דבר אל בנ"י כו' כי יפליא לנדור נדר נזיר

רסגדבר אל בנ"י כו' כי יפליא לנדור נדר נזיר

דבר אל בנ"י כו' כי יפליא לנדור נדר נזיר. רבות סדר בא פט"ז קל"ג ד' א"ל הקב"ה נדרת שלא לשתות יין כדי להרחיק עצמך מן העבירה כו' למד לישראל הלכות נזירות שנאמר איש כי יפליא לנדור כו' מיין ושכר יזיר כו', וכיון שיעשה כך הרי הוא כמלאך כל ימי נזרו קדש הוא לה' כד"א ואלו עיר וקדיש, דניאל ג' ופרש"י שם וקדיש הוא המלאך.

נשא פ"י רלו"ד, כיצד נדרשת לפניה איש או אשה כי יפליא כו' מה כתיב למעלה זאת תורת הקנאות כו' הרבה יין עושה כו' ששתו יין ונשתכרו ועברו עבירות כו' נשבע אני שאיני שותה יין כו', איש או אשה כי יפליא הה"ד תנה בנך לבנך לי ועיניך דרכי תצרנה.

רל"ז ד' הא למדנו שהיין גורם לזנות כו' אלא הירא מן החטא יזיר עצמו מן היין לכך נאמר איש או אשה כי יפליא כו', נ' שהוא ענין ק"נ שהיא הממוצע הממשיך מהקדושה אל ג"ק הטמאות כו', רל"ח ג"ד מי שרוצה לקדש עצמו שלא יכשל בזנות יזיר עצמו מן היין כו'.

רל"ט ג"ד איש או אשה כי יפליא אתה מוצא שרמז משה בפ' זו לנזירות שמשון כו'.

פי"ד ר"ס ע"ב בקרבן העשירי, למה היתה מלאה קטרת שכל המזיר עצמו מן היין צריך לעשות לשם שמים שנאמר לנדור נדר נזיר להזיר לה'.

מיין. כי יין משמח אלקים אבל הנזיר שעולה לא"א א"כ והי' הוי' לי לאלקים, א"נ ע"ד בשבת למעלה מבחי' שמחה ע"י מוחין דאבא כנזכר בד"ה והגדת לבנך וכן הנזיר נק' קדש יהי', וע' בד"ה ושאבתם מים, בר"ח שער הענוה פ"א איך שידמה לא"א ענוה כו' משא"כ יין כו', גם יצא יין נכנס סוד, וענין טומאה ע"ד ודעת סדר טהרות כי להיות התגלות סוכ"ע צ"ל ואת רוח הטומאה אעביר בד"ה כי על כל כבוד חופה ודעת ממשיך מכתר, זכו נזיריה משלג כי שלג בגבורה דע"י משא"כ הנזיר שער רישי' כעמר נקי חסד דעתיק, ולכן אף מו"ס חמר טב כו' עכ"ז מיין יזיר כו', בד"ה צאינה וראינה ויין ישמח בשביל להצהיל כו' משמן, אכן עכ"ז מריבוי היין ויתגל וירא חם כו' עמ"ש בפסוק והיה ביום ההוא יטפו ההרים ביואל סי' ד'. וענין ויתגל ע"ד בהתגלות לבו שמזה יניקה לכסיל בביאור אלה מסעי, ע"כ אף שהיין תועלת עכ"ז מזיר ממנו מחמת הקלקול וע' בדרוש בהרת מבינה נמשך עדיין נגעים משא"כ מוחין דאבא, וכמ"ש בבה"ז פ' תזריע, וכמו נדרים סייג כו' אף שהמאכל מגביה כו' אך מחמת שאין לו כח לברר כו' ולכן מתייעץ להתקיים חדש בלי יין המשמח הנ"ל רק ע"ד תפלה אסור לשכור כי בחי' קול דממה דקה א"צ ליין כו', בסידור בענין פתח במזבח וסיים בשולחן, וזהו חכמת זה סדר קדשים אנשי^* רסדבית אב אסורים ביין כו' וזהו אחותי בת אבי היא דנטלא מבי אבא כו', וכמ"ש בביאור כי תצא בפי' על אויבך חסד דאבא ע"ד המתענג במים ואין רוצה לזוז מהם כו', גם ע"ד מי שתורתו אומנתו א"צ לתפלה ור"י מצלי מתלתין יומין כו' ע"י בחד קטירא כו' וכמו בקדש לי והי' לך לזכרון אם זכרתיך על יצועי כו' ואמונתו היא יראה חותם שוקע בטל רצונך כו' וזהו ערבים עלי ד"ס יותר מיינה כו' כי ממשיך מבחי' סופר למעלה אפילו מיינה של תורה כ"א בחי' שמן שצף ע"ג יין ואין חיבור כו', ואף שצ"ל תחלה לוים ועבד הלוי הוא עבדו בשמחה פורים תקס"ג, מ"מ ע"י תורה שאני והיינו ד"ס וזהו שיהי' גדל פרע כו' סלסלה ותרוממך. וזהו סמכוני באשישות יש ב' פירושים אם יין כו' אם תורה שניתנה באש שחורה ע"ג אש לבנה כו'. תער לא יעבור פי' הש"ך שזהו הבטחה והוא ע"ד שהברזל כו' אינו בדין שיונף המקצר על המאריך א"כ הנזיר שממשיך מא"א אינו בדין שיונף עליו תער גבורות קשות כו' מחמת שמגביר חסד כו'.