כה תברכו
רסדכה תברכו
כה תברכו. במא"א אות כ' סי"ג כה נק' המל', והי"נ שם הביא מפ' ואתחנן דרס"ד דאומר דפסוק שמע ישראל הוא כ"ה אתוון, והיינו בז"א משא"כ בשכמל"ו הוא כ"ד אתוון ותמלא כדה כו', וכ"ה בפ' תרומה קל"ט ובמק"מ שם, ועמ"ש ע"פ כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי כו' ובת"ז תיקון כ"ח דע"ג ב' אומר דבינה שכינתא עילאה אקרי כה, ופי' שם פסוק כה תברכו את כה היא בינה וכה תברכו את שהיא מל', והטעם שבינה נק' כה שממנה נמשכו כ"ב אותיות התורה הנק' את וג' קוין חג"ת א"נ תנ"ך א"נ מפני שיש בה ה"ג כל א' כלול מחמשה, ואפ"ל עוד טעם כי ע"ד שהמל' נק' כדמותינו לגבי ז"א להיותה בחי' מל' מקור דבי"ע כמו"כ הבינה שנק' ג"כ מלך העולם ונק' אלקים חיים היא בחי' כה לגבי חכ' עילאה, ומה שז"א נק' כה י"ל ע"ד והי' הוי' לי לאלקים.ברבות לך לך שלהי פמ"ג דמ"ז ב' (שהוא נ"א ג') מהיכן זכו ישראל לברכת כהנים כו' מאברהם שנאמר כה יהי' זרעך כו' מיצחק שנאמר אני והנער נלכה עד כה כו' מיעקב שנאמר כה תאמר כו', ואפ"ל לפמ"ש דמל' וז"א ובינה נק' כה א"כ ע"י ג' אבות זכו לג' בחי' כה הנ"ל כי העקידה דיצחק הנה מס"נ זה עולה ליחו"ע וע' ברבות וירא ר"פ נ"ו גבי נלכה עד כה. אפ"ל כה תברכו ע"ד ואמרתם כה לחי עיין מזה בלק"ת ד"ה שוש אשיש פ"ב מהזהר ר"פ וארא דכ"ג ע"ב, א"נ כה תברכו שתתעלה להיות בבחי' זה, כמו והי' אור הלבנה כאור החמה. רבות נשא פ"י רל"ו ד' (שהוא כ"ט ד') כה תברכו, כשם שאין הנזיר שותה יין אף אתם לא תטעמו יין כשתהיו מברכין את ישראל לכך כתיב כה תברכו בענין נזיר. הנה מבואר בלקו"ת שהנזיר שנאמר בו קדוש יהי' גדל פרע כו' כמו א"א שנק' קדוש לכן אסור ביין כי היין בחי' גבו' ובא"א מקור החסדים ולית שמאלא כו' וברכת כהנים ג"כ להמשיך ברכה מלמעלה מסדר השתלשלות היינו מא"א לכך כה תברכו בענין נזיר, ועמ"ש בסידור שער רסהבהמ"ז על המאמר דפ' תרומה קנ"ג דשיכור שרא לי' לברכא ברכת מזונא מה דלית הכא בצלותא כו'. וברבות נשא פ"י קרוב לר"פ דרמ"ג א' (שהוא ל"ו רע"א) פי' יצא יין נכנס סוד החכ' כו' י"ל יין גורם לגסות ס"ג שבו הי' השבירה יסוד פנימי' עמ"ש ע"פ המכסה אני, גם י"ל אחותי בת אבי היא, כשמקבלת ביטול מח"ע אך לא בת אמי כי דברי חכמי' בנחת נשמעי', שכדי לקבל סוד החכ' יסוד דאבא צ"ל המקבל בבחי' חותם שוקע וביטול וזהו דוקא ע"י בת אבי משא"כ היין.
