שיחה ה

326שיחה ה

(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

327. . . בהמשך לשיחתנו כשביקר אצלי, ומענינא דיומא דפרשת השבוע, הנה נפלא הדבר, כי ידוע הכלל אשר אין לך דבר העומד בפני התשובה, ובכ"ז הנה אף שעשו עם בני ישראל תשובה מחטא המרגלים ואמרו: הננו ועלינו אל המקום אשר אמר הו" גו' אמר להם משה: והיא לא תצלח.

אבל פירוש הדבר מבואר בפסוק שאחר זה: אל תעלו כי אין הוי' בקרבכם, וכמו שמבואר לבסוף, אשר ארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה.

זאת אומרת, אשר אף שארץ ישראל היא מיועדת לעם ישראל, ולא עוד אלא שצווי ה' הוא, וכמו שאמר כלב בן יפונה: עלה נעלה וירשנו אותה, הרי בכל זה תנאי קודם למעשה, שצריך לצאת עם ארון ברית ה' לפניהם, וכמסופר בארוכה בכיבוש הארץ על ידי יהושע, ובאם לאו ח"ו הרי אי אפשר לעלות בחומה. ואף שתשובה מועלת לכפר החטא, של הפרט או גם של הכלל, אבל אי אפשר לשנות אופן כיבוש הארץ, כיבושה באמת, שהוא דוקא כהבטחת הקב"ה: שיהי' איש מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמת ה' כו' (והוא רק הוא) יבנה מקדש במקומו, ויקבץ נדחי ישראל כו' ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' (רמב'"ם הלכות מלכים

סוף פרק יא). (ממכתב י"ט סינן, ה'תששי"ג)

.. בענין ציצית אשר כשהולכים לעבודה מלכלכים את הציצית,

הנה בכל זה צריך לשאת ט"ק (מצויצת בציצית) ובפרט שבודאי עיקר עבודתם ורובה במשך היום, ולהשתדל עד כמה שאפשר שלא ללכלך, וכן שיהי' ט"ק שני

בשביל זמן התפלה ולש"ק ויום טוב... (ממכתב יו"ד ניםן, תשי"ח)

.. במש"כ ע"ד חלזון ותכלת בהנוגע לפועל עתה בציצית -- הרי ידוע אשר הרעישו ע"ז והתנגדו לזה, וגם ע"פ נגלה, גדולי עולם בעת יצא חידוש זה מראדזין. וגם כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע לא הסכים על החידוש בשו"א, ואין עתה תח"י 328מכתבו* בזה. אבל זכורני שמביא שע"פ קבלה יהי' ענין התכלת רק לעת"ל,. ואנו אין לנו אלא דברי כ"ק אדנ"ע. ועיין ג"כ סוכה לב, סע"ב: ר"א הוה מהדר כו' הואיל ונפיק מפומי' דר"כ...

(ממכתב ט"ו תמוז, תשי"ח)

. .. ומיש חוו"ד אם יפרסם דעת האוסרים ציצית של מאשין*, הנה אף שכמה מגדולי האחרונים מחמירים בזה, וכידוע בשו"ת דברי חיים מהר"מ אַש, מחזה

----- = = אברהם, הנה-ידוּע לאידך גיסא שכמה-אחרונים-הקילו. בזה והתירו- עיין שו"ת חסד-----

לאברהם, תפארת יוסף, והעיקר פס"ד למעשה של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) אביו של ב"ק מו"ח אדמו"ר, זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וא"כ לדעתי אין כדאי להכריע לצד מי שהוא, וביחוד שפסק כ"ק אדמו"ר הי' בנוגע למעשה ולא עוד אלא שעלול שיאמרו שהכרזת כת"ר שי' הם חומרות בעלמא ובמילא גם השאר הפרטים שכותב אודות ענין זה אין זה אלא חומרות והידורים למהדרין מן המהדרין...

(ממכתב כזב תמוז, חשייב)

במענה על שאלתו הלכה למעשה מהו דין חוטי ציצית העשוים ע'"י ישראל לשמה אבל ע"י מכונה (מאַשין),

הנה מחלוקת האחרונים היא בזה ורבו המתירים, אף שלא נעלם ממנו דעת הדברי חיים בשו"ת חאו"ח ח"ב ס"א וסייעת האוסרים.

