נדדה שנת המלך מבחי' לא ינום ולא יישן כדי שיהי' גאולה.
הערות
עמוד רכז
- 1. חייב אינש : הנחת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, ונרשם בקיצור. המאמר מיוסד על ד"ה זה באוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' רצג ואילך. מאמר האוה"ת מיוסד על ביאוה"ז לאדהאמ"צ סז, א ואילך [ע"פ: דובב שפתי ישנים]. ובשינויים והגהות בביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' שכה-ו. [וראה סה"ש תרצ"ו ע' 128 שיסוד המאמר הוא מד"ה חייב אינש לאדה"ז. עיי"ש. וראה תורת מנחם התוועדויות תשי"ז ח"ב ע' 178]. תוכן המאמר נמצא בשינויים בד"ה בלילה ההוא בסה"מ תרל"ב ח"א ע' רנג ואילך. ד"ה חייב אינש: בסה"מ עטר"ת ע' רצט ואילך. תרפ"א ע' קעט ואילך. תש"ח ע' 107 ואילך. ד"ה בלילה ההוא בסה"מ ה'ש"ת ע' 5 ואילך. ד"ה אני ישינה בסה"מ תש"ג ע' 114 ואילך. ד"ה בלילה ההוא בסה"מ: תש"מ ע' צט ואילך. תשמ"ג ע' קב ואילך. תשד"מ (סה"מ מלוקט ח"ב ע' רסה ואילך). תשמ"ו ע' קכ ואילך. המאמר שלאח"ז ד"ה וקבל היהודים הוא המשך למאמר זה.
- 2. כתיב וחכך כיין הטוב : בהבא להלן ראה ביאוה"ז לאדהאמ"צ ולהצ"צ שם.
- 3. כל הנס של פורים הי' מה שבלילה ההוא נדדה שנת המלך : ראה גם סה"מ תרל"ב ח"א שם ע' רנג. וש"נ.
- 4. והענין דהנה הגלות נמשל לשינה : בהבא לקמן ראה [נוסף לדרושים שנסמנו לעיל בתחילת המאמר] תו"א וארא נה, א. סה"מ תרל"א ע' קכח. [ובמקומות שנסמנו שם].
עמוד רכח
- 5. כמ"ש כי נשגב שמו לבדו. . וירם קרן. . רוממות הקרן : ראה בכ"ז לעיל ד"ה הללוי' גו' במרומים. וש"נ.
- 6. וארז"ל כשם שא"א לעולם בלא רוחות : ראה לקמן ח"ב ד"ה מי זאת הנשקפה. [ובהמ"מ שם].
- 7. לכן אומרים בק"ש. . ה' אלקינו. . היחוד עם ישראל : ראה תו"א בראשית ו, רע"ב. לקו"ת אחרי כו, א. ועוד.
- 8. והם מנגדים זל"ז. . בנפש. . הם באופן אחר : ראה סה"מ תרכ"ט ע' ריט-כ. תרל"ב ח"א שם ע' רנה. וש"נ.
- *. הג"ה שאל ר"ד* תומארקין מכ"ק אאמו"ר שליט"א מאחר ששניהם מקבלים משם בשוה מהו"ע השליטה, והשיב לו דאחר מיתה גדילים שערות וצפרנים יותר מעת שהוא חי, עכ"ה).
עמוד רכט
- 9. וזהו היינו כחולמים : ראה בכ"ז תו"א וישב כח, ג. ועוד.