כה תברכו. רמ"ג ד' הרי הברכות מסורות לכם הכהנים יהיו מברכים את בניו כשם שאמרתי לאברהם אביכם והי' ברכה לכך נאמר כה תברכו. רמ"ד א' שלשלמה ששים גבורים כו' ששים אותיות שבברכת כהנים. ענין שלשלמה שייך לברכת כהנים שהרי מסיים וישם לך שלום וכנס"י המקבלת בחי' שלום הנ"ל נקראת מטתו שלשלמה וכמ"ש ברבות בשיר השירים בענין שובי השולמית כו', וענין ששים גבורים סביב לה הם ה' עלין דנטרין לשושנה שהיא על י"ב שבטים דבריאה וכל א' כלול מה' ישועות הנ"ל וזהו ג"כ ענין ס' מסכתות כמ"ש לקמן וזהו הנה מטתו מטותיו ושבטיו שהן י"ב וכל א' כלול מה' ישועות ע"כ הם ס', אך מה שנקראים גבורים י"ל דמבואר לעיל שב"כ שייך לנזירות שכמו שהנזיר אסור ביין כמו"כ כהן מברך כנ"ל, והנה בנזירות מצינו הגבורה כמו בשמשון הגבור אשר כל גבורותיו הי' נמשך מגדל פרע שער ראשו, דהנזיר שרשו מא"א וכתיב טוב א"א מגבור, וגבו' זו י"ל ע"ד מ"ש סד"ה קול דודי בהביאור שלהמשיך גילוי אא"ס בבחי' פנימי זהו דוקא ע"י גבורה כמו כי הדם הוא הנפש א"נ ע"ד הנז' בבה"ז פ' אחרי במאמר הביאו עלי כפרה בענין לעולם ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה כמו המשנה כו', וזהו"ע ס' מסכתות ולכן קדושה תלוי בשער ובו תלוי הגבורה כנ"ל, א"נ גבורה הנ"ל להיות כובש כעסו להתגבר על הדינין וכמשארז"ל ביומא דס"ט ע"ב זהו גבורות גבורתו שכובש את יצרו להאריך אף כו' ופי' יצרו יובן ממ"ש בזח"ג נשא קמ"א ע"ב ע"פ וייצר ה' אלקי' וייצר בב' יודין כו' וזהו מי כמוך בעל גבורות. א"נ ע"ד מעיין המתגבר וע"ד תחה"מ אומרי' בגבו' גשמים כי טל תחי' צ"ל בא ע"י קווצותיו שראשי נמלא טל קווצותיו תלתלי' כו'. ובפ' ויקהל ד"ר ע"א ספר תתאה דא תו' דאיקרי תושבע"פ ומאן איהו ע"פ אינון רתיכין דלתתא דקיימא עלייהו ובמק"מ נ"ב מהרח"ו י"ב בקר ובכל א' נמשך ה' חומשי תו' ה' ישועות ה"פ טוב ע"כ ה"פ י"ב הם ס' מסכתות והם ששים גבורים, עיר גבורים עלה חכם והוריד עוז. ועמ"ש בענין עוז ע"פ ואלה המשפטים וזהו או יחזיק במעוזי יעשה שלום כו' והיינו מטתו שלשלמה ששים גבורים כי עוז וגבו' ענין א'. רבות בשה"ש כ"א ב' בפסוק הנה מטתו שלשלמה נדרש כנ"ל.
ז"ג ח"א עמוד שמ"ז וברכה מסט' דימינא הה"ד דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו. ח"ב יתרו ע"ח ב' כה תאמר כד"א כה תברכו וכתיב וחסידך יברכוכה. זח"ג נשא קמ"ה א' ב' ויש להעיר ממ"ש בד"ה שוש תשיש בענין כי אמרתי עולם חסד יבנה שהחסד צ"ל נבנה תמיד והיינו מבחי' ורב חסד כו'. קמ"ו סע"א. קמ"ז א'. ח"ג עקב ער"ב סע"ב. ת"ז מ"ח א' קל"ח א' ע"ג א'.