ושאלתי את פי כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א בנוגע למעשה בפועל. וא"ל אשר בשנות המלחמה הא' (תרע"ה-ח) בבוא הפליטים לפנים רוסיא, שלח כ"ק אדנ"ע שלוחים מיוחדים לפאבריק של גינזבורג ועשו שם חוטי ציצית במאשין, ומעשה רב.

329כמובן כהנ"ל הוא בנוגע לענין לשמה, אבל צריך שלא יהיי חשש תערובת פשתן ובכלל מין אחר. (ממכחתב ח' תשרי, תש"ט)

... ובמ"ש אודות ציציות הנטוות במכונה, ואשר מספרים בזה מהוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר.

הנה מה ששמעתי אני הוא ובקיצור, שבימי המלחמה הראשונה במדינת רוסיא הוגלו אלפים מבנ"י לפנות נדחות, ונתבטלה האפשרית להביא תשמישי קדושה מפולין, מפני הדוחק ארגנו בית חרושת לטוי" של יהודים ובה גם טויית ציצית בשביל הגולים. פרטי המכונות וההכשרים שנעשו אז אין ידועים לי, אבל כיון שהי" זה בשנות תרע"ה-ו ברוסיא, בודאי לא היו שם המכונות שמשתמשים בהם עתה, כ'יא מכונות כאלו שיש בהם תפיסת יד אדם יותר, אף שמובן שגם בהם עבדה המכונה רוב הזמז.

. במש"כ לפרסם דברי מהר"ל מפראג בהנוגע לניפוץ בציצית -- בטח יבאר שזהו דברי המהר"ל (ולא בשו"ע וכיו"ב)...

330.. בענין נקבי הציצית בט"ק -- כבר א"ל אשר בט"ק של כ"ק מו"ח אדמו"ר

שליט"א הם בצורה כזו 9

.. שייכות ציצית לשערות הראש -- מבוארת בפע"ח ש' הציצית ובלקו"ת פי שלח (מ"ז, ע'א) ועייג'יכ רש"י עה"ת שלח (ט"ו ל"ח): בציצית ראשי.

שייכות ציצית לנשואין בקדושה וטהרה מבוארת בקרא וראיתם גו' ולא תתרו גו' ועייג"כ מנחות (מ"ד א) באו ד' ציציותיו כו' זכי במקחך כו'.

במענה על מכתבו, דעת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א שימשיך בענינו לעורר את דעת הצבור ע"ד גודל מצות ציצית והזהירות שצריך להיות בזה.

ובמה שהאיר במש"כ באגרת התשובה ספ"ז: באות יו"ד . . ה"א . . ויו . . ה"א - דאין שם כזה בד' השמות ע"ב סיג מ"ה ב"ז,

יעוייו בסו"ס מקדש מלך על הזהר ח"א שהובא שם שם נ"ד שהוא במילוי הנ"ל בגימט' נ"ד.

ומה שהביא כאן שם זה, אולי ייל הטעם, כי מדבר פה בענין הפגם במצות ק"ש תפלין ציצית ותפלה, אשר ציצית הוא כנגד אות ו'. וידוע דענין הציצית שערות, מלי בציצית ראשי (מנחות מב, א), הוא יו"דין (מקור חוט הציצה) וא"וין (החוט עצמו). ויעויין בתורה אור לרבינו הזקן פ' ויצא ביאור לדה ושבתי בשלום ובלקו"ת סד"ה ויקח קורח,

והנה גם בשם ע"ב הוי' הוא במילוי הנ"ל וי"ו ובב"ז לא הביא באגה"ת שם ע"ב, היינו שהה' יהי' במילוי יו"ד ג"כ: ה"י.

331הוספות / שלח שיחות 4 וי"ל הטעם, כי בכלל שם ע'ב הוא למעלה מפגמים. ויובן עפמשנ"ת בקונטרס לימוד החסידות לכ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א פ"ג.

והשי"ת יהפוך בב"ב ימים אלו לששון ולשמחה, ויקוים היעוד דוהחזיקו בכנף איש יהודי שכל הזהיר בציצית זוכה כו' (שבת לב, ב).