יהודה בן תימא כו' עז כנמר

רכדיהודה בן תימא כו' עז כנמר

ש"פ תצוה ט"ל, לפ"ק.

יהודה בן תימא אומר¹ הוי עז כנמר וקל כנשר כו', וצ"ל מהו המעלה מה שיהי' עז כנמר והלא עז פנים לגיהנום. והענין דכמו שיש עז בלעו"ז כמו"כ יש עז בקדושה והו"ע הגזירות וסייגים שלא יבוא לאיסור תורה. והנה כל הגזירות והסייגים היו בבית שני ולא בבית ראשון.

והענין דהנה כתיב סוב דודי² ודמה לך לצבי או לעופר האילים על הרי בתר, בתר הוא טורי דפרודא³ גלו לבבל שכינה עמהם, הגם שאינו נמשך גילוי אלקות היינו לינקא אבל לאגנה עליהו נמשך, וכתיב ושמתי כסאי בעילם, בשושן הבירה אשר בעילם המדינה, השכינה נק' לפעמים בשם שושן כשושנה בין החוחים, ובשושן גופא יש מדריגות והעיר שושן נבוכה, והעיר שושן צהלה ושמחה שנמשך גילוי אלקות.

רכהוהנה במרכבה יש כמה מדריגות, יש מרכבה דסוסים כמ"ש כי תרכב על סוסיך⁴ מרכבותיך ישועה וקאי על מ"ת, דסוסים הם אותיות שע"י נמשך גילוי אלקות, כמו הסוס שמוליך את הרוכב עליו, והוא מפני שסוס הוא בגי' ב"פ ס"ג ששם שוין מעלה ומטה. ויש מרכבה אחרת כמארז"ל בלילה מה עבד קוב"ה רוכב על כרוב קל ושט בח"י אלף עלמין. ובמ"ת הי' מרכבה דסוסים, דכדי שיומשך בגשמיות ציצית בצמר גשמי תפילין בקלף גשמי זהו דוקא ע"י מרכבה דסוסים שהוא מרכבה לאדם, דהנה כתיב ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, והלא אין לו דמות הגוף ואין לו גוף אלא שהוא בחי' תורה כמ"ש זאת התורה אדם.

וזהו שאמר סוב כו' ודמה לך לצבי כו', הנה צבי אי אפשר להיות מרכבה לאדם כ"א לבחי' דמה לך, דהנה אדם הוא אדמה לעליון, ודמה לך עצומ"ה זהו דוקא ע"י צבי שהולך במרוצה, דכדי שיומשך מבחי' זו על הרי בתר טורי דפרודא שאפי' לטורי דפרודא יומשך ג"כ הוא דוקא ע"י צבי, וזהו מלמעלמ"ט. וכמו"כ יש מלמטלמ"ע וכמ"ש סוב דודי ודמה לך לצבי ולעופר אילים על הרי בשמים דהוא העלאה, דבשמים הוא דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, דזה גורם שיהי' לאגנה עליהו שהוא למעלה מהתחברות אורות בכלים, דע"י אכילה נעשה חבור נשמה עם הגוף והוא בחי' תורה שנק' לחם כמ"ש לכו לחמו בלחמי, את קרבני לחמי, ובשמים הוא דבר שהנשמה נהנה ממנו ולא הגוף והוא העלאה מלמטה למעלה.

וזהו יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר, דהנה אמרז"ל ערבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורה, דיינה של תורה הוא [רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת] אבל ערבים עלי דברי סופרים שהם הגזירות והסייגים שלא יבואו לאיסור תורה וזה נק' עז, כמ"ש כי עם קשה עורף וסלחת מפני שעם קשה עורף לכן וסלחת⁵, דענין העקשות הוא הגם שמבין בשכלו מ"מ מתעקש, כמו"כ כאן הוא בחי' עז כנמר. וזהו שקונן דוד את שאול ויהונתן מנשרים קלו ומאריות גברו שהוא בחי' עז כנמר וקל כנשר.

וזהו אתה גבור לעולם אד' מחי' מתים אתה, מתים הם הניצוצות שנפלו בשבה"כ מז' מלכין דמיתו. והנה אמרז"ל לא גלו אלא בכדי שיתוסף עליהם גרים, וצ"ל והלא אמרז"ל קשים גרים לישראל כספחת לבשר חי. והענין דהנה גרים הם ניצוצות רכווהאדם מברר אותם ע"י מה שאוכל ומברך תחילה וסוף ולומד ומתפלל מברר אותם, וזהו מחי' בגי' ס"ג שההעלאה הוא בשם ס"ג, וזהו א"תה ג"בור ל"עולם א"ד' שם אגל"א שהוא נותן כח שיוכל לברר, וזהו רב להושיע כל רב מבבל וכל רבי מא"י, רבי ביו"ד הוא שמאיר מבחי' חכ'⁶ ורב הוא טורי דפרודא, (הג"ה והתנא והאמורא רב שנז' בכמה מקומות, אפ"ל לכן נק' רב מפני שמברר טורי דפרודא עכ"ה), ורב להושיע שאפי' בבחי' רב יומשך ג"כ ישועה.

ועפ"י זה יובן מ"ש ויהי בימי אחשורוש⁷, וצ"ל והאיך אסתר שהיא מל' נישאת לאחשורוש. והענין דכמו שיש אחשורוש בלעו"ז כמו"כ יש בקדושה ג"כ, אחש הוא [ל' מהירות] מל' חושן המשפט⁸ (הג"ה לא זכיתי להבין מה שייך חושן המשפט למהירות עכ"ה), וחש עתידות, בעתה אחישנה, ורוש הוא כמו ענבימו ענבי רוש⁹. עוי"ל רוש ארעמקייט דבקרבנות יש קרבן דלות ודלי דלות, וזהו ההפרש בין רו"ש לדלו"ת, דלו"ת יש בו יו"ד, משא"כ רו"ש, דהנה במחצית השקל כתיב העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט, מעשר, א"כ גם בדלו"ת יש יו"ד, משא"כ ברו"ש, וזהו שאפי' לרו"ש יומשך מבחי' אחש, ולכן נישאת לו אסתר שזה שייך לה.

אך צ"ל האיך גדל המלך את המן, והענין דהנה הקב"ה הראה לאברהם בברית בין הבתרים שהוא [לשון] הרי בתר את הג' גליות וכתיב אימה חשיכה גדולה, אימה הוא גלות מצרים, חשיכה הוא גלות בבל, גדולה הוא גלות אדום, ע"ש גדל המלך שמקבל מגדולה מעולם התהו שקדם לעולם התיקון, ולכן נדון בסנהדרי גדולה דלאחר הדברים האלה עד מפלת המן יש ע' פסוקים, ועד והנחש הי' ערום ג"כ ע' פסוקים ששניהם נדונו בסנהדרי גדולה, פי' סנהדרין שדנים את הגדולה, לכן אחר בימים ההם שנברא הרפואה גדל המלך שיהי' לו מפלה. עוי"ל שלכן גדל המלך כדי שיהי' מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם, דהנה יש כה וככה¹⁰, כה הוא כדמותינו, וככה הוא למטה יותר והוא בחי' רוש, והנה כתי' וקבל היהודים את אשר החלו לעשות, במ"ת הי' ההתחלה הדר קבלוה בימי אחשורוש שע"י שהיו במס"נ כל השנה רכזהמשיכו ממ"ה לככה, וזהו מה ראו על ככה ומה הגיע עליהם (הג"ה, וע' בבוך השמים ואשא בד"ה ומקנה רב בהג"ה¹¹ מה שיך מ"ה וככה למס"נ עכ"ה).