רסובשל"ה פ' נשא דף שין ע"ב וז"ל אח"כ פ' ברכת כהנים כי העולם נברא בבית שהיא ברכה כו' ומבוא' במ"א ע"פ הזח"א ויגש דר"ה מה שהאלף ממנו יונק הארור זהו ע"ד דקמי' כחשיכא כאורה כו' א"י באיזו מהן חפץ כו' אבל בבית בחכ' יבנה בית זהו פותח בברוך כו', ומ"מ הברכה המשכת הכתר בחו"ב וזהו נשיאת כפים להמשיך ורב חסד בחכ' דוקא וזהו כה תברכו וארז"ל בעמידה בלה"ק ועוד הרבה דקדוקים כדי שיומשך הברכה רק למקום הראוי כו', וי"ל לכן נאמר ע"ז ששים גבורים סביב לה שהגבורה בחי' גבורה דע"י שמתלבש במו"ס שיומשך ע"פ קו המדה לכנ"י כו', וזהו אמור להם כי חכ' היא בחי' גבורה כמ"ש בביאור דמזוזה מימין, בפ' שמיני ע"פ וישא אהרן את ידיו נת' שזהו המשכת חו"ג דא"א להתלבש בחו"ב ומהם בז"א, ויפוזו זרועי ידיו, והנה עי"ז ג"כ לא יהי' שממית בידים תתפש, ועמ"ש בענין נט"י.
יברכך פרק ערבי פסחים דף ק"י ע"א. וישמרך מצטרף לטובה ואינו מצטרף לרעה ר"ל לענין זוגות עיין שם. ועיין שם במהרש"א, ואפשר משום שההמשכה מבחי' כתר שיש בו בחי' שהוא במנין ע"ס ובחי' שאינו במנין ע"ס. רבות בא פט"ו גבי החדש הזה לכם הה"ד יהי' לך לבדך ואין לזרים אתך במשלי סי' ה'. הברכות לכם שנא' יברכך ה' וישמרך וכן וציויתי את ברכתי לכם. ויובן עם מש"ל בד"ה בשל"ה פ' נשא.
בחקתי פל"ו רז"ב ע"פ גפן ממצרים תסיע מה הגפן הזה טעון שלש ברכות אף ישראל מתברכים שלשה ברכות בכי"ו יברכך יאר ישא. אפ"ל פי' שלש ברכות דגפן היינו ג' ברכות דברהמ"ז ע' בש"ע א"ח סי' ר"ח סעי' י"ז, וא"כ יש להעיר לענין ברכת כהנים משלש ברכות דבהמ"ז. ואפ"ל שהן המשכו' ג' מוחין חב"ד כי ז"א הנק' ישראל נאצל בסוד שרש ו"ק והג"ר באין לו בסוד תוספת וזהו הברכות וי"ל שהן ג' בחי' כח"ב, יברכך ע"י בינה יאר חכ' ישא כתר. ואפ"ל שלכן בפסוק יברכך יש ט"ו אותיות כי בינה היא ה' דשם הוי' ויש בה"י מילוי יוד זה ה"י, ופסוק יאר יש בו עשרים אותיות היינו כי חכ' הוא יוד ועם המילוי הוא עשרים ועמ"ש במ"א בענין למכור בנכסי אביו עד שיהי' בן עשרים שנה וזהו שאו כו' לגולגלותם לבחי' כתר מבן עשרים שנה ומעלה כשיש לו מוחי' דאבא יוכל להתעלות לגולגלותם ועד"ז כאן לאחר פסוק יאר המורה על אור החכמה חכמת אדם תאיר פניו נאמר ישא הוא העלאה לכתר. ומה שיש בו כ"ה אותיות אפשר לומר כי להיותו ממל' דא"ס בחי' תחתונה שבמאציל נק' ג"כ כה ע"ד שמל' דאצי' נק' כן לגבי ז"א ולכן נק' ג"כ שמו, לפי"ז יברכך הגדלת המדות ע"י השכל מוחין דאי' כמו החלב שמגדיל ברכות שדים ורחם, יאר גילוי ח"ע בחי' איהו וחיוהי שלמעלה מהגדלת גרמוהי והוא ביטול כח מ"ה, ישא לגולגלותם כו', וע"פ דברי הרמ"ז במדבר קי"ח א' גבי יברכך ה' מציון י"ל כי הנה ברכה זו על חיות העולמות שנמשך מיחוד חיצוני' או"א שיבא בתוס' ברכה והמשכה, ויאר ה' פניו י"ל המשכ' אור חדש יחוד פנימי דאו"א כו'.
רבות נשא פ"ח דרכ"ז ב' (שהוא כ' ב') יברכך ה' מציון כו' שהברכות יוצאות מציון שנאמר כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה ה' את רסזהברכה כו' תילי' סי' קל"ג, יברכך ה' וישמרך כו', וכן מבואר בזח"א ויחי דרמ"ח סע"א דענין ברכת יברכך כו' נמשך מבחי' ציון. וע' מענין ציון בתורה אור פ' מקץ בד"ה רני ושמחי בת ציון, וגם לעיל מפסוק כטל חרמון נאמר כשמן הטוב כו' זקן אהרן ואיתא בפ' לך לך דף פ"ח סע"א איהו שמן איהו טל, ואם כן ברכת כהנים שייכא לבחינת הנ"ל מ"ש דבר אל אהרן כו' יברכך. נשא פרשה י"א רמ"ג א' (שהוא ל"ו א') ונוה צדיקים יברך כמ"ד יברכך ה' וישמרך. דרמ"ה א' (שהוא ל"ח א') הרבה פירושים ביברכך וישמרך. שה"ש י"ו ד' בפ' דומה דודי לצבי ענה דודי ואמר לי מה אמר לי יברכך ה' וישמרך שם דכ"א ר"פ הנה מטתו שלשלמה.
זח"א ויחי דרמ"ח סע"א. נשא קמ"ז א'. פנחס רמ"ה א' פ' עקב רע"א סע"ב.
עמה"מ נה"א קע"ב ג'.
ברוך מבינה ע"ד בא"י מן העולם ועד העולם היינו מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגלי' וע' בת"א פ' בשלח ע"פ אז ישיר משה ועמ"ש ע"פ כי טובים דודיך מיין. מזה יובן איך ההמשכו' מאבא גבוה יותר כו' ולכן הברכה שורה דוקא בדבר הסמוי מן העין שהוא כלי לקבל מעלמא דאתכסי' כו', ובנשמה ג"כ יש ב' בחי' ממלא וסובב מזלי' וא"פ ויברך שיומשך גילוי השרש כו'. להעיר מענין והאופנים אומרים ברוך ובענין בכה"מ כו'. לפי"ז י"ל יברכך ג' תיבות נגד ג' עולמות בי"ע שבהם מאיר בינה אימא מקננא בכורסי' כו' וז"ס מאה ברכות, יאר חכ' אצי' ה' תיבות ה' פרצופי האצי', ישא למעלה מאצי' ז' תיבות אור שבעת הימים ז"ת דע"י, וביאור הדברים כי הברכה בבי"ע זהו כענין העלאת מ"ן שהוא מבי"ע וגם ק"ש ממושבותיכם תביאו, ויאר ענין המשכת מ"ד מאצי' והו"ע יחוד הוי' אלקי', אך ישא למעלה מאצי' ע"ד והי' הוי' לי לאלקי' כו'. להעיר לענין יברכך כו' ואני אברכם מענין העונה איש"ר מברך בכל כחו כו' ופי' בכל כחו שהתורה נק' עוז וכח, וגם כח ב"פ י"ד הם גמ"ח ועבודה שהם חג"ת וזהו ג"כ יברכך ע"י גמ"ח, יאר ע"י עבודה כי אהרן מלשון אור, נראה אותיות אהרן, ישא ע"י התורה כו' שנק' שלום וכ"כ בבחיי מלשון ולא תאירו מזבחי חנם מלאכי סי' א' יו"ד שהכהנים מאירים את המזבח.
וז"ל הבחיי נשא קס"ח א', וע"ד הקבלה כה תברכו מלת כה הוא המדה העשירית (שהיא המחברת אצי' עם בי"ע ומשכנת בבי"ע אור האצי') שמתוכה מתנבאים הנביאים תמיד ואומרים כה א' ה', וע"כ א' כה תברכו כלומר תמשיכו הברכה ממדת החסד שהוא מדתו של כהן (והוא ממשיך ממלך עילאה מל' דא"ס כנז' בזח"ב ר"פ יתרו סז"ב וזהו כה תברכו אותיות בכתרו כמ"ש הרמ"ז) אל העשירית, ועם זה הי' העולם מתברך בנשיאת כפים של כהן ובכוונת לבו (כיון שהמל' מחברת אצי' עם בי"ע א"כ ברכה דבי"ע העיקר נמשך מבחי' כה תברכו כו' וכמ"ש תנו עוז לאלקי' כו' ואפי' בשם הוי' מצינו ברכה כמ"ש שאו ידיכם קדש וברכו את הוי', וע' מענין הברכה למל' בזח"ג בלק דקפ"ז סע"א דכד מברכין או"א להאי אמרי לה ברתי זילי נטירי ביתך כו' היינו מה שתשפיע לבי"ע או"מ ואו"פ מבחי' כלים כנז' בענין ג' עדרים בד"ה שנייך רסחכעדר הרחלים והם ג' בחי' בי"ע וזש"ש הא לך כל מה דתצטרכי למהב לון כי הה' יש בו ג' קוין המורה על ג' בחי' הנ"ל, והנה שהכל ברא לכבודו בשביל המל' כי תכלית המכוון בשביל בי"ע כמ"ש בבה"ז פ' ויצא גבי ואל מקומו שואף כו' וז"ש כ"א בזאת יתהלל כו', ועמ"ש בענין ישר"מ בכל כחו דפי' כח היינו מילוי המילוי שזה תכלית המכוון כו' וזהו ג"כ ענין כה כי מצינו שפעמים דורשים על ה' ח' א"כ כה כמו כח, ובסה"מ סי' קע"ו דק"ט ב' ואין החסד מתגלי' אלא בפום אמה ולמשוך ג"כ חוט של חסד על העוסקי' בתו' בלילה בסוד יומם יצוה ה' חסדו כו' וע"י בינה המל' כו' הא לך כל מה דתצטרכי, ועמ"ש ע"פ יומם יצוה ה' חסדו בתילי' סי' מ"ב ומשם יש להעיר לענין ברכת כהנים שזהו בחי' חסד, גם להעיר מפסוק ועתה יגדל נא כח אד' שממשיכי' הגדלת וריבוי הכח בשם אד' והיינו מבחי' יו"ד רבתי דיגדל הרומז לבחי' שמי' רבא מברך כו', וזהו"ע כה תברכו, גם מפסוק נאום ה' לאדוני שב לימיני כו'.
יאר ה' פניו אליך. זח"ג נשא קל"ג ב' מפרש דמ"ש באור פני מלך חיים זהו בע"ק דשם פניו נהרין תמיד משום דלית שמאלא בהאי ע"ק אבל בז"א אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין דהיינו כשהוא בבחי' דין כמ"ש בפ' האזינו דרצ"ה ע"א וכמש"ש דרצ"ב סע"ב בענין ולו נתכנו עלילות בגין דאיהו בתרי גווני לו נתכנו עלילות אבל לע"ק סתימאה לא נתכנו כו' דהא כולא בחד אשתכח חידו לכולא חיים לכולא לא תלי' בי' דינא אבל בהאי לו נתכנו עלילות ודאי עכ"ל ומסיים הזהר דקל"ג סע"ב ובג"כ כתי' יאר ה' פניו אליך יאר פניו אתנו סלה מכלל דלא הוי תדירא. עוד מענין יאר ה' פניו נשא קמ"א א' תיקונא חמישאה קמ"ז א' רצ"ה א'. ועמ"ש מזה בד"ה ע"כ קראו לימים האלה פורים שזהו ענין חכמת אדם שאמרז"ל במד"ר קהלת דקאי על ועל דמות הכסא כמראה אדם והתו' נק' חכמת אדם תאיר פניו היינו שממשיך הארת פנים דע"ק בז"א כמ"ש בזהר ויקרא דט"ו סע"א בענין ישר יחזו פנימו ומזה נמשך יאר ה' ז"א פניו אליך, וזהו כמים הפנים לפנים כמים היינו התו' כמ"ש הוי כל צמא לכו למים ועי"ז נמשך הפנים דע"ק לפנים דז"א, וכמ"ש מזה בלק"ת פ' ראה סד"ה כי תשמע בקול בסוף הביאור, ומזה נמשך כן לב האדם ז"א אל האדם שבמרכב' וכנ"ל בענין יאר ה' פניו אליך, וע' בילקוט ירמי' דנ"ט ג' ע"פ מן הכהני' בברכת כהנים יאר ה' פניו ובימי ירמי' במחשכי' הושיבני מפני שלא האיר פנים דע"ק בז"א ומזה נמשך פני ה' בעושי רע, וע' כה"ג בזח"ג נשא דקל"ז סע"ב גבי מאן גרים להאי דינא, אך י"ל שמזה יומשך יתרון האור מן החושך ר"ל ע"י החושך יומשך יתרון האור כמ"ש על מאמר הזהר פ' תזריע דמ"ז ע"ב והיינו מ"ש לע"ל והי' לך ה' לאור עולם, וגם כי יאר ה' פניו אליך ארז"ל יתן לך מאור עינים ולע"ל יתגלה אור שנברא ביום ראשון שהאדם צופה בו מסוף העולם עד סופו, ועוד כי מאור עינים זהו נבואה וזהו אשר עין בעין נראה ולע"ל כי עין בעין יראו שזהו בחי' גבוה יותר, ועוד כמ"ש במד"ר פ' ויקרא ספ"א לפי שבעוה"ז הקב"ה נגלה על היחידים אבל לע"ל ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר, ויתרון האור הזה נמשך ע"י במחשכי' הושיבני שעי"ז מהפכים חשוכא לנהורא ונמשך יתרון האור, והנה רז"ל אמרו פ"ג דסנהדרין רסטבמחשכי' הושיבני זה תלמוד בבלי, וע"י היגיעה בתלמוד שמהפך החושך לאור ממשיך יתרון האור, והיינו מבחי' טל תו' שנאמר בו כי טל אורות טליך ועמ"ש בפ' עקב ע"פ אשר לא ישא פנים וכתי' ישא ה' פניו אליך, וזהו ע"י שהם ממשיכים להיות חכמת אדם תאיר פניו וכן ע"י הצדקה שנא' עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא.
יאר ה' פניו אליך ויחונך. רבות במקומו פ' נשא דף יא, ה, יאר באורך נראה אור הענין דמבואר בת"א פ' מקץ ע"פ כי עמך מקו"ח שמקור חיות כל העולמות נמשך מבחי' כי עמך ולא אתה ממש היינו רק מבחי' הארה והוא בחי' מל' אבל באורך היינו מבח' עצמיות נראה אור. ועד"ז י"ל כאן הנה ברכת יברכך י"ל קאי על דרך ונתנה הארץ יבולה כו' שהוא המשכה מבחי' כי עמך מקו"ח להשפיע חיות העולמות בשפע רב וע"ד מ"ש ביצחק ויזרע יצחק כו' וימצא מאה שערים ויברכהו ה', וכן בחי' זו בעבודה ענין נש"ב לכל חד לפוש"ד לך כו' כי כל כו', וכמש"ל ע"פ יברכך בשם הרמ"ז במדבר קי"ח שי"ל דקאי על זיווג החיצוני דחו"ב להחיות העולמות, ואח"כ יאר בחי' באורך נראה אור זהו המשכה פנימי' כנ"ל, לפי"ז יברכך יאר ע"ד שולחן ומנורה.
ב) עו"ש ברבות ד"א יאר ה' יתן לך מאור עינים, הנה ברבות תצוה פל"ח ע"פ וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב אין עין אלא נבואה שנאמר כי נסך כו' ויעצם את עיניכם ועד"ז יש לפרש הפסוק ס"פ תבא ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות כו'. ועמ"ש ע"פ זה בלק"ת פ' תבא. והנה מה שנק' בחי' זו עין יעקב כי יעקב בריח התיכון כו' או משום כי ביצחק נאמר ותכהין עיניו מראות, וברבות תולדות ספ"ה למה כהו עיניו כדי שיבא יעקב ויטול את הברכות, וגם י"ל שנק' עין יעקב כי הראי' באה ע"י שחור שבעין ובירור זה ע"י יעקב יוד עקב, ועמ"ש מזה סד"ה כנשר יעיר בענין כאישון עינו, וא"כ עד"ז פי' יתן לך מאור עינים הוא השפעת הנבואה וזהו יאר, ואפ"ל יאר שיהי' הנבואה באספה"מ וכמ"ש עין בעין יראו, ובחי' זו בעבודה כי אין דומה שמיעה לראי' כמ"ש בתו"א בד"ה ואלה המשפטי' וזהו שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה איזהו חכם ובענין גל עיני ואביטה נפלאות ולא נתן ה' כו' ועיני' לראות כו' ולע"ל אז תפקחנה עיני עורים היינו שיהי' עין בעין נראה כו', ופי' עין בעין לפי"ע שמחפש ההתבוננות בבחי' עין שלמטה, ועמ"ש ע"פ יראה כדרך שבא לראות כו' בשתי עיניו כו' וגם שיהי' בחי' ועינינו מאירות כשמש וכירח, שמש יחו"ע ירח יחו"ת, ויהי' התחברות ב' הבחי' כו' להיות בכי"ו יהיו בעיניך כחדשים היינו אף שיהי' בחי' שמש יהי' בו מעלת ירח שמתחדש שיהי' בכי"ו כחדשים, וזהו שאף בבחי' מי יתנך כאח לי תרין ריעין, עכ"ז יהי' בבחי' ותהי לי לאשה רשפי אש כו' בחי' באש הוי' כו' אש יו"ד כו' עיני האדם לא תשבענה, גם פי' יתן לך מאור עינים דמשה ביקש הראני נא את כבודך והיתה התשובה כי לא יראני האדם וחי ואפי' החיות הנושאות אין רואי' כו' והיינו עכשיו אבל לע"ל ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה כו' זה הוי' עין בעין יראו וזהו יתן לך מאור עינים שתוכל לראות וכמ"ש מלך ביופיו תחזינ' עיניך וזהו ע"י באור פני מלך חיים פי' חיים שיוכלו לראות גם בחייהם כו' והאר עינינו ערבתורתיך כו', גם י"ל יתן לך מאור עינים מלמעלה ע"ד פקח עיניך וראה כו' כי בז"א יש גבינין דמכסיין על עינא עד"מ באדם כשטרוד אף כשרואה אין נותן עיניו ע"ז כו' עד"ז בגלותא קוב"ה סליק לעילא כו' ונק' שינה, אותותינו לא ראינו, אבל בע"י עינא פקיחא לא ינום ולא יישן, ומשם יומשך גם בז"א שיתן לך מאור עינים ועין טובה לא הביט און ביעקב כו', ועד"ז נא' ביצ"מ וירא אלקים כו' וז"ש עיני ה' אל צדיקי' עין ה' אל יראיו כו' ועמ"ש בתו"א בתחלתו ע"פ ואל זה אביט אל עני כו' וכמ"ש זה עני קרא כו'*. והנה אומרים ברכת כהנים אחר הודאה כמ"ש בגמ' פ"ב דמגילה די"ח ע"א והיינו כדי להמשיך הברכה מבחי' הודאה והוא מ"ש גבי שבת ויברך אלקי' כו' דיום שכולו שבת זהו לע"ל יומשך בחי' ברכה זו.
ישא ה' פניו. רבות נשא י"א יהפוך ה' פניו אצלך כמ"ד ופניתי אליכם והפרתי וישע ה' אל הבל היינו שפונה אל תפילתו, וזהו"ע ופניתי וא"כ זהו המשכת ש"ע נהורין ועמ"ש מזה סד"ה בכ"ה בכסלו, אך לשון יהפוך פניו י"ל שאף בעת שנא' ואנכי הסתר אסתיר פני שסילק שכינתו הנק' פני למעלה וכענין קוב"ה בגלותא סליק לעילא לעילא דהיינו לבחי' מהו"ע ממש כמ"ש בת"א בד"ה וארא אל אברהם, עכ"ז משם יהפוך פניו אליך, וכן מבואר ברבות איכה דע"ו ב' ס"פ זכר עניי ומרודי וז"ל עו"כ מונין את ישראל ואומרי' להם אלהיכם הסתיר פנים מכם וסילק שכינתו מכם עוד אינו חוזר אליכם כו' וכיון כו' וקורין בתו' ומוצאין שכתוב ופניתי אליכם כו' ע"ש, נמצא ופניתי אליכם זהו אחר ההסתר פנים וזהו"ע ישא ה' פניו, וא"כ יאר ה' פניו זהו בזמן שביהמ"ק קיים, אמנם ישא ה' פניו היינו עם היות דסליק לעילא לעילא משם יהפוך פניו אליך כו', ולכן יש פי' במדרש ישא ה' פניו יסיר ה' פנים של זעם כמ"ד ונתתי את פני באיש ההוא, א"כ ע"כ מיירי בעת ההסתר פנים כנ"ל ויסיר פנים של זעם ויהפוך פנים של חיבה אליך כו' כנ"ל.
הערות
עמוד ער
- *. בכת"י 1060 בצד הגליון רשום : אח"כ יאר שבועות מ"ת אחותי, אח"כ ע"י שקראה אמי יוכל להיות ישא כי הגם אשר לא ישא פנים אמו שאני וזהו ענין עשי"ת שעי"ז תבא אם, ואפ"ל ישא ע"ד ויהפוך כו' את הקללה לברכה כו', ואזי וישם לך שלום בחג הסוכות, ואני אברכם בשמע"צ, וענין ובאו הברכות האלה עליך והשיגוך כו', וענין שגם הקדש צריך ברכה בלק"ת עקב סד"ה ואכלת ושבעת, עמ"ש ע"פ ראה אנכי נותן לפניכם ברכה כו' וע"ש סד"ה ראה ריח בני כו' והיינו ע"י אברהם הנני מס"נ נתעלו עד שיכול לברך דרך ציווי כו' ע' ד"ה יהי רצון כו', לכן ברכת כהנים בסוף התפלה שיהי' ברכה שיקובל התפלה, כי הרי הברכה המשכת השרש כנ"ל כמו אצי' בעשייה, וע"כ הברכה פועלת שיהי' גילוי כח השרש של מעלת עבד כו' וכמארז"ל בכורות מ"ד בפי' ברוך תהי' לא יהי' בך עקר שלא תהא תפלתך עקורה ע"י ובבהמתך ע"ש בדרוש הלל ברכה והודאה, הילול רק הארה וברכה המשכת העצמיות, וזהו"ע שבת שנא' בו ברכה ויברך כו', והודאה בחי' שא"א לבא בבחי' גילוי שזהו"ע הברכה, כנז' בדרוש הוד שבהוד ברוך מחכמה והודאה בע"י.

